שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יעקב בורנשטין שואל/ת: קיימת מילה פשוטה קצרה וקולעת: "צריכה". מהיכן ומדוע צצה המילה הכבדה "תצרוכת"?
רוביק עונה:
'תצרוכת' הוא שיעור הצריכה, הכמות אותה צורכים בתחום מסוים. 'צריכה' היא המילה הכללית. המילה נכנסה לשימוש כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת. מילים במשקל 'תקטולת' מתאימות למונחים מערכתיים כמו תקבולת, תרשומת ועוד.
2
לאה שואל/ת: אני נוהגת לומר לרדת לים, וחברתי אומרת שזה שגוי ויש לומר ללכת לים, כי הים נמצא במישור, מישור החוף, ולכן לא יורדים אליו. יתכן ואני רגילה לומר לרדת לים כי באשדוד, העיר בה גדלתי, מכל מקום ירדנו לכיוון הים. האם זו אכן אמירה שגויה?
רוביק עונה:
זו בהחלט לא אמירה שגויה. הים נתפס תמיד כמקום שאליו יורדים, גם אם מגיעים אליו ממישור שטוח, ומכאן הביטוי העתיק 'יורד ים' המופיע כבר בתהילים: "יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים".
3
רפאל פרידמן שואל/ת: שינוע התלמידים לבתי הספר בתום עידן ההסתגרות מחמת הקורונה כרוך בהפעלת מערך היסעים או מערך הסעות?
רוביק עונה:
'היסע' פירושה הסעה, אבל המילה נכנסה לשימוש בעיקר בצורת הרבים כאשר מדובר בהסעות במסגרת פעולה מתוכננת ומאורגנת, וזאת בהשפעת השימוש הזה בצבא. 'מערך הסעות' הוא כמובן ביטוי תקין.
4
אודי טבוך שואל/ת: הפרה גרה ברפת, הסוס והחמור באורווה, הכבשה והעז בדיר והכלב במלונה. האם זו שגיאה לכתוב "הפרה גרה בדיר" או "הסוס ברפת", "החתול במלונה"? הרי פונקציונלית כולם מבנים לבעלי חיים שנמצאים במשק. החתולה שלנו, לדוגמה, גרה במלונה. הכלבה לא נכנסת יותר למלונה, אז החתולה אימצה את המלונה.
רוביק עונה:
יש תחומים שבהם העברית עשירה מאוד, וכמה מהם קשורים לתחום בעלי החיים: קולות של בעלי חיים, נקבת בעל החיים, וגם מקום מגוריה. על העושר הזה כדאי לשמור. לחתול אין במקורות שם נבדל למגוריו, ואין כל סיבה לפסול את 'מלונת החתול'.
5
אודי שואל/ת: בסביבה בה אני מסתובב נפוצה המילה "מכלוליוּת" לתיאור פעולה או מצב הוליסטיים, המתייחסים אל מכלול המרכיבים של אותם פעולה או מצב. עם זאת, בחיפוש במילוג וכן באבן-שושן המילה שתיארה זאת הייתה "כוליות", והמילה "מכלוליות" כלל לא הייתה במילון. רציתי לשאול יש במילה "מכלוליות" תקינות, והאם המובן שתיארתי הוא מובנה הנכון.
רוביק עונה:
המילה אינה מופיעה במילונים ונראה שהשימוש בה נדיר. עם זאת, מילים לא מעטות נוצרות בדרך זו: הוספת -י לשם עצם והפיכתו לשם תואר, ובשלב הבא הפיכתו למושג כללי באמצעות -ות. אם יצירת מילים כזו עונה על חסר בשפה היא לגיטימית.
6
אלכס שואל/ת: האם קיים שורש עב"ר בנפעל? למשל, האם אפשר להגיד "שלב זה כבר נעבר"?
רוביק עונה:
אפשר בהחלט. הפועל גם מופיע בתנ"ך, בספר יחזקאל: נחל אשר לא ייעָבֵר.
7
ניצן חנין שואל/ת: זקן קשיש וישיש במקור היו מכובדים. מתי החלו לקבל נימה שלילית, כזו שאנשים נעלבים אם הם נקראים כך, על אף שמבחינת הגיל הם כבר בטווח הגילאים הזה?
רוביק עונה:
קשה להצביע על העיתוי המדויק, אבל המעבר ל'זקן' כסטיגמה, שלא לדבר על קשיש וישיש, מתועד אי שם בשנות החמישים של המאה הקודמת, וקשור לתרבות המקדשת את הגיל הצעיר בישראל ובעולם כולו.
8
רפאל פרידמן שואל/ת: המשק יחזור לפעילות בהדרגה או בהדרגתיות?
רוביק עונה:
'הדרגתיות' קיימת בשפה אבל אין סיבה להשתמש בה, ההבדל בינה לבין 'בהדרגה' זעיר וחסר חשיבות.
9
אהרן מוריאלי שואל/ת: האם המילה "הישרדות" תקינה? אם כן, מה הבניין? אם זו שגיאה, האם מילונאים נוהגים להכשיר שגיאות נפוצות מאוד בציבור?
רוביק עונה:
המילה תקינה בהחלט. הבניין הוא נפעל. הופעות השורש שר"ד בנפעל נדירות בעבר ובבינוני, אך מופיעות בעברית החדשה בעתיד (יישרד), בשם הפועל (להישרד) ובשם הפעולה (הישרדות). במשמעותו הפועל בנפעל זהה ל'שרד' בבניין קל. אברהם אבן שושן אינו מציג את האפשרויות האלה, אך מילון רב מילים, המתאר את השפה במצבה היום, מציג הן את 'נשרד' והן את 'הישרדות', שכן השימוש בהם נקלט, ואינו מנוגד לחוקי הדקדוק.
10
חיים דגן שואל/ת: למה משיא משואה ולא מדליק משואה?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, אך בדרך כלל השימוש הוא דווקא 'מדליק משואה'. המשואה היא הכן הקבוע שאותו מדליקים באמצעות הלפיד הנייד. במשנה מדובר על כללי המשואות, ושם משתמשים ב'משיא', ומכאן השימוש הזה היום, הנחשב ספרותי יותר.
11
יעקב שואל/ת: במשמעות של ''על מנת'', האם צריך להגיד כדֵי או בכדֵי? לדוגמא: צריך להקפיד כדי לא להידבק, או צריך להקפיד בכדי לא להידבק?
רוביק עונה:
הביטוי המשנאי המקורי במשמעות על-מנת הוא 'כדֵי', בתוספת מילית שימוש: כדי ל... כדי ש... 'בכדֵי' הוא ביטוי תלמודי, ושם משמעותו שונה: בשיעור מסוים, במידה מסוימת. בעברית המודרנית דבקה ב'בכדֵי' גם משמעות 'על מנת', ואין לפסול אותה.
12
דוד שואל/ת: מתי חדר הביטוי 'מטורף' על כל גווניו והטיותיו לשפה העברית? שפתנו כל כך עשירה, והנה כל אחד נוטה להשתמש במילה זו על מנת לתאר מצב זה או אחר, הן לחיוב והן לשלילה.
רוביק עונה:
הביטוי נפוץ מאוד מאז שנות התשעים של המאה הקודמת. כמוהו גם 'טירוף', והפיתוח המאוחר יותר 'טָרֶפֶת'.
13
יצחק שואל/ת: הכל "תחת"; "תחת חשד", "תחת חקירה". האם יש לכך הצדקה? האם לא עדיף השימוש בביטוי "בחשד", "בחקירה" ועוד?
רוביק עונה:
בצירופים 'תחת חשד', 'תחת רושם', 'תחת השפעה' וכדומה נעשה שימוש במילת היחס הקדומה 'תחת' במשמעות נתון ל... השימוש הזה חדש ומושפע משפות שונות, בעיקר אנגלית, למשל: under suspicion. הוא השתרש מאוד ואין בו פסול, מה גם שאפשר לדמות אדם שיש חשדות נגדו שהם מעיקים עליו או מכסים עליו והוא נמצא תחתם.
14
יצחק שואל/ת: לאחרונה נפוץ השימוש במלה "לטובת" במקום לצורך, למען או ביטויים אחרים. השימוש נעשה גם כאשר זה אינו "לטובת" מישהו או למען מטרה טובה. האם השימוש הזה נכון, או שזו ממטבעות הלשון החדשות שאינן נכונות או מוצדקות?
רוביק עונה:
השימוש ב'לטובת' במשמעות 'למען' מוכר מספרות ימי הביניים. רד"ק כותב בפרשנותו לסיפורי יוסף: "והכל היה סיבה לטובתו ולטובת אביו ואחיו". בשימוש הזה אפשר להבחין במשמעות המקורית של 'טובה', כלומר, דבר מה האמור לעשות טוב. השימוש נשחק עם הזמן, אך הרעיון הטמון בו דומה גם היום. כאשר עושים דבר מה למען מישהו או משהו, מבקשים בדרך זו או אחרת את טובתו.
15
ראובן פרומר שואל/ת: כאשר צועדים בטור אחרי המוביל בראש, האם הולכים מאחריו או מאחוריו?
רוביק עונה:
'אַחַר' או 'אחרי' פירושו בעקבות, והצורה הפשוטה והנכונה היא 'הולכים אחריו'. במקרא מופיעה גם האפשרות של 'מֵאַחַר הצאן', וכאן הכוונה שונה: מצידו השני של הצאן. 'מאחור' פירושו מן הצד השני. אפשר בדוחק לומר 'הולכים מאחוריו', כלומר מצידו השני, בעקבות גבו, אבל רצוי להשתמש בצורה הפשוטה: הולכים אחריו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >