שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
מעיין שואל/ת: האם ידוע לך מה מקורו של השימוש העברי במלה "צֶמַח" לתיאור אדם שמצוי בתרדמת, או בהגדרה הרפואית "מצב וגטטיבי"?
רוביק עונה:
זהו תרגום ישיר מאנגלית, שבה מכונה אדם במצב של תרדמת ממושכת vegetable. השימוש הזה נחשב פוגעני, אך הביטוי vegetative state הוא במעמד רפואי רשמי. באנגלית 'צמח' הוא גם כינוי לאדם טיפש וחסר כישורים קוגניטיביים.
107
נגה שואל/ת: ויכוח חסר סיכוי ניטש בעבודה סביב השאלה מהן השעות הרשמיות לבוקר, צהריים, ערב ולילה. אם מדובר בשעות אור, האם ההגדרות משתנות מהקיץ לחורף?
רוביק עונה:
אין שעות רשמיות לחלקי היום, הכוללים גם את לפנות בוקר, לפני הצהריים, אחר הצהריים, לפנות ערב ועוד. גם הלילה מחולק לאשמורות. תיאור הזמן היחיד החופף לשעה מדויקת הוא חצות: חצות היום וחצות הלילה. השימושים משתנים על פי תרבויות שונות ועל פי מחזור השקיעה והזריחה. לצד הנוהג המקובל יש בעברית גם הבחנות הלכתיות על פי מצב השמש והכוכבים, ובהתייחסות להלכות שונות הקובעות את כניסת השבת ואת זמני התפילה.
108
לימור פרידר שואל/ת: לקראת ל"ג בעומר הילדים יוצאים לאסוף קרשים למדורה. אני מתעקשת שצריך להגיד איסוף קרשים. הצעירים מתעקשים להגיד אסיפת קרשים. מי צודק? ומדוע?
רוביק עונה:
הצדק אתך, אם כי יש היגיון גם בטענת הילדים. בשורש אס"ף מתקיימת תופעה חריגה שבה שם הפעולה אינו באותו בניין של הפועל. כך כבש (במשמעות השתלט על שטח) כפועל לצד כיבוש כשם פעולה (כבישה מתייחסת להחמצת ירקות). אסף הוא פועל בבניין קל, אבל שם הפעולה שלו אכן בבניין פיעל – איסוף. 'אסִיפה' היא שם הפעולה המתאים בבניין קל והיא מופיעה במשנה, אבל אינה מקובלת בעברית החדשה.
109
גוני עתריה שואל/ת: אני רואה שמשתמשים במילה "אוכף" גם עבור כיסא של אופניים. האם שימוש זה תקני, או שאוכף הוא כלי ישיבה על גבי בהמות בלבד?
רוביק עונה:
'אוכף' הוא בהחלט גם מושב האופניים. השימוש בו במקורות כְכַר הרכיבה על הבהמה הועבר בדרך הדימוי לאופניים. כמו כן המילה משמשת בטופוגרפיה, במשמעות שֶקַע באזור הררי המזכיר אוכף.
110
רות שקדי שואל/ת: השימוש במילה "אנוכי" משמע אני, כדוגמא: "יעל ואנוכי נגיע למסיבה"... מעלה בי מיד את הציטוט "אנוכי ה' צבאות"... ונראה לי כמו שימוש מופלץ של אדם שמייחס לעצמו עודף משמעות, או שפשוט אינו יודע להשתמש בשפה נכון. מתי משתמשים באנוכי? והאם זה לא משלב סופר גבוה, שיש להשתמש בו במשורה או כלל לא?
רוביק עונה:
'אנוכי' היא מילה מקראית שאינה משמשת כמעט בלשון חכמים. בתנ"ך אין העדפה בין 'אני' ל'אנוכי', אם כי 'אני' מופיעה כמעט פי שלושה מ'אנוכי'. בעברית החדשה 'אנוכי' נחשבת מילה גבוהה. בעיניי יש דווקא משום כך חן מסוים בשימוש בה במקרים מסוימים, מעין הכרזה חגיגית.
111
נעמי הימן שואל/ת: יש לי ויכוח עם העורכת את הדוחות שלי. האם נכון לומר בעל השכלה אקדמאית? או בעל X שנות לימוד? בעל מוגבלות? האם מדובר פה על בעלות בכלל?
רוביק עונה:
המילה 'בעל' משמשת במגוון רחב מאוד של נושאים ועניינים, ולא עוסקת רק בבעלות על רכוש. למעשה, כל מה שיש לאדם יכול להתאים לשימוש ב'בעל': בעל שם טוב, בעל לקות למידה, בעל תפקיד, בעל תשובה ועוד ועוד. ודאי שאין סיבה לפסול את המילה כשמדובר בנכס השכלתי.
112
רחלה שואל/ת: מה נכון לומר: לובשת סינר או חוגרת סינר?
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות ומשמשות בדיבור. 'חגר/ה' סינר עדיף על 'לבש/ה' שהוא פועל גנרי.
113
איתי שלמקוביץ שואל/ת: כשאני מלביש את הילדה, הפנייה "תלבשי את המכנס!" היא שגויה. אבל האם ניתן להשתמש ב"מכנס" כשם לאחד משרוולי המכנסיים, ולומר לה "תכניסי את הרגל למכנס"?
רוביק עונה:
'מכנס' במשמעות מכנסיים משמש בשפת הדיבור וגם בחנויות בהרחבה, ומקורו בשימושים דומים בערבית היהודית הצפון אפריקנית. לצד זה 'מכנס' הוא אכן שרוול אחד משני שרוולי המכנסיים, והשימוש שבשאלה תקין.
114
רפי שואל/ת: איך נולדה המילה 'השגה' - מלשון בקורת על, ערעור על, הסתייגות מ...? האם יש קשר בין הישג, הישגים, השגת דבר מה לבין "השגות הרמב''ן"?
רוביק עונה:
השורש של 'השיג' בשתי המשמעויות שבשאלה הוא נש"ג, שפירושו המקורי בתנ"ך הגיע ליעד כלשהו, הצליח להדביק את מי שקדם לו וכדומה. בלשון חכמים זכה הפועל למשמעות מופשטת: הגיע לדבר מה באמצעות השכל, בתהליך המזכיר את התפתחות הפועל 'תפס' מהמוחשי אל המופשט. המשמעות של ערעור והעברת ביקורת מופיעה בספרות ימי הביניים: 'להשיג על' משהו פירושו להבין מדוע הזולת אינו צודק, להציג עמדה אלטרנטיבית. משמעות 'השיג' כמי שמגיע לתוצאה טובה היא בעברית החדשה, אך היא מתכתבת דווקא עם המשמעות המקראית. 'הישג' במשמעות ההצלחה גם היא חדשה. בתלמוד מופיע הצירוף 'הישג יד', שמשמעותו שונה.
115
פנינה סופר שואל/ת: האם אפשר להגיד לנהוג אותה במקום להסיע אותה? ראיתי את זוג המלים האלה פעמים רבות בתרגום לעברית של הספר "קריאת הקוקיה" מאת ג''י קיי רולינג, בתרגום אמיר צוקרמן. משום מה זה צורם לי.
רוביק עונה:
זוהי דוגמה אחת מן רבות לאמריקניזם בתרגום, ועל כן זה צורם, ובמקרה זה לטעמי בצדק. to drive – לנהוג וגם לנסוע, to drive somebody – להסיע. השימוש השני הועתק לעברית, למרות ש'הסיע את' הוא הביטוי המקובל בעברית ואין סיבה לא להשתמש בו.
116
אוריאל שואל/ת: באחת הכתבות אתה מופיע בתור המקור היחיד לחילוק נפטר=יהודי, מת=גוי: במאמר הזה שלך אתה מתאר את המילה "נפטר" כקיצור של נפטר מן העולם, כלומר ביטוי שמשמעו "מת". אשמח לשמוע את עמדתך בנושא. האם יש חילוק כזה? אם כן, האם הוא חילוק לשוני? האם אתה מקבל את הטענה הנפוצה ברשת שהחילוק נובע מכך שהמילה נפטר היא קיצור של הביטוי "נפטר מעול מצוות"?
רוביק עונה:
אין כל טעם לשוני בחלוקה לפיה 'נפטר' נאמר ליהודי ולא לגוי. זו טענה המקובלת בחוגים מסוימים אך אינה מבוססת. נפטר פירושו בלשון חכמים הלך מן העולם, וגם כאן אין הבדל בין יהודי לגוי. אדם מת אינו "נפטר מעול מצוות". זאת נאמר על אב שבנו מגיע לגיל בר מצווה על פי הפסוק "ברוך שפטרני מעונשו של זה" (מעונשים שהוא מקבל על חטאיו).
117
דניאל פרלמוטר שואל/ת: יש לי הרגשה שיש בלבול בין המילים לאומית ולאומנית. בצרפתי אומרים national – לאומי, ו-nationaliste - לאומני. זה לפי דעתי משהו שמציין שיוך לכל המדינה כמו דגל, המנון ומוסד. לכן ממשלה לא יכולה להיות לאומית, כי כל ממשלה, גם של השמאל, שייכת למדינה.
רוביק עונה:
ניתוח המילים בשאלה אכן מדויק, אך בעולם הפוליטי-אידיאולוגי בישראל חל תהליך של צמצום משמעות. 'לאומי' הוא אמנם גם מה ששייך לכל הלאום (דגל, המנון), אבל הוא נוכס על ידי הקבוצות והמפלגות שעמדותיהן מדגישות את הקדימות של ערכי הלאום על ערכים אחרים, ועל כן הן קראו לעצמן "המחנה הלאומי". 'לאומני' היא מילה שלה קונוטציה שלילית והיא מיוחסת לאגפים או לאישים במחנה הלאומי על ידי הצד השני של המפה.
118
אבישי לבנה שואל/ת: בהתייחס לסוגיית המירכאות משאלה קודמת, האם לא יהיה נכון להוציא משימוש את המילה מירכאות ולהשתמש רק בגרשיים? הרי מירכאות הן בתחתית המילה, והפסקנו להשתמש בהן (לדאבון הלב) כי אינן קיימות בעולם הכתיבה הממוחשב?
רוביק עונה:
אכן, בעבר ציטוט החל במירכאות תחתיות והסתיים במירכאות עיליות. עם זאת המירכאות עצמן אינן מוגדרות על פי מיקומן אלא על פי תפקידן, ועל פי קריטריון זה יש אכן שוני בין מירכאות לגרשיים.
119
יוני הרשקוביץ שואל/ת: ברצוני לשאול האם אתה יודע מאימתי הפכה המילה "פח" לשם תואר במשמעות 'גרוע מאד' (הן זכר והן נקבה). לשם הדוגמא - "איקס הוא מועמד פח", "קבוצת הכדורגל וויי היא קבוצה פח" וכיו"ב.
רוביק עונה:
השימוש ב'פח' המשמעות הסלנגית הוא חדש מאוד, בן עשר שנים לכל היותר. הוא אמנם מזכיר 'פח אשפה', אבל המקור הוא בצורת ביטוי מקובלת ברשת לביטוי זלזול ובוז: פחחחחחחח.
120
עו"ד דגן רותם שואל/ת: שלום, ספק מי פרט אלי שם לכך לב, אך בפקודת הפרשנות מוגדר "צוואה - לרבות סמפון-צוואה"... הנחתי שמדובר בטעות דפוס במאגר המשפטי, בדקתי בנוסח הפקודה המקורי, והתברר כי כך רשום גם שם. לא התעצלתי, איתרתי את הצעת החוק, ולהפתעתי היה רשום "צוואה - לרבות תוספת לצוואה". יגעתי ומצאתי כי "סמפון" מופיע בתלמוד במשמעות "ביטול שטר"; לפי רש"י, "כל דבר המבטל דבר, קרוי סימפון שלו"; ובמילון אבן-שושן רשום "נספח לחוזה שיש בו תנאים מגבילים לשטר". כלומר, בכל מקרה לכאורה ההיפך מ"תוספת לצוואה"! שאלותיי: האם ניתן להתחקות אחר מקור השינוי מ"תוספת" ל"סמפון", ומיהו האחראי לשימוש, בביטוי שמשמעותו ידועה ליודעי סוד בלבד, בדבר חקיקה ראשי?!
רוביק עונה:
המילה התלמודית 'סימפון' פירושה ביטול תנאי, וכן ביטול שטר וכדומה. היא קשורה לחוקי נישואין והתרת נישואין. אין לראות בהכרח ב'תוספת לצוואה' היפוך של 'סימפון', במשמעות ביטול תנאי או יצירת מגבלות על הצוואה המבטלות אותה במצבים מסוימים. המונח נפוץ למדי בתלמוד, ומופיע במילונים מסוימים למונחי משפט עברי, אבל השימוש בו נדיר ביותר.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >