שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
271
יוחאי שואל/ת: בעיתונות מקובל להשתמש במלה ״חצה״ כדי להגיד על משהו שעבר איזה קו דמיוני. למשל ״היצוא חצה את קו המאה מיליארד״, בעוד שחצה, פירושו חילק לשני חלקים. האם השימוש הזה תקין?
רוביק עונה:
תקין גם תקין. כאשר אלוהים או שליחיו עלי אדמות חצו את ים סוף הם חילקו אותו לשניים: חצי לכאן וחצי לכאן. כשהיצוא חוצה את קו מאה המיליארד הוא מחלק באופן מטפורי את סכומי הכסף המגיעים מיצוא לשניים: פחות ממאה מיליארד ויותר ממאה מיליארד.
272
יוסי לוי שואל/ת: האם נכון יותר לומר סיים בית ספר, או גמר בית ספר?
רוביק עונה:
בשימושים המקובלים היום 'סיים' מתאים יותר. 'גמר בית ספר' נשמע דיבורי ויכול להיתפס כמי שהשמיד בית ספר במלחמה, מצב שאינו דמיוני באזור שלנו.
273
ג'רמי בנשטיין שואל/ת: בפוסט על "גליל" שפורסם ב"סיפורי מילים" לא התייחסת למילה "גלילי" - דהיינו, שטח שלא שייך לשום רשות ממשלתית. האם גם זה קשור?
רוביק עונה:
"שטח גלילי", כמצוין בשאלה, אינו שייך לאף רשות מקומית: עירייה, מועצה וכדומה. אין ספק שהמונח נולד מן המילה 'גליל' שפירושה חבל ארץ, שהוא מושג גאוגרפי ולא מוניציפלי-שיפוטי.
274
טל שואל/ת: האם מותר לרשום 'הן' בתחילת משפט? הן מפני... והן מפני...?
רוביק עונה:
'הן...והן' משמשות כאן כ'גם...וגם'. הצירוף 'הן מפני..והן מפני' יבוא תמיד בראש שתי פסוקיות סיבה ולא בראש משפט שלם: "האירוע נדחה הן מפני שלא נמכרו די כרטיסים, והן מפני שמזג האוויר לא היה מתאים". במקרים אחרים 'הן.. והן' יכול להופיע בראש משפט: "הן השחקנים והן הקהל נהנו מאוד מן ההצגה".
275
שורקה הירשפלד שואל/ת: הנכד שאל אותי למה הכל פתוח ורק העינים 'פקוחות'.
רוביק עונה:
ילדי ישראל שואלים כרגיל את השאלות הטובות ביותר. 'פקח' פירושו פתח, אבל בתנ"ך הוא מתייחס רק לעיניים ולאוזניים. לכן אפשר לומר לצד 'פקח עיניים' גם 'פתח עיניים', אבל אי אפשר לומר 'פקח את הדלת'. כמו במקרים רבים גם היום אנחנו מדברים על פי הדרך המותווית בטקסט התנכי. מן השורש פק"ח נוצרה גם צורה בבניין פיעל: פיקח על מהלך הדברים, כלומר, הסתכל היטב ובחן איך הדברים מתנהלים.
276
אלכס שואל/ת: ברצוני לברר איך נכון יותר לומר: פחית אוויר דחוס או מיכל אוויר דחוס?
רוביק עונה:
פחית היא סוג של מיכל, והיא משמשת בדרך כלל לכלי קיבול קטנים. מיכל משמש כשם כללי לכלי קיבול ובדרך כלל לכלי קיבול בינוניים או גדולים. כך שהגודל כן קובע.
277
חנה שואל/ת: האם אפשר לכתוב "מכותב עם המציאות" במקום "מתכתב עם המציאות" (באותה משמעות)?
רוביק עונה:
'מתכתב עם המציאות' הוא שימוש בהשפעה אנגלית, בעקבות הפועל correspond. המתכתב עם המציאות מתייחס אליה ולומד ממנה. 'מכותב עם' היא צורה מאולצת המשמשת לעיתים בהקשר המשרדי, אבל אינה מתאימה למשמעות המושאלת.
278
רוית דדון שואל/ת: האם נכון להשתמש במילה 'מחריבה' במשפט כמו "היא מחריבה לי את האוטו"?
רוביק עונה:
כמשפט דיבורי זה אפשרי, אבל בדרך כלל 'החריב' מתייחס למצבים קיצוניים: החריב עיר, החריב מערכת יחסים, ועדיף "היא הרסה לי את האוטו".
279
דור שואל/ת: ממתי המילה "מהמם" נכנסה לשפה העברית כסלנג לתיאור דבר מה יפה מאד? התחושה היא שזו כניסה חדשה יחסית, לא משהו שהיה בתחילת שנות ה-90.
רוביק עונה:
אכן 'מהמם' החלה את דגירתה כמילת סלנג של שבח והתפעלות בשנות התשעים, בראשית שנות האלפיים זו היתה מילה מובילה, והיא נשארה כזו עד היום למרות ש'מדהים', שהיא אולי מתונה מעט יותר, נפוצה יותר.
280
מוטי שואל/ת: אמרתי לחברה שהיא מרטיר (מקריבה את עצמה לטובת המשפחה) והיא קיבלה זאת כקללה ועלבון. לדעתי זה ביטוי חיובי ומגיע לצל"ש. מי הצודק?
רוביק עונה:
במקור המילה זו מילה חיובית ביותר: מרטיר בנצרות פירושו עד, והוא אדם המקריב עצמו כעדות לאמונתו בדת הנוצרית. מבחינה זו המשמעו וההקשר זהים ל'שהיד' באסלאם. בחברה המודרנית שאינה אוהבת מתאבדים, מרטירים אינם מתקבלים בעין יפה, כך שמדובר בתקופה, בהקשר ובנקודת מבט.
281
אופירה שואל/ת: האם ניתן לומר 'לעטות פאה', מכיוון שבמילון נכתב שפירושה של המילה הוא גם לכסות?
רוביק עונה:
לעטות פירושו אכן לכסות. אפשר לעטות בגד על הגוף ובכך לכסות אותו, ואפשר גם לעטות פאה ובכך לכסות את הראש הטבעי. זה עדיף על 'ללבוש פאה' או 'לשים על הראש פאה'.
282
יוש בר מאיר שואל/ת: בעקבות מותו המצער של אמיר פרישר גוטמן, כמעט בכל הכתבות מציינים "בעלו של ינאי" או להפך. כשיש זוג של גבר ואישה אני יכול להבין את הביטוי "בעל ואישה", אע"פ שאישית אני מסתייג מן הבעלות ונוטה לומר "איש ואשתו". האם נכון או מתאים לומר כך? הלא בעצם בזוג של גברים או נשים אין "מינוי" כבזוג הטרוסקסואלי. האם לא נכון יותר לומר בן/ בת זוגו/זוגה?
רוביק עונה:
אכן 'בעלו' נשמע מוזר, בדיוק כפי ש'אשתָהּ' יישמע מוזר לבת זוג בנישואי נשים. עם זאת 'בעלי' ו'אשתי' יישמע תקין גם בזוגות חד-מיניים, כך שהמוזרות נובעת ממיעוט השימוש. הבחירה ב'בעלו' על פני 'בן זוגו' נועדה להדגיש שהשניים באו בברית הנישואין, ובכך לחזק את התביעה להכיר בנישואין חד מיניים.
283
יוש בר מאיר שואל/ת: ראיתי רכב ניקיון/מטאטא מכני שרשום עליו "שירותי טיאוט". האם אפשר או נכון לומר כך, במקום "שירותי טיאטוא"?
רוביק עונה:
'טֵאֵט' היא הצורה הימי-ביניימית של הפועל התנכי 'טִאֲטֵא'. הבחירה ב'טיאוט' על פני 'טאטוא' היא לגיטימית ונועדה לפישוט, אבל היא משמשת בעניינים ספציפיים, ועדיין אנחנו מטאטאים את הבית במטאטא, ולא מטַאֲטים אותו במטָאֵט.
284
אנסטסיה דן שואל/ת: עלתה לדיון שאלה בבית, מה עושים עם אוזניות. האם עונדים, מרכיבים, חובשים או שמים? או שמא יש מילא אחרת לזה?
רוביק עונה:
אין פועל קבוע או תקנית לפעולה זו. 'שָׂם' הוא פועל גנרי המתאים לכל מה שמניחים על הגוף, גם אוזניות. הפועל המתאים ביותר הוא 'הרכיב', אבל גם 'חבש' אפשרי. האביזר הקרוב ביותר לאוזניות הם משקפיים, שאותם 'מרכיבים' או 'חובשים'.
285
ארנון אבני שואל/ת: בשנים האחרונות הפך שגור הביטוי הפלצני "נחשפתי ל..." שהוראתו בדרך כלל "...נחשף לפניי (או לעיניי)". הביטוי נולד יחד עם התפתחות המודעות לתקשורת המונים, קמפיינים ופרסומות אשר משדרים וכופים את עצמם על האדם. כאשר אדם צופה במשהו, נחשף זה לעיניו. לא מזמן הופיע כתב טלוויזיה וסיפר שביקר בארכיון סודי ושם הוא 'נחשף' למסמך שהיה שמור - לא חלילה המסמך נחשף לעיניו... למה האקדמיה ללשון אינה אומרת משהו לפחות לכתבים ושדרנים בתקשורת?
רוביק עונה:
אינני מייצג כמובן את האקדמיה אבל לא הייתי ממהר להמליץ לה או ליועצים לשוניים לפסול את השימוש ב'נחשף ל...' במשמעות המוצגת בשאלה. חשיפה פירושה הסרת ההגנות, הסרת הכיסוי. כיסוי והגנה יוצרים חיץ בין שני הצדדים: זה המכוסה וזה המעוניין להסיר את הכיסוי. ברגע שהוסר החיץ הוא משפיע על שני הצדדים, זה שהתגלה וזה שהדבר נגלה לעיניו. החשיפה הושלכה איפה מן הנחשף אל המגלה. בוודאי אין שאלה לגבי "נחשף לקרינה" (לא עלינו), שבה קשה לומר מי נחשף למי: האדם לקרינה או הקרינה לאדם. השלכות כאלה מקובלות בשפה ובוודאי שאין לראות בהן שגיאה או ביטוי פלצני.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >