שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
106
איציק שואל/ת: לאחרונה שמתי לב לשלוש מילים לפחות שנעלמות מהשפה העברית. תהיתי למה. אולי זה בגלל שלכולן יש הקשר מיני, ויש נסיון לדבר בשפה "נקייה" בעיקר עם ילדים. המילים הן: 1. לגמור - החליפה אותה לסיים. 2. לבוא - החליפה אותה להגיע. להבנתי המילה להגיע מדגישה את הדרך ליעד - "מי שלא מגיע היום לשיעור יוגה שיודיע לי". 3. קשה - החליפו אותה הצמד לא-פשוט. היום שום דבר לא קשה "היתה לי שנה לא פשוטה" ואפילו בהגזמה "הייתה עליה לא פשוטה בקטע המסיים את המירוץ".
רוביק עונה:
'סיים' ירש את 'גמר' כבר לפני כמה עשורים, וכאן אכן משפיע הטאבו על ביטויים בעלי אופי מיני. 'הגעתי' במקום 'באתי' היא בחירה סגנונית. 'הגעתי' נחרץ יותר. בין 'לא פשוט' ל'קשה' יש הבדל של ממש. 'קשה' מעיד על סבל, בעוד 'לא פשוט' מעיד על תהליך מורכב של פתרון בעיות וקשיים, ועל מודעות למרכיבי הסבל.
107
בצלאל לנדאו שואל/ת: המושג "מניין" פירושו שצריך 10 גברים להשלים לתפילה. אך בהקשר של אירוע רב נפגעים (תאונת דרכים, פיגוע וכיו"ב) מדווח שמניין הנפגעים הוא x.
רוביק עונה:
'מניין' היא מילה ארמית שפירושה מספר. היא מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר עזרא, בדיון על מספר שבטי ישראל. בלשון חכמים המילה נפוצה מאוד במשמעות הזו, ונחשבת עברית לכל דבר. השימוש ב'מניין' במשמעות ההלכתית, עשרה מתפללים, מאוחר הרבה יותר, ומופיע בשולחן ערוך מהמאה ה-16.
108
דפנה אורן שואל/ת: אשמח לקבל הסבר למשפט הלא מובן (לי) הבא המופיע בשירו של חיים חפר "הן אפשר": "והשער חורק לו דומם"...? חורק? דומם?
רוביק עונה:
נראה שחיים חפר לקח לו כאן את חירות המשורר, כאשר חיפש חרוז למילה "עולם". יש כאן אולי רמז לכך שמי שחוזר מהקרב אינו מדבר, המפגש נעשה בשתיקה. ואולי חפר הסביר זאת היכן שהוא. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
109
יצחק שואל/ת: במקומות רבים מוסיפים את השם "רחוב" לפני שם הכולל כבר, לדעתי, איפיון של ה"רחוב" (שאינו רחוב). למשל, להקדים ל"שדרות העצמאות" את השם "רחוב" נראה לי מיותר. כך גם לפני "שביל הפרסה" או לפני "דרך המלך". מה דעתך?
רוביק עונה:
אין כל סיבה להקדים 'רחוב' לנתיב כמו שדרה, סמטה או דרך, זהו נוהג המעיד על בורות וכדאי שיתוקן.
110
שואל/ת: האם הגלידה אכן נמסה? השלג נמס? הרי מדובר בתהליך של מעבר ממוצק לנוזל עם עליית הטמפרטורה. ולכן האם לא צריך לומר השלג מפשיר? הגלידה מפשירה? זאת לעומת התהליך של המסת מוצק בתוך נוזל (הסוכר נמס בתה, המלח נמס במים), ובוודאי לא מדובר באותו תהליך המתאר מה קורה לשלג כשמתחמם.
רוביק עונה:
נמס והפשיר הם פעלים נרדפים אך השימוש בהם אינו זהה. בשניהם מתואר מצב שבו חומר מוצק הופך לנוזל עם עליית הטמפרטורה סביבו, המעלה את הטמפרטורה שלו עצמו. בדרך כלל 'הפשיר' מתייחס למים במצב מוצק ההופכים לנוזל: שלג, קרח וכדומה, בעוד נמס מתייחס לחומרים מוצקים שאינם מים, ההופכים לנוזל: גלידה, סוכר. לא נהוג לומר שהגלידה 'הפשירה', אך אפשר עם זאת לומר שהשלג 'נמס'.
111
מאיר מינדל שואל/ת: המלה שמטרידה אותי - כלונס. בספר נתקלתי בניקוד שמורה לי לומר Kalons, באבן שושן- Klonas. מה הנכון ומה להדגיש? את האות O או את האות Na? הבנאים לימדו אותי כי הבית עומד על כלונסאות - עמודי בטון יצוקים וביניהם שורות של בלוקים וחגורות בטון. אבן שושן אומר כי זהו מוט עץ. אבקש את הבהרותיך.
רוביק עונה:
המילה היא כְּלוֹנָס. כַלְנוס אינה מילה בעברית. המילה מלרעית, הטעם על 'נָס'. במקורה משמעות המילה היא עמוד או מוט זקוף, בלי פירוט החומר. רוב השימושים היום, בדומה לשימוש התלמודי, מתייחסים למוטות עץ, אך השימוש של הבנאים תקין בהחלט.
112
רותי יודוביץ שואל/ת: האם סדר המילים במשפטים הבאים מעביר מסר שונה? או שזה רק עניין של סגנון? 1. איפה לא היה לך אכפת לגור? 2. איפה לא היה אכפת לך לגור?
רוביק עונה:
בדרך כלל שינוי סדר מילים אינו משנה משמעות אלא דגשים. "זהבה נכנסה לבית" הוא משפט סיפורי רגיל. "נכנסה זהבה לבית" מעניק למשפט נופך דרמטי. במקרה שבשאלה הנוסח הראשון מדגיש את ההעדפה או הרצון שבמילה 'אכפת', בעוד המשפט השני מייצג תחושה ניטרלית.
113
איציק הנדלמן שואל/ת: האם ילדים נוסעים או רוכבים על בימבה?
רוביק עונה:
בימבה היא מעין רכב המשמש כצעצוע. למרות שיש בימבות דמויות מכונית, הישיבה על הבימבה והאחיזה בהגה מזכירות כלי רכב דו גלגלי ולכן עדיף "רוכבים על בימבה".
114
יעקב רוזן שואל/ת: האם מוסדות ציבור נותנים שירות לציבור או שירותים לציבור?
רוביק עונה:
אין מניעה להשתמש בכל אחת משתי הצורות, ביחיד או ברבים. כאשר יש פירוט של השירות נדרשת צורת הרבים: "שירותים שונים", "שירותי דת". כאשר הכוונה כללית עדיפה צורת היחיד.
115
מאיר מינדל שואל/ת: השימוש במלה זו נדיר - לנמוס. הגלידה רוצה לנמוס? האם יש התנמסות?
רוביק עונה:
השורש המשמש במשמעות הקשורה להפשרת נוזלים אינן נמ"ס אלא מס"ס. נָמַס בעבר ונָמֵס בבינוני הן צורות הנפעל של מס"ס, לצד יִמַּס בעתיד. מכאן שהצורה לנמוס אינה קיימת, וכן לא התנמסות.
116
רותי שואל/ת: חברה שלי לעיתים קרובות משמיטה בכתיבה את המילה "אני". למשל: "חושבת שכך צריך לעשות" או "מאמינה בנתינת תחושת מרחב". זה מאוד צורם לי לקרוא את זה, ואני תוהה לעצמי, האם זו אכן טעות או אולי היא יודעת משהו שאני לא....
רוביק עונה:
בשיחה חופשית או בהתכתבות פנימית אין פסול בהשמטת 'אני', שכן העובדה שחברתך מדברת על עצמה ברורה לשתיכן מן ההקשר. שימוש כזה אופייני לאנשים מסוימים ולא לאחרים, ומצביע על כך שלכל אחד מאיתנו הרגלי שפה שונים.
117
אפי עמיהוד שואל/ת: המלים - הלוא. הרי. אני קורא ספר. המילה 'הלוא' מופיעה בו לא אחת. לעומת אחותה 'הרי' - שכלל איננה מוזכרת. היש בכתיבה כלשהי, עדיפות למילה 'הלוא' על פני רעותה 'הרי'?
רוביק עונה:
'הלא' היא מילה מקראית, 'הרי' היא מילה תלמודית. לשתי המילים כמה משמעויות, אבל הן נפגשות במשמעות משותפות, במסגרת טיעון. בדרך כלל יש בו מעין נזיפה: ידעת שמצב העניינים הוא כך וכך, ולמרות זאת עשית מה שעשית. אין עדיפות לצורה אחת על השנייה, וגם לא ידוע על שימוש יתר באחת מהן. נראה שבספר המסוים שקראת הסופר מעדיף את 'הלא' המקראית על 'הרי' התלמודית.
118
אלישבע שואל/ת: : למה אומרים הוא הרגיש שמח ומאושר. היא הרגישה שמחה ומאושרת.. וכו'.. אחרי פועל, התואר לא משתנה בזכר ונקבה וכו'.. כמו - הוא רץ מהר.. היא רצה מהר.. מה הסיבה שאומרים כך בהרגיש שמח...?
רוביק עונה:
תוארי פועל אינם כפופים לחוק התאם המין והמספר. קבוצה ייחודית של פועלי תואר הם שמות תואר שזכו לשימוש מרחיב כתוארי פועל, בעיקר בשפת הדיבור: "תעשה את זה זריז", "תחברי את זה חזק". גם כאן לא חל חוק ההתאם. בנוסח שבשאלה, "הוא הרגיש שמח ומאושר", שמות התואר שמח ומאושר אינם תוארי פועל אלא תארים רגילים. הם אינם מתייחסים לנשוא אלא לנושא, 'הוא' (או 'היא'). זוהי אם כן צורה מקוצרת של משפט משועבד: "הוא הרגיש [שהוא] שמח ומאושר"; "היא הרגישה [שהיא] שמחה ומאושרת".
119
מאיר מינדל שואל/ת: נעמי שמר כותבת בשירה "כמו חצב" - וכמו ענן להתגשם מעל חלקת שדה ריקה. שאלתי - האם אוכל לכתוב "הרחוב היה גשום"? כיצד מתחבר לשורש ג'ש'מ' מלים כמו "הגשמה", "מגושם", רוחני וגשמי"?
רוביק עונה:
השורש גש"ם הוא בעל שתי משמעויות שאין ביניהן קשר. הראשונה קשורה למזג האוויר, אבל כמעט אין לה שימושים בתחום מערכת הפועל (פרט לצורה 'גושמה' ביחזקאל ו'מגשימים' בירמיהו). השימוש של נעמי שמר ייחודי ויש בו "רישיון המשורר". צורת הבינוני פעול, 'גשום', מופיעה בלשון חכמים והיא יפה ותקינה כמובן. גש"ם ב' מקורו ארמי, בארמית גְשַם פירושה גוף. ומכאן גשמיות מול רוחניות, הגשמה, מגושם ועוד.
120
צבי מלניק שואל/ת: האם המילים "סֶגֶר על השטחים" מבטאים נכון את איסור הכניסה לישראל בחגים, בזמן שהעסקים סגורים, פרט למקרים הומניטריים? סֶגֶר פירושו מצור. האם אנחנו מטילים מצור על השטחים?
רוביק עונה:
המילה סֶגֶר אינה מייצגת מצור אלא סוג של עוצר. המילה המקבילה למצור בשפה הבטחונית היא כֶתֶר.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >