שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
משה שוחט שואל/ת: בעריכת חומרים עתיקים אני מגלה רבות את המינוח 'איזה', במקום 'כמה' או 'מספר', למשל "היו שם אנשים רבים, ואיזה מהם עמדו לרגליו". השימוש הזה מופיע רבות בספרות ובעיקר בספרות הרבנית. יש לי תחושה שיש כאן תרגום לקוי משפה אחרת. אשמח אם תחכים אותי.
רוביק עונה:
השימוש ב'איזה' במשמעות 'כמה' מוכר בספרות התחייה, ועל פי השאלה יש לו הופעות מוקדמות יותר. תיתכן כאן בהחלט השפעה יידית-גרמנית. בגרמנית למשל ניתן למצוא את הביטוי noch welche במשמעות 'יש עוד כאלה?' 'יש עוד אחדים?', ובאנגלית: Any more?. השימושים האלה יכולים להיות גם גלגול שהתרחש בתוך העברית עצמה. 'איזה' הוא כינוי רומז. במשפט 'ואיזה מהם עמדו לרגליו' 'איזה' מרמז על אנשים מסוימים, על מספר אנשים. המעניין הוא ש'איזה' בהקשרים אלה הפכה למילה קפואה, והיא מתייחסת דווקא לרבים, במקום צורת הרבים אֵילו. הקפיאה הזו מעידה ש'איזה' איבדה את השימוש המקורי של רמז לאדם או לאנשים, וספגה משמעות נוספת: כמה או מספר.
62
שואל/ת: לאחרונה יצא לי להיתקל, גם בעיתונים ובספרים, השימוש במילה 'אני' גם כאשר ישנו תיאור פעולה שכולל את היחס, כגון 'אני אעשה כך וכך' 'אני אלך לשם'. תמיד זה צרם לי, והיה נראה לי שהמילה 'אני' מיותרת כאן, אבל התרשמתי כעת מהאקדמיה ללשון שיש מקום לנוסח כזה, וגם בתנ"ך יש 'אני אהיה' או 'אני אמלוך'. מהי האמת?
רוביק עונה:
אין כל סיבה לפסול את 'אני אומר', 'אני אמלוך', 'אני אנווט'. הוא מדגיש את לשון הדובר ואת אחריותו לביצוע המגולם בפועל, והמשפט נשמע שוטף וברור יותר, גם במקרא החסכני וגם היום. עודפות אינה שגיאה לשונית, אלא עניין של סגנון, ולפעמים היא הכרחית.
63
רותי שואל/ת: האם יש הבדל רעיוני בין המשפטים הבאים: 1. איזו מחמאה היית יכול לקבל? 2. איזו מחמאה יכולת לקבל?
רוביק עונה:
אין כל הבדל. המבנה היה+פועל מקורו בלשון חז"ל, בעברית החדשה הוא משמש פחות, ונהוג הפועל הפשוט ללא פועל עזר.
64
דרור שואל/ת: ברור לנו שהשימוש בפועל למזוג כשמדובר באוכל הוא שגוי. אבל תהינו לגבי המרק שמועבר מהסיר לצלחת באמצעות מצקת, האם נכון לומר למזוג מרק?
רוביק עונה:
קשה לטעון בנחרצות שהשימוש במזיגה למזון היא שגויה. היא מקובלת כך אצל חלק מעדות המזרח. בוודאי אין לפסול מזיגה של נוזל באמצעות מצקת, שאין הבדל עקרוני בינה למזיגה מקנקן מים.
65
רות יעקובי שואל/ת: האם נכון לומר: יותר כוח, יותר רעננות, או עוד כוח, עוד רעננות, או אולי: כוח רב יותר, רעננות רבה יותר?
רוביק עונה:
אי אפשר לפסול אף אחת מהאפשרויות. הצבת המעצים 'יותר' עדיפה אחרי שם העצם או התואר ולא לפניו, כפי ש"יפה מאוד" עדיף על "מאוד יפה". גירסה נאה נוספת: "ביֶתֶר כוח", "ביֶתֶר רעננות", בעקבות ברכת יעקב: "יֶתֶר שְאֵת".
66
איציק שואל/ת: לאחרונה שמתי לב לשלוש מילים לפחות שנעלמות מהשפה העברית. תהיתי למה. אולי זה בגלל שלכולן יש הקשר מיני, ויש נסיון לדבר בשפה "נקייה" בעיקר עם ילדים. המילים הן: 1. לגמור - החליפה אותה לסיים. 2. לבוא - החליפה אותה להגיע. להבנתי המילה להגיע מדגישה את הדרך ליעד - "מי שלא מגיע היום לשיעור יוגה שיודיע לי". 3. קשה - החליפו אותה הצמד לא-פשוט. היום שום דבר לא קשה "היתה לי שנה לא פשוטה" ואפילו בהגזמה "הייתה עליה לא פשוטה בקטע המסיים את המירוץ".
רוביק עונה:
'סיים' ירש את 'גמר' כבר לפני כמה עשורים, וכאן אכן משפיע הטאבו על ביטויים בעלי אופי מיני. 'הגעתי' במקום 'באתי' היא בחירה סגנונית. 'הגעתי' נחרץ יותר. בין 'לא פשוט' ל'קשה' יש הבדל של ממש. 'קשה' מעיד על סבל, בעוד 'לא פשוט' מעיד על תהליך מורכב של פתרון בעיות וקשיים, ועל מודעות למרכיבי הסבל.
67
בצלאל לנדאו שואל/ת: המושג "מניין" פירושו שצריך 10 גברים להשלים לתפילה. אך בהקשר של אירוע רב נפגעים (תאונת דרכים, פיגוע וכיו"ב) מדווח שמניין הנפגעים הוא x.
רוביק עונה:
'מניין' היא מילה ארמית שפירושה מספר. היא מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר עזרא, בדיון על מספר שבטי ישראל. בלשון חכמים המילה נפוצה מאוד במשמעות הזו, ונחשבת עברית לכל דבר. השימוש ב'מניין' במשמעות ההלכתית, עשרה מתפללים, מאוחר הרבה יותר, ומופיע בשולחן ערוך מהמאה ה-16.
68
דפנה אורן שואל/ת: אשמח לקבל הסבר למשפט הלא מובן (לי) הבא המופיע בשירו של חיים חפר "הן אפשר": "והשער חורק לו דומם"...? חורק? דומם?
רוביק עונה:
נראה שחיים חפר לקח לו כאן את חירות המשורר, כאשר חיפש חרוז למילה "עולם". יש כאן אולי רמז לכך שמי שחוזר מהקרב אינו מדבר, המפגש נעשה בשתיקה. ואולי חפר הסביר זאת היכן שהוא. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
69
יצחק שואל/ת: במקומות רבים מוסיפים את השם "רחוב" לפני שם הכולל כבר, לדעתי, איפיון של ה"רחוב" (שאינו רחוב). למשל, להקדים ל"שדרות העצמאות" את השם "רחוב" נראה לי מיותר. כך גם לפני "שביל הפרסה" או לפני "דרך המלך". מה דעתך?
רוביק עונה:
אין כל סיבה להקדים 'רחוב' לנתיב כמו שדרה, סמטה או דרך, זהו נוהג המעיד על בורות וכדאי שיתוקן.
70
שואל/ת: האם הגלידה אכן נמסה? השלג נמס? הרי מדובר בתהליך של מעבר ממוצק לנוזל עם עליית הטמפרטורה. ולכן האם לא צריך לומר השלג מפשיר? הגלידה מפשירה? זאת לעומת התהליך של המסת מוצק בתוך נוזל (הסוכר נמס בתה, המלח נמס במים), ובוודאי לא מדובר באותו תהליך המתאר מה קורה לשלג כשמתחמם.
רוביק עונה:
נמס והפשיר הם פעלים נרדפים אך השימוש בהם אינו זהה. בשניהם מתואר מצב שבו חומר מוצק הופך לנוזל עם עליית הטמפרטורה סביבו, המעלה את הטמפרטורה שלו עצמו. בדרך כלל 'הפשיר' מתייחס למים במצב מוצק ההופכים לנוזל: שלג, קרח וכדומה, בעוד נמס מתייחס לחומרים מוצקים שאינם מים, ההופכים לנוזל: גלידה, סוכר. לא נהוג לומר שהגלידה 'הפשירה', אך אפשר עם זאת לומר שהשלג 'נמס'.
71
מאיר מינדל שואל/ת: המלה שמטרידה אותי - כלונס. בספר נתקלתי בניקוד שמורה לי לומר Kalons, באבן שושן- Klonas. מה הנכון ומה להדגיש? את האות O או את האות Na? הבנאים לימדו אותי כי הבית עומד על כלונסאות - עמודי בטון יצוקים וביניהם שורות של בלוקים וחגורות בטון. אבן שושן אומר כי זהו מוט עץ. אבקש את הבהרותיך.
רוביק עונה:
המילה היא כְּלוֹנָס. כַלְנוס אינה מילה בעברית. המילה מלרעית, הטעם על 'נָס'. במקורה משמעות המילה היא עמוד או מוט זקוף, בלי פירוט החומר. רוב השימושים היום, בדומה לשימוש התלמודי, מתייחסים למוטות עץ, אך השימוש של הבנאים תקין בהחלט.
72
רותי יודוביץ שואל/ת: האם סדר המילים במשפטים הבאים מעביר מסר שונה? או שזה רק עניין של סגנון? 1. איפה לא היה לך אכפת לגור? 2. איפה לא היה אכפת לך לגור?
רוביק עונה:
בדרך כלל שינוי סדר מילים אינו משנה משמעות אלא דגשים. "זהבה נכנסה לבית" הוא משפט סיפורי רגיל. "נכנסה זהבה לבית" מעניק למשפט נופך דרמטי. במקרה שבשאלה הנוסח הראשון מדגיש את ההעדפה או הרצון שבמילה 'אכפת', בעוד המשפט השני מייצג תחושה ניטרלית.
73
איציק הנדלמן שואל/ת: האם ילדים נוסעים או רוכבים על בימבה?
רוביק עונה:
בימבה היא מעין רכב המשמש כצעצוע. למרות שיש בימבות דמויות מכונית, הישיבה על הבימבה והאחיזה בהגה מזכירות כלי רכב דו גלגלי ולכן עדיף "רוכבים על בימבה".
74
יעקב רוזן שואל/ת: האם מוסדות ציבור נותנים שירות לציבור או שירותים לציבור?
רוביק עונה:
אין מניעה להשתמש בכל אחת משתי הצורות, ביחיד או ברבים. כאשר יש פירוט של השירות נדרשת צורת הרבים: "שירותים שונים", "שירותי דת". כאשר הכוונה כללית עדיפה צורת היחיד.
75
מאיר מינדל שואל/ת: השימוש במלה זו נדיר - לנמוס. הגלידה רוצה לנמוס? האם יש התנמסות?
רוביק עונה:
השורש המשמש במשמעות הקשורה להפשרת נוזלים אינן נמ"ס אלא מס"ס. נָמַס בעבר ונָמֵס בבינוני הן צורות הנפעל של מס"ס, לצד יִמַּס בעתיד. מכאן שהצורה לנמוס אינה קיימת, וכן לא התנמסות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >