שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
רפאל פרידמן שואל/ת: המשק יחזור לפעילות בהדרגה או בהדרגתיות?
רוביק עונה:
'הדרגתיות' קיימת בשפה אבל אין סיבה להשתמש בה, ההבדל בינה לבין 'בהדרגה' זעיר וחסר חשיבות.
32
אהרן מוריאלי שואל/ת: האם המילה "הישרדות" תקינה? אם כן, מה הבניין? אם זו שגיאה, האם מילונאים נוהגים להכשיר שגיאות נפוצות מאוד בציבור?
רוביק עונה:
המילה תקינה בהחלט. הבניין הוא נפעל. הופעות השורש שר"ד בנפעל נדירות בעבר ובבינוני, אך מופיעות בעברית החדשה בעתיד (יישרד), בשם הפועל (להישרד) ובשם הפעולה (הישרדות). במשמעותו הפועל בנפעל זהה ל'שרד' בבניין קל. אברהם אבן שושן אינו מציג את האפשרויות האלה, אך מילון רב מילים, המתאר את השפה במצבה היום, מציג הן את 'נשרד' והן את 'הישרדות', שכן השימוש בהם נקלט, ואינו מנוגד לחוקי הדקדוק.
33
חיים דגן שואל/ת: למה משיא משואה ולא מדליק משואה?
רוביק עונה:
שתי הצורות נכונות, אך בדרך כלל השימוש הוא דווקא 'מדליק משואה'. המשואה היא הכן הקבוע שאותו מדליקים באמצעות הלפיד הנייד. במשנה מדובר על כללי המשואות, ושם משתמשים ב'משיא', ומכאן השימוש הזה היום, הנחשב ספרותי יותר.
34
יעקב שואל/ת: במשמעות של ''על מנת'', האם צריך להגיד כדֵי או בכדֵי? לדוגמא: צריך להקפיד כדי לא להידבק, או צריך להקפיד בכדי לא להידבק?
רוביק עונה:
הביטוי המשנאי המקורי במשמעות על-מנת הוא 'כדֵי', בתוספת מילית שימוש: כדי ל... כדי ש... 'בכדֵי' הוא ביטוי תלמודי, ושם משמעותו שונה: בשיעור מסוים, במידה מסוימת. בעברית המודרנית דבקה ב'בכדֵי' גם משמעות 'על מנת', ואין לפסול אותה.
35
דוד שואל/ת: מתי חדר הביטוי 'מטורף' על כל גווניו והטיותיו לשפה העברית? שפתנו כל כך עשירה, והנה כל אחד נוטה להשתמש במילה זו על מנת לתאר מצב זה או אחר, הן לחיוב והן לשלילה.
רוביק עונה:
הביטוי נפוץ מאוד מאז שנות התשעים של המאה הקודמת. כמוהו גם 'טירוף', והפיתוח המאוחר יותר 'טָרֶפֶת'.
36
יצחק שואל/ת: הכל "תחת"; "תחת חשד", "תחת חקירה". האם יש לכך הצדקה? האם לא עדיף השימוש בביטוי "בחשד", "בחקירה" ועוד?
רוביק עונה:
בצירופים 'תחת חשד', 'תחת רושם', 'תחת השפעה' וכדומה נעשה שימוש במילת היחס הקדומה 'תחת' במשמעות נתון ל... השימוש הזה חדש ומושפע משפות שונות, בעיקר אנגלית, למשל: under suspicion. הוא השתרש מאוד ואין בו פסול, מה גם שאפשר לדמות אדם שיש חשדות נגדו שהם מעיקים עליו או מכסים עליו והוא נמצא תחתם.
37
יצחק שואל/ת: לאחרונה נפוץ השימוש במלה "לטובת" במקום לצורך, למען או ביטויים אחרים. השימוש נעשה גם כאשר זה אינו "לטובת" מישהו או למען מטרה טובה. האם השימוש הזה נכון, או שזו ממטבעות הלשון החדשות שאינן נכונות או מוצדקות?
רוביק עונה:
השימוש ב'לטובת' במשמעות 'למען' מוכר מספרות ימי הביניים. רד"ק כותב בפרשנותו לסיפורי יוסף: "והכל היה סיבה לטובתו ולטובת אביו ואחיו". בשימוש הזה אפשר להבחין במשמעות המקורית של 'טובה', כלומר, דבר מה האמור לעשות טוב. השימוש נשחק עם הזמן, אך הרעיון הטמון בו דומה גם היום. כאשר עושים דבר מה למען מישהו או משהו, מבקשים בדרך זו או אחרת את טובתו.
38
ראובן פרומר שואל/ת: כאשר צועדים בטור אחרי המוביל בראש, האם הולכים מאחריו או מאחוריו?
רוביק עונה:
'אַחַר' או 'אחרי' פירושו בעקבות, והצורה הפשוטה והנכונה היא 'הולכים אחריו'. במקרא מופיעה גם האפשרות של 'מֵאַחַר הצאן', וכאן הכוונה שונה: מצידו השני של הצאן. 'מאחור' פירושו מן הצד השני. אפשר בדוחק לומר 'הולכים מאחוריו', כלומר מצידו השני, בעקבות גבו, אבל רצוי להשתמש בצורה הפשוטה: הולכים אחריו.
39
אנה מילר שואל/ת: השורש ינה/י בבניין הפעיל בזמן הווה צריך להיות מונה, מונה, מונים, מונות. מעבר לכך שנטייה זו אינה שגורה, זוהי גם הנטייה של השורש מנה בבניין קל בזמן הווה. האם ההבדל ביניהם ניכר רק בהקשר טקסטואלי? באיזה תחליף ניתן להשתמש למשמעות של ינה/י בהפעיל הווה?
רוביק עונה:
כמו במקרים לא מעטים אחרים גם כאן פעלים משורשים שונים זוכים להגייה זהה באחד הבניינים או הזמנים. זו אחת הסיבות לכך שאין שימוש ב'מונה' בהפעיל הווה במשמעות מרַמֶה. הונָה בעבר, יונֶה בעתיד, ובבינוני נעדיף את 'מְרַמֶה', ובסלנג 'עובד עליו'.
40
גורי פלטר שואל/ת: בזמנו למדנו שלהפוך מילה לועזית לעברית זה "לשַעֲבֵר". יותר מאוחר השתרשה המלה "לְעַבְרֵת". מה נכון היום?
רוביק עונה:
'לשעבר' יצאה לגמרי מהשימוש. 'לעברת' הוא הפועל המקובל. הוא משמש היום בעיקר לשינוי שמות משפחה לועזיים לעברית. כמו כן יש תופעה רחבה של סיגול מילה לועזית לצורן עברי, וכאן השימוש ב'עברות' מדויק פחות. בלשון הבלשנות פעולה זו נקראת הסגלה.
41
אמיר סיגל שואל/ת: מה אומר המשפט: "לאן שלא הלכתי לא מצאתי"? ו-"כל מה שלא עשיתי לא הצלחתי" שני משפטים טיפשיים חסרי כל פשר השגורים בפי כל. לשם מה התוספת "שלא"?
רוביק עונה:
על פניו המשפט נראה חסר היגיון, אבל לא תמיד השפה בנויה על היגיון צרוף. כך הצירוף 'עד שלא', כמו במשפט "עד שלא אמרו לי לא הבנתי", נשען על שימושים דומים רבים בלשון חכמים. במקרים שבשאלה יש סב-טקסט להדגשת המסר: "אין מקום שאליו לא הלכתי" (כלומר, הלכתי לכל מקום אפשרי) – ובכל זאת לא מצאתי. "אין דבר שלא עשיתי" (עשיתי כל מה שאפשר) – ועדיין זה לא עזר.
42
אהרון שואל/ת: בחלק מפלטפורמות הצפייה השונות בשפה העברית, לאחר מחיקת תוכן מסוים מופיע הכיתוב: "נמחק בהצלחה". השימוש במילה "בהצלחה" בהקשר זה מיותר, ואף מגוחך, ומקורו בהודעה המנוגדת: "נשמר בהצלחה". אבל נכון לדעתך?
רוביק עונה:
בתחום המחשבים והטלקומוניקציה יש לפעולת המחיקה תפקיד חשוב ולאו דווקא שלילי, וכאשר אנו מבקשים למחוק דבר מה במקום לשמור אותו אנחנו מעוניינים לדעת אם הפעולה הוכתרה בהצלחה. אין כל בעיה אם כך ב"נמחק בהצלחה".
43
גידי שואל/ת: בתקשורת ובעיקר ברשתות הטלוויזיה משתמשים במילה "מיד" כשמכריזים על התוכנית הבאה האמורה להתחיל בעוד כשעה, ולפעמים אף יותר. היום למשל הודיעו בשעה שמונה ומספר דקות שראש הממשלה ינאם "מיד" - בשעה תשע. אני למדתי בילדותי שכשמורים לי לרדת עם הזבל הכוונה לתוך רגעים ספורים. האם חל שינוי מאז במשמעות המילה? והאם אפשר לכתוב אותה בשני יוד?
רוביק עונה:
השימוש ב'מיד' במהדורות החדשות נועד כדי להחזיק את הצופים צמודים לערוץ המשדר ולמנוע זפזופ, ויש בו אכן מניפולציה מסוימת על הצופים. הכתיב המלא המומלץ הוא 'מייד', וזאת כדי להבדיל בינו לבין 'מיד' במשמעות 'מן היד של' (הפיל אכל מיד מאמנו, לעומת 'הפיל אכל את המזון מייד'). עם זאת אין לראות בכתיב 'מיד' שגיאה.
44
שוש בר חן שואל/ת: ראיתי מודעה גדולה של התזמורת הפילהרמונית, ובה כתוב שסולן מסוים, מנגן על כלי נקישה. עד היום הכרתי כלי הקשה. מה ההבדל?
רוביק עונה:
השם המקובל לכלל הכלים שעליהם מקישים הוא כלי הקשה, והדבר מתאים גם לפועל להקיש. השימוש ב'כלי נקישה' מוגבל, ככל הנראה, לכלים כמו קסילופון או משולש, אך גם הם נחשבים לכלי הקשה.
45
חור שואל/ת: מדוע בעברית אומרים על מישהו שהוא "מסוכן" ולא אומרים "מסַכֵּן"? שהרי הוא לא בסיכון אלא מסכן את הסביבה.
רוביק עונה:
בלשון חז"ל מדובר על 'חולה מסוכן', וכאן הביטוי הגיוני: חולה הנמצא בסכנה. בימי הביניים התרחבה המשמעות גם למי שמהווה סכנה לאחרים. במקרא מסוכן פירושו מִסְכֵּן.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >