שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
121
אורלי שואל/ת: האם ניתן לומר ״תעביר לי הצעה מתוקפת״ (לגבי תוקף של הצעה)?
רוביק עונה:
בבניין פיעל נהוג אכן לומר 'תיקף את' (ההצעה וכדומה), נתן לה תוקף. על כן עקרונית ניתן להעמיד מול השימוש הזה את הצורה הסבילה בבניין פוּעל: תוּקף, מתוּקף, אך האפשרות הזו אינה ממומשת בעברית היום, ועדיף "תעביר לי הצעה בעלת תוקף".
122
דורי שואל/ת: בזמנו (שנות השישים) היו מכנים פושטק או פושט פירחח או בחור לא רציני שעדיף לא להתחבר איתו. היום אני שומע את הצעירים מכנים פושט כל דבר שהוא פשוט ולא מתוחכם (חפצים, לא בני אדם).
רוביק עונה:
שתי המילים, פושט ופושטק, קיימות בסלנג הישראלי כבר עשורים רבים, בוודאי משנות החמישים. 'פושטק' היה כינוי לפרחח, בעקבות המילה הפולנית pustak באותה משמעות. 'פוּשט' התייחס לדבר חסר ערך, למשל "גולה פושטית", ומקורו במילה היידיש-עברית פשוט, הנהגית פּוֹשֶׁט, במלעיל. עקב דמיון המילים נהגו לקרוא גם לפרחח פוּשט.
123
יעקב רוזן שואל/ת: האם המילה "להתפלסף" היא מילה פוגענית?
רוביק עונה:
במקורו הפועל להתפלסף אינו פוגעני, והוא מתייחס ברצינות רבה להעלאת רעיונות. הפועל חודש בכתביו של הרמב"ם, שהושפעו מתרבות יוון, וממילים ערביות שנוצרו על בסיס יווני, וביניהם הפועל הערבי פַלְסַפַ בעקבות פילוסופיה. בלשון הדיבור הישראלית הפועל זכה בעיקר למשמעות אירונית: מי שמשמיע רעיונות מורכבים ומייגעים ללא תכלית. יתכן שיש כאן השפעה של שימוש דומה בערבית, שבה פַלְסַפַה פירושה התפלספות. גורל דומה אירע למילה 'הגיגים', שבמקורה המקראית היא מילה מכובדת המבטאת מחשבות עמווקות, והיום הגיגן הוא אדם המכביר רעיונות, ועוסק פחות בעובדות.
124
טל שואל/ת: כיצד נכון לומר את צורת הציווי של ב.ל.ה/י (בלה בנעימים): בלי או תבלי?
רוביק עונה:
צורת הציווי התקנית היא 'בַלי'. 'תבלי' היא צורת העתיד. בעברית צורת העתיד משמשת לעיתים קרובות בתפקידים המיועדים לציווי. כשאומרים "אני בטוח שתבלי בחופש" הכוונה היא לעתיד. כשאומרים למישהי "תבלי" המשמעות היא איחול, שבו מתבקשת צורת הציווי, אבל היא נשמעת נוקשה מדי, וצורת העתיד עדיפה.
125
רותי יודוביץ שואל/ת: מה שם הנרתיק בו מניחים את האקדח. נדן לפי ההגדרה הוא לאיחסון חרב. האם אפשר להשתמש באותה מילה לאקדח? ואם לא, מה היא?
רוביק עונה:
נדן מזוהה בעקבות המקרא בעיקר עם חרב, ולכן לא נוטים לדבר על "נדן האקדח", למרות שבהתפתחות השפה הדבר אפשרי. לאקדח מוקצית מילה גנרית – נרתיק.
126
יוחאי אוזן שואל/ת: נהגתי, והעובד החדש והצעיר העיר לי שאני צריך לפרסס, בעברית אני יכול לפרסס?
רוביק עונה:
'לפרסס' במשמעות 'לעשות פניית פרסה' הוא פועל שנולד בעברית המדוברת, לא זכה אמנם לתו תקן, אבל הוא רווח בשימוש וגם ענה על צורך לשוני. הכפלת האות האחרונה מקובלת בעברית מאז ימי התלמוד (לשרטט) ועד היום (לתכנן, לפקסס).
127
היות שואל/ת: האם צורת השם של הפועל 'היה' [י' בחולם] הוא 'היות'? בחדשות: פלוני נאלץ להסתפק בלהיות מורה. האם: 'בהיות מורה' וגם 'בהיותו מורה'?
רוביק עונה:
'היות' הוא צורת היסוד של המקור הנטוי של הפועל 'היה' בבניין קל. צורת המקור המוחלט היא הָיֹה, המופיעה בתנ"ך 6 פעמים. 'היות' מופיעה 12 פעמים בתנ"ך, כמו בפסוק הידוע "לא טוב היות האדם לבדו", וכן בתוספת בכ"ל: בהיות, כהיות, כאשר שם הפועל הוא 'להיות'. המקור הנטוי מקבל גם כינויי קניין חבורים: "היותו", "בהיותו". "בלהיות" כמו 'בללכת', ב'להספיק' היא מוטציה לשונית אף כי נפוצה, ובמקרים אלה עדיף לוותר על המקור ולכתוב "להסתפק בכך שהוא מורה".
128
רותי יודוביץ שואל/ת: האם תוכל להסביר את הצירוף של מילת היחס עם פועל, וההבדלים. לדוגמא: 'היא ישבה' לעומת 'היא ישבה לה'. 'הוא הופיע' לעומת 'הוא הופיע לו'.
רוביק עונה:
השימוש במילית היחס ל' המתואר בשאלה הוא בעל תפקיד סגנוני. הוא מופיע בדרך כלל אחרי פועלי תנועה או מצב פיזי (הלך, נעלם, נרדם וכדומה) והוא אינו משנה את המשמעות אלא נועד להדגיש את הפעולה או המצב. מקור השימוש הזה בעברית הקדומה. בתנ"ך נמצא את "לֵך לְךָ", "הגשם חלף הלך לו" ועוד. בלשון חכמים יש לו גילויים לא מעטים: "עמד לו רבי צדוק על מעלת האולם" (תלמוד ירושלמי), "ישב לו אצל הכוהנים" (משנה) ועוד רבים. הספרות העברית אוהבת את השימוש הזה, כמו בשירו של נחמן ביאליק "צנח לו זלזל".
129
עמירם אזוב שואל/ת: האם אפשר להשתמש במילה "כבודה" (מטען) בצורה מושאלת כמו למשל תיאור קבוצת אנשים נכבדים "כל הכבודה הזו עברה למקום אחר"?
רוביק עונה:
אפשר כהתחכמות אירונית, אבל משמעות 'כבודה' מתייחסת רק למטען ולא לבני אדם.
130
שלמה קניאל שואל/ת: תודה על התשובה לגבי המילה בינה. האם אני יכול להשתמש במילה תבונה במקום בינה על משקל 'נפלאות התבונה' שתורגם מאנגלית A Beautiful Mind.
רוביק עונה:
התרגום מציג את הקושי בהעברת מונחים הקשורים למחשבה מאנגלית ושפות אחרות לעברית. Mind אינה תבונה ולמעשה אין לה מקבילה ברורה לעברית. 'תבונה' ו'בינה' קרובות במשמעות, אבל 'תבונה' מתייחסת בדרך כלל להיבטים פילוסופיים (עידן התבונה, נפלאות התבונה) בעוד 'בינה' מתייחסת בדרך כלל לאינטלגנציה וכישורים של אדם או מכונה (ברוך הנותן לשכווי בינה; בינה מלאכותית; בן ארבעים לבינה ועוד).
131
אסנת גדיר שואל/ת: בשלושה מילונים שונים נמצא הפועל 'גָּדַר' במשמעות קטף תמרים, כפועל נרדף ל-גָּדַד (בנוסף למשמעויות האחרות). כמו כן מצאתי גם 'גְּדירה' לצד 'גְּדידה' באותה המשמעות. אבל במשקל הפעולות החקלאיות מופיע רק 'גָּדיד' ואילו 'גָּדיר' חסר. האם השימוש ב'גדיר' לאיסוף תמרים רק אינו מקובל או אינו תקני? שם משפחתי הוסב ל'גָּדיר' לפני שנים רבות והכוונה הייתה למשמעות הזאת. אצטער אם יתברר שהבחירה הייתה שגויה.
רוביק עונה:
גם 'גָדַר' וגם 'גָדַד' משמשים בתלמוד באותה משמעות: קטיף תמרים. אפשר להניח שהמקור הוא 'גדד', כיוון שהפועל מופיע גם בארמית, ו'גדר' נוצר כנראה מטעות קריאה עקב דמיון האותיות ד' ור'. 'גָדיד' היא מילה שחודשה בעברית החדשה לקטיף תמרים, על משקל המילים הרבות העוסקות באיסוף פרי: אסיף, בציר, קציר, זמיר, גדיש ועוד. 'גדיר' אינה קיימת במשמעות זו או אחרת כמילה, אבל כשם משפחה אין בה פסול.
132
שלמה וולשטיין שואל/ת: שאלתי היא כדלקמן: ראובן ושמעון מסיימים פגישה שישבו בה יחד. שמעון קם ללכת וראובן אומר לו: אתה בורח לי! "ל.." משמעו הרגיל למיטב ידיעתי בריחה למקום אחר או לנושא אחר. מה פשר הבורח "ל..." באמירה דלעיל?
רוביק עונה:
זוהי צורה דיבורית, לא מאוד נפוצה, של אמירה בנוסח 'אתה נוטש אותי', או 'אתה בורח ממני'. יתכן שיש כאן השפעה של הביטוי ביהודית מרוקאית 'בְּרֵז לו' – ברח לו. חילופי מילות יחס בין שפות נפוצים ועשויים להשפיע גם על השפה הקולטת.
133
יהודה קטורזה שואל/ת: אני אחראי על שינוע של מטופלים בבית חולים ממחלקה למחלקה אחרת. מה המילה הנכונה לשינוע, לקיחת אנשים מנקודה לנקודה, הכוונה בכיסא גלגלים או במיטת אשפוז ולא ברכב?
רוביק עונה:
"שינוע מטופלים" הוא אכן שימוש מקובל בבתי חולים להעברת חולים בתוך המוסד. יש בו טעם לפגם שכן משמעות המילה במקורה וכן בהגדרתה במילוני האקדמיה מתייחסת למטענים ולסחורות בלבד. נראה שהמילה נכנסה לשימוש כדי להעניק לעבודת בית החולים אופי מקצועי או טכנולוגי, אבל עדיף לחזור למילים הפשוטות: הובלה, העברה, הסעה וכדומה.
134
משה מגן שואל/ת: האם יש הבדל בין עלול או עשוי שיקרה? יש הטוענים שעלול זה למקרה רע והשני לטוב. מה נכון?
רוביק עונה:
'עלול' מסמנת תחזית לדבר מה שלילי. אין לומר "התוכנית עלולה להצליח". 'עשוי' הוא ביטוי ניטרלי היכול לשמש הן לטוב והן לרע: "התוכנית עשויה להצליח", "התוכנית עשויה להיכשל".
135
מאיר מינדל שואל/ת: האם הבצק שניתן ללישה הוא בצק לליש? האם המבצר שניתן לכיבוש הוא מבצר כביש? האם מסר אלקטרוני שחשוב לנו לשבש אותו הוא שביש?
רוביק עונה:
משקל קָטִיל שמקורו בעברית הקדומה זכה בעברית המודרנית לשימוש נרחב בנושאים הקשורים לפוטנציאל: גמיש שחידש בן יהודה: מסוגל להתגמש. אָכיל, ניתן לאכילה ועוד. עקרונית ניתן להחיל את המשקל במשמעות זו על שורשים מגזרת השלמים, אך יש קושי להחיל אותו על שורשים עלולים כמו שת"ה (שָתִי?), לו"ש וכדומה. כָביש ושָביש אפשריים אבל אינם בשימוש, ויתכן שיצוצו בשפה בהמשך, שהרי עד לפני זמן לא רב לא ידענו מה זה 'בָגיץ', ובשפה המשפטית הומצאו עָניש ואָכיף.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >