שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
151
עופר שואל/ת: שאלה שנוגעת יותר לאנגלית. במשפט God save... בעצם ניתנת הוראה לאלוהים לבצע משהו. מאין זה לקוח? האם בעברית יש ביטוי דומה?
רוביק עונה:
התפילה God save the queen אינה תביעה או פקודה אלא בקשה, תפילה: אלוהים, אנא שמור על המלכה. התפילה הישראלית ופסוקים רבים במקורות מכילים אף הם בקשה מאלוהים כמו "אנא ה' הושיעה נא". היא משתמשת אמנם בלשון ציווי, אבל אינה הוראה אלא בקשה.
152
מאיר מינדל שואל/ת: המלה שאני מבקש להחזיר לשימוש היא חפינה. האם זו רק פעולה: לחפון יד של ההולך איתך? כשאני מחזיק ביד חופן זרעים, האם אני מבצע חפינת זרעים?
רוביק עונה:
לחפון פירושו לאחוז דבר מה באמצעות כף היד העוטפת אותו, שורש תלמודי שנגזר מהמילה המקראית חופן. בספרות ארוטית מדובר גם על גבר החופן את שדי האשה. לקולנוע הוא נכנס בזכות השם העברי למערבון "בעבור חופן דולרים". הפועל חפן ובוודאי שם הפעולה חפינה נדירים בשימוש, וחבל.
153
מירב אקסלרוד שואל/ת: האם קיימות בעברית המלים תַהֲליכיוּת או התפתחותִיוּת? לדוגמא: "אבל ומשבר מאופיינים בתהליכיות והתפתחותיות".
רוביק עונה:
מבחינה דקדוקית אלה מילים תקינות. מילים רבות בעברית בנויות באמצעות חיבור משולש: שם+י' המציינת שם תואר+-וּת המציינת מונח כללי. מעש(ה)-מעשי-מעשיוּת; מקור-מקורי-מקוריוּת ועוד רבות. יש גם שימוש אם כי מועט במילים שבשאלה, וכנראה שהן עונות על צורך בכמה תחומי מקצוע.
154
מירב שואל/ת: האם גם ערבים אזרחי ישראל שנולדו בארץ נקראים "צברים"?
רוביק עונה:
המילה 'צבר' נולדה מתוך שפת הדיבור, והכינוי הערבי סברה, צבר בערבית, אם כי את הדימוי יצר ככל הנראה אורי קיסרי. אין כל מניעה לקרוא לערבי יליד הארץ צבר, אך שימוש כזה נדיר מאוד, אם בכלל, ומעיד על החומה התדמיתית בין יהודים וערבים במדינת ישראל.
155
גבי שואל/ת: האם המינוח לגמור ולסיים הן מילים נרדפות? למשל - לסיים פרויקט? לגמור פרוייקט?
רוביק עונה:
לסיים ולגמור הם פעלים נרדפים לכל דבר. 'לסיים' שייך למשלב גבוה מעט יותר, בעוד 'לגמור' מזוהה עם פעילות מינית. 'לגמור פרויקט' נשמע ביטוי צולע, אבל אינו שגוי. על פני שניהם עדיף 'להשלים פרויקט'.
156
גבי שחר שואל/ת: במה עדיף הביטוי "כותב שורות אלו" (שגם אתה משתמש בו) על-פני המילה המעט קצרה יותר "אני"?
רוביק עונה:
המקור לשימושים האלה הוא סוג של הצטנעות מקובלת, שיש בה אכן מידה מסוימת של צביעות. הכותב (וזה כולל אותי, כותב שורות אלה) רוצה שתדעו שהוא זה המדבר או מי שמפנה לטקסט אחר שלו, אבל השימוש ב'אני' נחשב לא ראוי ואפילו יהיר. בכתיבה האקדמית יש לכך גילויים נוספים, כמו כתיבה של אדם על עצמו בלשון רבים ועוד.
157
מאיר מינדל שואל/ת: עמיחי כותב בשירו: ציפורים יודעות היכן לקנן את קינן, הדגים יודעים היכן להטיל את ביציהם... האם יש סיבה לשונית לשורה הראשונה - לקנן את קינן. הרי המלה "לקנן" כבר כוללת הכל. לא כן?
רוביק עונה:
בתנ"ך קינן הוא פועל יוצא: בנה קן. בתלמוד – פועל עומד: גר בקן. עמיחי הכיר את המקורות היטב, והשתמש כאן במשמעות המקראית, שאינה מקובלת היום.
158
נעמי שואל/ת: האם תקין להגיד חדשה טובה? או שעלינו לומר ברבים 'חדשות טובות'?
רוביק עונה:
כשאומרים "יש לי חדשות טובות" מתכוונים לא פעם לידיעה בודדת. 'חדשות' במובן הזה היא תרגום של המילה האנגלית news בריבוי, ובאנגלית אין לומר good new, גם כאשר מדובר בבשורה בודדת. בעברית אפשר לומר 'חדשה טובה', אבל כדאי להימנע מכך ולהשתמש ב'ידיעה טובה' או 'בשורה', או בצורת הרבים.
159
ציונה בר-טוב שואל/ת: האם נכון לאמר בעברית "הוא נסחף בשטפון ונהרג"? השאלה היא האם נכון בנסיבות אלו להשתמש במילה נהרג?
רוביק עונה:
יש עשרות דרכים בעברית לציין מותו של אדם. 'נהרג' הוא שם גנרי למי שמצא את מותו באופן אלים ולא צפוי: נהרג בתאונה, במלחמה ועוד. לצד זה יש שימושים ספציפיים: נספה בתאונה, נפל במלחמה, טבע למוות בשיטפון ועוד.
160
אליאן שואל/ת: האם זה נכון להגיד נולֶדֶת? למשל : אם הבת שלך הייתה נולדת עם.. ואם לא אז איך נכון להגיד?
רוביק עונה:
'נולדת' היא צורת הבינוני של 'נולד' והיא צורה תקינה ומקובלת.
161
עובד שואל/ת: האם קיים פועל ע.ב.ש. בעברית? יש עָבֵש כתואר כמו ישן או עמל. הם יש עָבַש (נסתר, עבר, זכר) או יעבוש, כמו יעבוד?
רוביק עונה:
עָבַש בבניין קל מופיע בתנ"ך, בספר יואל. שם התואר עָבֵש מופיע בספרות ימי הביניים ובתפילות. בעברית החדשה נעשה שימוש בבניינים נוספים: עיבש, עוּבַּש, התעבש, העביש, אבל היום השימוש הזה נעלם כמעט לגמרי.
162
אלי כ מהצפון שואל/ת: האם תקני השימוש במלים "מועצת" ו"מִנְהֶלֶת" כמילה עצמאית ולא בסמיכות? (כי אותי זה מעצבן אבל אם אתה מאשר - אכבוש את עצביי).
רוביק עונה:
משקל מִקְטֶלֶת הוא משקל תקני ולגיטימי (מִסְפֶרֶת, מִשְעֶנֶת, מִדְרֶכֶת לצד מדרכה ועוד). השימוש ב'מנהלת' שלא בסמיכות השתרש כמילה עצמאית, גוף ארגוני שיש לו תחום סמכויות, בעוד מִנְהָלָה היא אגף בתוך מוסד, האחראי על הניהול הארגוני, שצורת הסמיכות שלו היא אכן מִנְהֶלֶת. שימוש ב'מועצת' שלא בסמיכות אינו מוכר.
163
אלכס שואל/ת: האם נכון השימוש במילה "תמונה" במשמעות painting, או שחייבים להשתמש במילה "ציור"?
רוביק עונה:
'תמונה' היא מילת מטרייה לשורה ארוכה של מצגים ויזואליים, כמו צילום, קטע מהצגה או סרט, ציור, וכן בהשאלה, "תמונת מצב". 'ציור' מבחין את הסוגה הזו ממצגים ויזואליים אחרים ולכן השימוש במילה בהקשר הנכון מדויק יותר, וכיום גם מבחינים בין 'ציור' לבין 'איור' ואפילו 'רישום'. היום 'תמונה' מתייחסת כמעט אך ורק לצילומים.
164
דנה שואל/ת: האם זו טעות לומר ״אני נכנסת לבפנים״?
רוביק עונה:
זוהי צורה דיבורית ובמקרה זה רצוי להימנע ממנה כי היא מעידה על עילגות. יש לומר 'אני נכנסת פנימה'.
165
זהרה לוין שואל/ת: האם אפשר להגיד הובשתיך - ביישתי אותך, והאם אפשר להגיד הושבתיך ריקם?
רוביק עונה:
'הוביש' היא צורת הפעיל נדירה של השורש בו"ש. הצורה הרגילה היא הֵביש (כמו הקים, הביא), אך בתנ"ך מופיעה גם הצורה הוביש, ועל כן הובשתיך אפשרי כצורה עם כינוי מושא: הובשתי אותך, כלומר, ביישתי אותך. אפשרות זו אינה קיימת בשורש שו"ב. כאן הצורה היחידה היא הֵשיב, ומכאן הֵשַבְתִיך ריקם, בעוד הושַבְתִיך פירושו הושבתי אותך, מן השורש יש"ב.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >