שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
אלכס שואל/ת: האם נכון השימוש במילה "תמונה" במשמעות painting, או שחייבים להשתמש במילה "ציור"?
רוביק עונה:
'תמונה' היא מילת מטרייה לשורה ארוכה של מצגים ויזואליים, כמו צילום, קטע מהצגה או סרט, ציור, וכן בהשאלה, "תמונת מצב". 'ציור' מבחין את הסוגה הזו ממצגים ויזואליים אחרים ולכן השימוש במילה בהקשר הנכון מדויק יותר, וכיום גם מבחינים בין 'ציור' לבין 'איור' ואפילו 'רישום'. היום 'תמונה' מתייחסת כמעט אך ורק לצילומים.
167
דנה שואל/ת: האם זו טעות לומר ״אני נכנסת לבפנים״?
רוביק עונה:
זוהי צורה דיבורית ובמקרה זה רצוי להימנע ממנה כי היא מעידה על עילגות. יש לומר 'אני נכנסת פנימה'.
168
זהרה לוין שואל/ת: האם אפשר להגיד הובשתיך - ביישתי אותך, והאם אפשר להגיד הושבתיך ריקם?
רוביק עונה:
'הוביש' היא צורת הפעיל נדירה של השורש בו"ש. הצורה הרגילה היא הֵביש (כמו הקים, הביא), אך בתנ"ך מופיעה גם הצורה הוביש, ועל כן הובשתיך אפשרי כצורה עם כינוי מושא: הובשתי אותך, כלומר, ביישתי אותך. אפשרות זו אינה קיימת בשורש שו"ב. כאן הצורה היחידה היא הֵשיב, ומכאן הֵשַבְתִיך ריקם, בעוד הושַבְתִיך פירושו הושבתי אותך, מן השורש יש"ב.
169
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת ב"מחשבה מניעתית". כדי למנוע נפילת ילד ממשטח שיש גבוה (משטח האנדרטה בנגבה) הותקנה מאחורי שלוש הדמויות גדר מתכת. כלומר, בהנגשת האתר לנכים /ילדים הושקעה 'מחשבה מניעתית'. האם מותר לומר זאת בשעת ההדרכה או לאו. והאם יכול להתקיים מושג בתחום הטקסטיל כמו 'עשייה קריעתית'?
רוביק עונה:
מבחינה דקדוקית אין כל מניעה להוסיף את סיומת התואר בנקבה –תי למילים כמו מניעה, קריעה וכדומה, ולכן יש לנו גם חשיבה יצירתית ועוד. לא תמיד השימוש הזה רצוי או הגיוני. 'עשייה קריעתית' הוא ביטוי מוזר, גם אם דקדוקית הוא תקין.
170
אלימלך גזית שואל/ת: האם אפשר לעשות הגעלת כלים ללא קשר לכלי פסח ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
הגעלה במקורה אינה קשורה לסדר פסח אלא לניקוי וטיהור כלים לצורכי טקס ופולחן. היום השימוש נקשר באופן כמעט בלעדי לפסח. הפועל הוא תלמודי, ויש קושרים אותו לשורש גאל. הקשר לגועל במשמעות תיעוב מקרי.
171
רונן שואל/ת: השבוע שמעתי ברדיו את המשפט הבא: ״פלונית בירכה את אלמונית על בחירתה לראשות ה...״. האם לא היה נכון יותר לומר שבירכו את אלמונית על ״היבחרותה״? הרי אלמונית לא עשתה משהו פעיל בנושא אלא נבחרה באופן פסיבי.
רוביק עונה:
לשפה יש היגיון פנימי משלה, שלא תמיד עומד בקריטריונים של לוגיקה מחמירה, וזה חלק מגמישותה. בשימוש בפועל יש הבחנה בין הפעיל (בחר) לבין הסביל (נבחר) ואין לערבב ביניהם: הבוחרים בחרו, המועמד נבחר. במקרה של שם הפעולה 'בחירה', לאחר שהתהליך מושלם והבחירה בפלונית הופכת לעובדה, פלונית היא כבר 'הבחירה'. זו אמנם בחירתם של אלה שבחרו בה, אבל במעמדה החדש הבחירה שלהם היא כבר נכס והגדרה שלה. זה גם ההסבר לביטוי "ארץ הבחירה", שהיא למעשה "הארץ הנבחרת".
172
דוד דניאלי שואל/ת: בהקשר של מכירות ורווח בעסקים, איזה משפט יותר מדויק יותר או נכון יותר מבחינה לשונית: 'ניתן להרוויח יותר מבלי למכור יותר', או 'ניתן להרוויח יותר גם בלי למכור יותר'?
רוביק עונה:
'מבלי' היא צורה ספרותית ולמעשה ארכאית של 'בלי', ולכן אפשר לומר פשוט: 'ניתן להרוויח יותר בלי למכור יותר'. הצורה השנייה מוסיפת 'גם' להדגשה, והיא לגיטימית גם כן. אפשר גם לנסח את הטיעון בצורה אחרת: 'גובה הרווח אינו תלוי בהכרח בהיקף המכירות', או 'מכירות גבוהות אינן תנאי הכרחי לרווחים גבוהים'.
173
יהודה שואל/ת: בשיר "ויהי בחצי הלילה" כתוב "גר צדק נצחתו כנחלק לו הלילה". נצחתו כתוב עם דגש באות צדיק. מה שלא הבנתי, הרי כוונת המשורר לומר שאברהם ניצח את המלאכים, וכאן כתוב שה' כביכול ניצח את אברהם. אמרו לי שמכיוון שיש דגש בצדיק זה כמו 'גרמת לו לנצח'. ולא הבנתי את התשובה ולא שמעתי עד היום דבר שכזה. בפיוט שכתב יניי ונשמע בסדר פסח נכתב: גֵר צֶדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה".
רוביק עונה:
ניצח פירושו גבר על מישהו, ובהחלט לא 'גרמת לו לנצח'. ככלל הפיוט המוקדם קשה להבנה, ואפשר לפרשו בדרכים שונות.
174
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת במושג "צלול". מים צלולים, מזג אויר צלול וקר. האם המושג קביל גם בפסיכולוגיה? נפשו של הפושע שהייתה עכורה, הולכת ומצטללת בבית הכלא. אשה מרשעת וחורשת מזימות החלה להצטלל לאחרונה. האם קביל?
רוביק עונה:
קביל בהחלט. השפה מתפתחת ומתעשרת באמצעות דימויים, כלומר, הרחבת משמעות של מילה באמצעות מטפורה או במנגנוני הרחבה נוספים. במקור שם התואר 'צלול' מתייחס לנוזלים, כמו יין שהמשקעים שלו שקעו, וגם השימוש בו ביחס לאוויר הוא מטפורי. רש"י כבר השתמש בביטוי "דעה צלולה". דימויי נוזלים נפוצים מאוד בשפה: "נפש עכורה", "ספר דלוח", "כעס מבעבע", 'זליגה' התחומי הלשון, החברה וכדומה, 'טפטופים' כמונח בטחוני ועוד.
175
ספיר שואל/ת: האם מותר לומר "להוריד חולצה", או שצריך להגיד "להסיר חולצה"?
רוביק עונה:
אין כל רע ובוודאי שזו אינה שגיאה לומר 'להוריד חולצה' (או מכנסיים, גרביים ומשקפיים). זו צורה דיבורית נפוצה. כמובן ש'להסיר גרביים' או 'לפשוט חולצה' מעיד על שפה נאה וייחודית.
176
ראובן שואל/ת: שאלתי נוגעת למילה "מִנְהֶלֶת" בצירופים כמו "מנהלת הליגה" או "מנהלת הכנרת". שלא בנסמך, משתמשים לעתים קרובות ב"המִנְהֶלֶת". האם לא מתאים יותר לומר "המנהָלָה"?
רוביק עונה:
'מִנְהֶלֶת' היא מילה עצמאית שהשתרשה ופירושה גוף ארגוני שיש לו תחום סמכויות מסוים, לפעמים כחלק של מוסד גדול יותר כמו עירייה או חיל צבאי. לכן אין פסול ב'הַמִנְהֶלֶת'. המילה אינה זהה למִנְהָלָה, שהיא אגף בתוך מוסד האחראי על ניהולו בעיקר בהיבט הארגוני. בצורת הסמיכות המילים זהות.
177
אלונה שואל/ת: האם נכון לומר קבוצות מוחלשות? לדעתי נכון יותר לומר קבוצות חלשות, כי מי החליש אותן?
רוביק עונה:
השימוש ב"קבוצות מוחלשות" נחשב תקין פוליטית יותר מ"קבוצות חלשות". הוא מצביע על כך שהקבוצות שבהן מדובר אינן חלשות מעצם טבען, או מסיבות גנטיות ואחרות, אלא התנאים החברתיים והמשטר הכלכלי-חברתי גרם להן להיות חלשות.
178
אלעד שואל/ת: נכון לומר שתיתי כדור? או שצריך להגיד לקחתי כדור?
רוביק עונה:
שתי הצורות מקובלות בדיבור יומיומי ואין כאן שאלה של נכון או לא נכון אלא של הרגל. 'שתיתי' נחשב צורה דיבורית יותר, לעומת זאת השימוש ב'לקחתי' מתייחס לעניינים רבים ולכן עדיף להשתמש בפועל ספציפי כמו 'בלעתי' או 'שתיתי', או בלשון גבוהה 'צרכתי'.
179
נועה שואל/ת: במקומות רבים מופיע הצירוף "עמד על" אחרי מספר או כמות. למשל: מספר ההרוגים עמד על 120, משך הזמן הממוצע עמד על 5 שבועות, וכיו"ב. האם נכון להשתמש בצירוף במשמעות זו?
רוביק עונה:
ניתן וראוי בהחלט, ויש לכך גם שורשים במקורות. במסכת ערכין נכתב: "מכרה לו במנה, והשביחה, ועמדה על מאתיים". השימוש כאן ב'עמד על' בהתייחסות לכמות התפשט לתחומים שונים שבהם מתקיימת ספירה, ולא רק במחיר.
180
רותי בית אור שואל/ת: מאין נחתה עלינו הסיומת ״וּש״, כביטוי חיבה: סבתוש, בתמצווש, אבּוּש, אינסטוּש... ושאר קרובי משפחתם? והאם יש סיבה לכך שזה שגור בד״כ בפי בנות ולא בפי בנים? לא שמעתי בן שיש לו ברמִצווש, או שמכנה את אביו אבּוּש...
רוביק עונה:
-וּש נכנסה לחיינו במסגרת מה שקרוי פקצית, שפת "הבלוגים הוורודים" שהשפיעה על השפה ברשת והשפה בכלל מאז ראשית שנות האלפיים. מקורה ביידיש (בהשפעה סלבית), ככינוי חיבה בהשלמה לשם פרטי או מילה, והיא חלק מהמגמה בשפה הפקצית לשימוש באלמנטים מיידיש. המקור הפקצי מרמז אולי על שפת בנות, אבל קשה לקבוע שבנים אינם משתמשים בה כלל.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >