שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
דני ב. שואל/ת: האם מותר להשתמש במילה בָּטֵל [מעבודה] במקום מובטל?
רוביק עונה:
'בטל' הוא אדם שאינו עוסק בפעילות כלשהי, באופן מזדמן או קבוע, והוא מתאר מצב כללי. מובטל הוא מונח מתחום יחסי העבודה והגדרתו מצומצמת – אדם שאינו מוצא תעסוקה קבועה לפרנסתו. אפשר לומר שהמובטל נידון לשבת בטל, אבל אין לערבב בין המילים.
152
מאיר מינדל שואל/ת: במקום המשפט המגושם "אני נעשה צעיר יותר" אני מבקש לומר"אני מצטער". האם השפה יכולה להכיל התנגשות בין שתי המשמעויות של המלים "צער" ו"צעיר"?
רוביק עונה:
השפה יכולה לחיות עם מילים זהות במשמעות שונה ויש רבות כאלה, כך גם פעלים. עם זאת אין סיבה לסבך את החיים כאשר יש חלופה נפוצה ופשוטה: להצעיר, מול להזקין, פועל המתקיים לצד 'להזדקן'.
153
אופיר שואל/ת: האם ניתן לומר: היה לי יום קשוח?
רוביק עונה:
'יום קשוח' נכנס לסלנג לאחרונה בתפוצה רחבה, במשמעות יום קשה או מאתגר. כך גם שם התואר 'קשוח' בהקשרים אחרים. האם ניתן לומר? עובדה שאומרים, עובדה שמבינים, והרי זה מה שחשוב בשפה.
154
גדעון נח שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה המשעשעת, חדשנית ואיך אפשר לפרש אותה, בהינתן?
רוביק עונה:
זהו תרגום מאנגלית: given that, שפירושה: אם הנתונים המוסכמים והידועים הם אלה ואלה, הרי המסקנה צריכה להיות כך וכך. היא הייתה אהובה מאוד על קציני צבא הבכירים, אבל בתקופה האחרונה השימוש בה פחת, וטוב שכך.
155
רווית שואל/ת: רבות מהקולגות שלי - מדריכות הורים - משתמשות במילה 'קליניקה' כדי לתאר את החדר שבו הן מקבלות משפחות להתייעצות. בדרך כלל מדובר בחדר נוסף בבית. אני חוטפת צמרמורת מהשימוש הזה. מבחינתי, קליניקה היא המשרד של הרופא, בעיקר כשמדובר ברופא שיניים. האם תוכל לשלוח אותי למקור של השימוש במילה 'קליניקה' בהקשר שהוא לא רפואי? האם זה קשור איכשהו ל'פסיכולוגיה קלינית'? ומה דעתך, האם כשעמיתותיי אומרות 'בואו נקבע בקליניקה שלי' - והן, כזכור, לא רופאות ולא פסיכולוגיות - הן יוצרות איזושהי הטעייה?
רוביק עונה:
מקור השימוש ב'קליניקה' הוא ללא ספק בתחום הרפואה. במקורה קליניקה פירושה ביוונית 'צד המיטה, kline פירושה מיטה. הזליגה של השימוש במילה קליניקה ובשם התואר קליני לתחומים נוספים קשורה בהתפתחות ההבנה שמערכות הגוף והנפש וגם הפתולוגיה שלהן קשורות אלו באלו. משלב זה דומה שקשה לתחום גבולות, ומשמעות המילה התרחבה ל'משרד שבו אדם מקבל טיפול כלשהו'. ברור שתרמה לכך גם מראית העין המבקשת לשדרג מקצועות ולהעניק להם יוקרה באמצעות השפה. האם מדובר בהטעיה? אם המטפל מבהיר בדיוק את גבולות הטיפול שלו, את מקורות הידע שלו ועל סמך מה הוא מייעץ או מטפל, אין לראות בכך הטעיה, ואפשר לראות בקליניקה מונח טכני.
156
יוחאי אוזן שואל/ת: מתפוח זהב יצרנו תפוז, ומתפוח אדמה יצרנו תפוד. למה המילה החדשה לא נקלטה?
רוביק עונה:
מסתבר שגם מילים זקוקות למזל. אין הסבר מניח את הדעת מדוע 'תפוד', מילה מצוינת לטעמי, לא נקלטה. עם זאת יש למילה שימושים שונים בתעשיית המזון.
157
עוזי בן שלום שואל/ת: בנעורינו לימדונו כי גיבנת היא אשה עם גבנון או בהשאלה אשתו של הגיבן. היום נוטים להשתמש במילה גיבנת כמקבילה לגבנון. האם תקין?
רוביק עונה:
המילה גבנון במשמעות חטוטרת מופיעה בספרות ימי הביניים, בתנ"ך משמעותה גיאומטרית וקשורה בעיקום. 'גיבנת' נכנסה בעברית הישראלית כחלופה דיבורית לגבנון. היא אינה תקנית, אבל נפוצה מאוד. בניב "הוא סוחב אחריו גיבנת", כלומר, בעיה קשה או מצוקה, השימוש ב'גיבנת' בלעדי. ככלל עניין התקינות במקרה זה הוא משני, ושתי הצורות לגיטימיות.
158
ד"ר שלמה וולשטיין שואל/ת: שב המפרסם ומציע את תנ"כ חשין (929) ברדיו ואומר: "... תמיד אבל תמיד ..." (יהיה התנ"כ מעניין). למה מתכוון המשורר? מה עושה ה"אבל" כאן? להסברך אשמח.
רוביק עונה:
'תמיד אבל תמיד' הוא דרך דיבורית להדגשה, באמצעות 'אבל' העונה על תהייה תיאורטית של המאזין. כלומר: אם לא השתכנעת ש'תמיד' הוא אכן עניין מוחלט ללא סייגים, אני שב ומדגיש: תמיד.
159
עופר שואל/ת: שאלה שנוגעת יותר לאנגלית. במשפט God save... בעצם ניתנת הוראה לאלוהים לבצע משהו. מאין זה לקוח? האם בעברית יש ביטוי דומה?
רוביק עונה:
התפילה God save the queen אינה תביעה או פקודה אלא בקשה, תפילה: אלוהים, אנא שמור על המלכה. התפילה הישראלית ופסוקים רבים במקורות מכילים אף הם בקשה מאלוהים כמו "אנא ה' הושיעה נא". היא משתמשת אמנם בלשון ציווי, אבל אינה הוראה אלא בקשה.
160
מאיר מינדל שואל/ת: המלה שאני מבקש להחזיר לשימוש היא חפינה. האם זו רק פעולה: לחפון יד של ההולך איתך? כשאני מחזיק ביד חופן זרעים, האם אני מבצע חפינת זרעים?
רוביק עונה:
לחפון פירושו לאחוז דבר מה באמצעות כף היד העוטפת אותו, שורש תלמודי שנגזר מהמילה המקראית חופן. בספרות ארוטית מדובר גם על גבר החופן את שדי האשה. לקולנוע הוא נכנס בזכות השם העברי למערבון "בעבור חופן דולרים". הפועל חפן ובוודאי שם הפעולה חפינה נדירים בשימוש, וחבל.
161
מירב אקסלרוד שואל/ת: האם קיימות בעברית המלים תַהֲליכיוּת או התפתחותִיוּת? לדוגמא: "אבל ומשבר מאופיינים בתהליכיות והתפתחותיות".
רוביק עונה:
מבחינה דקדוקית אלה מילים תקינות. מילים רבות בעברית בנויות באמצעות חיבור משולש: שם+י' המציינת שם תואר+-וּת המציינת מונח כללי. מעש(ה)-מעשי-מעשיוּת; מקור-מקורי-מקוריוּת ועוד רבות. יש גם שימוש אם כי מועט במילים שבשאלה, וכנראה שהן עונות על צורך בכמה תחומי מקצוע.
162
מירב שואל/ת: האם גם ערבים אזרחי ישראל שנולדו בארץ נקראים "צברים"?
רוביק עונה:
המילה 'צבר' נולדה מתוך שפת הדיבור, והכינוי הערבי סברה, צבר בערבית, אם כי את הדימוי יצר ככל הנראה אורי קיסרי. אין כל מניעה לקרוא לערבי יליד הארץ צבר, אך שימוש כזה נדיר מאוד, אם בכלל, ומעיד על החומה התדמיתית בין יהודים וערבים במדינת ישראל.
163
גבי שואל/ת: האם המינוח לגמור ולסיים הן מילים נרדפות? למשל - לסיים פרויקט? לגמור פרוייקט?
רוביק עונה:
לסיים ולגמור הם פעלים נרדפים לכל דבר. 'לסיים' שייך למשלב גבוה מעט יותר, בעוד 'לגמור' מזוהה עם פעילות מינית. 'לגמור פרויקט' נשמע ביטוי צולע, אבל אינו שגוי. על פני שניהם עדיף 'להשלים פרויקט'.
164
גבי שחר שואל/ת: במה עדיף הביטוי "כותב שורות אלו" (שגם אתה משתמש בו) על-פני המילה המעט קצרה יותר "אני"?
רוביק עונה:
המקור לשימושים האלה הוא סוג של הצטנעות מקובלת, שיש בה אכן מידה מסוימת של צביעות. הכותב (וזה כולל אותי, כותב שורות אלה) רוצה שתדעו שהוא זה המדבר או מי שמפנה לטקסט אחר שלו, אבל השימוש ב'אני' נחשב לא ראוי ואפילו יהיר. בכתיבה האקדמית יש לכך גילויים נוספים, כמו כתיבה של אדם על עצמו בלשון רבים ועוד.
165
מאיר מינדל שואל/ת: עמיחי כותב בשירו: ציפורים יודעות היכן לקנן את קינן, הדגים יודעים היכן להטיל את ביציהם... האם יש סיבה לשונית לשורה הראשונה - לקנן את קינן. הרי המלה "לקנן" כבר כוללת הכל. לא כן?
רוביק עונה:
בתנ"ך קינן הוא פועל יוצא: בנה קן. בתלמוד – פועל עומד: גר בקן. עמיחי הכיר את המקורות היטב, והשתמש כאן במשמעות המקראית, שאינה מקובלת היום.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >