שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
סתיו שואל/ת: האם בעברית קיים המבנה של "אני מוצא את הדבר מעניין", "אני מוצא את זה חסר", "אני מוצאת את זה חינני"? או שזו רק צורה שאולה מהאנגלית ("I find it interesting")?
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. זו השפעה אנגלית מובהקת, ובמקביל גם השפעה גרמנית. אין בכך כל בעיה, השפעות כאלה על העברית רבות מאוד ולא רק שאינן פסולות, הן מעשירות את השפה. עם זאת עדיף הנוסח "אני מוצא שזה מעניין" על פני "אני מוצא את זה מעניין", שהוא תרגום מילולי מאנגלית ונשמע פחות טוב בעברית.
32
תום רטיג שואל/ת: במסגרת לימודי קורס הפרמדיקים במד"א נתקלנו מס' פעמים במילה גרגרת (בלוטת התריס על קנה הנשימה) הנהגית פעמים רבות בטעות 'גרוגרת'. תהיתי אם אכן אין קשר לגרוגרת - תאנה. באנגלית, נקרא חלק זה adam's apple (תפוחו של אדם הראשון = פרי עץ הדעת). במקורותינו יש מספר דעות לגבי מהו פרי עץ הדעת, אך אין אף דעה שזהו אכן תפוח. מאידך, הדעה הרווחת ביותר, אותה מצטט רש"י בפירושו, היא "עלה תאנה - הוא העץ שאכלו ממנו בדבר שנתקלקלו בו נתקנו" (סנהדרין ע). אם כך נמצא שגם אנו, כמו באנגלית, קוראים לחלק זה על שם פרי עץ הדעת - גרוגרת (תאנה).
רוביק עונה:
השאלה מרתקת, התשובה אולי מאכזבת. שיבושים מסוג זה אינם בנויים על ידע מעמיק במקורות ובמשמעויות ופרשנויות אלא מסיבות פרוזאיות יותר. נראה שמשהו בצליל המילה הארכאית גרוגרת, המוכרת במשמעותה הנכונה למעטים, התאים לאותו איבר בגרוננו יותר מאשר 'גרגרת', וכך השתרש.
33
אייל ישפה שואל/ת: אני מבקש לדעת האם יש דרך להבחין בעברית בין belief לבין faith. הבנתי שבחוג לפילוסופיה מתייחסים ל-belief כאל ״האמנה״, להבדיל מאמונה. אשמח לחוות דעתך.
רוביק עונה:
השימוש ב'האמנה' במשמעות שבשאלה אינו מוכר. 'האמנה' מתייחדת לתחום הדיפלומטיה. הוא גם אינו פותר את ריבוי המשמעויות של הפועל האמין. 'אני מאמין לו שזכה בפרס' ו'אני מאמין בהשגחה העליונה' משתמשים באותו פועל. הדרך היחידה היא להבין את ההבדלים על פי הקשר המשפט
34
אסתי שואל/ת: אני מוצאת במאמרים רבים את תרגום המלה האנגלית passion למלה העברית תשוקה. לדעתי תשוקה יש בה ערגה מינית, יש בה ממד של רצון עז להתמזג עם אדם אחר, למזוג את האני לתוך האחר. אבל באנגלית passion היא מילה שמתארת דווקא סבל (למשל הפסיון של ישו), או להט (הלהט אותו חש האומן כלפי אומנותו), או יקודת (רגש יוקד שמתאר מעורבות עמוקה בדבר). לכן התרגום לתשוקה צורם לי. מה דעתך?
רוביק עונה:
להט או רגש יוקד ותשוקה קרובים במשמעות, ועל כן אין כל בעיה בתרגום passion לתשוקה. לעומת זאת בעברית אין קרבה סמנטית בין סבל לתשוקה, ועל כן יש לדובר עברית קושי מסוים בהבנת רעיון הפסיון. הצמח נושא הפרי פסיפלורה – passion flower – נקרא כך משום שכמה ממרכיביו מזכירים את סיפור הצליבה. באנגלית הוא נקשר לסבל, בעברית הוא נתפס כתשוקה, לכן הפרי נקרא פרי התאווה, והיו שהציעו לקרוא לפרח תשוקית. השם שנקבע הוא שעונית, גם כן על פי צורתו.
35
יצחק שואל/ת: לעתים כותבים בעיתונות "למעלה מן המצופה". לטעמי האישי, עדיף כבר "למעלה מן הצפוי". ל"מצופה" יש משמעות אחרת, שאנו מכירים מהצבא. האם יש כאן שגיאה?
רוביק עונה:
צפ"ה הוא שורש הומונימי, כלומר, בעל משמעויות שונות שאין ביניהן קשר. צפ"ה א': ראה או חזה, ומכאן גם צפוי וגם מצופה, מה שמצפים לו. צפ"ה ב': כיסה, ומכאן מצופה – מה שמצפים אותו, ציפוי ועוד, ומכאן המצופה הנחשק מן השק"ם. 'למעלה מן המצופה' ו'למעלה מן הצפוי' מביעים רעיונות שונים. הראשון: למעלה ממה שקיווינו וייחלנו. השני: למעלה ממה שהיה חזוי מלכתחילה.
36
גיא סופר זמרני שואל/ת: יש לי שאלה לגבי השימוש ההיסטורי במילה "סיבוב" בהקשר לדרך/כביש. יש את סיבוב מוצא (סיבוב תנובה) עוד מתקופת המנדט, וידועים לי סיבוב ביל"ו וסיבוב הרצליה מהשירה. לאחרונה נתקלתי בכתבה מעיתון מ-1945, שמזכיר את סיבוב אגרובנק. מישהו טוען שמדובר על צומת חולון, ושהמילה סיבוב שימשה גם לתאר סיבוב בתור צומת ישר. האם אתה מכיר שימוש כזה? אולי בצמתים אחרים? יש עוד סיבובים שפספסתי?
רוביק עונה:
הארץ מלאה סיבובים, מסיבוב נחשון ועד סיבוב כפר סבא. לכל יישוב בארץ היה 'סיבוב' שאליו היו מגיעים כדי להתקדם אל רחבי הארץ. זה היה שם עממי מקובל עד ש'צומת' תפסה את מקומו. הסיבה לשם פשוטה: כדי להגיע למקום מסוים (מוצא, כפר ביל"ו, נחשון וכדומה) עליך לנטוש את הקו הישר, ולהסתובב אל יעדך.
37
זוהר שואל/ת: אם מישהו מת, נשתמש ב"הוא" או ב"היה"? לדוגמה, בן גוריון הוא אביו של x או בן גוריון היה אביו של x? וגם: בן גוריון הוא ראש הממשלה הראשון, או בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון?
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות ותקינות. הבחירה היא על פי ההקשר ועל פי מה שמבקשים להדגיש. בטקסט היסטורי מובהק עדיפה צורת העבר. כאשר מציגים סגולות או ערך של דמות הקיימים ועומדים גם אחרי מותו יש העדפה להווה: 'סמואל בקט הוא אבי תאטרון האבסורד', מול 'סמואל בקט היה מחזאי צרפתי'. 'בן גוריון הוא ראש הממשלה הראשון', מול 'בן גוריון היה ראש ממשלה בשנים 1948-1953.'
38
נעם ניומן שואל/ת: יש בכמה שירים של יוני רכטר שימוש חריג במלה "אחד": "עכשיו אני מאד אחד" (ערב עירוני, מילים נתן אלתרמן) ו"לך תמים, לך אחד" (שיר נבואי קוסמי עליז, מילים עלי מוהר/יוני רכטר). מה משמעות המלה "אחד" בשירים הללו?
רוביק עונה:
בשני המקרים ניכרת חירות המשורר. בשירו של אלתרמן הכוונה ככל הנראה לתחושה של שלמות אדם עם עצמו, וכן התאמה לחרוז "הלבנה חולצת שד". זו גם כוונתו בשיר השני שבשאלה, וגם התאמה בחריזה ל'לבד' ו'תפחד'. לכך קראה נעמי שמר "עריצות החרוז".
39
יפעת שואל/ת: אם יש לי צמיד מברזל או מתכת על היד, האם אומרים הצמיד נשבר? נקרע? התפרק?
רוביק עונה:
אם אחד מחלקי הצמיד העשוי מחומר קשה נסדק ונבקע, הצמיד נשבר. אם החיבור בין חלקי הצמיד נפתח, הצמיד התפרק. אם הצמיד עשוי מחומר רך או פריך הצמיד נקרע.
40
אשר שואל/ת: האם קצתי = הקצתי? האם יש שימוש כזה? אני מכיר את השימוש הרגיל, ונתקלתי במילון אינטרנט שמאפשר גם מובן כזה. מה דעתך?
רוביק עונה:
ברשתות החברתיות וברשת בכלל יש נטייה לקצר מילים, וזה גם המקרה של 'קצתי', כמו בציטוט הבא מאתר מפגשים: "קצתי משינה. טרודה, מבולבלת. הייתה בי מועקה ופחד אילם". הקיצור הנפוץ ביותר בקטגוריה הזו הוא ביטוי הרשת 'כנסו כנסו', במקום 'היכנסו היכנסו'. מובן ש'קצתי' במשמעות 'הֵקצתי' אינו תקני.
41
קארין שואל/ת: האם זה תקני לקרוא לחלק העליון של הנעל, שהוא לא הסוליה או תוך הנעל, גפת הנעל? או שהמילה גפה מתייחסת אך ורק לחלקי גוף?
רוביק עונה:
'גפה' מתייחסת אך ורק לחלקה העליון של הנעל, והיא המילה התקנית במשמעות זו. חלקי הגוף מקובלים בעיקר בצורת הזוגי, גפיים, וצורת היחיד שלהם היא גף.
42
יהודה שואל/ת: האם המילים האלו הן משפט: "אזור ירידה לים". יש במשפט רעיון למסירה, אבל מאידך מה הנושא והנשוא במשפט?
רוביק עונה:
"אזור ירידה לים" מגדיר אזור מסוים ואינו משפט שלם. עם זאת הוא מכיל בתוכו משפט סמוי: "באזור זה מותר (או מומלץ) לרדת לים". משפטים סמויים כאלה קיימים בשפה בהיקף רחב. המילה "אש!" פירושה "יש לירות". "הכניסה לאוטובוס מאחור": יש להיכנס לאוטובוס רק מצידו האחורי. בדרך כלל משפטים כאלה הם בקטגוריה של מה שקרוי פעולות דיבור, מבעים המשפיעים על פעולותינו. יש להוסיף שמשפטים רבים שאינם סמויים נעדרים נושא.
43
שלומית שואל/ת: האם קיימים: לטפס (נניח על עץ) למעלה / למטה, או רק למעלה? (ואז בעצם מיותר לומר לטפס למעלה)?
רוביק עונה:
'טיפס' פירושו עלה למעלה, התקדם כלפי מעלה. התנועה ההפוכה היא 'ירד': ירד בסולם. 'עלה למעלה' או 'טיפס למעלה' היא לכאורה כפילות או עודפות, אך היא מקובלת בשפה כבר מימי המקרא ואין בה פסול.
44
אירית ערד שואל/ת: האם נכון לומר: לסיים את הכריך? אני מרגישה שאפשר לסיים לימודים, עבודה, מסיבה, הכנות - בקיצור: לסיים תהליך או פעולה. אבל אם מדובר בכריך או כוס קפה, לדוגמא, נשמע לי יותר נכון לגמור. נשמע לי לא נכון עד מגוחך לומר: החלב הסתיים וצריך לקנות חלב. נשמע לי נכון: החלב נגמר וצריך לקנות חדש.
רוביק עונה:
בבניין קל 'סיים' ו'גמר' הם פעלים נרדפים לכל דבר, ואין כל בעיה ב'סיים את הכריך', ובוודאי נאה יותר לומר 'סיים את הארוחה' במקום 'גמור את הארוחה'. בפעלים הסבילים או החוזרים לא כל השימושים מקבילים. 'החלב הסתיים' אינו מקובל, אך זה מקרה פרטי. 'הארוחה הסתיימה' לעומת זאת מקובל ועדיף על 'הארוחה נגמרה'. הדיון הזה מעיד על הפער הקיים במקרים רבים בשפה בין משמעות לשימוש. מילים זהות במשמעות לא יחליפו זו את זו בהכרח בכל המקרים.
45
אילן ארבל שואל/ת: מה מקור המילה שליקה, ביצים שלוקות. מה שימושה? האם שולקים תירס? תפוחי אדמה לפירה?
רוביק עונה:
שָלַק הוא פועל תלמודי שמקורו בארמית. פירושו בישול במים רותחים, ובתלמוד היא מתייחס למאכלים שונים, וביניהם ביצים. היום השימוש בו הצטמצם לביצים, אבל שליקת תירס, למשל, אינה טעות.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >