שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
יודוביץ שואל/ת: כשמדובר בכותרות של ספרים, חוברות, מדריכים, האם זה לא יותר מקובל ומכובד להשתמש במילה 'כיצד' במקום במילה 'איך'? מילת השאלה 'איך' לדעתי היא פשטנית יותר ומקובלת בשפה היום יומית. למשל: כיצד להפעיל מכשיר הקלטה? לעומת: איך להפעיל מכשיר הקלטה.
רוביק עונה:
'איך' מופיעה בתנ"ך 61 פעמים, ועוד 17 פעמים 'איכה'. מילה מכובדת בהחלט. 'כיצד' היא מילה תלמודית. יש אכן נטייה היום להשתמש ב'כיצד' במשלב גבוה יותר, תופעה נפוצה בבחירה בין לשון המקרא ולשון חכמים.
17
אודי שואל/ת: לאחרונה סיפרתי בשיחה משפחתית על שיר אינסטרומנטלי, ובני משפחתי אמרו לי שהמושג "שיר" מחייב שיהיו לו מילים, וכי יש להגיד "יצירה אינסטרומנטלית" או "קטע אינסטרומנטלי". מניסיוני אני יודע שגם רצועה אינסטרומנטלית באלבום זכאית לשם "שיר", ומבדיקה ברשת ובמילונים לא הצלחתי לקבל תשובה חד-משמעית לעניין. אודה להתייחסותך לסוגיה.
רוביק עונה:
במשמעות 'שיר' מקופל רכיב סמנטי של מלל, שאליו ניתן להוסיף לחן. יצירה אינסטרומנטלית במוזיקה מהסוג שבשאלה היא 'נעימה'. להקת הצלליות שילבה נעימות לצד שירים של קליף ריצ'רד. באנגלית ההבחנה היא בין song לבין tune.
18
אברהם שואל/ת: האם יש הבדל אם אני אומרת 'בחוץ חשוך' עם שורוק, לבין 'עכשיו חושך' עם חולם. מתי משתמשים במילה חשוך עם שורוק, ומתי עם חולם?
רוביק עונה:
'חוֹשך' הוא שם עצם. 'חשוּך' הוא שם תואר. שני המשפטים תקינים ומעבירים מסר דומה.
19
ג'וש שואל/ת: ממתי משתמשים בפועל 'לכוון', במובן מוזיקלי של צליל או כלי נגינה מכוון?
רוביק עונה:
ב-1928 החליט ועד הלשון שהפועל המוזיקלי באנגלית to tune וכן tuning יהיו בעברית לכוֵון וכן כיווּן. במילון המוזיקה משת 1946 הוחלט כי הפועל יהיה דווקא להכווין, וכן הַכְוָונה. במילון המורחב והמעודכן למוזיקה של האקדמיה משנת 1956 נקבע שהפועל יהיה כִוונֵן, ושם הפעולה כִוונוּן. tuner הוא במילון זה כוונֶנֶת. כִוונן הוא אם כן הפועל הרשמי, אך דווקא הפועל הוותיק יותר, כיוֵון, התבסס ונוהגים להשתמש בו.
20
טל לנצנר שואל/ת: כבר תקופה מודיעים בעיתונות על לידה במונח 'הפכו להורים' או 'הפכה לאמא'. חברה הסבה את תשומת לבי שהדבר נובע מכך שלא כל הזוגות יולדים (פונדקאות,להט"ב). עדיין נראה לי ביטוי שמצלצל רע באוזן והוא כנראה. תרגום של become a mom. גם השורש 'הפך' נראה לי עם קונוטציה שלילית. האם יש מינוח יותר יפה?
רוביק עונה:
אין קשר בין 'הפכה לאמא' או 'הפכו להורים' לבין מין ההורים או מבנה המשפחה. 'הפך ל...' פירושו בעברית של היום 'מצבו השתנה (כלומר, התהפך) ממצב א' למצב ב''. במקור הפועל המתאים יותר הוא 'נהפך', ויש רואים ב'הפך ל...' שימוש לא ראוי בפועל, אבל השימוש השתרש.
21
עדי פוזנר שואל/ת: שאלתי לגבי השימוש במילה ברירה או במילה אפשרות. האם נכון לומר שתי ברירות או שתי אפשרויות?
רוביק עונה:
ברירה היא מצב שבו יש לבחור בין כמה אפשרויות, שתים או יותר. שתי ברירות – שני מצבים שבהם יש לבחור. יש נטייה לדבר על ברירות במשמעות אפשרויות, אך זו טעות נפוצה וגם מטעה.
22
שרית שואל/ת: אני מעוניינת לכתוב מכתב לשכנים בנושא ניקיון הבניין. האם הנוסח הזה תקין: השכנים מתבקשים ליזום באופן עצמאי את ניקיון הבניין. הפועל ליזום, האם הוא דווקא לאחרים או גם פעולה שחוזרת על האדם?
רוביק עונה:
ליזום הוא שם הפועל של יזם. כוונתך היא שכל שכן יתפוס יוזמה עצמאית בניקיון הבניין, והכוונה הזו ברורה מאוד מהניסוח שבחרת.
23
אלכס פז גולדמן שואל/ת: בספרו "שירה" מתייחס עגנון לאישה היולדת ילד במילה "המליטה". מילה זו משמשת בימינו לציון הולדה של בעל חי. בדקתי וגיליתי שגם בספר ישעיהו יש שימוש במילה המליטה בהקשר של בני אדם. שאלתי הפשוטה: מתי היה השינוי שבו "המלטה" הפכה להיות בלעדית לבעלי חיים, והאם יש סימוכין נוספים בספרות העברית לשימוש במילה זו בהתייחס לבני אנוש?
רוביק עונה:
השימוש המקראי היה נהוג בספרות התחייה, כמו בסיפור של מרדכי דוד ברנדשטטר "כאשר פצה אבי את פיו כן היה, אמי המליטה בת". השימוש בפועל להולדת בעל חיים אופייני ללשון ימי הביניים. השימוש הזה יצר הסתייגות מהשימוש בו ביחס לבני אדם, ורק סופרים מעטים חברו ללשון המקרא במשמעות לידת אדם.
24
אבישי לבנה שואל/ת: רופאים רבים אומרים כי קיימת תופעת גרד (בשני סגולים) כגירוי בעור. האם לא נכון יותר לומר גרד (בשני קמצים) על משקל גרב התנכי (שאולי הוראתו דומה או זהה)?
רוביק עונה:
יתכן שיש בכך היגיון מבחינת היחס למקורות, אך המילה שנקבעה ברפואה המודרנית היא גֶרֶד, במלעיל, ולא גָרָד, במלרע.
25
יעוד גונן שואל/ת: באשר למילה עברית ל-magazine כסוג של עיתון - האם ניתן להשתמש במונח 'בטאון'?
רוביק עונה:
ביטאון הוא מוצר תקשורתי שתפקידו לייצג מוסד כלשהו, את פעולותיו ואת האנשים המנהלים אותו. יש ביטאונים בפורמט מגזיני, אך ביטאון אינו עיתון ואינו כתב עת.
26
נעם שואל/ת: לאחרונה החל יישומו של חוק (מבורך לטעמי) המחייב סימון מוצרי מזון עתירי סוכר, שומן או נתרן. הסימון על המוצרים מופיע בניסוח "סוכר בכמות גבוהה". האם זהו ניסוח תקני? האם כמות יכולה להיות "גבוהה" ולא רק "גדולה" או "קטנה"?
רוביק עונה:
'כמות גבוהה' בהקשר זה הוא תרגום של high quantity. במוצרים תעשייתים מדובר על 'כמות גבוהה ואיכות גבוהה'. הצירוף 'כמות גבוהה' אכן נשמע בעייתי אך מייצג את היחסיות לעומת 'נמוכה', ומתאים יותר מהצמד גדול-קטן. אפשר לומר גם 'סוכר במינון גבוה'.
27
הדסה רוזין שואל/ת: ראיתי בפייסבוק את המילה 'מקריפ' בתור שם תואר, עם פ׳ לא סופית. הוסבר לי שמקורה במילה האנגלית creepy. מומחית ללשון אמרה לי שטיפשי להשתמש במילה, כי אין בעברית פ׳ דגושה בסוף המילה ויש לנו מילה עברית לזה: מצמרר, מזעזע. כעבור ימים אחדים ראיתי שוב את המילה באחד המאמרים והפעם "מגוירת״: מקריף. יש סיכוי שהמילה תכנס לעברית? יש צורך?
רוביק עונה:
מקריפּ משמשת בתפוצה נמוכה, בעקבות creepy. גזירת שורשים ושמות ממילים לועזיות נפוצה מאוד ובוודאי אינה פסולה. העובדה שהיא חורגת מכללי בגד כפ"ת אינה חשובה, שכן יש לראות בה מילת סלנג שעליה לא חלים כללים דקדוקיים חמורים. 'מקריף' היא יצור כלאיים מגוחך ומיותר. 'מצמרר' היא מילה מצוינת, ואם היא תענה על צורכי הדוברים לא נזדקק ל'מקריפּ'.
28
יצחק שואל/ת: מדוע יש מלים עבריות (מוצלחות, לדעתי) שלאחרונה חדלו להשתמש בהן. למשל, יש מלה עברית "ספקן" או "ספקנית", והיא הוחלפה במלה הלועזית "סקפטי" או "סקפטית". האם משום שהמלים האלה לא נקלטו בשפה, או שיש לכך הסבר אחר?
רוביק עונה:
'ספקן' נקלטה בשפה לצד סקפטי. במבחן הגוגל סקפטי נפוצה יותר, אך לא באופן דרמטי. ל'ספקן' מעמד של מונח פילוסופי לצד השימוש הרגיל, כשמקבילו בלעז הוא סקפטיציסט. אולי דווקא הגוון הפילוסופי של 'ספקן', ובוודאי של ספקנות, פועל לטובת השימוש הרב יותר ב'סקפטי'.
29
בן שואל/ת: רציתי לשאול שאלה בנושאי סלנג. האם אפשר להגיד במקום כאב ראש אבו-גראס (על משקל וגע ראס)?
רוביק עונה:
וג'ע ראס, או בצורת קיצור וג'אראס, או בשיבוש בוג'יראס, הוא ביטוי ערבי, במשמעות כאב ראש, שנקלט בסלנג הישראלי. הביטוי אבו גראס אינו מוכר. במילות סלנג אין שאלות 'מותר' ו'אסור', אלא האם ביטוי מסוים נקלט ומשמש. זה אינו המקרה.
30
לאה שואל/ת: הפירוש של המילה "פונקציה" זה התאמה בין משהו למשהו, או שזה תפקיד, אבל זה לא אומר "משוואה". יש אנשים שמשתמשים במילה "פונקציה" בתור "משוואה", אני לא מבינה למה. למשל במשפט: "הולכים לבחור אותה על פני. אני לא מבינה איך זה יכול להיות בכלל פונקציה ביני לבינה". היא התכוונה לומר: "אני לא מבינה איך אפשר בכלל להשוות ביני לבינה".
רוביק עונה:
המשמעות הבסיסית של 'פונקציה' היא תפקיד. במתמטיקה פונקציה מצביעה על התאמה בין גורמים, ומכאן השימוש שבמשפט בשאלה, אך על פניו המשפט אינו תקין ובוודאי שאינו שקוף.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >