שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
עמירם אזוב שואל/ת: האם אפשר להשתמש במילה "כבודה" (מטען) בצורה מושאלת כמו למשל תיאור קבוצת אנשים נכבדים "כל הכבודה הזו עברה למקום אחר"?
רוביק עונה:
אפשר כהתחכמות אירונית, אבל משמעות 'כבודה' מתייחסת רק למטען ולא לבני אדם.
122
שלמה קניאל שואל/ת: תודה על התשובה לגבי המילה בינה. האם אני יכול להשתמש במילה תבונה במקום בינה על משקל 'נפלאות התבונה' שתורגם מאנגלית A Beautiful Mind.
רוביק עונה:
התרגום מציג את הקושי בהעברת מונחים הקשורים למחשבה מאנגלית ושפות אחרות לעברית. Mind אינה תבונה ולמעשה אין לה מקבילה ברורה לעברית. 'תבונה' ו'בינה' קרובות במשמעות, אבל 'תבונה' מתייחסת בדרך כלל להיבטים פילוסופיים (עידן התבונה, נפלאות התבונה) בעוד 'בינה' מתייחסת בדרך כלל לאינטלגנציה וכישורים של אדם או מכונה (ברוך הנותן לשכווי בינה; בינה מלאכותית; בן ארבעים לבינה ועוד).
123
אסנת גדיר שואל/ת: בשלושה מילונים שונים נמצא הפועל 'גָּדַר' במשמעות קטף תמרים, כפועל נרדף ל-גָּדַד (בנוסף למשמעויות האחרות). כמו כן מצאתי גם 'גְּדירה' לצד 'גְּדידה' באותה המשמעות. אבל במשקל הפעולות החקלאיות מופיע רק 'גָּדיד' ואילו 'גָּדיר' חסר. האם השימוש ב'גדיר' לאיסוף תמרים רק אינו מקובל או אינו תקני? שם משפחתי הוסב ל'גָּדיר' לפני שנים רבות והכוונה הייתה למשמעות הזאת. אצטער אם יתברר שהבחירה הייתה שגויה.
רוביק עונה:
גם 'גָדַר' וגם 'גָדַד' משמשים בתלמוד באותה משמעות: קטיף תמרים. אפשר להניח שהמקור הוא 'גדד', כיוון שהפועל מופיע גם בארמית, ו'גדר' נוצר כנראה מטעות קריאה עקב דמיון האותיות ד' ור'. 'גָדיד' היא מילה שחודשה בעברית החדשה לקטיף תמרים, על משקל המילים הרבות העוסקות באיסוף פרי: אסיף, בציר, קציר, זמיר, גדיש ועוד. 'גדיר' אינה קיימת במשמעות זו או אחרת כמילה, אבל כשם משפחה אין בה פסול.
124
שלמה וולשטיין שואל/ת: שאלתי היא כדלקמן: ראובן ושמעון מסיימים פגישה שישבו בה יחד. שמעון קם ללכת וראובן אומר לו: אתה בורח לי! "ל.." משמעו הרגיל למיטב ידיעתי בריחה למקום אחר או לנושא אחר. מה פשר הבורח "ל..." באמירה דלעיל?
רוביק עונה:
זוהי צורה דיבורית, לא מאוד נפוצה, של אמירה בנוסח 'אתה נוטש אותי', או 'אתה בורח ממני'. יתכן שיש כאן השפעה של הביטוי ביהודית מרוקאית 'בְּרֵז לו' – ברח לו. חילופי מילות יחס בין שפות נפוצים ועשויים להשפיע גם על השפה הקולטת.
125
יהודה קטורזה שואל/ת: אני אחראי על שינוע של מטופלים בבית חולים ממחלקה למחלקה אחרת. מה המילה הנכונה לשינוע, לקיחת אנשים מנקודה לנקודה, הכוונה בכיסא גלגלים או במיטת אשפוז ולא ברכב?
רוביק עונה:
"שינוע מטופלים" הוא אכן שימוש מקובל בבתי חולים להעברת חולים בתוך המוסד. יש בו טעם לפגם שכן משמעות המילה במקורה וכן בהגדרתה במילוני האקדמיה מתייחסת למטענים ולסחורות בלבד. נראה שהמילה נכנסה לשימוש כדי להעניק לעבודת בית החולים אופי מקצועי או טכנולוגי, אבל עדיף לחזור למילים הפשוטות: הובלה, העברה, הסעה וכדומה.
126
משה מגן שואל/ת: האם יש הבדל בין עלול או עשוי שיקרה? יש הטוענים שעלול זה למקרה רע והשני לטוב. מה נכון?
רוביק עונה:
'עלול' מסמנת תחזית לדבר מה שלילי. אין לומר "התוכנית עלולה להצליח". 'עשוי' הוא ביטוי ניטרלי היכול לשמש הן לטוב והן לרע: "התוכנית עשויה להצליח", "התוכנית עשויה להיכשל".
127
מאיר מינדל שואל/ת: האם הבצק שניתן ללישה הוא בצק לליש? האם המבצר שניתן לכיבוש הוא מבצר כביש? האם מסר אלקטרוני שחשוב לנו לשבש אותו הוא שביש?
רוביק עונה:
משקל קָטִיל שמקורו בעברית הקדומה זכה בעברית המודרנית לשימוש נרחב בנושאים הקשורים לפוטנציאל: גמיש שחידש בן יהודה: מסוגל להתגמש. אָכיל, ניתן לאכילה ועוד. עקרונית ניתן להחיל את המשקל במשמעות זו על שורשים מגזרת השלמים, אך יש קושי להחיל אותו על שורשים עלולים כמו שת"ה (שָתִי?), לו"ש וכדומה. כָביש ושָביש אפשריים אבל אינם בשימוש, ויתכן שיצוצו בשפה בהמשך, שהרי עד לפני זמן לא רב לא ידענו מה זה 'בָגיץ', ובשפה המשפטית הומצאו עָניש ואָכיף.
128
יעקב דב שואל/ת: הרוצה לרתק את בן שיחו משתמש בדרך כלל במונח "תראה" במקום "תשמע". האם חוש הראיה עדיף על חוש השמיעה - במהלך ניהול שיחה?
רוביק עונה:
הפועל 'ראה' משמש בעברית, כמו בשפות רבות אחרות, גם במשמעות הבין או חשב. למשל: "לא ראיתי את זה בא", "אתה לא רואה לאן זה מוביל" וכדומה. מבחינה זו "אתה רואה", כלומר, אתה מבין מה הדברים אומרים, עדיף על "אתה שומע", שהוא מעין אתגור הצד השני להקשיב, ואפילו רמז שאינו מקשיב כראוי.
129
רוני שואל/ת: מה דעתך על השימוש ההולך ונעשה נפוץ יותר ויותר בכלי התקשורת במילה עוולה - ביחיד: "צריך לתקן את העוולה החברתית הזאת..." במקום - עוול? האם יש לקבל זאת כי זה עובד וטבעי לאוזן או שיש לדחות זאת כשגיאה?
רוביק עונה:
'עוולה' היא מילה מקראית כשרה למהדרין, מופיעה בכמה מקומות בתנ"ך, לצד 'עוול'. בתנ"ך כמה וכמה זוגות מילים בזכר ובנקבה זו לצד זו באותה משמעות: אור-אורה, ענן-עננה, חוק-חוקה, שׂורֵק-שׂורֵקה, נתיב-נתיבה ועוד.
130
רעות שואל/ת: הייתי שמחה לדעת מה הפועל שמשתמשים לרכיבה על קורקינט. האם זה נקרא "לדווש"? והאם ניתן לומר "לרכב" על קורקינט? רון שואל: נכנס דרך הקהל רכוב על אופניים? רכוב?
רוביק עונה:
הפועל המקובל וההגיוני לנסיעה על אופניים או קורקינט הוא לרכוב (ולא, על פי הנוהג הדיבורי, לרכב). הישיבה על האופניים מזכירה בהחלט רכיבה על סוסים. קידום הקורקינט שבו הרוכב עומד רחוקה אמנם מהמקור, אבל בעקבות האופניים אין כל בעייה ברכיבה על קורקינט, וזה גם הפועל המקובל. באשר ל'רכוב', השימוש בבינוני פעול מתאר לעיתים קרובות מצב ולא דווקא מצב סביל. "ישבתי סמוך לבמה", "הרגשתי שאני אבוד", "צמח מצוי" ועוד. "רכוב על אופניים": "במצב של רכיבה על אופניים".
131
נעם שואל/ת: עיקור (סטריליזציה): מדוע אותה מילה בעברית ובאנגלית משמשת כדי לתאר חיטוי וגם כדי לתאר את מניעת היכולת להרות?
רוביק עונה:
בעברית עק"ר במשמעות זו נגזר מהמילה המקראית עקרה, מי שאינה יכולה ללדת. מכאן ברורה המשמעות המודרנית של עיקור: סירוס, ביטול יכולת ההולדה אצל אנשים או בעלי חיים. המילה המקבילה באנגלית היא sterlization. מילה זו משמשת באנגלית גם להשמדת חיידקים ובקטריות, כשהקישור הוא ביטול יכולת הקיום וההתרבות של החיידקים. השימוש הזהה באנגלית הועתק לשימוש זהה בעברית.
132
עמרי אורן שואל/ת: פרפרים רבים בארצנו נקראים "כחליל". בספר "פרפרי ארצנו" שהיה לי בילדותי (אני בן 66) נקראו הפרפרים "חכליל", מה שהיה הגיוני כי הם היו בגווני האדום. אז מה נכון? בחיפושיי באינטרנט נמצאה תמיד רק הצורה "כחליל". הבעיה היא שרוב רובם של ה"כחלילים" אינם כחולים כלל וגם לא אדומים! הם חומים, צהובים וירוקים או שילוב של צבעים אלה.
רוביק עונה:
'חכליל' הוא שם או חלק משמם של בעלי חיים מסוגים שונים, בעקבו צבעם האדמדם. 'כחליל' הוא שם צמח על פי מילון הבוטניקה של האקדמיה. משפחת הכחלילים בין הפרפרים נקראת כך מאחר שחלק גדול מן המינים במשפחה הוא בצבע כחול.
133
דורון אנדי בריל שואל/ת: בהתייחס לנשים וגם לחסרי זהות מינית, כיצד יש לומר, מין נשי וגם גברי, או מגדר נשי וגברי?
רוביק עונה:
המילה 'מגדר' חדשה יחסית ונכנסה לדיון הכללי והעברי בעקבות השינויים ביחס למיניות ולהבדלים בין המינים בחברה המודרנית. השימוש בה מעניק לדיון אצטלה אקדמית, ולכן הוא מתאים לדיון בעל אופי תיאורטי או תחיקתי. כמו כן הוא מקל על הדיון בריבוי הזהויות המיניות. עם זאת השימוש ב'מין' טבעי ופשוט יותר. נאמר "המפגש בין שני המינים", אבל לא "המפגש בין שני המגדרים". גם באנגלית קיימת הפרדה בשימוש בין sex לבין gender.
134
דני ב. שואל/ת: האם מותר להשתמש במילה בָּטֵל [מעבודה] במקום מובטל?
רוביק עונה:
'בטל' הוא אדם שאינו עוסק בפעילות כלשהי, באופן מזדמן או קבוע, והוא מתאר מצב כללי. מובטל הוא מונח מתחום יחסי העבודה והגדרתו מצומצמת – אדם שאינו מוצא תעסוקה קבועה לפרנסתו. אפשר לומר שהמובטל נידון לשבת בטל, אבל אין לערבב בין המילים.
135
מאיר מינדל שואל/ת: במקום המשפט המגושם "אני נעשה צעיר יותר" אני מבקש לומר"אני מצטער". האם השפה יכולה להכיל התנגשות בין שתי המשמעויות של המלים "צער" ו"צעיר"?
רוביק עונה:
השפה יכולה לחיות עם מילים זהות במשמעות שונה ויש רבות כאלה, כך גם פעלים. עם זאת אין סיבה לסבך את החיים כאשר יש חלופה נפוצה ופשוטה: להצעיר, מול להזקין, פועל המתקיים לצד 'להזדקן'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >