שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אדי שואל/ת: התעורר ויכוח לגבי האפשרות לציין במשפט את המילה "האחרון", כאשר יש רק דמות אחת במשפט. לדוגמה "ראובן ושמעון לומדים בחוג לתלמוד באוניברסיטה, והאחרון החל ללמוד אף בחוג לכלכלה". "ראובן כהן, תלמיד ישיבה מרחוב השומר בבני ברק, יצא לטיול של מספר שנים בארצות המזרח הרחוק, האחרון חזר לארץ רק לפני מספר ימים". האם המשפט השני תקין?
רוביק עונה:
ממש בלתי תקין. 'אחרון' מתייחס לסדרה של שניים לפחות.
2
עודד דגן שואל/ת: באיזה תהליך לשוני נעלמה המילה "אטליז" והוחלפה במילה "קצביה"?
רוביק עונה:
'אטליז' היא מילה תלמודית שדבק בה במידת מה דימוי מרתיע. 'קצבייה' מעניקה לדעת הקצבים דימוי נקי יותר ועברי יותר לבית המסחר שלהם. זה אינו תהליך לשוני אלא תהליך מסחרי-שיווקי.
3
רונה רון שואל/ת: מהו הניסוח העדיף או הנכון: ילדים 'עם צרכים מיוחדים', או 'בעלי צרכים מיוחדים'? ראיתי באינטרנט שנוהגים גם כך וגם כך, אך מה הנכון?
רוביק עונה:
אין כאן הכרעה מה נכון מבין השניים. שניהם מבטאים תפיסה לפיה האדם המוגבל הוא אדם שלם, שיש לו מטען או מעין קניין נוסף, במקרה זה צרכים מיוחדים עקב מוגבלותו. קיים פולמוס בין המעדיפים צורה זו או אחרת, אבל לשונית אין ביניהן הבדל.
4
שואל/ת: מניין מגיע השימוש באות השימוש ל' כשיוך של יצירה ספרותית למחברה ("'מלחמה ושלום' לטולסטוי")?
רוביק עונה:
המקור לשימוש הוא במקרא, כמו "מזמור לדוד", או "שיר השירים אשר לשלמה"
5
איתי שלמקוביץ שואל/ת: אני רוצה להשתמש בביטוי "אני מוצא שזה לא נכון". מצד אחד, אני יודע שהשימוש שלי הוא תרגום מאנגלית של "I find it", וזאת לא עברית. ומצד שני, שלמה המלך אמר "ומוצא אני ממר ממוות את האישה", ומי אם לא שלמה דיבר עברית. אז מי צודק? האם "אני מוצא את" הוא ביטוי תקין בעברית, או עילגות שבמקרה קלעה לציטוט תנ"כי?
רוביק עונה:
העובדה ששימוש מסוים מגיע מאנגלית אינו הופך אותו לעילג. שימושים לשוניים רבים בעברית מושפעים משפות העולם. נראה שהשימוש הזה אכן מושפע מאנגלית. ואולם, 'מצא' במשמעות הבין, הסיק מסקנה מעוגן במקורות, כמו בסיפור חידת שמשון: "לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי", וכן במשפט המצוטט בשאלה מלשון חז"ל. הערה: הייחוס של קהלת לשלמה המלך נעשה בדיעבד על ידי עורכי המקרא. ספר קהלת נכתב מאות רבות לאחר תקופת שלמה המלך.
6
אלי בן דוד שואל/ת: האם אפשר להשתמש בביטוי "אני מוחמא" כתרגום למשפט i am flattered האנגלי? נשמע צורם ומסורבל. מה החלופה העברית התקנית?
רוביק עונה:
'מוחמא' היא צורת הסביל של 'החמיא', פועל מחודש בעקבות 'מחמאה', מילה שנוצרה מקריאה שגויה של פסוק מקראי אך תפסה מקום כבוד במילון. אין כל סיבה לפסול את 'מוחמא'.
7
ערן שואל/ת: לאחרונה משתמשים הרבה במונח "סרטון" לתאר סרטים קצרים אשר נשלחים במדיות החברתיות השונות. האם סרטון הוא בהכרח סרט קצר? נוצרת בעיה, כי יש סרטים קצרים יותר משאר סרטונים ובכל זאת נקראים סרטים. אם כך, מה ההגדרה לסרטונים?
רוביק עונה:
במקורה סרטון פירושה סרט קצר: סרט+סיומת ההקטנה –ון. בשימושים היום סרטון מתייחס לסרט שאינו מיועד לבתי הקולנוע אלא לאמצעי תקשורת שונים, גם בפרסומות הטלוויזיה, בסרטוני קליפ וגם ברשתות החברתיות. בדרך כלל אלה סרטונים קצרים, אך זה אינו תנאי לשימוש במילה.
8
אילן שואל/ת: האם קיימת הצורה "ינביע" / "הנביע" וכך הלאה, במובן - לגרום נביעה, לגרום לדבר מה להתרחש? למשל - אם אפנה אל הרשות, פנייתי עלולה להנביע את התוצאה שאינני חפץ בה. קראתי דיון של האקדמיה ללשון עברית משנת 1989, בו הוזכרה אפשרות זו. מתוך חיפוש עצמאי שעשיתי, ברור לי שאין מדובר בצורה מקובלת ובדוגמא שנתתי, נכון יותר להשתמש במילה "להניב". ובכל זאת - סקרן.
רוביק עונה:
בדיון באקדמיה עוסקים בשורשי פ"נ בהפעיל שבהם נ' עשויה להופיע ולהישמע ולא להיטמע בע' הפועל. אחד הדוברים מעלה אפשרות תאורטית שאנשי מדע יזדקקו ליצור פועל חדש: להנביע, במשמעות "לגרום נביעה". אין הכוונה כאן לגרימה בכלל אלא רק לגרימת נביעה, ונראה שאנשי המדע גם לא נזקקו לפועל עצמו, שלא נכנס לשפה העברית.
9
יעל לפושין שואל/ת: האם נכון לומר: יש לקצוב תפקידים? (יש לקצוב ראשי ממשלה, מנהלי בתי חולים, מנהלי בתי ספר וכו׳).
רוביק עונה:
אין קוצבים בעלי תפקידים אלא תקופות כהונה. הניסוח הנכון: יש לקצוב את תקופת הכהונה של ראש הממשלה, כלומר, מספר שנים מקסימלי בהם הוא יכול לשרת.
10
ליאת שואל/ת: יש כזו מילה מולהב? אני יודעת שאומרים נלהב. חברה השתמשה במילה בהקשר: "הוא מולהב ממך". כלומר מוקסם. נראה לי שגוי לומר כך.
רוביק עונה:
'הולהב' היא הצורה הסבילה של 'הלהיב', בניין הופעל מול בניין הפעיל. זו אינה שגיאה וניתן למצוא את 'הולהב' ומכאן 'מולהב' במילונים. עם זאת זו אינה צורה מקובלת וכמעט אינה נשמעת.
11
עמליה סגל שואל/ת: באתר "בא-במייל" ראיתי כתבה מאת העורכת דנית לידור, שכותרתה: לונדון לובשת אווירת חג המולד, ואתם מוזמנים להידהם מקסמה... האם נכון לכתוב להידהם?
רוביק עונה:
אין כל פגם ב'להידהם'. זהו שם הפועל של 'נדהם', פועל נפוץ ולגיטימי.
12
סיון שקד שואל/ת: אני מכירה שאישה יולדת ואיש מוליד. בתנ"ך כתוב "ויולד נח את-שם את-חם ואת-יפת". מה היא הדרך הנכונה? האם גם האישה וגם האיש יכולים ללדת ולהוליד?
רוביק עונה:
נהוג היום להבחין בין 'יָלַד' (ולמעשה, ילדה) = שהיא הבאת ילד לעולם לאחר היריון, לבין 'הוליד', שהוא מעשה הגבר. זו גם ההבחנה המקראית העיקרית, ועם זאת 20 פעם בתנ"ך 'יָלַד' מתייחס לתפקיד הגבר, ובמקורות מאוחרים נמצא גם כי "האשה הולידה בנים". מכאן שמדובר בהבחנה חלקית בין הפעלים, ואין לראות שגיאה ב'הגבר ילד' ו'האישה הולידה'.
13
גבי שואל/ת: בהקשר לשאלה בדבר ברֵרה ואפשרויות, בני גנץ טען כי "ישנה רק אלטרנטיבה אחת". האם אפשר לכנות אפשרות בודדת כחלופה?
רוביק עונה:
לכאורה יש אי תקינות בשימוש כאן באלטרנטיבה, או במילה העברית חלופה. אם יש רק אחת, המילה חלופה אינה רלוונטית, ויש לומר 'יש רק אפשרות אחת'. אך בדיבור שוטף אין בכך פסול. הכוונה המסתתרת היא שיש אמנם כמה חלופות, אך רק אחת אפשרית או רצינית.
14
גיא וולפין שואל/ת: מהי המילה הנכונה: נרתיק לגיטרה או תיק לגיטרה?
רוביק עונה:
שתי הצורות סבירות, ובמבחן השימוש הן קרובות זו לזו בתפוצה. 'נרתיק' מתאימה, כי הנרתיק מזוהה עם חפץ השוכן בתוכו, אם כי במקורות דובר על אמצעי אחסון לחפצים קטנים והיום אומרים נרתיק למשקפיים, למשל. עם זאת ניתן בהחלט להרחיב את השימוש גם לגיטרה. תיק לגיטרה מקובל אף הוא, אך תיק היא מילה רבת שימושים, והייתי ממליץ על נרתיק.
15
מאיר מינדל שואל/ת: המשורר יחזקאל רחמים בשירו "בדרך אל הערירי" כותב"...עוד מבקש להשתאף אל אופק לא מוגן". מה תוכל להוסיף לגבי השימוש במלה חדשה עבורי "להשתאף, משתאף, נשתאף..."
רוביק עונה:
המשורר לקח לעצמו את חירות המשורר, והרחיב את השימוש בשורש שא"ף לבניין התפעל. לגיטימי.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >