שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
אילנה שואל/ת: אנחנו משפחה שמקפידה לדבר בעברית נכונה, ומדי פעם צץ לו ויכוח על איך אומרים מה. הויכוח האחרון היה לגבי המילה ״אכן״. הבן שלי אוהב להשתמש במילה זו כדי לאשר, במקום להגיד ״כן״, והבת שלי טוענת שלא תמיד מילה זו יכולה להחליף את ה״כן״, אלא היא באה לאשש דעה שמשתמעת מהשאלה. מה דעתך בענין?
רוביק עונה:
השימוש ב'אכן' במקום 'כן' לצורך אישור אפשרי וגם יפה. בדרך כלל גם התשובה 'כן' מאששת הנחה המובלעת בשאלה, בדומה ל'אכן'. "האם שמך הוא יעקב?" "כן", כלומר, ההנחה ששמי יעקב נכונה. ב"אכן'" נוסף ניואנס של הדגשה, מעין נדיבות או פרגון לשואל השאלה, אך לא תוספת משמעות. צריך לזכור מאידך שלא תמיד ניתן להחליף את "כן" ב"אכן". כאשר אכן הוא חלק ממשפט ולא רק תגובה לשאלה, הוא אינו ניתן להמרה, אם כי גם בשימוש הזה מובלעת שאלה קודמת: "אליעזר בן יהודה היה אכן מחייה השפה העברית". הביטוי "אכן כי כן" שנטבע בספרות התחייה משמש להדגשה כפולה.
107
גבי שואל/ת: מן העיתונות: "...אך עם זאת, אין הוא נשאל בבדיקה על פגישתו הסודית עם עו"ד...". האם מילת השלילה "אין" על הטיותיה השונות ישימה גם בזמן עבר (ועתיד) או בהווה בלבד?
רוביק עונה:
מילת השלילה 'אין' מתייחסת רק למבעים בהווה. כאשר המבע מתייחס לעבר, עתיד או ציווי יש להשתמש ב'לא': עם זאת, הוא לא נשאל...
108
אפרים גנדלברג שואל/ת: מדוע דרגת רס"ן נקראת "פלאפל"?
רוביק עונה:
דרגת רב סרן מיוצגת על ידי עלה תאנה אחד. עלה התאנה מזכיר את צורת הפלאפל. קצינים בכירים יותר הם פלאפלים, או בעלי פלאפלים. דמיון בין צורת דרגה לשם עצם כלשהו מופיע גם בכינוי 'ארונות' לבעלי דרגות נמוכות, 'חרבות' או 'איקסים' לתתי אלופים ומעלה ועוד.
109
מיכה עמית שואל/ת: במילון יידיש-עברית משנת 1928 נכתב כי תרגומה של המילה "מיניסטעריום" הינו "וַזֶּרֶת" ו"מיניסטער" פירושו בעברית "מיניסטר, וזיר". הנחתי כי באותה עת עדיין לא נקבעה המילה "שַׂר" כתרגום למיניסטר. ואכן, מילון עברי-יידי משנת 1930 הנמצא אף הוא ברשותי, (נכתב ע''י יהודה גור ומרים שיר) מתרגם את המילה "שַׂר" ל"הויפּט, האַר, פירשׁט", שמשמעם ראש, אדון, אציל, אך מיניסטר או וזיר אינם מוזכרים כלל. מתי - אם כן - נקבעה המילה "שַׂר" כמשמעה בימינו?
רוביק עונה:
ההצעה לקרוא למיניסטר שר היא של יצחק פרנהוף, סופר ופובליציסט שנפטר בשנות 1913. את השימוש הזה במילה הציע בספר "שני דמיונות" כבר בשנת 1896. פרנהוף הוא גם שהציע את הצירוף 'מדינת ישראל'. בעיתונות התחייה שימשו במעורבב המילים וזיר ווזרת שמקורן ערבי עם 'שר' וכן מיניסטריון. הביטוי "שר ההגנה" מופיע בעיתון השקפה ב-1908. עם זאת השימוש הגורף ב'שר' הוא משנות השלושים של המאה הקודמת. אז נעלמו סופית 'וזיר' ו'וזרת' מן הלקסיקון.
110
משה שוחט שואל/ת: בעריכת חומרים עתיקים אני מגלה רבות את המינוח 'איזה', במקום 'כמה' או 'מספר', למשל "היו שם אנשים רבים, ואיזה מהם עמדו לרגליו". השימוש הזה מופיע רבות בספרות ובעיקר בספרות הרבנית. יש לי תחושה שיש כאן תרגום לקוי משפה אחרת. אשמח אם תחכים אותי.
רוביק עונה:
השימוש ב'איזה' במשמעות 'כמה' מוכר בספרות התחייה, ועל פי השאלה יש לו הופעות מוקדמות יותר. תיתכן כאן בהחלט השפעה יידית-גרמנית. בגרמנית למשל ניתן למצוא את הביטוי noch welche במשמעות 'יש עוד כאלה?' 'יש עוד אחדים?', ובאנגלית: Any more?. השימושים האלה יכולים להיות גם גלגול שהתרחש בתוך העברית עצמה. 'איזה' הוא כינוי רומז. במשפט 'ואיזה מהם עמדו לרגליו' 'איזה' מרמז על אנשים מסוימים, על מספר אנשים. המעניין הוא ש'איזה' בהקשרים אלה הפכה למילה קפואה, והיא מתייחסת דווקא לרבים, במקום צורת הרבים אֵילו. הקפיאה הזו מעידה ש'איזה' איבדה את השימוש המקורי של רמז לאדם או לאנשים, וספגה משמעות נוספת: כמה או מספר.
111
שואל/ת: לאחרונה יצא לי להיתקל, גם בעיתונים ובספרים, השימוש במילה 'אני' גם כאשר ישנו תיאור פעולה שכולל את היחס, כגון 'אני אעשה כך וכך' 'אני אלך לשם'. תמיד זה צרם לי, והיה נראה לי שהמילה 'אני' מיותרת כאן, אבל התרשמתי כעת מהאקדמיה ללשון שיש מקום לנוסח כזה, וגם בתנ"ך יש 'אני אהיה' או 'אני אמלוך'. מהי האמת?
רוביק עונה:
אין כל סיבה לפסול את 'אני אומר', 'אני אמלוך', 'אני אנווט'. הוא מדגיש את לשון הדובר ואת אחריותו לביצוע המגולם בפועל, והמשפט נשמע שוטף וברור יותר, גם במקרא החסכני וגם היום. עודפות אינה שגיאה לשונית, אלא עניין של סגנון, ולפעמים היא הכרחית.
112
רותי שואל/ת: האם יש הבדל רעיוני בין המשפטים הבאים: 1. איזו מחמאה היית יכול לקבל? 2. איזו מחמאה יכולת לקבל?
רוביק עונה:
אין כל הבדל. המבנה היה+פועל מקורו בלשון חז"ל, בעברית החדשה הוא משמש פחות, ונהוג הפועל הפשוט ללא פועל עזר.
113
דרור שואל/ת: ברור לנו שהשימוש בפועל למזוג כשמדובר באוכל הוא שגוי. אבל תהינו לגבי המרק שמועבר מהסיר לצלחת באמצעות מצקת, האם נכון לומר למזוג מרק?
רוביק עונה:
קשה לטעון בנחרצות שהשימוש במזיגה למזון היא שגויה. היא מקובלת כך אצל חלק מעדות המזרח. בוודאי אין לפסול מזיגה של נוזל באמצעות מצקת, שאין הבדל עקרוני בינה למזיגה מקנקן מים.
114
רות יעקובי שואל/ת: האם נכון לומר: יותר כוח, יותר רעננות, או עוד כוח, עוד רעננות, או אולי: כוח רב יותר, רעננות רבה יותר?
רוביק עונה:
אי אפשר לפסול אף אחת מהאפשרויות. הצבת המעצים 'יותר' עדיפה אחרי שם העצם או התואר ולא לפניו, כפי ש"יפה מאוד" עדיף על "מאוד יפה". גירסה נאה נוספת: "ביֶתֶר כוח", "ביֶתֶר רעננות", בעקבות ברכת יעקב: "יֶתֶר שְאֵת".
115
איציק שואל/ת: לאחרונה שמתי לב לשלוש מילים לפחות שנעלמות מהשפה העברית. תהיתי למה. אולי זה בגלל שלכולן יש הקשר מיני, ויש נסיון לדבר בשפה "נקייה" בעיקר עם ילדים. המילים הן: 1. לגמור - החליפה אותה לסיים. 2. לבוא - החליפה אותה להגיע. להבנתי המילה להגיע מדגישה את הדרך ליעד - "מי שלא מגיע היום לשיעור יוגה שיודיע לי". 3. קשה - החליפו אותה הצמד לא-פשוט. היום שום דבר לא קשה "היתה לי שנה לא פשוטה" ואפילו בהגזמה "הייתה עליה לא פשוטה בקטע המסיים את המירוץ".
רוביק עונה:
'סיים' ירש את 'גמר' כבר לפני כמה עשורים, וכאן אכן משפיע הטאבו על ביטויים בעלי אופי מיני. 'הגעתי' במקום 'באתי' היא בחירה סגנונית. 'הגעתי' נחרץ יותר. בין 'לא פשוט' ל'קשה' יש הבדל של ממש. 'קשה' מעיד על סבל, בעוד 'לא פשוט' מעיד על תהליך מורכב של פתרון בעיות וקשיים, ועל מודעות למרכיבי הסבל.
116
בצלאל לנדאו שואל/ת: המושג "מניין" פירושו שצריך 10 גברים להשלים לתפילה. אך בהקשר של אירוע רב נפגעים (תאונת דרכים, פיגוע וכיו"ב) מדווח שמניין הנפגעים הוא x.
רוביק עונה:
'מניין' היא מילה ארמית שפירושה מספר. היא מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר עזרא, בדיון על מספר שבטי ישראל. בלשון חכמים המילה נפוצה מאוד במשמעות הזו, ונחשבת עברית לכל דבר. השימוש ב'מניין' במשמעות ההלכתית, עשרה מתפללים, מאוחר הרבה יותר, ומופיע בשולחן ערוך מהמאה ה-16.
117
דפנה אורן שואל/ת: אשמח לקבל הסבר למשפט הלא מובן (לי) הבא המופיע בשירו של חיים חפר "הן אפשר": "והשער חורק לו דומם"...? חורק? דומם?
רוביק עונה:
נראה שחיים חפר לקח לו כאן את חירות המשורר, כאשר חיפש חרוז למילה "עולם". יש כאן אולי רמז לכך שמי שחוזר מהקרב אינו מדבר, המפגש נעשה בשתיקה. ואולי חפר הסביר זאת היכן שהוא. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
118
יצחק שואל/ת: במקומות רבים מוסיפים את השם "רחוב" לפני שם הכולל כבר, לדעתי, איפיון של ה"רחוב" (שאינו רחוב). למשל, להקדים ל"שדרות העצמאות" את השם "רחוב" נראה לי מיותר. כך גם לפני "שביל הפרסה" או לפני "דרך המלך". מה דעתך?
רוביק עונה:
אין כל סיבה להקדים 'רחוב' לנתיב כמו שדרה, סמטה או דרך, זהו נוהג המעיד על בורות וכדאי שיתוקן.
119
שואל/ת: האם הגלידה אכן נמסה? השלג נמס? הרי מדובר בתהליך של מעבר ממוצק לנוזל עם עליית הטמפרטורה. ולכן האם לא צריך לומר השלג מפשיר? הגלידה מפשירה? זאת לעומת התהליך של המסת מוצק בתוך נוזל (הסוכר נמס בתה, המלח נמס במים), ובוודאי לא מדובר באותו תהליך המתאר מה קורה לשלג כשמתחמם.
רוביק עונה:
נמס והפשיר הם פעלים נרדפים אך השימוש בהם אינו זהה. בשניהם מתואר מצב שבו חומר מוצק הופך לנוזל עם עליית הטמפרטורה סביבו, המעלה את הטמפרטורה שלו עצמו. בדרך כלל 'הפשיר' מתייחס למים במצב מוצק ההופכים לנוזל: שלג, קרח וכדומה, בעוד נמס מתייחס לחומרים מוצקים שאינם מים, ההופכים לנוזל: גלידה, סוכר. לא נהוג לומר שהגלידה 'הפשירה', אך אפשר עם זאת לומר שהשלג 'נמס'.
120
מאיר מינדל שואל/ת: המלה שמטרידה אותי - כלונס. בספר נתקלתי בניקוד שמורה לי לומר Kalons, באבן שושן- Klonas. מה הנכון ומה להדגיש? את האות O או את האות Na? הבנאים לימדו אותי כי הבית עומד על כלונסאות - עמודי בטון יצוקים וביניהם שורות של בלוקים וחגורות בטון. אבן שושן אומר כי זהו מוט עץ. אבקש את הבהרותיך.
רוביק עונה:
המילה היא כְּלוֹנָס. כַלְנוס אינה מילה בעברית. המילה מלרעית, הטעם על 'נָס'. במקורה משמעות המילה היא עמוד או מוט זקוף, בלי פירוט החומר. רוב השימושים היום, בדומה לשימוש התלמודי, מתייחסים למוטות עץ, אך השימוש של הבנאים תקין בהחלט.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >