שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
שדמה קדר שואל/ת: בתנ"ך מופיעה המילה "עולם" בהוראת תמיד או לעד. מה מקורה וממתי החל השימוש במילה עולם במובן "world"? ואיזה מילה בתורה או בכל המקרא היא בהוראת "world"?
רוביק עונה:
בתנ”ך משמעות 'עולם' היא באופן בלעדי נצח, הזמן התמידי. במשנה משמעות 'עולם' היא היקום, בהשפעה ארמית. במשמעות המרחבית משמשות בתנ"ך המילים 'תבל' ו'חלד', ואת המרחב האינסופי משרתת המילה 'יקום'.
227
איילת שואל/ת: אני מבקשת לדעת אם הוגים את המילה ריבה, במלעיל או במלרע.
רוביק עונה:
המילה ריבה נהגית במלרע, אך בשפת הדיבור היא נשמעת לא אחת במלעיל. על כך מסופרת החידה-בדיחה הבאה: מה ההבדל בין עוגה (במלרע) לעוגה (במלעיל)? את הראשונה עושים עם סוכר וריבה (במלרע), את השנייה עם סוכר וריבה (במלעיל).
228
אלדד אורן שואל/ת: למה קוראים למשאיות המובילות טנקים ממקום למקום "גוררים"? הטנק הרי מוסע על עגלה הרתומה לסוס ולא נגרר.
רוביק עונה:
על פי התיאורים השונים יש הבדל בין גורר טנקים למוביל טנקים. מוביל טנקים סוחב את הטנק על חלקה האחורי של המשאית. הגורר (המוגדר 'ראש גורר' לפי המינוח האמריקני) מחבר את ראש המשאית אל הטנק המונח על מרכב משלו. במהלך הנסיעה לא ניכר הבדל בין 'גרירה' ל'הובלה'.
229
שרון שואל/ת: מדוע אומרים רַבִּי, בב׳ דגושה, ורַב ללא דגש?
רוביק עונה:
גם רבי וגם רב באים באותו שורש – רב"ב, וכמוהן מילים כמו רוב, ריבוי, רבים ועוד. בעברית לא קיימת אפשרות של אות כפולה בסוף מילה, ולכן אומרים רב בב' רפה. באמצע המילה הב' הכפולה של השורש נשמרת באמצעות הדגש.
230
ניבה שואל/ת: כמה שאלות לגבי המילה ביידיש: ׳יונטף׳ , 'יום טוב׳ בעברית. העיצור מ הפך לעיצור נ'. קראתי באנגלית על הידמות של mt ל- nt - רגרסיב אסימילציה (הידמות אחורית?). נ, מ הם עיצורים אפיים, אולי זאת הסיבה או שיש הסבר נוסף? איך הפך העיצור v לעיצור f? יש דוגמאות לשתי התופעות במילים אחרות?
רוביק עונה:
לגבי חילופי מ=נ, תיאור הדימוי מתאים. לגבי חילופי f-v, כאן יש חילופין בין עיצור אטום (f) לעיצור קולי (v). חילופין כאלה מוכרים גם בעברית – אנחנו הוגים לדוגמה סַפְתא ולא סבתא, בין היתר בהידמות v ל-t. בערבית העיצור v אינו קיים ואת המילים שיש בהן v הוגים f. בגרמנית מילה המתחילה ב-v נהגית f, למשל – פולקסוואגן, הנכתב Volkswagen.
231
רעות שואל/ת: מתי אפשר להשמיט את המילה "של"? כלומר, האם ניתן לומר "בקבוק של מים", או יש לומר רק "בקבוק מים" ומדוע?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, אך לא בכל מצב. בעברית יש שתי דרכי סמיכות. סמיכות חבורה: בקבוק מים, חדר המנהל, דגל המדינה וכדומה; סמיכות פרודה שבה יש שימוש במילה 'של': בקבוק של מים, חדרו של המנהל, הדגל של המדינה. הסייג הוא שכאשר הסמיכות מייצגת צירוף כבול אי אפשר להשתמש בסמיכות פרודה. בית הספר אינו 'הבית של הספר' , 'אם הדרך' אינה 'האם של הדרך' וכדומה.
232
אלימלך גזית שואל/ת: אנשי נדל"ן וכל העוסקים בכך נוהגים להדגיש את המילה 'מקרקעין' במלעיל דווקא. היש הצדקה לכך?
רוביק עונה:
הצורה התקנית של 'מקרקעין' היא במלרע. הדרך הדיבורית הנהוגה היא לעיתים קרובות במלעיל, בהשפעת ההברה האשכנזית המלעילית. זה חל גם על מילים כמו מטלטלין, מרשרשים (לשטרות) ומצלצלים (למטבעות) ועוד.
233
גלית שואל/ת: יש לומר תאריך מעודכן או תאריך עדכני?
רוביק עונה:
המילים קרובות מאוד במשמעות, אך בשימוש בהן יש דגשים שונים. 'מעודכן' מרמז שהיה תאריך קודם והוא השתנה: "הישיבה נקבעה ליום ראשון, אבל המועד המעודכן הוא יום שני". במקרה זה הנוסח "תאריך עדכני" לא יתאים. 'עדכני' מתייחס לכך שהמידע הוא חדש ובנוי על ידע שנצבר בעת האחרונה: "מידע עדכני על כוונות האויב שינה את האסטרטגיה". 'מעודכן' מתייחס גם לאדם שעדכנו אותו, כלומר, מסרו לו מידע עדכני.
234
אוהד שואל/ת: אני זוכר שבדקתי במילון אבן שושן לפני שנים והיתה המילה לטַבֵּחַ (הוגים כמו לנגח) מלשון טבח המכין אוכל. אני זוכר שפירוש המילה היה לבשל. האם באמת קיימת מילה כזו?
רוביק עונה:
גם במילונים החדשים של אבן שושן הפועל אינו מופיע. יש צורה נדירה בפועל – טוּבַּח, ויתכן שמכאן נגזרה צורת פיעל, בכל מקרה אלה פעלים שיצאו לגמרי מהשימוש.
235
חן שואל/ת: כשאני רוצה לרשום הסבר על מקום הישיבה (במשרד) של מישהי, אפשר לומר ״בגלל מקום הושבתה הוחלט....״ או ״בגלל מקום ישיבתה הוחלט ...״?
רוביק עונה:
"מקום ישיבתה" נראה פשוט ומתאים. "מקום הושבתה" יכול להתאים במקרים מיוחדים כשרוצים להדגיש שמישהו הושיב מישהו אחר, וגם אז זה נשמע מסורבל.
236
מיכה עשת שואל/ת: הפנייה לאדם בשם התור 'אדון' או 'אדוני' אינה אהובה עלי, שכן יש בה התייחסות מעמדית, וכן קשר למילה אדוני בשימוש לאלוהים, או יחס של אדון לעבדים. מהו מקור השימוש במילה ביחס בן בני אדם, והאם יש לך הצעה לפנייה אחרת?
רוביק עונה:
'אדונִי' היא צורת פנייה קדומה הנפוצה מאוד בתנ"ך. היא מופנית לאלוהים בדרך כלל ברבים ומכאן השם 'אדונָי', אבל גם לאדם בצורת היחיד, למשל בפניית רבקה לעבד אברהם "שְתֵה אדוני" – כאן העבד הופך לכאורה לאדון, כך שברור שמדובר בפניית נימוס. בעברית הישראלית 'אדונִי' נשמע מאולץ ואינו מתאים לאופי הבלתי פורמלי של הישראלים, וכך גם פנייה כמו 'מר'. לכן יש מאגר שלם של פניות פורמליות פחות, כולל פנייה בשם הפרטי, 'חבר', או ללא כל הקדמה.
237
מיכל יעקובי שואל/ת: באחת מתוכניות הטלוויזיה שצפיתי בהן הופיע בכתוביות תרגום למילה – to maximize - "למָרֵב" שמעולם לא שמעתי אותה. האם זו אכן המילה הרשמית בעברית?
רוביק עונה:
אכן, הפועל למרב מופיע במילון האקדמיה למתמטיקה שיצא בשנת 1985. עם זאת השימוש בו לא נקלט, והוא מוכר רק ליודעי חן. הדרך המקובלת היא 'למַקְסֵם', מן המילה מקסימום.גם הפועל הזה מופיע במילוני האדמיה, אך ללא תו תקן.
238
מנחם שואל/ת: מדוע משתמשים במילה "בעצם" בכל משפט שני?
רוביק עונה:
'בעצם' היא מה שמכונה בבלשנות 'קשר ריק' או 'סמן שיח', בדומה ל'למעשה', 'פשוט', 'כאילו' ועוד. היא נועדה ליצור שטף דיבור, אבל כמעט שאין לה תפקיד בעל משמעות במשפט. כאשר שדר רדיו מרבה ב"בעצם", ויש לא מעט כאלה, ראוי שיזכה לנזיפה מהיועץ הלשוני. דיבור רהוט באמת אינו נזקק לסמני שיח.
239
ניר שואל/ת: הבן הצעיר שלי שאל אותי למה קוראים למי שרץ אצן ולא רצן. אשמח לקבל את עזרתך בנושא.
רוביק עונה:
ילדים כרגיל שואלים שאלות מצוינות. 'אץ' ו'רץ' הם פעלים נרדפים. בעברית החדשה נוצר הבדל בתחום הספורט. אדם הרץ למרחקים בינוניים וארוכים הוא אכן 'רץ': "רץ מרתון". בריצות למרחקים קצרים, עד 200 מטר, נדרש פועל אחר, כפי שבאנגלית יש הבדל בין runner לבין sprinter, ולכך משמש הפועל לאוץ, הספורטאי הוא 'אצן', והריצה הקצרה – מֵאוֹץ או מָאוֹץ.
240
רועי שואל/ת: האם מגחיך/להגחיך וכיו"ב הן מילים "אמיתיות" או רישמיות?
רוביק עונה:
'הגחיך' הוא פועל בעברית החדשה ואין כל בעיה בשימוש בו פרט לכך שהוא אינו נוח להגייה. הוא גם דרוש, במשמעות 'גרם לדבר מה להיראות מגוחך'.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >