שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
361
ורד עמית שואל/ת: מתי הייתה המילה 'עמך' מילה חיובית? מתי ואיך הפכה למילה שמשתמשים בה במובן של זלזול?
רוביק עונה:
המקור הוא בביטוי המקראי הנפוץ 'עמך ישראל', ושם הוא מכוון לאלוהים, שישראל היא עמו. ביידיש קיבלו מילים לא מעטות שלהן משמעות נשגבת משמעות ארצית ואף אירונית, וביניהן הביטוי המלא, בהגייה האשכנזית המלעילית – 'עמך ישראל' (נהגה: עמכוֹ ישרוּאל). הביטוי היידי קיבל משמעות לא בהכרח מזלזלת: האנשים הפשוטים, העם הפשוט. לימים השתלטה הצורה המקוצרת: עמך.
362
אריאל שואל/ת: למה אומרים 'להתראות' כשנפרדים? הרי לא אומרים 'להיפגש' כשנפגשים. למה משתמשים בשם פועל?
רוביק עונה:
'להתראות' נוצרה בהשפעת הביטוי הגרמנית auf Wiedersehen, עוד נתראה. Wiedersehen הוא במקורו שם פועל: לראות זה את זה פעם נוספת, ובקיצור: להתראות.
363
דרור שוורץ שואל/ת: יש המתייחסים לשעה 1200 כשעת צהריים, ומכאן ש- 1201 היא כבר אחר הצהרים. יש המתייחסים לצהריים כטווח שעות בין 1400 עד 1600 (מנוחת צהריים), ומכאן שאחר הצהרים מתחיל ב-1600 (ראה תכנית הרדיו של גל״צ, "ארבע אחר הצהרים"). אז מה נכון?
רוביק עונה:
1201 אינה בשום פנים שעת אחר הצהריים. השעה 1200 היא שעת חצות. היא חוצה בין שני חלקי ספירת שעות היום והלילה. 12 בצהריים היא חצות היום, 12 בלילה היא חצות הלילה. אחת בצהריים היא שעה אחת אחרי חצות היום, אבל היא עדיין שעת צהריים. את השעות סופרים בדרך הלועזית באמצעות קיצורים: a.m – ante meridian, כלומר, לפני חצות היום, בין 12 בלילה ל-12 בצהריים; p.m. – post meridiem ,אחרי חצות היום, בין 12 בצהריים ל-12 בלילה. meridiem היא צורה נטויה של מילה לטינית שמשמעותה חצות היום.
364
דורית קורן שואל/ת: שמתי לב כי בשנים האחרונות נעלמה המילה "אי" כמילת שלילה, והמילה 'לא' מחליפה אותה לגמרי. למשל במקום הביטוי "אי אפשר היה" מופיע "לא אפשר היה". לי זה צורם. האם החלופה תקינה? למה לדעתך זה קרה?
רוביק עונה:
אני מודה שלא נתקלתי בהופעות רבות של "לא אפשר היה", אבל במקרה זה סדר הדברים שונה. "לא אפשר" היא צורה תלמודית נפוצה, אף כי "אי אפשר" נפוצה ממנה בהרבה. הנוסח "לא אפשר היה" מופיע בספרות ימי הביניים. הצורה הזו נעלמה, אבל לא לגמרי, והיא בהחלט תקינה, ובעיני גם נאה.
365
דור אש שואל/ת: האם ניתן להשתמש בפועל "לפתוח" כאשר מדובר על עיניים, או שתקני להשתמש רק ב"לפקוח"?
רוביק עונה:
'לפקוח' הוא פועל נרדף ל'לפתוח', אך הוא מתייחד לפתיחת העיניים. מבחינה סגנונית עדיף להשתמש בפועל הייחודי, לפקוח, על פני הפועל הגנרי 'לפתוח' המתאים לתחומים רבים אחרים.
366
חנה רובינשטיין שואל/ת: האם אפשר לומר: "פגשתי בנמלה"? ברור שאפשר לומר: פגשתי את הנמלה (אם היא מוכרת לי אישית), או פגשתי נמלה - כשהיא אחת מרבות. אבל האם השימוש במילת היחס "ב" רלוונטית כאן? מצאתי את השימוש "פגשתי בה" בשיר של עמיר בניון: פגשתי בה על אם הדרך, צחקה ללא סיבה".
רוביק עונה:
השימוש במילות היחס גמיש יחסית לחלקי דיבר אחרים, והדבר ניכר בהשוואה בין שפות. בדרך כלל הפועל לפגוש מקבל מושא ישיר: פגשתי את (החבר שלי), או פגשתי (חבר). לצד זה קיימת כבר בלשון חז"ל או לפחות בלשון ימי הביניים צורת פגש+ב'. למשל, מאחד מנוסחי המדרש: "וכשהיה הולך בדרך פגש בו אליהו".
367
נאוה צוריאל-שלום שואל/ת: האם אפשר לומר "שיהיה רפואה שלמה"?
רוביק עונה:
'שיהיה' היא פתיחה לברכה, שאחריה יכולות לבוא ברכות מסוגים שונים: 'שיהיה במזל טוב', 'שיהיה לכם לבריאות'. לכן אפשר לקבל בדוחק את 'שיהיה רפואה שלמה', אבל עדיף לדבוק בכללים: "שתהיה רפואה שלמה".
368
רן בן יעקב שואל/ת: מילדותי בשנות השבעים בירושלים לא זכור לי מוצר "על האש" הקרוי "פרגית", במובן בו משתמשים בו כיום. דומני שמדובר בהברקה שיווקית, למתג נתחי עוף בשם זה, שהצביע לפני כן על תרנגולת צעירה. האם אתה יכול לאתר את המועד המדויק בו חדרה הפרגית לחיינו וכיצד? ההשערה שלי שזה היה בסביבות שנת 1990.
רוביק עונה:
השימוש ב'פרגיות' כמוצר אכילה ותיק מאוד, ומופיע כבר בפרסומות לאטליזים שנות הארבעים של המאה הקודמת. הוא משמש גם לשיווק פרגיות שלמות, וגם לחלקי פרגית, והזיהוי של 'פרגית' עם 'נתחי חזה פרגית' הוא תהליך טבעי. נראה שהשימוש הספציפי הזה החל במסעדות שונות, ולא אצל יצרן תעשייתי.
369
אלכס שפי שואל/ת: באחד מכלי התקשורת התפרסמה הידיעה הבאה: "מספר הקורבנות ברעש האדמה באיטליה האמיר ל-". ואני שואל: האם לא נכון יותר לומר: מספר הקורבנות עלה או טיפס ל -? האם הפועל האמיר ספציפי רק להאמרת מחירים, או שאפשר להשתמש בו במשמעויות רחבות יותר?
רוביק עונה:
הפועל האמיר קשור במקורות לענייני כספים, אך פירושו הוא עלה וצמח, ואין כל מניעה להשתמש בו בהקשרים אחרים. במילון אבן שושן הוא נקשר לפועל הרגיל 'אמר', אך נראה שזה אינו המצב, ואין קשר משמעות בין אמר להאמיר. זהו שורש גזור שם, מהמילה המקראית אמיר – צמרת העץ.
370
מרדכי אברהם שואל/ת: המושג בן בכור או בת בכורה יכול להתקיים רק אם יש לו או לה עוד אחים או אחיות? יש זכות קיום למילה 'בכור' במקרה של בן יחיד או בת יחידה?
רוביק עונה:
'בכור' הוא הבן הראשון, גם בין בני אדם וגם בין בעלי החיים. על אדם הראשון כתוב שהוא "בכורו של עולם", וכידוע לא היו לו אחים או אחיות. עם זאת המילה 'בכור' נתפסת כמילה היררכית, ובוודאי ראשונה בסדרה, ולכן כאשר לבן הראשון לא נולדים אחים הוא ייקרא בן יחיד.
371
אלה רוזנצווייג שואל/ת: האם אפשר להגיד למישהו "זה לא נאות" כמילה נרדפת למילה הולם?
רוביק עונה:
על פי משמעות המילה הדבר אפשרי, שהרי נאות הוא שם תואר היכול לקבל שלילה, ואין כל בעיה עם "לא הולם" או "לא ראוי" המקבילים לו במשמעות. עם זאת השימוש "לא נאות" כמעט אינו בנמצא, ולא מסיבות של משמעות או דקדוק.
372
עודד שואל/ת: מדברים כעת על 'בשר פג-תוקף' - בשר שתוקפו פג, חלף, עבר. 'פג' מן 'פוג' הוא פועל. האם אפשר להשתמש בו גם כתואר?
רוביק עונה:
חלקי הדיבר הם עניין מתעתע. במקרה זה צירוף הלשון 'בשר פג תוקף' הוא קיצור של 'בשר שפג תוקפו', ומכאן 'שפג תוקפו' הוא פסוקית משועבדת שהיא לוואי תחבירי, כלומר, מעין שם תואר. הצורה המקוצרת 'פג תוקף' כבר מופיעה כלוואי לכל דבר.
373
גלעד פלד שואל/ת: "היא שהיא; הוא שהוא" - האם יש דרך אלגנטית להתחיל את המשפט באותו האופן, אבל להתחמק מציון שני כינויי גוף סמוכים, שכל אחד מהם מתייחס לעצם אחר, כמו למשל במשפט "אחד הדברים שהכי מפריעים לי בעברית *הוא שהיא* לפעמים קצת מבלבלת".
רוביק עונה:
הבלבול נובע מכך שהמילה הוא (או היא) משמשת כאן פעם אחת כאוגד ומיד לאחר מכן ככינוי גוף. הדרך להתחמק מהניסוח הזה היא בשתי דרכים – מציאת מילת אוגד חלופית, למשל 'זה' (מה שמפריע לי זה שהיא...), או חציצה בין שתי המילים (מה שמפריע לי היא העובדה שהוא...).
374
שירה שואל/ת: רשות מקומית מוגדרת במילון כגוף שמנהל את הישוב, אבל בשפת היום יום משתמשים בביטוי במשמעות של "יחידה גיאוגרפית מנהלית". למשל: "מספר התושבים המקובל ברשות מקומית יכול להשתנות מאוד..." האם זה אותו ביטוי או שני ביטויים נפרדים?
רוביק עונה:
מילולית רשות מקומית אכן משמשת במשמעות הניהולית-בירוקרטית, על פי משמעותה של המילה רשות, שפירושה הגוף המנהל ארגון או תחום, מרשות השידור ועם רשות הנמלים. במקרה של רשות מקומית חל תהליך סמנטי הקרוי מטונימיה. הגוף שאותו מנהל הרשות, כלומר, השטח הגיאוגרפי (המקום) עליו הרשות אחראית, ספג מן המונח 'רשות מקומית' את מרכיב המשמעות של תחום גיאוגרפי, בלי ההיבט הניהולי של הביטוי. מטונימיות רווחות מאוד בשפה, ואנחנו משתמשים בהן בלי לתת לעצמנו על כך דין וחשבון.
375
אורי פיפר שואל/ת: היום קיבלתי מייל ובו נוסח לא שיגרתי: ״אני מורה לך לבצע...״ מה המשמעות של המשפט? האם היא 'אני מצווה עליך לעשות?' מי ומתי משתמשים בנוסח זה?
רוביק עונה:
הוראה היא סוג מרוכך של ציווי או פקודה. "אני מורה לך לעשות" אכן קובע במפורש ובאופן סמכותי שעליך לבצע דבר מה אף כי זו לא ממש פקודה צבאית. אם הציווי לא היה החלטי, הנוסח היה "אני ממליץ", "אני מציע" וכדומה.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >