שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
שרון מור שואל/ת: אשמח לדעת מדוע מכנים סממן זיכרון כ"יד"- למשל "יד חיים ויצמן", או "יד ושם". ראיתי שלמילה יד יש משמעות של מצבת זיכרון או אנדרטה. מדוע? מדוע קושרים בין יד- איבר בגוף האדם למשהו של זיכרון?
רוביק עונה:
מקור השימוש ב'יד' במשמעות מצבת זיכרון הוא בתנ"ך: וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּיו אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ, כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי, וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שמואל ב יח 18) במקומות שונים בתנ"ך 'יד' פירושה מקום, ככל הנראה על פי תפיסת היד כאיבר המרחיב את נפח הגוף ומיקומו במרחב, ומכאן הביטוי המקראי 'רחב ידיים'. יד במשמעות מצבה היא מקרה פרטי של יד במשמעות מקום.
212
נתנאל פישר שואל/ת: לאחרונה נתקלתי במילה חדשה בעולם התכנון (תכנון פיזי/תכנון ערים): התליה. במקום לומר להתנות, אומרים "להתלות". לדוגמה: בנייתן של X יחידות דיור באזור מסוים, תהיה תלויה בסלילתו המוקדמת של כביש באזור. ואני תוהה מדוע להתלות ולא להתנות? ובכלל, ממתי התחילו להשתמש במילה זו?
רוביק עונה:
יש להפריד בשאלה בין 'התליה' לבין 'תלויה'. 'התליה' פירושה השעיה, הפסקה זמנית של פעילות במקום העבודה, של פוליסת ביטוח וכדומה. סיום ההתליה כפוף לתנאים מסוימים. במקרה של 'תלוי' לצד 'מותנה', יש אכן קרבת משמעות בין שתי המילים. עם זאת 'מותנה' נחשבת מילה חזקה יותר ואף חד משמעית: אם לא יקרה א' (סלילת הכביש) לא יקרה ב' (הקמת הבתים). בשימוש במילה 'תלוי' יש יסוד פחות פורמלי וחד משמעי, אך כאמור המילים קרובות זו לזו.
213
נתנאל פישר שואל/ת: ממתי התחלנו להשתמש במילה 'מנעד'? מהיכן זו הגיע פתאום ומה היתרון שלה על פני המילה 'מגוון'?
רוביק עונה:
'מנעד' היא מילה שנוצרה בתחום המוזיקה ופירושה טווח הצלילים האפשרי ביצירה מוזיקלית, בקולו של זמר או כלי וכדומה. היא נכללה לראשונה במילון המוזיקה של האקדמיה משנת 1955. 'מנעד' הרחיבה את השימושים בה לתחומים נוספים, כמו 'מנעד היכולות' של אדם או מכונה. 'מנעד' נוצרה מחיבור של מילות היחס מן+עד. 'מנעד' אינה מילה נרדפת ל'מגוון'. מגוון מציג שורה של אפשרויות בהקשר כלשהו. מנעד מציגה את תחום האפשרויות, ומדגיש את הצורות הקיצוניות של התחום.
214
שדמה קדר שואל/ת: בתנ"ך מופיעה המילה "עולם" בהוראת תמיד או לעד. מה מקורה וממתי החל השימוש במילה עולם במובן "world"? ואיזה מילה בתורה או בכל המקרא היא בהוראת "world"?
רוביק עונה:
בתנ”ך משמעות 'עולם' היא באופן בלעדי נצח, הזמן התמידי. במשנה משמעות 'עולם' היא היקום, בהשפעה ארמית. במשמעות המרחבית משמשות בתנ"ך המילים 'תבל' ו'חלד', ואת המרחב האינסופי משרתת המילה 'יקום'.
215
איילת שואל/ת: אני מבקשת לדעת אם הוגים את המילה ריבה, במלעיל או במלרע.
רוביק עונה:
המילה ריבה נהגית במלרע, אך בשפת הדיבור היא נשמעת לא אחת במלעיל. על כך מסופרת החידה-בדיחה הבאה: מה ההבדל בין עוגה (במלרע) לעוגה (במלעיל)? את הראשונה עושים עם סוכר וריבה (במלרע), את השנייה עם סוכר וריבה (במלעיל).
216
אלדד אורן שואל/ת: למה קוראים למשאיות המובילות טנקים ממקום למקום "גוררים"? הטנק הרי מוסע על עגלה הרתומה לסוס ולא נגרר.
רוביק עונה:
על פי התיאורים השונים יש הבדל בין גורר טנקים למוביל טנקים. מוביל טנקים סוחב את הטנק על חלקה האחורי של המשאית. הגורר (המוגדר 'ראש גורר' לפי המינוח האמריקני) מחבר את ראש המשאית אל הטנק המונח על מרכב משלו. במהלך הנסיעה לא ניכר הבדל בין 'גרירה' ל'הובלה'.
217
שרון שואל/ת: מדוע אומרים רַבִּי, בב׳ דגושה, ורַב ללא דגש?
רוביק עונה:
גם רבי וגם רב באים באותו שורש – רב"ב, וכמוהן מילים כמו רוב, ריבוי, רבים ועוד. בעברית לא קיימת אפשרות של אות כפולה בסוף מילה, ולכן אומרים רב בב' רפה. באמצע המילה הב' הכפולה של השורש נשמרת באמצעות הדגש.
218
ניבה שואל/ת: כמה שאלות לגבי המילה ביידיש: ׳יונטף׳ , 'יום טוב׳ בעברית. העיצור מ הפך לעיצור נ'. קראתי באנגלית על הידמות של mt ל- nt - רגרסיב אסימילציה (הידמות אחורית?). נ, מ הם עיצורים אפיים, אולי זאת הסיבה או שיש הסבר נוסף? איך הפך העיצור v לעיצור f? יש דוגמאות לשתי התופעות במילים אחרות?
רוביק עונה:
לגבי חילופי מ=נ, תיאור הדימוי מתאים. לגבי חילופי f-v, כאן יש חילופין בין עיצור אטום (f) לעיצור קולי (v). חילופין כאלה מוכרים גם בעברית – אנחנו הוגים לדוגמה סַפְתא ולא סבתא, בין היתר בהידמות v ל-t. בערבית העיצור v אינו קיים ואת המילים שיש בהן v הוגים f. בגרמנית מילה המתחילה ב-v נהגית f, למשל – פולקסוואגן, הנכתב Volkswagen.
219
רעות שואל/ת: מתי אפשר להשמיט את המילה "של"? כלומר, האם ניתן לומר "בקבוק של מים", או יש לומר רק "בקבוק מים" ומדוע?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, אך לא בכל מצב. בעברית יש שתי דרכי סמיכות. סמיכות חבורה: בקבוק מים, חדר המנהל, דגל המדינה וכדומה; סמיכות פרודה שבה יש שימוש במילה 'של': בקבוק של מים, חדרו של המנהל, הדגל של המדינה. הסייג הוא שכאשר הסמיכות מייצגת צירוף כבול אי אפשר להשתמש בסמיכות פרודה. בית הספר אינו 'הבית של הספר' , 'אם הדרך' אינה 'האם של הדרך' וכדומה.
220
אלימלך גזית שואל/ת: אנשי נדל"ן וכל העוסקים בכך נוהגים להדגיש את המילה 'מקרקעין' במלעיל דווקא. היש הצדקה לכך?
רוביק עונה:
הצורה התקנית של 'מקרקעין' היא במלרע. הדרך הדיבורית הנהוגה היא לעיתים קרובות במלעיל, בהשפעת ההברה האשכנזית המלעילית. זה חל גם על מילים כמו מטלטלין, מרשרשים (לשטרות) ומצלצלים (למטבעות) ועוד.
221
גלית שואל/ת: יש לומר תאריך מעודכן או תאריך עדכני?
רוביק עונה:
המילים קרובות מאוד במשמעות, אך בשימוש בהן יש דגשים שונים. 'מעודכן' מרמז שהיה תאריך קודם והוא השתנה: "הישיבה נקבעה ליום ראשון, אבל המועד המעודכן הוא יום שני". במקרה זה הנוסח "תאריך עדכני" לא יתאים. 'עדכני' מתייחס לכך שהמידע הוא חדש ובנוי על ידע שנצבר בעת האחרונה: "מידע עדכני על כוונות האויב שינה את האסטרטגיה". 'מעודכן' מתייחס גם לאדם שעדכנו אותו, כלומר, מסרו לו מידע עדכני.
222
אוהד שואל/ת: אני זוכר שבדקתי במילון אבן שושן לפני שנים והיתה המילה לטַבֵּחַ (הוגים כמו לנגח) מלשון טבח המכין אוכל. אני זוכר שפירוש המילה היה לבשל. האם באמת קיימת מילה כזו?
רוביק עונה:
גם במילונים החדשים של אבן שושן הפועל אינו מופיע. יש צורה נדירה בפועל – טוּבַּח, ויתכן שמכאן נגזרה צורת פיעל, בכל מקרה אלה פעלים שיצאו לגמרי מהשימוש.
223
חן שואל/ת: כשאני רוצה לרשום הסבר על מקום הישיבה (במשרד) של מישהי, אפשר לומר ״בגלל מקום הושבתה הוחלט....״ או ״בגלל מקום ישיבתה הוחלט ...״?
רוביק עונה:
"מקום ישיבתה" נראה פשוט ומתאים. "מקום הושבתה" יכול להתאים במקרים מיוחדים כשרוצים להדגיש שמישהו הושיב מישהו אחר, וגם אז זה נשמע מסורבל.
224
מיכה עשת שואל/ת: הפנייה לאדם בשם התור 'אדון' או 'אדוני' אינה אהובה עלי, שכן יש בה התייחסות מעמדית, וכן קשר למילה אדוני בשימוש לאלוהים, או יחס של אדון לעבדים. מהו מקור השימוש במילה ביחס בן בני אדם, והאם יש לך הצעה לפנייה אחרת?
רוביק עונה:
'אדונִי' היא צורת פנייה קדומה הנפוצה מאוד בתנ"ך. היא מופנית לאלוהים בדרך כלל ברבים ומכאן השם 'אדונָי', אבל גם לאדם בצורת היחיד, למשל בפניית רבקה לעבד אברהם "שְתֵה אדוני" – כאן העבד הופך לכאורה לאדון, כך שברור שמדובר בפניית נימוס. בעברית הישראלית 'אדונִי' נשמע מאולץ ואינו מתאים לאופי הבלתי פורמלי של הישראלים, וכך גם פנייה כמו 'מר'. לכן יש מאגר שלם של פניות פורמליות פחות, כולל פנייה בשם הפרטי, 'חבר', או ללא כל הקדמה.
225
מיכל יעקובי שואל/ת: באחת מתוכניות הטלוויזיה שצפיתי בהן הופיע בכתוביות תרגום למילה – to maximize - "למָרֵב" שמעולם לא שמעתי אותה. האם זו אכן המילה הרשמית בעברית?
רוביק עונה:
אכן, הפועל למרב מופיע במילון האקדמיה למתמטיקה שיצא בשנת 1985. עם זאת השימוש בו לא נקלט, והוא מוכר רק ליודעי חן. הדרך המקובלת היא 'למַקְסֵם', מן המילה מקסימום.גם הפועל הזה מופיע במילוני האדמיה, אך ללא תו תקן.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >