שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
דפנה קירש שואל/ת: שאלה שעלתה בשיחה עם מתקן האופניים שלי, ברוך: האם נכון לומר "התנמך" או "נמך" לגבי משהו שירד בגובהו (למשל כיסא האופניים)? שני הביטויים נשמעים מוזרים ולא תקינים, בין השאר מפני שנדיר להזדקק להם, כי גדילה לגובה היא נפוצה יותר...
רוביק עונה:
כפי שאין 'התגבה', אין גם 'התנמך'. לציון הפיכת דבר מה לנמוך מתאימים יותר בניין קל (נָמַך) ובניין הפעיל (הנמיך). בבניין הפעיל נוצרת דו-משמעות, הנמיך הוא גם הפך נמוך יותר, וגם גרם למשהו להיות נמוך יותר, כך שעדיפה הצורה נמך.
227
דליה גנור שואל/ת: נראה שתפקידו של הציווי השתנה. השימוש בו כנראה נשמע כבלתי מנומס ומוגבל. "בוא" "קחי" נשמעים כמקובלים ו "למד" "בשל" דחויים ומועדפים בדרך נימוסית : בבקשה ל.... האם יש דרך להבין את השונות הזאת?
רוביק עונה:
הסיבה לתופעה הזו אינה קשורה לתוכן הפועל אלא לצורתו. הפעלים שבהם מקובל בעברית החדשה (ובמידה רבה גם לפניה) להשתמש בציווי הם פעלים עלולים או חסרים: לך, קח, טוס וכדומה, שבהם נשמרת תחושת הנחרצות של הציווי. בפעלים השלמים צורת הציווי מסתרבלת, וההעדפה נוטה אל העתיד. נטיית הציווי אל העתיד מוכרת גם בעברית הקלסית.
228
חיים דגן שואל/ת: איך זה שהמילה "מתפשט" היא בעלת הרבה מובנים. כמו מתרחב וכו', וגם מוריד את בגדיו ועוד מובנים, הכל במילה אחת עם הטיותיה?
רוביק עונה:
השורש 'פשט' מתייחס להתרחבות, לתפיסת שטח או נפח רב יותר במרחב. גם בהסרה של דבר מה, כמו הפרדת בגד מן הגוף, יש יסוד של התרחבות. פישוט הטקסט או 'פְשָט' מתייחסים להסרת פרשנויות ורעיונות מורכבים מעניין כלשהו.
229
לורה שואל/ת: האם יש מילה כזו בעברית נכונה - להגביה?
רוביק עונה:
להגביה הוא פועל המופיע בתנ"ך 10 פעמים, כמו בפסוק הידוע "ובני רשף יגביהו עוף" (איוב ה7). כאן המשמעות היא לעלות למעלה, ובמקרים אחרים פירושה להפוך דבר מה לגבוה יותר.
230
משה שמואלי שואל/ת: מדוע אומרים לחלוץ פקק כשמוציאים אותו מהבקבוק, ולחלוץ נעליים כשמוציאים את הרגליים מהנעל, ולא את הנעל מהרגל?
רוביק עונה:
בשני המקרים מדובר בפעולה דומה, פעולת החליצה (ובהרחבה החילוץ): שליפה של חפץ כלשהו מאובייקט אחר. האובייקט קבוע ועומד, החפץ הנשלף ניתן להזזה, החזרה וכדומה. במשוואה זו הבקבוק והרגל הם האובייקט הקבוע והעומד, הפקק והנעל הם החפץ המוזז או נשלף ממנו.
231
איתי שלמקוביץ שואל/ת: במסגרת עריכה של מסמך תיקנתי את הביטוי "לא תקין" לביטוי "בלתי תקין", שנראה לי במשלב גבוה יותר ומתאים למסמך רשמי, אבל אז עלתה בי תמיהה - אם "בלתי" היא צורה של "בלי", הרי שהביטוי "בלתי תקין" איננו נכון, וצריך להשתמש ב"לא תקין". האם הצורה בלתי תקין היא אכן בלתי תקינה?
רוביק עונה:
'בלתי' היא מילת שלילה שאחרי יבוא שם תואר, והיא שוללת אותו: בלתי אפשרי: הוא איננו אפשרי. בלתי מובן: הוא איננו מובן. אין כל פגם ב'בלתי תקין'.לצד זה 'לא תקין' תקין גם הוא, והבחירה ביניהם סגנונית. 'בלתי' נתפסת כמילת שלילה חזקה יותר מ'לא'.
232
שרון מור שואל/ת: אשמח לדעת מדוע מכנים סממן זיכרון כ"יד"- למשל "יד חיים ויצמן", או "יד ושם". ראיתי שלמילה יד יש משמעות של מצבת זיכרון או אנדרטה. מדוע? מדוע קושרים בין יד- איבר בגוף האדם למשהו של זיכרון?
רוביק עונה:
מקור השימוש ב'יד' במשמעות מצבת זיכרון הוא בתנ"ך: וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּיו אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ, כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי, וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שמואל ב יח 18) במקומות שונים בתנ"ך 'יד' פירושה מקום, ככל הנראה על פי תפיסת היד כאיבר המרחיב את נפח הגוף ומיקומו במרחב, ומכאן הביטוי המקראי 'רחב ידיים'. יד במשמעות מצבה היא מקרה פרטי של יד במשמעות מקום.
233
נתנאל פישר שואל/ת: לאחרונה נתקלתי במילה חדשה בעולם התכנון (תכנון פיזי/תכנון ערים): התליה. במקום לומר להתנות, אומרים "להתלות". לדוגמה: בנייתן של X יחידות דיור באזור מסוים, תהיה תלויה בסלילתו המוקדמת של כביש באזור. ואני תוהה מדוע להתלות ולא להתנות? ובכלל, ממתי התחילו להשתמש במילה זו?
רוביק עונה:
יש להפריד בשאלה בין 'התליה' לבין 'תלויה'. 'התליה' פירושה השעיה, הפסקה זמנית של פעילות במקום העבודה, של פוליסת ביטוח וכדומה. סיום ההתליה כפוף לתנאים מסוימים. במקרה של 'תלוי' לצד 'מותנה', יש אכן קרבת משמעות בין שתי המילים. עם זאת 'מותנה' נחשבת מילה חזקה יותר ואף חד משמעית: אם לא יקרה א' (סלילת הכביש) לא יקרה ב' (הקמת הבתים). בשימוש במילה 'תלוי' יש יסוד פחות פורמלי וחד משמעי, אך כאמור המילים קרובות זו לזו.
234
נתנאל פישר שואל/ת: ממתי התחלנו להשתמש במילה 'מנעד'? מהיכן זו הגיע פתאום ומה היתרון שלה על פני המילה 'מגוון'?
רוביק עונה:
'מנעד' היא מילה שנוצרה בתחום המוזיקה ופירושה טווח הצלילים האפשרי ביצירה מוזיקלית, בקולו של זמר או כלי וכדומה. היא נכללה לראשונה במילון המוזיקה של האקדמיה משנת 1955. 'מנעד' הרחיבה את השימושים בה לתחומים נוספים, כמו 'מנעד היכולות' של אדם או מכונה. 'מנעד' נוצרה מחיבור של מילות היחס מן+עד. 'מנעד' אינה מילה נרדפת ל'מגוון'. מגוון מציג שורה של אפשרויות בהקשר כלשהו. מנעד מציגה את תחום האפשרויות, ומדגיש את הצורות הקיצוניות של התחום.
235
שדמה קדר שואל/ת: בתנ"ך מופיעה המילה "עולם" בהוראת תמיד או לעד. מה מקורה וממתי החל השימוש במילה עולם במובן "world"? ואיזה מילה בתורה או בכל המקרא היא בהוראת "world"?
רוביק עונה:
בתנ”ך משמעות 'עולם' היא באופן בלעדי נצח, הזמן התמידי. במשנה משמעות 'עולם' היא היקום, בהשפעה ארמית. במשמעות המרחבית משמשות בתנ"ך המילים 'תבל' ו'חלד', ואת המרחב האינסופי משרתת המילה 'יקום'.
236
איילת שואל/ת: אני מבקשת לדעת אם הוגים את המילה ריבה, במלעיל או במלרע.
רוביק עונה:
המילה ריבה נהגית במלרע, אך בשפת הדיבור היא נשמעת לא אחת במלעיל. על כך מסופרת החידה-בדיחה הבאה: מה ההבדל בין עוגה (במלרע) לעוגה (במלעיל)? את הראשונה עושים עם סוכר וריבה (במלרע), את השנייה עם סוכר וריבה (במלעיל).
237
אלדד אורן שואל/ת: למה קוראים למשאיות המובילות טנקים ממקום למקום "גוררים"? הטנק הרי מוסע על עגלה הרתומה לסוס ולא נגרר.
רוביק עונה:
על פי התיאורים השונים יש הבדל בין גורר טנקים למוביל טנקים. מוביל טנקים סוחב את הטנק על חלקה האחורי של המשאית. הגורר (המוגדר 'ראש גורר' לפי המינוח האמריקני) מחבר את ראש המשאית אל הטנק המונח על מרכב משלו. במהלך הנסיעה לא ניכר הבדל בין 'גרירה' ל'הובלה'.
238
שרון שואל/ת: מדוע אומרים רַבִּי, בב׳ דגושה, ורַב ללא דגש?
רוביק עונה:
גם רבי וגם רב באים באותו שורש – רב"ב, וכמוהן מילים כמו רוב, ריבוי, רבים ועוד. בעברית לא קיימת אפשרות של אות כפולה בסוף מילה, ולכן אומרים רב בב' רפה. באמצע המילה הב' הכפולה של השורש נשמרת באמצעות הדגש.
239
ניבה שואל/ת: כמה שאלות לגבי המילה ביידיש: ׳יונטף׳ , 'יום טוב׳ בעברית. העיצור מ הפך לעיצור נ'. קראתי באנגלית על הידמות של mt ל- nt - רגרסיב אסימילציה (הידמות אחורית?). נ, מ הם עיצורים אפיים, אולי זאת הסיבה או שיש הסבר נוסף? איך הפך העיצור v לעיצור f? יש דוגמאות לשתי התופעות במילים אחרות?
רוביק עונה:
לגבי חילופי מ=נ, תיאור הדימוי מתאים. לגבי חילופי f-v, כאן יש חילופין בין עיצור אטום (f) לעיצור קולי (v). חילופין כאלה מוכרים גם בעברית – אנחנו הוגים לדוגמה סַפְתא ולא סבתא, בין היתר בהידמות v ל-t. בערבית העיצור v אינו קיים ואת המילים שיש בהן v הוגים f. בגרמנית מילה המתחילה ב-v נהגית f, למשל – פולקסוואגן, הנכתב Volkswagen.
240
רעות שואל/ת: מתי אפשר להשמיט את המילה "של"? כלומר, האם ניתן לומר "בקבוק של מים", או יש לומר רק "בקבוק מים" ומדוע?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, אך לא בכל מצב. בעברית יש שתי דרכי סמיכות. סמיכות חבורה: בקבוק מים, חדר המנהל, דגל המדינה וכדומה; סמיכות פרודה שבה יש שימוש במילה 'של': בקבוק של מים, חדרו של המנהל, הדגל של המדינה. הסייג הוא שכאשר הסמיכות מייצגת צירוף כבול אי אפשר להשתמש בסמיכות פרודה. בית הספר אינו 'הבית של הספר' , 'אם הדרך' אינה 'האם של הדרך' וכדומה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >