שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
ניצה שוקף שואל/ת: בתי אמרה, כשהיתה צעירה יותר - "אני מודהמת" , (כמו מוקסמת..). למה לא, בעצם?
רוביק עונה:
'הודהם' היא צורה לגיטימית של השורש דה"ם, צורת הסביל של 'הדהים', והיא מופיעה בספרות, אם כי השימוש בה נדיר. בתך הצעירה, כמו ילדים רבים דוברי עברית, יצרה אותה מתוך תחושה נכונה של האפשרויות הגלומות בשפה העברית.
77
דורון שואל/ת: בידיעה על בן 80 שנפטר נכתב: "הותיר שלושה ילדים". האם נכון לקרוא "ילדים" לאנשים בני 50 ו-60? אפשר להגיד שתי בנות ובן, אבל כנראה שלא ידעו מהו המגדר. האם יש מילה אחרת לצאצאים בוגרים?
רוביק עונה:
השימוש ב'ילדים' לצאצאים בוגרים אינו ראוי, והדרך הטובה ביותר היא בנים/בנות. צאצאים הוא שם גנרי, אבל השימוש במילה אינו מומלץ או מקובל. אם אין ידיעה מדויקת אפשר בהחלט "הותיר שלושה בנים ובנות".
78
פז שואל/ת: בעת האכלת הילדים אישתי אומרת להם "תסיימו מהפה". ככה אומרים כולם במשפחתה. אצלי במשפחה היו משתמשים ב"תסיים בפה", מעין קיצור של תסיים מה שיש לך בפה. מה נכון יותר?
רוביק עונה:
דעתי אינה נוחה עם שני הביטויים, נראה לי ששניהם הם ערובה לחיסול התיאבון. אבל אם אין ברירה, האפשרות השנייה בעייתית. "תסיים בפה" מעורר אסוציאציות מתחום פעילות אחר לגמרי, למרות שאינו מוכר כנראה לילדים.
79
שלומית וייל שואל/ת: האם ניתן לומר ולכתוב - ילדים אלרגניים או ילדים אלרגיים?
רוביק עונה:
שתי הצורות אינן שגויות, אך עדיף להשתמש דווקא ב'אלרגני'. בשימוש המקורי 'אלרגני' מתייחס למה שגורם לאלרגיה, מה שמכיל אלרגן. עם הזמן נכנס השימוש הזה גם למי שסובל מאלרגיות, והוא מופיע גם במסמכים רשמיים: ילדים (אנשים) אלרגניים. נראה שהוא מוצלח יותר מ'ילדים אלרגיים' או 'אדם אלרגי', שבו נדרשת השלמה: אלרגי למה? בעוד 'ילד אלרגני' מתאר תסמונת כללית של רגישות אלרגית.
80
מיכאל שואל/ת: איך בעברית תקינה נכון לומר: האישה הביעה את נכונותה למהלך? או האישה הביעה את מוכנותה למהלך?
רוביק עונה:
'נכונות' ו'מוכנות' אינן מילים נרדפות. 'נכונות' היא רצון או הסכמה לעשות דבר מה. 'מוכנות' היא היכולות וההיערכות הנדרשת לעשות דבר מה. אדם יכול להיות נכון לפעול, אבל עדיין אינו מוכן לכך. אמנם כשאדם אומר "אני מוכן לעשות את זה" כוונתו שהוא מסכים, וכשהוא אומר "אני מוכן למשימה" כוונתו שהוא יכול לבצע אותה. אך כמונח כללי 'מוכנות' מתייחסת רק לאפשרות השנייה.
81
מרים דדון שואל/ת: לאחרונה שמעתי אנשי תקשורת אומרים "יתחלש". האם נכון או לא נכון לומר כך?
רוביק עונה:
דקדוקית אין כל בעיה לומר 'התחלש' כצורת ניגוד של 'התחזק'. השימוש הזה מקובל בספרות ימי הביניים. היום הוא אינו מקובל, והצורה המקובלת היא בבניין נפעל: נחלש.
82
משה מגן שואל/ת: בשיר "רבותי ההסטוריה חוזרת" נאמר "איך בסוריה צעד הפלמ"ח". חיפשתי בכמה מקומות את הקשר בין הפלמ"ח ובין סוריה אך לא מצאתי. התוכל לעזור?
רוביק עונה:
יחידות מיוחדות של הפלמ"ח פעלו במהלך מלחמת העולם השנייה בלבנון ובסוריה, וסייעו לכוחות הבריטים לפעול כנגד אתרים בארצות אלה, שהיו בשליטת צרפת בימי שלטון וישי. רוב הפעולות התקיימו בלבנון, אך יחידה בראשות ישראל בן יהודה וחיים לבקוב פעלה במתקנים צרפתיים באזור חלב.
83
משה שואל/ת: לפני מספר ימים האשים ח"כ משה גפני את התקשורת ב"פנאטיות שאין כדוגמתה", כשהוא מתכוון כנראה לכך שהתפיסה שלה שטחית או מקובעת מתוך דעות קדומות. האם המושג פנאטיות אינו משמש רק למי שמקצין דתית?
רוביק עונה:
פנאטיות מתייחסת לכל מי שמחזיק בעמדה קיצונית, נלחם עליה בכל אמצעי העומד לרשותו ואינו מוכן להתפשר. נכון שבדרך כלל הכוונה היא לקיצונים דתיים, וזאת גם בעקבות מקור המילה הלטיני, שפירושו מי שקשור לאלוהים או למקדש. fanum פירושו בלטינית מקדש. הפנטי הוא בתרבות ימי הביניים מי שנכנסה בו רוח אלוהית או שד, והוא פועל בטירוף.
84
רוני שואל/ת: האם ניתן להשתמש ביחס ההשוואה בריא יותר על שני דברים לא בריאים? לדוגמא: קולה זירו יותר בריאה מקולה רגילה? (בהנחה שקולה זירו פחות מזיקה מקולה רגילה).
רוביק עונה:
מילים המייצגות יחסיות כמו יותר, פחות וכדומה יכולות להתייחס להשוואה במצבים שונים. בשני הקצוות של הסקאלה ניצבים התארים המוחלטים: בריא/לא בריא; יפה-מכוער; חכם-טיפש. כאשר אנחנו רוצים לבטא יחסיות המילים יתייצבו בתוך הסקאלה. לא רק שניתן לומר שקולה זירו בריאה יותר, זו הדרך היחידה לבטא את היחס בינה לבין הקולה הרגילה.
85
שולה ברנע שואל/ת: שאלתי, אופני השלילה בעברית: האם לא ולא = כן? לא וכן נותן לא? לדוגמה: הוא לא נמנע מללכת אליה, כי לא בא לו. או 'לא באמת לא ידעתי על אווה'.
רוביק עונה:
סוגיית השלילה הכפולה מוכרת הן בשימושים הלשוניים והן בלוגיקה. שלילה כפולה אינה חיוב רגיל. אמורה להיות סיבה טובה להשתמש בה, והיא מייצגת מצבים מורכבים שבהם נדרשת לכאורה שלילה, אבל היא נמנעת. "לא רציתי לא ללכת למסיבה" פירושו שהייתה סיבה לא ללכת – אבל נמנעתי ממנה, והעדפתי ללכת. לגבי 'כן', כן היא התווית הלא מסומנת. כל משפט שאין בו שלילה מכיל בתוכו 'כן' סמוי. ברגע שנוספת לו תווית השלילה הוא נשלל.
86
ישראל ליטמן שואל/ת: "לבריאות!" - למה מברכים ב"לבריאות!" בהתעטשות?!...
רוביק עונה:
מקור הברכה הוא בגרמנית וביידיש, שם מברכים לאחר התעטשות 'גֶזונטהייט', כלומר, בריאות. ברכות עיטוש עתיקות הן 'מרפא', ‘חיים’ ו'אסותא', וגם הן קשורות בבריאות. 'אסותא’, היא מילה ארמית תלמודית שפירושה רפואה. ב'שולחן ערוך' נכתב: ''אין משיחין בסעודה, ואפילו מי שנתעטש בסעודה אסור לומר לו אסותא".
87
שרגא שואל/ת: בתשובה לשאלה קודמת ענית כי דודה מנישואין לדוד שלי נשארת דודה גם לאחר הגירושין מהדוד. האם גם בעלה של אחותי נשאר גיסי לאחר גירושין מאחותי, או אח של אשתי נשאר גיסי לאחר גירושיי מאשתי אחותו?
רוביק עונה:
כפי שאשתך לאחר הגירושים היא אשתך לשעבר (או גרושתך), כך הגיס הוא "גיס לשעבר", ואפשר גם: אֶקס-גיס.
88
אילה הוכמן שואל/ת: האם האכלת תינוק מבקבוק נקראת הנקה, או שהמילה הנקה שמורה להאכלה מהשד?
רוביק עונה:
הנקה מתייחסת רק למתן חלב מן השד. האם שאינה מניקה מאכילה את הילד. הילד בשני המקרים יונק: מן הבקבוק אן מן השד, ופעולה זו קרויה יניקה.
89
אילנה שואל/ת: אנחנו משפחה שמקפידה לדבר בעברית נכונה, ומדי פעם צץ לו ויכוח על איך אומרים מה. הויכוח האחרון היה לגבי המילה ״אכן״. הבן שלי אוהב להשתמש במילה זו כדי לאשר, במקום להגיד ״כן״, והבת שלי טוענת שלא תמיד מילה זו יכולה להחליף את ה״כן״, אלא היא באה לאשש דעה שמשתמעת מהשאלה. מה דעתך בענין?
רוביק עונה:
השימוש ב'אכן' במקום 'כן' לצורך אישור אפשרי וגם יפה. בדרך כלל גם התשובה 'כן' מאששת הנחה המובלעת בשאלה, בדומה ל'אכן'. "האם שמך הוא יעקב?" "כן", כלומר, ההנחה ששמי יעקב נכונה. ב"אכן'" נוסף ניואנס של הדגשה, מעין נדיבות או פרגון לשואל השאלה, אך לא תוספת משמעות. צריך לזכור מאידך שלא תמיד ניתן להחליף את "כן" ב"אכן". כאשר אכן הוא חלק ממשפט ולא רק תגובה לשאלה, הוא אינו ניתן להמרה, אם כי גם בשימוש הזה מובלעת שאלה קודמת: "אליעזר בן יהודה היה אכן מחייה השפה העברית". הביטוי "אכן כי כן" שנטבע בספרות התחייה משמש להדגשה כפולה.
90
גבי שואל/ת: מן העיתונות: "...אך עם זאת, אין הוא נשאל בבדיקה על פגישתו הסודית עם עו"ד...". האם מילת השלילה "אין" על הטיותיה השונות ישימה גם בזמן עבר (ועתיד) או בהווה בלבד?
רוביק עונה:
מילת השלילה 'אין' מתייחסת רק למבעים בהווה. כאשר המבע מתייחס לעבר, עתיד או ציווי יש להשתמש ב'לא': עם זאת, הוא לא נשאל...
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >