שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
מאיר מינדל שואל/ת: המושג "לתור את הארץ"- מובן. גם במשמעות "לרגל"- הוא ברור לי. האם שם הפעולה הוא "תירה"?
רוביק עונה:
לא לכל פועל יש שם פעולה בבניין המתאים לו. במקרה זה שם הפעולה הקרוב ביותר הוא בבניין פיעל: תיור.
2
אלי בן דוד שואל/ת: בעניין אוטומציה. אפשר גם לאמר איטמוט ו-לאטמט? נתקלתי בזה לא מעט בעבודה יומיומית בתרגום מונחים טכנולוגיים. אפשרי?
רוביק עונה:
אפשרי ותקני. הפועל לאטמט נקבע במילון מושגים בסיסיים בטכנולוגיית המידע של האקדמיה ללשון משנת 2002.
3
בתיה סמולר שואל/ת: איך קראו פעם לשרת בית הספר. היה גלגול שמי קודם למקצוע השרתוּת?
רוביק עונה:
לשרת קראו בעבר שַמָּשׁ. המילה נתפסה מנמיכה ואפילו מבזה והוחלפה.
4
דורון כהן שואל/ת: נתקלתי בגמרא במילה 'פגיעה' בלשון תפילה. מכיר?
רוביק עונה:
השימוש הזה מופיע במסכת תענית בתלמוד: "ואין פגיעה אלא תפילה", בהתייחסות לכמה סיפורים מקראיים שבהם מופיע הפועל 'פגע', והתלמוד מסביר: מדובר בתפילה. הוא נשען על פסוק בירמיהו המוחה נגד תפילות ותחנונים של בני ישראל אליו: וְאַתָּה אַל־תִּתְפַּלֵּל בְּעַד־הָעָם הַזֶּה וְאַל־תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל־תִּפְגַּע־בִּי כִּי־אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָֽךְ". בפסוק זה הכוונה ב'תפגע' היא לתפילה חזקה, המפעילה לחץ על האל.
5
נטע בארי שואל/ת: האם אפשר לומר אפוס כוח / אפוסי כוחות?
רוביק עונה:
אפשר בהחלט. מי שאפסו כוחותיו הוא אֲפוּס כוחות, כפי שמי שנטלו ממנו את נשימתו הוא נטול נשימה. צורת הבינוני פעול מתאימה מאוד לביטוי.
6
שלומית וייל שואל/ת: אשמח לדעת כיצד אומרים במילה אחת: האמת שלך.
רוביק עונה:
האמת שלך: אֲמִתְּךָ.
7
שמואל שואל/ת: אני סבור או אני חושב?
רוביק עונה:
'חושב' הוא פועל גנרי לכל צורות וסוגי המחשבה. אחד השימושים פירושו 'דעתי היא', וכאן הוא מקביל ל'אני סבור', ולכן ניתן להשתמש בשתי המילים: 'אני סבור ש...', 'אני חושב ש...'. בכל השימושים האחרים אין להשתמש בסבר אלא רק בחשב: 'חשבתי על העניין' ולא 'סברתי על/את העניין'.
8
מאיר מינדל שואל/ת: המלה שמטרידה אותי הפעם - הזדמרות. מתי הבניין נולד ומתי - נעלם? יש שירי תנועות הנער שכוללים "שיריי עוד יזדמרו בערבות דון".
רוביק עונה:
השורש זמ"ר הקשור במוזיקה הוא שורש מקראי בעיקר בבניין פיעל, אך צורת התפעל: הזדמר או נזדמר מופיעה רק בעברית החדשה, בעיקר בשירים. קשה לומר שהפועל נעלם, אך הוא נדיר בהחלט. הרעיון הוא בתחושה שהשיר מזמר מעצמו.
9
רינה יצחקי שואל/ת: האם אפשר לומר מתחלש או רק נחלש? האם זו אותה משמעות?
רוביק עונה:
הפעלים התחלש, נתחלש ומתחלש היו מקובלים בלשון ימי הביניים ובספרות התחייה והם תקינים, אם כי השימוש בהם היום נדיר. התחלש קרוב במשמעות לנחלש.
10
מאיר מינדל שואל/ת: האמירה "עולם הולך ונעלם" מוכרת לנו. כשאני מבקש לומר דבר הפוך, האם ניתן לומר "עולם הולך ומתוולד"? כשמשהו או מישהו נולד ממש ברגעים אלה - אני רוצה לומר זאת במילה מדויקת וקצרה - מתוולד, לא נולד, - אמירה שגורה - כי אם רגע הלידה - ההתוולדות. מה דעתך?
רוביק עונה:
בלשון ימי הביניים נעשה שימוש בפועל מתיַלֵד במשמעות הולך ונוצר. היום הפועל משמש רק להתנהגות של מבוגר הנוהג כילד. אין כל רע ב"הולך ונולד", המילה 'הולך' משרתת את ההמשכיות והעכשוויות. הצורה 'התוולד' אינה מקובלת, אם כי פה ושם בפעלי פ"י מופיע העיצור ו' – התווסף, התווכח.
11
טל שואל/ת: באנגלית משתמשים במילה passion בכדי לתאר מעשה שנעשה עם רגש עמוק (לאו דווקא מיני). למשל: He works with an unbelievable passion. האם נאות להשתמש במילה 'תשוקה' בעברית באותה צורה, או שיש מילה אחרת בעברית שמתאימה באותה מידה?
רוביק עונה:
תשוקה היא התרגום המדויק ל-passion. בשימושים באנגלית המילה נקשרת גם לסבל, ומכאן הפסיון של ישו, וזה גם מקור המילה הלטיני.
12
לליב שואל/ת: האם נכון להגיד צלצלתי אליו, או צריך להגיד התקשרתי אליו?
רוביק עונה:
אין כל רע ב'צלצלתי אליו'. אמנם מי שמצלצל הוא הטלפון ולא האדם המתקשר, אך כאן חל מהלך סמנטי הקרוי מטונימיה. מאחר שהמתקשר מפעיל את פעולת הצלצול אצל הנמען, דבק הצלצול בפעולה עצמה.
13
רונית שואל/ת: האם המילה "לסגף" תקנית וניתן להשתמש בה?
רוביק עונה:
תקנית בהחלט, ומקורה בתלמוד. מכאן גם 'סיגוף' כשם הפעולה.
14
שדמה שואל/ת: כיצד קרה שהמילה "בעוד" שהוראתה זמן תפסה את מקומן של "ואילו" ו"אך" במשלב הגבוה של השפה, והאם השימוש הזה רצוי בעיניך?
רוביק עונה:
'בעוד ש' פירושו בלשון חכמים 'בשעה ש..', בזמן ש... היא התרחבה למשמעות 'ואילו': "אני עסקתי בהכנת הארוחה, בעוד (בזמן) שאתה הסתכלת בטלוויזיה", שפירושו "אני עסקתי בהכנת הארוחה, ואילו אתה הסתכלת בטלוויזיה". זהו תהליך סביר ואפילו טבעי של הרחבת השימוש במילים ובביטויים. כללית, ביטויי זמן נוטים להתרחב לתחומים רבים, כמו למשל במשפט הנדון: "אני עסקתי בהכנת הארוחה, בשעה שאתה הסתכלת בטלוויזיה".
15
זיר שואל/ת: האם הפועל חפש (מלשון חופש) הוא תיקני?
רוביק עונה:
השורש חפ"שׁ מופיע בכמה בניינים. בפועל, חוּפַּשׁ במקרא במשמעות שוחרר, ובלשון ימי הביניים: חיפש במשמעות שחרר, החפיש והוחפש. השימוש בו בעברית החדשה נדיר.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >