שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
331
עודד שואל/ת: 'להכריע את הבחירות': האם מכריעים את הבחירות, האם הבחירות הוכרעו, או שמא מכריעים את היריב בבחירות?
רוביק עונה:
שימוש במילות יחס אינו בנוי על מערכת סדירה ועל שימוש בלעדי של מילת יחס זו או אחרת. לכן אנחנו אומרים "הוא שיקר לי" לצד "הוא רימה אותי", או "הוא עבד עלי". בעברית אומרים "ניצח במשחק (את יריבו)", באנגלית – "ניצח את המשחק". "להכריע את הבחירות" אולי לא נשמע הגיוני, אבל הוא נהוג ואפשר למצוא בו היגיון: 'הבחירות' הן מהלך של תחרות ומאבק, וכאשר הן מסתיימות התוצאה גוברת על אי הוודאות, והבחירות 'מוכרעות'.
332
טל שואל/ת: האם אפשר לומר "עושה הרצאות"?
רוביק עונה:
אפשר להוסיף את הפועל 'עשה' כמעט לכל פעולה, אבל התוצאה היא שפה דלה ואפילו עילגת. עדיף 'מרצה', 'נושא הרצאות' או 'מקיים הרצאות'.
333
מרסלו אדטו שואל/ת: מה שם הפועל של "חרה לי"?
רוביק עונה:
שם הפועל הוא לַחֲרוֹת, כפי ששם הפועל של ענה הוא לענות, ושל קרה – לקרות. הזהות לשם הפועל לחרות במשמעות חריתה מן השורש חר"ת מקרית. בכל מקרה, 'חרה' משמש כמעט אך ורק במטבע הלשון 'חרה לי', ולכן אין כמעט שימוש בשם הפועל.
334
אלכס שפי שואל/ת: המילה "סאחי" נכנסה בזמנה לסלנג העברי מהערבית המדוברת, במשמעות של פיכח - ההיפך ממסטול, שגם היא מילה ערבית במקורה. במשך הזמן נשמטה האות א' מהמילה, כך שהפכה לסָחִי. בשנים האחרונות עברה המילה הזאת גלגול משמעות ברשתות החברתיות, ושאלתי היא: מי הם אלה המכונים "סָחים" ברשתות האלה? האם זה הפך להיות סוג של מילת גנאי בעיניהם של חלק מהדוברים? ומה זה "סָחִיוּת"?
רוביק עונה:
סָחי, ובהתאמה סָחיות, אינה בדיוק מילת גנאי, אלא מאפיין התנהגותי. סָחי הוא האדם הנורמטיבי, שאינו לוקח סיכונים, נמנע מהרפתקאות ושמרני. זהו גלגול מרחיב של המשמעות הסטלנית – מי שאינו צורך סם, בזמן כלשהו או לאורך זמן, הוא אחד שהולך בתלם ולא לוקח סיכונים.
335
אברהם תירוש שואל/ת: מדוע ומתי נהפך התקליט לאלבום?
רוביק עונה:
מקור השימוש הזה עוד בראשית המאה העשרים. התקליטים הראשונים הכילו קטעים קצרים מאוד, בדרך כלל שיר אחד. לכן כאשר רצו להפיק יצירה ארוכה יותר, כגון יצירה קלסית, נאלצו להפיק לשם כך כמה תקליטים, והם נמכרו במארז אלבומי, בדומה לאלבום תמונות, שנקרא אלבום. עם השנים השתכללה טכנולוגיית התקליטים, והם הכילו יצירות ארוכות או אוספי שירים ששימש פעם לאלבומים. בהמשך אלה השתכללו עוד יותר למדיה הדיגיטלית, אך המונח אלבום נותר על כנו במשמעות 'אוסף מוזיקלי', ושרד את כל השכלולים.
336
נופר שואל/ת: אומרים 'עברית תקנית' או 'עברית תקינה'?
רוביק עונה:
המשמעות של שני הצירופים קרובה מאוד, אבל אינה לגמרי זהה. 'עברית תקנית' היא עברית המבוטאת או נכתבת על פי כל כללי הדקדוק והתחביר המחמירים ביותר, ועל פי תקנות האקדמיה ללשון. 'עברית תקינה' מרמזת על עמידה בתקנים, אבל אפשר לכלול בה גם שימוש בשפה המתנהל על פי הנורמות המקובלות על הדוברים. "שכבתי על מזרון גומי" היא עברית תקינה, אבל לא "עברית תקנית".
337
טלי נחליאלי שואל/ת: מהי המילה העברית למילה transcription? הכוונה היא לכתיבה, מילה במילה, של כל מה שנאמר (בדרך כלל לאחר שהוקלט). בפועל משתמשים במילים כמו: שקלוט (מילה שהומצאה על ידי חיל המודיעין לפני שנים רבות, מלשון המילה - קלטת, אך אינה מילה המקובלת על האקדמיה ללשון העברית), תכתוּב, תעתוק, תמלול, שכתוב ועוד.
רוביק עונה:
Transcription היא מילה דו-משמעית. פירושה האחד הוא הצגה של מילה בשפה אחת באמצעות כתיבתה בשפה אחרת. למשל: יֶלֶד = yeled, או child – צ'יילד. פעולה נפוצה וחשובה זו קרויה תעתיק, ושם הפעולה – תעתוק. המשמעות השנייה היא העברה של טקסט דבור כמות שהוא, בדרך כלל בעקבות הקלטה. המילה המקובלת והנפוצה היא תמלול. האקדמיה קבעה לצורך זה את המילה תכתוּב, אך זו כמעט אינה משמשת. שקלוט נותרה כנראה בתוככי חיל המודיעין וספק אם היא מדויקת, שכן שקלוט פירושה הקלטה חוזרת. שכתוב אינה שייכת לעניין– זוהי כתיבה מחדש, התקנה של טקסט כתוב או דבור כך שיתאם לכללי השפה ולצרכים שונים.
338
קלרה חן שואל/ת: איך נכון לומר- 'הצטיידותו של המקום התאפשרה הודות ל..' או 'ציודו של המקום התאפשר הודות ל..'?
רוביק עונה:
'ציוד' היא במשפט שהובא בשאלה שם הפעולה של פיעל – לצייד. הצטיידות – שם הפעולה של התפעל – הצטייד. נכון יותר לכתוב 'ציודו של המקום', שכן המקום אינו 'מצטייד' בכוחות עצמו. עם זאת אין לראות ב'הצטיידותו' שגיאה.
339
רפי הירשפלד שואל/ת: למסוק (זיתים), לבצור (ענבים), לארות (תאנים), לבלוס (שקמים), לגדוד (תמרים) ולקטוף. נכון שהכול מהמקורות, אבל לא כדאי להקל ולא לבלבל?
רוביק עונה:
שאלה של טעם. המונחים השונים לפירות שונים נוצרו בזכות העניין הרב שהיה בתקופת התנ"ך בעבודה החקלאית. ריבוי גיוונים וניואנסים בשפה הוא סימן לעושר, ואין סיבה לא לשמור עליו.
340
עפרה אביזוב שואל/ת: האם נכון לומר 'היום בערב', או שיש לומר הערב? שהרי אם ערב אז לא יום?
רוביק עונה:
'היום בערב' היא צורה דיבורית מושרשת, המוכרת כבר מימי העלייה החמישית, כתרגום של הביטוי הגרמני התקני heute abend. בשפת הדיבור אין לפסול אותה, והיא גם אינה מופרכת, שהרי המושג 'יום' כולל גם את הערב. ואולם, רצוי לשמור על הצורה הפשוטה והנכונה 'הערב'.
341
חלוץ שואל/ת: מה מקור הכינוי 'חלוצים' ומה פירושו המדויק? האם ניתן לכנות גם את העולים שהגיעו ארצה עם קום המדינה ונשלחו לעיירות הפיתוח חלוצים?
רוביק עונה:
'חלוץ' היא מילה מקראית המתייחסת לאנשי צבא. השורש הוא חל"ץ במשמעות של כוח והתגברות, ומכאן "חילץ את עצמותיו". בחלק מההופעות במקרא החלוץ הוא איש צבא היוצאים לקרב לפני האחרים, ועל כן דבקה במילה משמעות הראשוניות. וזלגה לתחום האזרחי. אנשי העליות הראשונות נקראו חלוצים, והיום אפשר לדבר, למשל, על חלוצים בתחום ההיי-טק. העולים אחרי קום המדינה לא זכו לתואר גם כי לא היו ראשונים, וגם מפני שבאותה תקופה, בצדק או שלא בצדק, לא ראו בהם פורצי דרך, אלא ציבור הזקוק להכוונה ותמיכה.
342
אורטל שואל/ת: האם כמו שאומרים "מי יודע מה צופן העתיד", ניתן לומר "מי יודע מה צפון לי?"
רוביק עונה:
בהחלט. זו צורת קיצור של "מי יודע מה צפון לי בעתיד".
343
דליה שואל/ת: אני מודעת לכך שמקובל להשתמש במילה "להשביח" כדי לומר "לשפר", "להיטיב". האם ניתן להשתמש גם בצורה "לְשַבֵּחַ" באותה משמעות, או שצורה זו היא תמיד במשמעות של "להלל"?
רוביק עונה:
שיבח פירושו במקרא כמו היום פיאר, הילל וכדומה. 'השביח' הוא פועל תלמודי המשמש עד היום גם כפועל יוצא במשמעות גרם לדבר מה להיות טוב יותר: 'השביח את הקרקע' וגם כפועל עומד, כלומר, הפך טוב יותר: 'הקול שלו משביח עם השנים'. לפי מילון אבן-שושן יש לפועל שיבח גם על משמעות טיוב או שיפור, אך זו משמעות שנעלמה, ואינה מוכרת היום.
344
מרדכי אברהם שואל/ת: מה מתאים יותר להגיד - גזבר או מנהל כספים? התפקיד הוא של ניהול תזרים המזומנים על החברה וטיפול בכספים בבנק, הלוואות פרעונות ומעקב על המזומנים, ולא בהנהלת החשבונות.
רוביק עונה:
גזבר היא מילה שמקורא בפרסית והיא מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר עזרא. המילה אכן שימשה לאורך השנים ביחס למי שאמון על ניהול כספי מוסד, חברה, יישוב וכדומה. 'מנהל כספים' המיר במוסדות שונים את 'גזבר', והוא מעניק לתפקיד אופי פורמלי יותר, כחלק משדרת המנהלים של הארגון. לכל אלה אין קשר לתפקידים הנהוגים בהנהלת החשבונות, או למקצוע רואה החשבון.
345
שירה שואל/ת: האם המילים "התנחלויות" ו"מתנחלים" הן בעלות קונוטציה שלילית?
רוביק עונה:
המקור המקראי של הפועל 'להתנחל' בוודאי אינו שלילי. הוא מייצג את אתוס ההתיישבות בארץ ישראל, ומקורו במילה נחלה. בראשית הציונות הועדפה בעניין זה המילה 'התיישבות' על פני 'התנחלות'. לאחר מלחמת ששת הימים כונו היישובים שהוקמו מעבר לקו הירוק התנחלויות כדי להבחין בינן לבין התיישבות במדינת ישראל פנימה. הבידול וכן הפולמוס הציבורי העניק ל'התנחלויות' קונוטציה שלילית. בתנועת המתנחלים עצמה יש ויכוח בנושא. יש סבורים שראוי לחזור למושג התיישבות, ואחרים מתגאים ומבליטים את המילה המקראית התנחלות.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >