שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
גבי שואל/ת: "אתם חושבים שהכל נעשה למענכם? בואו, יש לי חדשות בשבילכם". מתי נכנס ה"בואו" לשפה במובן של "ההפך"? ואולי זה תרגום של "come on" האנגלי במובנו המתריס?
רוביק עונה:
לשימוש דיבורי מסוג זה יש השערות ואין דרך לקבוע בו מסמרות. האפשרות שההשפעה היא אנגלית מעניינת, אך ב'בואו' אין יסוד מתריס אגרסיבי כמו ב-come on, אלא ניסיון למשוך תשומת לב לצורך שכנוע ושינוי עמדות. רעיונות נוספים של הגולשים יתקבלו ברכה.
92
ציפורה דולן שואל/ת: מה מקורה של המילה "עלייה" בהקשר של עלייה לארץ ישראל. למה לא הגירה? או הגעה?
רוביק עונה:
המקור מקראי: "לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שופטים יט 30). מצרים היא אפוא הגלות הראשונה, אף כי הייתה בראשיתה גלות מרצון, ומכאן התקבעה התפיסה שהחזרה או השיבה לארץ ישראל היא עלייה מטפורית ממקום נמוך. ארץ ישראל היא המקום העליון. הפועל 'עלה' מעניק לפעולת המעבר או ההגירה משמעות מוסרית-דתית, והוא אומץ בדרך טבעית בשירות הרעיון הציוני. 'ירידה' היא כבר בתנ"ך תמונת הראי של 'עלייה'.
93
אהרן גוטהלף שואל/ת: מודעת חוצות: "רק כחלון הוא היחיד שאכפת לו". האם נכון יותר לומר "... היחידי שאכפת לו"?
רוביק עונה:
השימוש המקובל במילה 'יחיד' הוא כשם תואר (אדם יחיד) או שם עצם (היחיד שאכפת לו), בעוד 'יחידי' הוא תואר פועל (הוא הולך יחידי). עם זאת יש במקורות שימושים של 'יחידי' גם כשם תואר, ומכאן גם כשם עצם במקרים מסוימים. בכל מקרה, הסיסמה של כחלון בוודאי נכונה.
94
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי נוגעת למושג "קלקול". החפץ התקלקל, מצב הרוח התקלקל. אם יש "התקלקל" האם יש גם Hitaken? נעשה מתוקן? אם יש שורש ב"פיעל" האם יש גם ב"התפעל"?
רוביק עונה:
הפועל היתָּקֵן (או ניתָּקֵן) קיים בעברית, למשל, במשנה: "בדבר שנתקלקלו – בו ניתַּקְּנו". השימוש בו נדיר.
95
א. שואל/ת: באחד האתרים נכתב "המחיר הזול של השוט אולי רומז ל'חוסך שבטו'." האם מחיר יכול להיות זול או יקר? שמא נמוך או גבוה?
רוביק עונה:
אכן העברית המדויקת גורסת 'מחיר גבוה' או 'השוט היה יקר', ועדיף 'השוט נמכר בזול'. עם זאת אין להחמיר ולראות ב'מחיר זול' שגיאה.
96
אלון שואל/ת: האם אפשר לומר 'ילדי' כשם תואר בדומה לילדותי?
רוביק עונה:
לשמות התואר האלה אין משמעות זהה. 'ילדי' הוא שם תואר ניטרלי המציין 'מה שקשור או מאפיין ילדים': כתיבה ילדית, פעילות ילדית ועוד. השימוש הוא בעיקר בתחומי מחקר. 'ילדותי' הוא שם תואר שיש בו שיפוט וביקורת. הוא מתייחס דווקא להתנהגות של מי שאינו ילד, אך מתנהג כילד.
97
אפרת שואל/ת: מתי משתמשים במילת השאלה "איזה/איזו/אילו" ומתי ב"איך"? האם "איך" משמש רק לתיאור הפועל או גם לתיאור טיבם של חפצים מיודעים, ומה התשובה לכל סוג שאלה? למשל: איזה ספר קנית? קניתי ספר מעניין. האם נכון לשאול: איך הספר שקנית? הספר שקניתי מעניין.
רוביק עונה:
'איך' היא מילת שאלה המבקשת לדעת את טיבם של דברים, את תכונותיהם ואם תרצו, את 'איכותם'. 'איזה' היא מילת שאלה המבקשת לזהות דבר מה. 'מה' המבקשת לדעת את מהות הדברים, מי – את מיהותם, 'היכן' את מיקומם ומתי את מועדם. לכן על השאלה 'מה אתה מחזיק ביד' תענה – ספר. לשאלה 'איזה ספר אתה קורא' תנקוב בשם הספר. לשאלה 'איך הספר?' תענה – מצוין (או בלתי נסבל, לבחירתך).
98
דנה מוסקל שואל/ת: לי ולבן זוגי יש מחלוקות באשר לכמה ביטויים או פירושים בשפה העברית (בן זוגי החליט שהוא אבי השפה העברית וממציא מילים). טענתו הראשונה היא שאפיפית וופל זה לא אותו מוצר. טענה ב. יש לומר "לעלות לישון". האם זה נכון מבחינה לשונית? טענה ג. בן זוגי המציא את הפרשנות החדשה למילה" לכייס", ומשמעותה לצפות את השמיכה בציפה. אשמח למענה מהיר ועצה לגבי מה אני מקבלת במידה ואני צודקת.
רוביק עונה:
'אפיפית' היא השם שנקבע עבור וופל על ידי האקדמיה ללשון. לצד זה יש גם מפעל לייצור מאפים מתוקים הקרוי 'אפיפית'. 'לעלות לישון' הוא ביטוי דיבורי נדיר. הצורה הנהוגה, שמקורה ביידיש, גרמנית ואנגלית היא "ללכת לישון". עם זאת ל"עלה לישון" יש מקור בניב המקראי היפה "עלה על יצועו". ובאשר ל"לכייס", זהו דימוי חביב אבל לא מאוד שקוף. מה רע בציפוי השמיכה?
99
הארווי באק שואל/ת: ממתי התחילו להשתמש במילה מַשְׁאַבִּים במובן של resources? הידוע מי המציא את השימוש הזה?
רוביק עונה:
במילוני האקדמיה המילה מופיעה לראושנה בתחום המחשבים במילון משנת 2002, ובשנים האחרונות בתחומים נוספים. עם זאת השימוש בה מוקדם הרבה יותר. יש לזכור שיש למילה הופעה יחידה בתנ"ך, בצורת הרבים, במשמעות שקע למילוי מים, בשורש שא"ב. השימוש המורחב במילה מופיע בעיתונות הישראלית החל משנות השישים המוקדמות, ונראה שמדובר ביצירה עיתונאית, והיא זכתה גם לצורת היחיד 'משאב'. הצירוף "משאבי אנוש" מוכר החל משנות השמונים.
100
יונתן שואל/ת: לענין השימוש הנכון במילה 'שום'. האם השימושים הבאים תקינים? (מדובר בדוגמאות שמייצגות שימוש רחב יותר) א. לא ראיתי שום דבר. ב. אין כאן שום כלב , או: השמים מעוננים לא רואה שום כוכב (התייחסות לשם עצם ספציפי). ג. האם הבחנתי בילדים שעברו כאן? לא ראיתי שום ילדים (המילה 'שום' באה עם שם עצם ברבים). ד. אין כאן שום כלום (כלומא: אין כאן שום דבר. שימוש ספציפי במילה 'שום'). ובכלל מהו שימוש מותר ומה אסור.
רוביק עונה:
'שום' הוא מעין כמת המייצג סתמיות: שום דבר – דבר כלשהו. שום אדם – אדם כלשהו. כמו המילים כלום, מאום, מאומה, השימוש במילה הוא רק במשפטי שלילה, ולכן אין לומר "שום אדם הגיע" (הגיע אדם כלשהו). 'שום כלום' הוא שיבוש, ומזכיר את המורה שלי למתמטיקה שמקורו ברוסיה, שהיה נוהג לומר "אתה אינו מבין שום כלום".
101
אילנה אוחיון שואל/ת: האם אפשר לומר התקדם לאחור? ואם לא, איך נכון לומר?
רוביק עונה:
יש לומר 'נסוג לאחור'. בצבא נהוג הביטוי "שיפור עמדות לאחור", שהוא ביטוי אירוני לנסיגה.
102
בנצי שגיב שואל/ת: נכחד: האם זה הווה או עבר? או שניהם? האם ניתן להציל זן נכחד או שכבר מאוחר מדי?
רוביק עונה:
גם וגם. בבניין נפעל צורות הנסתר וצורות הבינוני-יחיד זהות, ההבדל בניקוד: נכחַד בעבר, נכחָד בבינוני. ב'זן נכחד' השימוש הוא בצורת הבינוני, כשם תואר, בין אם הזן כבר אינו קיים, או שהוא בסכנת הכחדה. אם רוצים להדגיש את העבר עדיף לומר 'זן שנכחַד'.
103
יצחק דר שואל/ת: אני נוהג להשתמש בביטוי "צפוי" ("מה צפוי לנו?", "התוצאה עלתה על הצפוי"), בעוד שאני קורא ושומע הרבה שימוש בביטוי "מצופה" במקום "צפוי". תמיד כשמדברים על "מצופה" אני חושב על וופל מצופה שוקולד. האם רק אחד הביטויים נכון או ששתיהן נכונות?
רוביק עונה:
'צפוי' ו'מצופה' אינן מילים נרדפות וכדאי לשמור על הבידול ביניהן. 'צפוי': מה שעתיד לקרות, ובמקרים מסוימים: מה שברור היה שיקרה ׁ("זה היה צפוי"). 'מצופה', מה שאנחנו רוצים שיקרה. כך גם בצורות הלא סבילות: "צפינו שהוא יזכה בפרס" (חזינו שכך יקרה וזה אכן קרה) לעומת "ציפינו שהוא יזכה בפרס" (רצינו מאוד שהוא יזכה, וזה לא בהכרח התגשם). 'מצופה' בהקשר לוופלים שייך לשורש צפ"ה אחר, הקשור לכיסוי וחיפוי. אלפי שנים לפני המצאת הוופלים המצופים בשקם, היו עמודי המשכן מצופים זהב.
104
יצחק שואל/ת: "על פי תנאי ההסכם החדש יחול קיטון ברווח השנתי הנקי של גלוברנדס..." האם ניתן לומר "קיטון", או שעדיף לומר "הקטנה"?
רוביק עונה:
'קיטון' נכנסה לשימוש בעיקר בהתייחסות לצמצום מצבת העובדים, מילה מכובסת לפיטורי עובדים. היא משמשת בדיון הכלכלי כמילת היפוך של 'גידול', ולכן מתאימה יותר צורת פיעול מאשר צורת הפעלה. 'הקטנה' מרמזת על מהלך יזום, בעוד 'קיטון' מצביעה על צמצום ללא יד מכוונת או כוונה תחילה.
105
אורנה שואל/ת: מתי נוצרה המלה "החתלה"?
רוביק עונה:
השימוש בשורש חת"ל הקשור בעטיפה וכריכה בבניין הפעיל הוא בעברית החדשה. אפשר למצוא אותו כבר אצל הסופר זלמן שניאור, אך לא בהקשר לחיתולי תינוקות. השימוש המקובל היום מוכר החל מאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >