שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
אפי עמיהוד שואל/ת: המלים - הלוא. הרי. אני קורא ספר. המילה 'הלוא' מופיעה בו לא אחת. לעומת אחותה 'הרי' - שכלל איננה מוזכרת. היש בכתיבה כלשהי, עדיפות למילה 'הלוא' על פני רעותה 'הרי'?
רוביק עונה:
'הלא' היא מילה מקראית, 'הרי' היא מילה תלמודית. לשתי המילים כמה משמעויות, אבל הן נפגשות במשמעות משותפות, במסגרת טיעון. בדרך כלל יש בו מעין נזיפה: ידעת שמצב העניינים הוא כך וכך, ולמרות זאת עשית מה שעשית. אין עדיפות לצורה אחת על השנייה, וגם לא ידוע על שימוש יתר באחת מהן. נראה שבספר המסוים שקראת הסופר מעדיף את 'הלא' המקראית על 'הרי' התלמודית.
122
אלישבע שואל/ת: : למה אומרים הוא הרגיש שמח ומאושר. היא הרגישה שמחה ומאושרת.. וכו'.. אחרי פועל, התואר לא משתנה בזכר ונקבה וכו'.. כמו - הוא רץ מהר.. היא רצה מהר.. מה הסיבה שאומרים כך בהרגיש שמח...?
רוביק עונה:
תוארי פועל אינם כפופים לחוק התאם המין והמספר. קבוצה ייחודית של פועלי תואר הם שמות תואר שזכו לשימוש מרחיב כתוארי פועל, בעיקר בשפת הדיבור: "תעשה את זה זריז", "תחברי את זה חזק". גם כאן לא חל חוק ההתאם. בנוסח שבשאלה, "הוא הרגיש שמח ומאושר", שמות התואר שמח ומאושר אינם תוארי פועל אלא תארים רגילים. הם אינם מתייחסים לנשוא אלא לנושא, 'הוא' (או 'היא'). זוהי אם כן צורה מקוצרת של משפט משועבד: "הוא הרגיש [שהוא] שמח ומאושר"; "היא הרגישה [שהיא] שמחה ומאושרת".
123
מאיר מינדל שואל/ת: נעמי שמר כותבת בשירה "כמו חצב" - וכמו ענן להתגשם מעל חלקת שדה ריקה. שאלתי - האם אוכל לכתוב "הרחוב היה גשום"? כיצד מתחבר לשורש ג'ש'מ' מלים כמו "הגשמה", "מגושם", רוחני וגשמי"?
רוביק עונה:
השורש גש"ם הוא בעל שתי משמעויות שאין ביניהן קשר. הראשונה קשורה למזג האוויר, אבל כמעט אין לה שימושים בתחום מערכת הפועל (פרט לצורה 'גושמה' ביחזקאל ו'מגשימים' בירמיהו). השימוש של נעמי שמר ייחודי ויש בו "רישיון המשורר". צורת הבינוני פעול, 'גשום', מופיעה בלשון חכמים והיא יפה ותקינה כמובן. גש"ם ב' מקורו ארמי, בארמית גְשַם פירושה גוף. ומכאן גשמיות מול רוחניות, הגשמה, מגושם ועוד.
124
צבי מלניק שואל/ת: האם המילים "סֶגֶר על השטחים" מבטאים נכון את איסור הכניסה לישראל בחגים, בזמן שהעסקים סגורים, פרט למקרים הומניטריים? סֶגֶר פירושו מצור. האם אנחנו מטילים מצור על השטחים?
רוביק עונה:
המילה סֶגֶר אינה מייצגת מצור אלא סוג של עוצר. המילה המקבילה למצור בשפה הבטחונית היא כֶתֶר.
125
אורלי שואל/ת: האם ניתן לומר ״תעביר לי הצעה מתוקפת״ (לגבי תוקף של הצעה)?
רוביק עונה:
בבניין פיעל נהוג אכן לומר 'תיקף את' (ההצעה וכדומה), נתן לה תוקף. על כן עקרונית ניתן להעמיד מול השימוש הזה את הצורה הסבילה בבניין פוּעל: תוּקף, מתוּקף, אך האפשרות הזו אינה ממומשת בעברית היום, ועדיף "תעביר לי הצעה בעלת תוקף".
126
דורי שואל/ת: בזמנו (שנות השישים) היו מכנים פושטק או פושט פירחח או בחור לא רציני שעדיף לא להתחבר איתו. היום אני שומע את הצעירים מכנים פושט כל דבר שהוא פשוט ולא מתוחכם (חפצים, לא בני אדם).
רוביק עונה:
שתי המילים, פושט ופושטק, קיימות בסלנג הישראלי כבר עשורים רבים, בוודאי משנות החמישים. 'פושטק' היה כינוי לפרחח, בעקבות המילה הפולנית pustak באותה משמעות. 'פוּשט' התייחס לדבר חסר ערך, למשל "גולה פושטית", ומקורו במילה היידיש-עברית פשוט, הנהגית פּוֹשֶׁט, במלעיל. עקב דמיון המילים נהגו לקרוא גם לפרחח פוּשט.
127
יעקב רוזן שואל/ת: האם המילה "להתפלסף" היא מילה פוגענית?
רוביק עונה:
במקורו הפועל להתפלסף אינו פוגעני, והוא מתייחס ברצינות רבה להעלאת רעיונות. הפועל חודש בכתביו של הרמב"ם, שהושפעו מתרבות יוון, וממילים ערביות שנוצרו על בסיס יווני, וביניהם הפועל הערבי פַלְסַפַ בעקבות פילוסופיה. בלשון הדיבור הישראלית הפועל זכה בעיקר למשמעות אירונית: מי שמשמיע רעיונות מורכבים ומייגעים ללא תכלית. יתכן שיש כאן השפעה של שימוש דומה בערבית, שבה פַלְסַפַה פירושה התפלספות. גורל דומה אירע למילה 'הגיגים', שבמקורה המקראית היא מילה מכובדת המבטאת מחשבות עמווקות, והיום הגיגן הוא אדם המכביר רעיונות, ועוסק פחות בעובדות.
128
טל שואל/ת: כיצד נכון לומר את צורת הציווי של ב.ל.ה/י (בלה בנעימים): בלי או תבלי?
רוביק עונה:
צורת הציווי התקנית היא 'בַלי'. 'תבלי' היא צורת העתיד. בעברית צורת העתיד משמשת לעיתים קרובות בתפקידים המיועדים לציווי. כשאומרים "אני בטוח שתבלי בחופש" הכוונה היא לעתיד. כשאומרים למישהי "תבלי" המשמעות היא איחול, שבו מתבקשת צורת הציווי, אבל היא נשמעת נוקשה מדי, וצורת העתיד עדיפה.
129
רותי יודוביץ שואל/ת: מה שם הנרתיק בו מניחים את האקדח. נדן לפי ההגדרה הוא לאיחסון חרב. האם אפשר להשתמש באותה מילה לאקדח? ואם לא, מה היא?
רוביק עונה:
נדן מזוהה בעקבות המקרא בעיקר עם חרב, ולכן לא נוטים לדבר על "נדן האקדח", למרות שבהתפתחות השפה הדבר אפשרי. לאקדח מוקצית מילה גנרית – נרתיק.
130
יוחאי אוזן שואל/ת: נהגתי, והעובד החדש והצעיר העיר לי שאני צריך לפרסס, בעברית אני יכול לפרסס?
רוביק עונה:
'לפרסס' במשמעות 'לעשות פניית פרסה' הוא פועל שנולד בעברית המדוברת, לא זכה אמנם לתו תקן, אבל הוא רווח בשימוש וגם ענה על צורך לשוני. הכפלת האות האחרונה מקובלת בעברית מאז ימי התלמוד (לשרטט) ועד היום (לתכנן, לפקסס).
131
היות שואל/ת: האם צורת השם של הפועל 'היה' [י' בחולם] הוא 'היות'? בחדשות: פלוני נאלץ להסתפק בלהיות מורה. האם: 'בהיות מורה' וגם 'בהיותו מורה'?
רוביק עונה:
'היות' הוא צורת היסוד של המקור הנטוי של הפועל 'היה' בבניין קל. צורת המקור המוחלט היא הָיֹה, המופיעה בתנ"ך 6 פעמים. 'היות' מופיעה 12 פעמים בתנ"ך, כמו בפסוק הידוע "לא טוב היות האדם לבדו", וכן בתוספת בכ"ל: בהיות, כהיות, כאשר שם הפועל הוא 'להיות'. המקור הנטוי מקבל גם כינויי קניין חבורים: "היותו", "בהיותו". "בלהיות" כמו 'בללכת', ב'להספיק' היא מוטציה לשונית אף כי נפוצה, ובמקרים אלה עדיף לוותר על המקור ולכתוב "להסתפק בכך שהוא מורה".
132
רותי יודוביץ שואל/ת: האם תוכל להסביר את הצירוף של מילת היחס עם פועל, וההבדלים. לדוגמא: 'היא ישבה' לעומת 'היא ישבה לה'. 'הוא הופיע' לעומת 'הוא הופיע לו'.
רוביק עונה:
השימוש במילית היחס ל' המתואר בשאלה הוא בעל תפקיד סגנוני. הוא מופיע בדרך כלל אחרי פועלי תנועה או מצב פיזי (הלך, נעלם, נרדם וכדומה) והוא אינו משנה את המשמעות אלא נועד להדגיש את הפעולה או המצב. מקור השימוש הזה בעברית הקדומה. בתנ"ך נמצא את "לֵך לְךָ", "הגשם חלף הלך לו" ועוד. בלשון חכמים יש לו גילויים לא מעטים: "עמד לו רבי צדוק על מעלת האולם" (תלמוד ירושלמי), "ישב לו אצל הכוהנים" (משנה) ועוד רבים. הספרות העברית אוהבת את השימוש הזה, כמו בשירו של נחמן ביאליק "צנח לו זלזל".
133
עמירם אזוב שואל/ת: האם אפשר להשתמש במילה "כבודה" (מטען) בצורה מושאלת כמו למשל תיאור קבוצת אנשים נכבדים "כל הכבודה הזו עברה למקום אחר"?
רוביק עונה:
אפשר כהתחכמות אירונית, אבל משמעות 'כבודה' מתייחסת רק למטען ולא לבני אדם.
134
שלמה קניאל שואל/ת: תודה על התשובה לגבי המילה בינה. האם אני יכול להשתמש במילה תבונה במקום בינה על משקל 'נפלאות התבונה' שתורגם מאנגלית A Beautiful Mind.
רוביק עונה:
התרגום מציג את הקושי בהעברת מונחים הקשורים למחשבה מאנגלית ושפות אחרות לעברית. Mind אינה תבונה ולמעשה אין לה מקבילה ברורה לעברית. 'תבונה' ו'בינה' קרובות במשמעות, אבל 'תבונה' מתייחסת בדרך כלל להיבטים פילוסופיים (עידן התבונה, נפלאות התבונה) בעוד 'בינה' מתייחסת בדרך כלל לאינטלגנציה וכישורים של אדם או מכונה (ברוך הנותן לשכווי בינה; בינה מלאכותית; בן ארבעים לבינה ועוד).
135
אסנת גדיר שואל/ת: בשלושה מילונים שונים נמצא הפועל 'גָּדַר' במשמעות קטף תמרים, כפועל נרדף ל-גָּדַד (בנוסף למשמעויות האחרות). כמו כן מצאתי גם 'גְּדירה' לצד 'גְּדידה' באותה המשמעות. אבל במשקל הפעולות החקלאיות מופיע רק 'גָּדיד' ואילו 'גָּדיר' חסר. האם השימוש ב'גדיר' לאיסוף תמרים רק אינו מקובל או אינו תקני? שם משפחתי הוסב ל'גָּדיר' לפני שנים רבות והכוונה הייתה למשמעות הזאת. אצטער אם יתברר שהבחירה הייתה שגויה.
רוביק עונה:
גם 'גָדַר' וגם 'גָדַד' משמשים בתלמוד באותה משמעות: קטיף תמרים. אפשר להניח שהמקור הוא 'גדד', כיוון שהפועל מופיע גם בארמית, ו'גדר' נוצר כנראה מטעות קריאה עקב דמיון האותיות ד' ור'. 'גָדיד' היא מילה שחודשה בעברית החדשה לקטיף תמרים, על משקל המילים הרבות העוסקות באיסוף פרי: אסיף, בציר, קציר, זמיר, גדיש ועוד. 'גדיר' אינה קיימת במשמעות זו או אחרת כמילה, אבל כשם משפחה אין בה פסול.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >