שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
שלמה שואל/ת: קראתי במאמר את המשפט הבא: לאור העובדה שזה קרה בשעת לילה מאוחרת. נכון לומר כך? או שיש דרך אחרת?
רוביק עונה:
משפט תקין ונאה. העובדה שמדובר כאן ב'אור' בהתייחסות ללילה אינה משנה זאת. 'לאור' היא מילת יחס קפואה במשמעות 'על פי', 'בעקבות'.
92
נועה שואל/ת: לפי התורה המילה "גוי" מתפרשת כ"עם", ולא כפי שמקובל לפרשה היום. למשל בפסוק: "ואעשך לגוי גדול", ברור שה' מבטיח לאברהם להפוך אותו לעם. מתי הפכה המילה "גוי" לכינוי למי שאינו מעם ישראל, וכיצד קרה החילוף הזה במשמעות?
רוביק עונה:
גוי פירושו בשפת המקרא 'עם'. המילה מופיעה 556 פעם. פעמים לא מעטות היא מתייחסת לעם ישראל: גוי גדול, גוי חוטא וכדומה, ובמקרים רבים לעמים אחרים. השימוש המקובל היום ב'גוי' במשמעות נוכרי בלבד אופייני ללשון חז"ל, ובהדרגה אין מדברים על ישראל כעל גוי אלא רק על הנוכרים.
93
ינון זעפרני שואל/ת: מה מקור השימוש במילה ככה בתור תשובה שמשמעותה "אין סיבה"?
רוביק עונה:
התשובה 'ככה' היא קיצור של 'ככה זה', אין לשאול על כך שאלות. ככל הידוע זוהי גירסה ישראלית. תשובה מתחמקת לשאלות ילדים שונה מתרבויות שונות. בגרמנית עונים בחרוז: למה? כי הבננה עקומה; כי אתה טיפש. כששואלים בלדינו "דֶי קֵיי", למה, עונים: "דֶי קֵייזוֹ!". למה – גבינה. תשובה ישראלית נוספת: למה? כובע, שהתגלגלה כנראה משיר חיילים בוטה.
94
אדי שואל/ת: התעורר ויכוח לגבי האפשרות לציין במשפט את המילה "האחרון", כאשר יש רק דמות אחת במשפט. לדוגמה "ראובן ושמעון לומדים בחוג לתלמוד באוניברסיטה, והאחרון החל ללמוד אף בחוג לכלכלה". "ראובן כהן, תלמיד ישיבה מרחוב השומר בבני ברק, יצא לטיול של מספר שנים בארצות המזרח הרחוק, האחרון חזר לארץ רק לפני מספר ימים". האם המשפט השני תקין?
רוביק עונה:
ממש בלתי תקין. 'אחרון' מתייחס לסדרה של שניים לפחות.
95
עודד דגן שואל/ת: באיזה תהליך לשוני נעלמה המילה "אטליז" והוחלפה במילה "קצביה"?
רוביק עונה:
'אטליז' היא מילה תלמודית שדבק בה במידת מה דימוי מרתיע. 'קצבייה' מעניקה לדעת הקצבים דימוי נקי יותר ועברי יותר לבית המסחר שלהם. זה אינו תהליך לשוני אלא תהליך מסחרי-שיווקי.
96
רונה רון שואל/ת: מהו הניסוח העדיף או הנכון: ילדים 'עם צרכים מיוחדים', או 'בעלי צרכים מיוחדים'? ראיתי באינטרנט שנוהגים גם כך וגם כך, אך מה הנכון?
רוביק עונה:
אין כאן הכרעה מה נכון מבין השניים. שניהם מבטאים תפיסה לפיה האדם המוגבל הוא אדם שלם, שיש לו מטען או מעין קניין נוסף, במקרה זה צרכים מיוחדים עקב מוגבלותו. קיים פולמוס בין המעדיפים צורה זו או אחרת, אבל לשונית אין ביניהן הבדל.
97
שואל/ת: מניין מגיע השימוש באות השימוש ל' כשיוך של יצירה ספרותית למחברה ("'מלחמה ושלום' לטולסטוי")?
רוביק עונה:
המקור לשימוש הוא במקרא, כמו "מזמור לדוד", או "שיר השירים אשר לשלמה"
98
איתי שלמקוביץ שואל/ת: אני רוצה להשתמש בביטוי "אני מוצא שזה לא נכון". מצד אחד, אני יודע שהשימוש שלי הוא תרגום מאנגלית של "I find it", וזאת לא עברית. ומצד שני, שלמה המלך אמר "ומוצא אני ממר ממוות את האישה", ומי אם לא שלמה דיבר עברית. אז מי צודק? האם "אני מוצא את" הוא ביטוי תקין בעברית, או עילגות שבמקרה קלעה לציטוט תנ"כי?
רוביק עונה:
העובדה ששימוש מסוים מגיע מאנגלית אינו הופך אותו לעילג. שימושים לשוניים רבים בעברית מושפעים משפות העולם. נראה שהשימוש הזה אכן מושפע מאנגלית. ואולם, 'מצא' במשמעות הבין, הסיק מסקנה מעוגן במקורות, כמו בסיפור חידת שמשון: "לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי", וכן במשפט המצוטט בשאלה מלשון חז"ל. הערה: הייחוס של קהלת לשלמה המלך נעשה בדיעבד על ידי עורכי המקרא. ספר קהלת נכתב מאות רבות לאחר תקופת שלמה המלך.
99
אלי בן דוד שואל/ת: האם אפשר להשתמש בביטוי "אני מוחמא" כתרגום למשפט i am flattered האנגלי? נשמע צורם ומסורבל. מה החלופה העברית התקנית?
רוביק עונה:
'מוחמא' היא צורת הסביל של 'החמיא', פועל מחודש בעקבות 'מחמאה', מילה שנוצרה מקריאה שגויה של פסוק מקראי אך תפסה מקום כבוד במילון. אין כל סיבה לפסול את 'מוחמא'.
100
ערן שואל/ת: לאחרונה משתמשים הרבה במונח "סרטון" לתאר סרטים קצרים אשר נשלחים במדיות החברתיות השונות. האם סרטון הוא בהכרח סרט קצר? נוצרת בעיה, כי יש סרטים קצרים יותר משאר סרטונים ובכל זאת נקראים סרטים. אם כך, מה ההגדרה לסרטונים?
רוביק עונה:
במקורה סרטון פירושה סרט קצר: סרט+סיומת ההקטנה –ון. בשימושים היום סרטון מתייחס לסרט שאינו מיועד לבתי הקולנוע אלא לאמצעי תקשורת שונים, גם בפרסומות הטלוויזיה, בסרטוני קליפ וגם ברשתות החברתיות. בדרך כלל אלה סרטונים קצרים, אך זה אינו תנאי לשימוש במילה.
101
אילן שואל/ת: האם קיימת הצורה "ינביע" / "הנביע" וכך הלאה, במובן - לגרום נביעה, לגרום לדבר מה להתרחש? למשל - אם אפנה אל הרשות, פנייתי עלולה להנביע את התוצאה שאינני חפץ בה. קראתי דיון של האקדמיה ללשון עברית משנת 1989, בו הוזכרה אפשרות זו. מתוך חיפוש עצמאי שעשיתי, ברור לי שאין מדובר בצורה מקובלת ובדוגמא שנתתי, נכון יותר להשתמש במילה "להניב". ובכל זאת - סקרן.
רוביק עונה:
בדיון באקדמיה עוסקים בשורשי פ"נ בהפעיל שבהם נ' עשויה להופיע ולהישמע ולא להיטמע בע' הפועל. אחד הדוברים מעלה אפשרות תאורטית שאנשי מדע יזדקקו ליצור פועל חדש: להנביע, במשמעות "לגרום נביעה". אין הכוונה כאן לגרימה בכלל אלא רק לגרימת נביעה, ונראה שאנשי המדע גם לא נזקקו לפועל עצמו, שלא נכנס לשפה העברית.
102
יעל לפושין שואל/ת: האם נכון לומר: יש לקצוב תפקידים? (יש לקצוב ראשי ממשלה, מנהלי בתי חולים, מנהלי בתי ספר וכו׳).
רוביק עונה:
אין קוצבים בעלי תפקידים אלא תקופות כהונה. הניסוח הנכון: יש לקצוב את תקופת הכהונה של ראש הממשלה, כלומר, מספר שנים מקסימלי בהם הוא יכול לשרת.
103
ליאת שואל/ת: יש כזו מילה מולהב? אני יודעת שאומרים נלהב. חברה השתמשה במילה בהקשר: "הוא מולהב ממך". כלומר מוקסם. נראה לי שגוי לומר כך.
רוביק עונה:
'הולהב' היא הצורה הסבילה של 'הלהיב', בניין הופעל מול בניין הפעיל. זו אינה שגיאה וניתן למצוא את 'הולהב' ומכאן 'מולהב' במילונים. עם זאת זו אינה צורה מקובלת וכמעט אינה נשמעת.
104
עמליה סגל שואל/ת: באתר "בא-במייל" ראיתי כתבה מאת העורכת דנית לידור, שכותרתה: לונדון לובשת אווירת חג המולד, ואתם מוזמנים להידהם מקסמה... האם נכון לכתוב להידהם?
רוביק עונה:
אין כל פגם ב'להידהם'. זהו שם הפועל של 'נדהם', פועל נפוץ ולגיטימי.
105
סיון שקד שואל/ת: אני מכירה שאישה יולדת ואיש מוליד. בתנ"ך כתוב "ויולד נח את-שם את-חם ואת-יפת". מה היא הדרך הנכונה? האם גם האישה וגם האיש יכולים ללדת ולהוליד?
רוביק עונה:
נהוג היום להבחין בין 'יָלַד' (ולמעשה, ילדה) = שהיא הבאת ילד לעולם לאחר היריון, לבין 'הוליד', שהוא מעשה הגבר. זו גם ההבחנה המקראית העיקרית, ועם זאת 20 פעם בתנ"ך 'יָלַד' מתייחס לתפקיד הגבר, ובמקורות מאוחרים נמצא גם כי "האשה הולידה בנים". מכאן שמדובר בהבחנה חלקית בין הפעלים, ואין לראות שגיאה ב'הגבר ילד' ו'האישה הולידה'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >