שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
תלמה הורוביץ שואל/ת: בתקופה האחרונה רווח הביטוי "לדייק" במובן של להביא ביטוי, רעיון, פעולה לשלב מדויק יותר. אני יכולה להבחין ביתרון בשימוש בהטיה זו כדרך לקיצור המשפט, אבל האם זה עומד בתקן השפה העברית?
רוביק עונה:
תקניות היא מונח גמיש. צורות שלא היו מקובלות בעבר נכנסות לשימוש ובשלב מסוים זוכות לתו תקן רשמי או לפחות הופכות לנורמה לשונית מקובלת. במקרה המעניין של הפועל 'לדייק', הוא אכן הרחיב את שימושיו מהפועל העומד: דייקתי, כלומר, הגעתי בזמן, לפועל יוצא: "דייקתי את המידע", הצגתי אותו באופן מדויק יותר. זוהי התפתחות לגיטימית פנים-עברית ואין בה כל פסול.
197
דליה צור שואל/ת: הרבה אנשים אומרים: מאחורה ומקדימה, שזו כמובן טעות כי ה'הא' בסוף המילה כבר מראה על הכיוון אל, וצריך לומר מאחור או מהחזית או מלפנים (שגם כאן קיימת אותה הבעיה, בעצם). אבל מה אומרים כשצריכים להתחיל מלמטה או מלמעלה? הרי גם כאן ה'הא' בסוף המילה מצביעה שהכיוון הוא אל.
רוביק עונה:
קבוצת המילים אחורה, קדימה, מעלה, מטה, פנימה וכדומה מייצגת כיוון, באמצעות ה' המגמה. המילים 'מעלה' ו'מטה' זכו כבר במקרא להרחבה באמצעות המילית ל': למעלה, למטה, ונוצרה לצד משמעות המגמה משמעות המצב: מי שנמצא מעל הדברים, או מתחת לדברים. לצורות האלה נוספה בחלק מהמקרים, כבר בתנ"ך, המילית מ': מלמטה, מלמעלה, וכאן השימוש מתייחד למצב. אני עולה מלמטה: אני עולה מהמקום שבו אני נמצא מתחת לדבר מה. תהליך דומה הוא במילה 'פנים', שזכתה מצד אחד לה' המגמה: פנימה, ומצד שני לתוספת ל': לפנים (המבמשמעות מצב מסוים במרחב או בזמן) וגם לתוספת מ: מלפנים. לעומת זאת אחורה וקדימה לא זכו לתוספת ל', והשימוש התפצל. "אני הולך אחורה": אני הולך לאחור, "אני הולך קדימה", אני הולך לפנים. הצורות 'מקדימה' ו'מאחורה' הן אנלוגיות דיבוריות ל'מלמעלה' ו'מלמטה'. כל אלה מעידים שהשפה אינה מערכת מתמטית אלא מערכת פתוחה ורבת גוונים.
198
מריאן עוואד שואל/ת: מה ניתן לומר 'התקבלה התייחסות ע"י בעל העסק בקשר לתיקון ליקויים אשר נדרש לתיקונם', או/ 'נתקבלה התייחסות...' מה נכון?
רוביק עונה:
'נתקבלה' היא הצורה התלמודית של הפועל התקבלה בבניין התפעל. צורות בניין נתפעל משמשות לא מעט בטקסטים חדשים בפעלים מסוימים, ונתפסות כמעין צורה קישוטית: "נתבקשתי על ידכם להתייחס בחוות הדעת המעודכנת", "היום ... נתקבל במשרדי עיריית פתח תקווה האישור", "נתאספנו כאן.." ועוד. היא לגיטימית, אך רצוי לא להרבות בה.
199
אלה שואל/ת: האם אפשר לומר "חייהם" במקום החיים שלהם?
רוביק עונה:
הצורה 'חייהם' קרויה 'כינוי קניין חבור' – התוספת '-הם' נצמדת למילה: חייהם, דבריהם וכדומה. 'החיים שלהם' היא הצורה הפרודה. הצורה הראשונה בלעדית בתנ"ך, השנייה אופיינית למשנה ולתלמוד. שתיהן כמובן נכונות.
200
אלי אהרונוביץ שואל/ת: כידוע אומרים שועית, אך כותבים שעועית. מדוע?!
רוביק עונה:
אנחנו הוגים לעיתים קרובות מילים לא על פי הדרך שנכתבו אלא על פי התניות פונטיות. למשל, לא נאמר 'תשומת לב' בהפרדה ברורה בין ת' לש', אלא צוּמת לב, ומכאן מילת הסלנג צוּמי. הנטייה לוותר על ע' במילה שעועית ולומר שוּעית מייצגת תופעה רחבה של בליעת עיצורים, הבלעה פונטית, בעיקר כשמדובר בגרוניות כמו א', ע' וגם ה'. הדוגמאות רבות: מַתָה רוצה (מה אתה רוצה), שֵלָה (שאלה), מַדִים (מדהים) ועוד רבות, וכך גם 'שועית'.
201
יהודה בן יהודה שואל/ת: כשאומרים לי "אתה לא נראה טוב" אני משיב - תתקרב. איך נכון לומר על אדם שאינו במיטבו - אתה נראה לא טוב, או אתה לא נראה טוב?
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות, אבל הצורה השנייה עדיפה. היא מעודנת יותר, והצלצול העברי שלה נאה יותר. "אתה נראה לא טוב" היא פנייה בוטה, ועדיף כבר: "אתה נראה רע".
202
פידא שואל/ת: האם נכון להגיד "מה קוראים לך??"
רוביק עונה:
זו צורה דיבורית שאפילו בלשון הדיבור רצוי להימנע ממנה. היא הכלאה של שתי צורות תקינות: "איך קוראים לך?" הדיבורית, "מה שמך?" הגבוהה יותר.
203
דור שואל/ת: במדעי החברה נהוג לציין שני סוגי מחקרים: אלו המבוססים על ראיונות עומק ואלו המבוססים על סטטיסטיקה. הרבה פעמים קוראים להם בהתאמה מחקר איכותני ומחקר כמותני. האם הנו"ן במקום? או שצריך להגיד מחקר איכותי או כמותי? או ששתי הצורות תקינות?
רוביק עונה:
תוספת נ' לשם תואר המסתיים ב-י רווחת מאוד בעברית החדשה. היא מאפשרת להעניק לשמות תואר רגילים תכונה נוספת. לעיתים היא שלילית: לאומי-לאומני, מיני-מינני, ולעיתים היא מדגישה תכונה ייחודית כלשהי. מחקר איכותי הוא מחקר משובח, איכותני – מחקר על בסיס ראיונות. מחקר כמותי – מחקר הבודק כמויות. מחקר כמותני – מחקר המבוסס על סטטיסטיקה.
204
מאיר מינדל שואל/ת: המלה שמרתקת אותי - מזל. מדוע רק ב"התפעל" אפשרי השימוש בשורש מ.ז.ל? האם אוכל להשתמש בשם עצם זה גם בבניינים אחרים? "הרב מברך וממזל את מאמיניו" "מזלתיך אתמול" - במקום "ברכתי אותך בברכת מזל טוב" (ניסוח ארכני ומגושם, לא כן?) מה דעתך?
רוביק עונה:
רוב השורשים בעברית אינם מופיעים בכל הבניינים. הסיבות לכך רבות. לעיתים בניין כלשהו אינו מתאים למשמעות השורש, לעיתים הסיבות הן קשיי הגייה. במקרים אחרים הסיבה פרוזאית: אין משתמשים כי אין משתמשים, ומז"ל היא דוגמה נאה. התמזל מזלו של בניין התפעל ורש"י השתמש בו: "האומר גד גדי – התמזל מזלי" (פרשנות למסכת שבת סז ב). אפשר לשמוע גם את 'ממוזל', בבניין פועל.
205
מיכאל נצר שואל/ת: נזכרתי במושגים שהיו בספרי ילדים שקראתי לפני כ-75 שנה. בספר "הקלברי פין": אִצְטַוְנָה במובן צילינדר של מנוע. בספר "ילדי רב החובל גרנט" (משנת תרפ"?): חֲזָנָה - תא באוניה, עֲזָקָה - מצודה (fort), מַרצוּף - שק שינה (marcufial היא חיית כיס). האם מוכרות מילים אלו על ידי האקדמיה כיום?
רוביק עונה:
'אצטוונה' מופיעה במילון הטכנולוגיה של ועד הלשון בשנת 1929, אך בשנת 1946 חזרו למונח הלועזי: צילינדר. יתר המילים אינן מופיעות במילוני האקדמיה, וגם לא נקלטו בעברית של ימינו. המילה 'מרצוף' מופיעה בספרות ימי הביניים במשמעות שק גדול. 'אצטוונא' היא מילה ארמית במשמעות גליל (צילינדר), ואף היא מופיעה בספרות ימי הביניים. עִזְקָה קשורה לעבודת האדמה, אך משמעותה של עֲזָקָה כמבצר נקשרת לעיר המבצר המקראית עֲזֵקָה.
206
מיתי שואל/ת: האם מתאפשרת צורת ההתנסחות 'אנחנו מצופים' - במובן של מצפים מאתנו - (קיוו לו, ייחלו לו. שורש צפ"ה). וגם אם יתאפשר אופן ההתנסחות הזו, האם יתאפשר בשפה המדוברת בלבד, או שזה תיקני ומקובל בשפה רשמית?
רוביק עונה:
אין סיבה לפסול את "אנחנו מצופים", כלומר, מצפים מאתנו, בדומה ל"אנחנו מתבקשים", "אנחנו נדרשים" ועוד. הצורה האקטיבית, "מצפים מאתנו" נאה יותר, אך אין כאן שאלה של תקינות.
207
רחל שואל/ת: האם שגוי לומר 'בנוסף'? מדוע?
רוביק עונה:
אין סיבה לפסול את 'בנוסף'. המילה שייכת לקבוצת מילים על פי הדגם ב+שם תואר/שם עצם, המשמשות במהלך הצגת טיעון או נושא: במקביל, בהתאמה, בקצרה ועוד.
208
אבישי לבנה שואל/ת: לאה גולדברג כותבת בספרה הקלאסי והנפלא "דירה להשכיר" (ספר ילדים עם מסרים חשובים גם למבוגרים)! וכמובן שאם לאה גולדברג כתבה כך, כך צריך לומר. אבל מבחינת ה"עברית התקנית" לא יותר נכון "דירה להשכרה"? האם כב' מכיר דוגמאות נוספות שהלשון הספרותית גברה על הלשון התקנית?
רוביק עונה:
אין כל רע או יסוד דיבורי דווקא ב"דירה להשכיר", כמו גם ב"חרב להשכיר". יש כאן צורת קיצור (אליפסיס בלשון הבלשנים), של משפט שלם: דירה [שיש, שאפשר, שאנו אמורים] להשכיר. המבנה הזה עתיק. בספר שמות מסופר: "וַיַּחְפְּרוּ כָל־מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת" (ז 24), וכך ביטויים כמו "לחם לאכול", "בגד ללבוש" ועוד.
209
נ.א. שואל/ת: מה נסגר עם היושר? היושרה תפסה את מקומו בכל חזיתות טוהר המידות, המוסר, נקיון הכפיים ושות'.
רוביק עונה:
המילה יושרה נוצרה כחלופה עברית למילה האנגלית integrity. היא מתייחסת למרכיב באישיותו של אדם, הגורם לנו להאמין שפיו ולבו שווים. 'יושר' לעומת זאת מתייחסת למכלול מעשיו של האדם ומוטמע בה היבט מוסרי יותר מאשר אישיותי. יתכן אדם ישר, שלא ירמה אף פעם את מס הכנסה, אבל חסר יושרה. יש אכן אינפלציה מסוימת בשימוש ב'יושרה' על חשבון 'יושר', המילה נשמעת כנראה מודרנית יותר, אבל אין סיבה לשונית לוותר על היושר למען היושרה.
210
אורלי מוסרי שואל/ת: אודה לעזרה בישוב וויכוח של שנים: איך נכון לומר: תחליש את הווליום או תנמיך את הווליום?
רוביק עונה:
מאחר שמדובר בנוסח דיבורי אין כאן בעיה של נכון או לא נכון, שתי הצורות אפשריות. עם זאת 'תנמיך את הווליום' מתאים יותר, כיוון שעוצמת השמע נמדדת באמצעות מעין סולם.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >