שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
שמואל שואל/ת: אני סבור או אני חושב?
רוביק עונה:
'חושב' הוא פועל גנרי לכל צורות וסוגי המחשבה. אחד השימושים פירושו 'דעתי היא', וכאן הוא מקביל ל'אני סבור', ולכן ניתן להשתמש בשתי המילים: 'אני סבור ש...', 'אני חושב ש...'. בכל השימושים האחרים אין להשתמש בסבר אלא רק בחשב: 'חשבתי על העניין' ולא 'סברתי על/את העניין'.
2
מאיר מינדל שואל/ת: המלה שמטרידה אותי הפעם - הזדמרות. מתי הבניין נולד ומתי - נעלם? יש שירי תנועות הנער שכוללים "שיריי עוד יזדמרו בערבות דון".
רוביק עונה:
השורש זמ"ר הקשור במוזיקה הוא שורש מקראי בעיקר בבניין פיעל, אך צורת התפעל: הזדמר או נזדמר מופיעה רק בעברית החדשה, בעיקר בשירים. קשה לומר שהפועל נעלם, אך הוא נדיר בהחלט. הרעיון הוא בתחושה שהשיר מזמר מעצמו.
3
רינה יצחקי שואל/ת: האם אפשר לומר מתחלש או רק נחלש? האם זו אותה משמעות?
רוביק עונה:
הפעלים התחלש, נתחלש ומתחלש היו מקובלים בלשון ימי הביניים ובספרות התחייה והם תקינים, אם כי השימוש בהם היום נדיר. התחלש קרוב במשמעות לנחלש.
4
מאיר מינדל שואל/ת: האמירה "עולם הולך ונעלם" מוכרת לנו. כשאני מבקש לומר דבר הפוך, האם ניתן לומר "עולם הולך ומתוולד"? כשמשהו או מישהו נולד ממש ברגעים אלה - אני רוצה לומר זאת במילה מדויקת וקצרה - מתוולד, לא נולד, - אמירה שגורה - כי אם רגע הלידה - ההתוולדות. מה דעתך?
רוביק עונה:
בלשון ימי הביניים נעשה שימוש בפועל מתיַלֵד במשמעות הולך ונוצר. היום הפועל משמש רק להתנהגות של מבוגר הנוהג כילד. אין כל רע ב"הולך ונולד", המילה 'הולך' משרתת את ההמשכיות והעכשוויות. הצורה 'התוולד' אינה מקובלת, אם כי פה ושם בפעלי פ"י מופיע העיצור ו' – התווסף, התווכח.
5
טל שואל/ת: באנגלית משתמשים במילה passion בכדי לתאר מעשה שנעשה עם רגש עמוק (לאו דווקא מיני). למשל: He works with an unbelievable passion. האם נאות להשתמש במילה 'תשוקה' בעברית באותה צורה, או שיש מילה אחרת בעברית שמתאימה באותה מידה?
רוביק עונה:
תשוקה היא התרגום המדויק ל-passion. בשימושים באנגלית המילה נקשרת גם לסבל, ומכאן הפסיון של ישו, וזה גם מקור המילה הלטיני.
6
לליב שואל/ת: האם נכון להגיד צלצלתי אליו, או צריך להגיד התקשרתי אליו?
רוביק עונה:
אין כל רע ב'צלצלתי אליו'. אמנם מי שמצלצל הוא הטלפון ולא האדם המתקשר, אך כאן חל מהלך סמנטי הקרוי מטונימיה. מאחר שהמתקשר מפעיל את פעולת הצלצול אצל הנמען, דבק הצלצול בפעולה עצמה.
7
רונית שואל/ת: האם המילה "לסגף" תקנית וניתן להשתמש בה?
רוביק עונה:
תקנית בהחלט, ומקורה בתלמוד. מכאן גם 'סיגוף' כשם הפעולה.
8
שדמה שואל/ת: כיצד קרה שהמילה "בעוד" שהוראתה זמן תפסה את מקומן של "ואילו" ו"אך" במשלב הגבוה של השפה, והאם השימוש הזה רצוי בעיניך?
רוביק עונה:
'בעוד ש' פירושו בלשון חכמים 'בשעה ש..', בזמן ש... היא התרחבה למשמעות 'ואילו': "אני עסקתי בהכנת הארוחה, בעוד (בזמן) שאתה הסתכלת בטלוויזיה", שפירושו "אני עסקתי בהכנת הארוחה, ואילו אתה הסתכלת בטלוויזיה". זהו תהליך סביר ואפילו טבעי של הרחבת השימוש במילים ובביטויים. כללית, ביטויי זמן נוטים להתרחב לתחומים רבים, כמו למשל במשפט הנדון: "אני עסקתי בהכנת הארוחה, בשעה שאתה הסתכלת בטלוויזיה".
9
זיר שואל/ת: האם הפועל חפש (מלשון חופש) הוא תיקני?
רוביק עונה:
השורש חפ"שׁ מופיע בכמה בניינים. בפועל, חוּפַּשׁ במקרא במשמעות שוחרר, ובלשון ימי הביניים: חיפש במשמעות שחרר, החפיש והוחפש. השימוש בו בעברית החדשה נדיר.
10
יודוביץ שואל/ת: כשמדובר בכותרות של ספרים, חוברות, מדריכים, האם זה לא יותר מקובל ומכובד להשתמש במילה 'כיצד' במקום במילה 'איך'? מילת השאלה 'איך' לדעתי היא פשטנית יותר ומקובלת בשפה היום יומית. למשל: כיצד להפעיל מכשיר הקלטה? לעומת: איך להפעיל מכשיר הקלטה.
רוביק עונה:
'איך' מופיעה בתנ"ך 61 פעמים, ועוד 17 פעמים 'איכה'. מילה מכובדת בהחלט. 'כיצד' היא מילה תלמודית. יש אכן נטייה היום להשתמש ב'כיצד' במשלב גבוה יותר, תופעה נפוצה בבחירה בין לשון המקרא ולשון חכמים.
11
אודי שואל/ת: לאחרונה סיפרתי בשיחה משפחתית על שיר אינסטרומנטלי, ובני משפחתי אמרו לי שהמושג "שיר" מחייב שיהיו לו מילים, וכי יש להגיד "יצירה אינסטרומנטלית" או "קטע אינסטרומנטלי". מניסיוני אני יודע שגם רצועה אינסטרומנטלית באלבום זכאית לשם "שיר", ומבדיקה ברשת ובמילונים לא הצלחתי לקבל תשובה חד-משמעית לעניין. אודה להתייחסותך לסוגיה.
רוביק עונה:
במשמעות 'שיר' מקופל רכיב סמנטי של מלל, שאליו ניתן להוסיף לחן. יצירה אינסטרומנטלית במוזיקה מהסוג שבשאלה היא 'נעימה'. להקת הצלליות שילבה נעימות לצד שירים של קליף ריצ'רד. באנגלית ההבחנה היא בין song לבין tune.
12
אברהם שואל/ת: האם יש הבדל אם אני אומרת 'בחוץ חשוך' עם שורוק, לבין 'עכשיו חושך' עם חולם. מתי משתמשים במילה חשוך עם שורוק, ומתי עם חולם?
רוביק עונה:
'חוֹשך' הוא שם עצם. 'חשוּך' הוא שם תואר. שני המשפטים תקינים ומעבירים מסר דומה.
13
ג'וש שואל/ת: ממתי משתמשים בפועל 'לכוון', במובן מוזיקלי של צליל או כלי נגינה מכוון?
רוביק עונה:
ב-1928 החליט ועד הלשון שהפועל המוזיקלי באנגלית to tune וכן tuning יהיו בעברית לכוֵון וכן כיווּן. במילון המוזיקה משת 1946 הוחלט כי הפועל יהיה דווקא להכווין, וכן הַכְוָונה. במילון המורחב והמעודכן למוזיקה של האקדמיה משנת 1956 נקבע שהפועל יהיה כִוונֵן, ושם הפעולה כִוונוּן. tuner הוא במילון זה כוונֶנֶת. כִוונן הוא אם כן הפועל הרשמי, אך דווקא הפועל הוותיק יותר, כיוֵון, התבסס ונוהגים להשתמש בו.
14
טל לנצנר שואל/ת: כבר תקופה מודיעים בעיתונות על לידה במונח 'הפכו להורים' או 'הפכה לאמא'. חברה הסבה את תשומת לבי שהדבר נובע מכך שלא כל הזוגות יולדים (פונדקאות,להט"ב). עדיין נראה לי ביטוי שמצלצל רע באוזן והוא כנראה. תרגום של become a mom. גם השורש 'הפך' נראה לי עם קונוטציה שלילית. האם יש מינוח יותר יפה?
רוביק עונה:
אין קשר בין 'הפכה לאמא' או 'הפכו להורים' לבין מין ההורים או מבנה המשפחה. 'הפך ל...' פירושו בעברית של היום 'מצבו השתנה (כלומר, התהפך) ממצב א' למצב ב''. במקור הפועל המתאים יותר הוא 'נהפך', ויש רואים ב'הפך ל...' שימוש לא ראוי בפועל, אבל השימוש השתרש.
15
עדי פוזנר שואל/ת: שאלתי לגבי השימוש במילה ברירה או במילה אפשרות. האם נכון לומר שתי ברירות או שתי אפשרויות?
רוביק עונה:
ברירה היא מצב שבו יש לבחור בין כמה אפשרויות, שתים או יותר. שתי ברירות – שני מצבים שבהם יש לבחור. יש נטייה לדבר על ברירות במשמעות אפשרויות, אך זו טעות נפוצה וגם מטעה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >