שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
136
שלמה וולשטיין שואל/ת: שאלתי היא כדלקמן: ראובן ושמעון מסיימים פגישה שישבו בה יחד. שמעון קם ללכת וראובן אומר לו: אתה בורח לי! "ל.." משמעו הרגיל למיטב ידיעתי בריחה למקום אחר או לנושא אחר. מה פשר הבורח "ל..." באמירה דלעיל?
רוביק עונה:
זוהי צורה דיבורית, לא מאוד נפוצה, של אמירה בנוסח 'אתה נוטש אותי', או 'אתה בורח ממני'. יתכן שיש כאן השפעה של הביטוי ביהודית מרוקאית 'בְּרֵז לו' – ברח לו. חילופי מילות יחס בין שפות נפוצים ועשויים להשפיע גם על השפה הקולטת.
137
יהודה קטורזה שואל/ת: אני אחראי על שינוע של מטופלים בבית חולים ממחלקה למחלקה אחרת. מה המילה הנכונה לשינוע, לקיחת אנשים מנקודה לנקודה, הכוונה בכיסא גלגלים או במיטת אשפוז ולא ברכב?
רוביק עונה:
"שינוע מטופלים" הוא אכן שימוש מקובל בבתי חולים להעברת חולים בתוך המוסד. יש בו טעם לפגם שכן משמעות המילה במקורה וכן בהגדרתה במילוני האקדמיה מתייחסת למטענים ולסחורות בלבד. נראה שהמילה נכנסה לשימוש כדי להעניק לעבודת בית החולים אופי מקצועי או טכנולוגי, אבל עדיף לחזור למילים הפשוטות: הובלה, העברה, הסעה וכדומה.
138
משה מגן שואל/ת: האם יש הבדל בין עלול או עשוי שיקרה? יש הטוענים שעלול זה למקרה רע והשני לטוב. מה נכון?
רוביק עונה:
'עלול' מסמנת תחזית לדבר מה שלילי. אין לומר "התוכנית עלולה להצליח". 'עשוי' הוא ביטוי ניטרלי היכול לשמש הן לטוב והן לרע: "התוכנית עשויה להצליח", "התוכנית עשויה להיכשל".
139
מאיר מינדל שואל/ת: האם הבצק שניתן ללישה הוא בצק לליש? האם המבצר שניתן לכיבוש הוא מבצר כביש? האם מסר אלקטרוני שחשוב לנו לשבש אותו הוא שביש?
רוביק עונה:
משקל קָטִיל שמקורו בעברית הקדומה זכה בעברית המודרנית לשימוש נרחב בנושאים הקשורים לפוטנציאל: גמיש שחידש בן יהודה: מסוגל להתגמש. אָכיל, ניתן לאכילה ועוד. עקרונית ניתן להחיל את המשקל במשמעות זו על שורשים מגזרת השלמים, אך יש קושי להחיל אותו על שורשים עלולים כמו שת"ה (שָתִי?), לו"ש וכדומה. כָביש ושָביש אפשריים אבל אינם בשימוש, ויתכן שיצוצו בשפה בהמשך, שהרי עד לפני זמן לא רב לא ידענו מה זה 'בָגיץ', ובשפה המשפטית הומצאו עָניש ואָכיף.
140
יעקב דב שואל/ת: הרוצה לרתק את בן שיחו משתמש בדרך כלל במונח "תראה" במקום "תשמע". האם חוש הראיה עדיף על חוש השמיעה - במהלך ניהול שיחה?
רוביק עונה:
הפועל 'ראה' משמש בעברית, כמו בשפות רבות אחרות, גם במשמעות הבין או חשב. למשל: "לא ראיתי את זה בא", "אתה לא רואה לאן זה מוביל" וכדומה. מבחינה זו "אתה רואה", כלומר, אתה מבין מה הדברים אומרים, עדיף על "אתה שומע", שהוא מעין אתגור הצד השני להקשיב, ואפילו רמז שאינו מקשיב כראוי.
141
רוני שואל/ת: מה דעתך על השימוש ההולך ונעשה נפוץ יותר ויותר בכלי התקשורת במילה עוולה - ביחיד: "צריך לתקן את העוולה החברתית הזאת..." במקום - עוול? האם יש לקבל זאת כי זה עובד וטבעי לאוזן או שיש לדחות זאת כשגיאה?
רוביק עונה:
'עוולה' היא מילה מקראית כשרה למהדרין, מופיעה בכמה מקומות בתנ"ך, לצד 'עוול'. בתנ"ך כמה וכמה זוגות מילים בזכר ובנקבה זו לצד זו באותה משמעות: אור-אורה, ענן-עננה, חוק-חוקה, שׂורֵק-שׂורֵקה, נתיב-נתיבה ועוד.
142
רעות שואל/ת: הייתי שמחה לדעת מה הפועל שמשתמשים לרכיבה על קורקינט. האם זה נקרא "לדווש"? והאם ניתן לומר "לרכב" על קורקינט? רון שואל: נכנס דרך הקהל רכוב על אופניים? רכוב?
רוביק עונה:
הפועל המקובל וההגיוני לנסיעה על אופניים או קורקינט הוא לרכוב (ולא, על פי הנוהג הדיבורי, לרכב). הישיבה על האופניים מזכירה בהחלט רכיבה על סוסים. קידום הקורקינט שבו הרוכב עומד רחוקה אמנם מהמקור, אבל בעקבות האופניים אין כל בעייה ברכיבה על קורקינט, וזה גם הפועל המקובל. באשר ל'רכוב', השימוש בבינוני פעול מתאר לעיתים קרובות מצב ולא דווקא מצב סביל. "ישבתי סמוך לבמה", "הרגשתי שאני אבוד", "צמח מצוי" ועוד. "רכוב על אופניים": "במצב של רכיבה על אופניים".
143
נעם שואל/ת: עיקור (סטריליזציה): מדוע אותה מילה בעברית ובאנגלית משמשת כדי לתאר חיטוי וגם כדי לתאר את מניעת היכולת להרות?
רוביק עונה:
בעברית עק"ר במשמעות זו נגזר מהמילה המקראית עקרה, מי שאינה יכולה ללדת. מכאן ברורה המשמעות המודרנית של עיקור: סירוס, ביטול יכולת ההולדה אצל אנשים או בעלי חיים. המילה המקבילה באנגלית היא sterlization. מילה זו משמשת באנגלית גם להשמדת חיידקים ובקטריות, כשהקישור הוא ביטול יכולת הקיום וההתרבות של החיידקים. השימוש הזהה באנגלית הועתק לשימוש זהה בעברית.
144
עמרי אורן שואל/ת: פרפרים רבים בארצנו נקראים "כחליל". בספר "פרפרי ארצנו" שהיה לי בילדותי (אני בן 66) נקראו הפרפרים "חכליל", מה שהיה הגיוני כי הם היו בגווני האדום. אז מה נכון? בחיפושיי באינטרנט נמצאה תמיד רק הצורה "כחליל". הבעיה היא שרוב רובם של ה"כחלילים" אינם כחולים כלל וגם לא אדומים! הם חומים, צהובים וירוקים או שילוב של צבעים אלה.
רוביק עונה:
'חכליל' הוא שם או חלק משמם של בעלי חיים מסוגים שונים, בעקבו צבעם האדמדם. 'כחליל' הוא שם צמח על פי מילון הבוטניקה של האקדמיה. משפחת הכחלילים בין הפרפרים נקראת כך מאחר שחלק גדול מן המינים במשפחה הוא בצבע כחול.
145
דורון אנדי בריל שואל/ת: בהתייחס לנשים וגם לחסרי זהות מינית, כיצד יש לומר, מין נשי וגם גברי, או מגדר נשי וגברי?
רוביק עונה:
המילה 'מגדר' חדשה יחסית ונכנסה לדיון הכללי והעברי בעקבות השינויים ביחס למיניות ולהבדלים בין המינים בחברה המודרנית. השימוש בה מעניק לדיון אצטלה אקדמית, ולכן הוא מתאים לדיון בעל אופי תיאורטי או תחיקתי. כמו כן הוא מקל על הדיון בריבוי הזהויות המיניות. עם זאת השימוש ב'מין' טבעי ופשוט יותר. נאמר "המפגש בין שני המינים", אבל לא "המפגש בין שני המגדרים". גם באנגלית קיימת הפרדה בשימוש בין sex לבין gender.
146
דני ב. שואל/ת: האם מותר להשתמש במילה בָּטֵל [מעבודה] במקום מובטל?
רוביק עונה:
'בטל' הוא אדם שאינו עוסק בפעילות כלשהי, באופן מזדמן או קבוע, והוא מתאר מצב כללי. מובטל הוא מונח מתחום יחסי העבודה והגדרתו מצומצמת – אדם שאינו מוצא תעסוקה קבועה לפרנסתו. אפשר לומר שהמובטל נידון לשבת בטל, אבל אין לערבב בין המילים.
147
מאיר מינדל שואל/ת: במקום המשפט המגושם "אני נעשה צעיר יותר" אני מבקש לומר"אני מצטער". האם השפה יכולה להכיל התנגשות בין שתי המשמעויות של המלים "צער" ו"צעיר"?
רוביק עונה:
השפה יכולה לחיות עם מילים זהות במשמעות שונה ויש רבות כאלה, כך גם פעלים. עם זאת אין סיבה לסבך את החיים כאשר יש חלופה נפוצה ופשוטה: להצעיר, מול להזקין, פועל המתקיים לצד 'להזדקן'.
148
אופיר שואל/ת: האם ניתן לומר: היה לי יום קשוח?
רוביק עונה:
'יום קשוח' נכנס לסלנג לאחרונה בתפוצה רחבה, במשמעות יום קשה או מאתגר. כך גם שם התואר 'קשוח' בהקשרים אחרים. האם ניתן לומר? עובדה שאומרים, עובדה שמבינים, והרי זה מה שחשוב בשפה.
149
גדעון נח שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה המשעשעת, חדשנית ואיך אפשר לפרש אותה, בהינתן?
רוביק עונה:
זהו תרגום מאנגלית: given that, שפירושה: אם הנתונים המוסכמים והידועים הם אלה ואלה, הרי המסקנה צריכה להיות כך וכך. היא הייתה אהובה מאוד על קציני צבא הבכירים, אבל בתקופה האחרונה השימוש בה פחת, וטוב שכך.
150
רווית שואל/ת: רבות מהקולגות שלי - מדריכות הורים - משתמשות במילה 'קליניקה' כדי לתאר את החדר שבו הן מקבלות משפחות להתייעצות. בדרך כלל מדובר בחדר נוסף בבית. אני חוטפת צמרמורת מהשימוש הזה. מבחינתי, קליניקה היא המשרד של הרופא, בעיקר כשמדובר ברופא שיניים. האם תוכל לשלוח אותי למקור של השימוש במילה 'קליניקה' בהקשר שהוא לא רפואי? האם זה קשור איכשהו ל'פסיכולוגיה קלינית'? ומה דעתך, האם כשעמיתותיי אומרות 'בואו נקבע בקליניקה שלי' - והן, כזכור, לא רופאות ולא פסיכולוגיות - הן יוצרות איזושהי הטעייה?
רוביק עונה:
מקור השימוש ב'קליניקה' הוא ללא ספק בתחום הרפואה. במקורה קליניקה פירושה ביוונית 'צד המיטה, kline פירושה מיטה. הזליגה של השימוש במילה קליניקה ובשם התואר קליני לתחומים נוספים קשורה בהתפתחות ההבנה שמערכות הגוף והנפש וגם הפתולוגיה שלהן קשורות אלו באלו. משלב זה דומה שקשה לתחום גבולות, ומשמעות המילה התרחבה ל'משרד שבו אדם מקבל טיפול כלשהו'. ברור שתרמה לכך גם מראית העין המבקשת לשדרג מקצועות ולהעניק להם יוקרה באמצעות השפה. האם מדובר בהטעיה? אם המטפל מבהיר בדיוק את גבולות הטיפול שלו, את מקורות הידע שלו ועל סמך מה הוא מייעץ או מטפל, אין לראות בכך הטעיה, ואפשר לראות בקליניקה מונח טכני.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >