שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
אלכס פז גולדמן שואל/ת: בספרו "שירה" מתייחס עגנון לאישה היולדת ילד במילה "המליטה". מילה זו משמשת בימינו לציון הולדה של בעל חי. בדקתי וגיליתי שגם בספר ישעיהו יש שימוש במילה המליטה בהקשר של בני אדם. שאלתי הפשוטה: מתי היה השינוי שבו "המלטה" הפכה להיות בלעדית לבעלי חיים, והאם יש סימוכין נוספים בספרות העברית לשימוש במילה זו בהתייחס לבני אנוש?
רוביק עונה:
השימוש המקראי היה נהוג בספרות התחייה, כמו בסיפור של מרדכי דוד ברנדשטטר "כאשר פצה אבי את פיו כן היה, אמי המליטה בת". השימוש בפועל להולדת בעל חיים אופייני ללשון ימי הביניים. השימוש הזה יצר הסתייגות מהשימוש בו ביחס לבני אדם, ורק סופרים מעטים חברו ללשון המקרא במשמעות לידת אדם.
47
אבישי לבנה שואל/ת: רופאים רבים אומרים כי קיימת תופעת גרד (בשני סגולים) כגירוי בעור. האם לא נכון יותר לומר גרד (בשני קמצים) על משקל גרב התנכי (שאולי הוראתו דומה או זהה)?
רוביק עונה:
יתכן שיש בכך היגיון מבחינת היחס למקורות, אך המילה שנקבעה ברפואה המודרנית היא גֶרֶד, במלעיל, ולא גָרָד, במלרע.
48
יעוד גונן שואל/ת: באשר למילה עברית ל-magazine כסוג של עיתון - האם ניתן להשתמש במונח 'בטאון'?
רוביק עונה:
ביטאון הוא מוצר תקשורתי שתפקידו לייצג מוסד כלשהו, את פעולותיו ואת האנשים המנהלים אותו. יש ביטאונים בפורמט מגזיני, אך ביטאון אינו עיתון ואינו כתב עת.
49
נעם שואל/ת: לאחרונה החל יישומו של חוק (מבורך לטעמי) המחייב סימון מוצרי מזון עתירי סוכר, שומן או נתרן. הסימון על המוצרים מופיע בניסוח "סוכר בכמות גבוהה". האם זהו ניסוח תקני? האם כמות יכולה להיות "גבוהה" ולא רק "גדולה" או "קטנה"?
רוביק עונה:
'כמות גבוהה' בהקשר זה הוא תרגום של high quantity. במוצרים תעשייתים מדובר על 'כמות גבוהה ואיכות גבוהה'. הצירוף 'כמות גבוהה' אכן נשמע בעייתי אך מייצג את היחסיות לעומת 'נמוכה', ומתאים יותר מהצמד גדול-קטן. אפשר לומר גם 'סוכר במינון גבוה'.
50
הדסה רוזין שואל/ת: ראיתי בפייסבוק את המילה 'מקריפ' בתור שם תואר, עם פ׳ לא סופית. הוסבר לי שמקורה במילה האנגלית creepy. מומחית ללשון אמרה לי שטיפשי להשתמש במילה, כי אין בעברית פ׳ דגושה בסוף המילה ויש לנו מילה עברית לזה: מצמרר, מזעזע. כעבור ימים אחדים ראיתי שוב את המילה באחד המאמרים והפעם "מגוירת״: מקריף. יש סיכוי שהמילה תכנס לעברית? יש צורך?
רוביק עונה:
מקריפּ משמשת בתפוצה נמוכה, בעקבות creepy. גזירת שורשים ושמות ממילים לועזיות נפוצה מאוד ובוודאי אינה פסולה. העובדה שהיא חורגת מכללי בגד כפ"ת אינה חשובה, שכן יש לראות בה מילת סלנג שעליה לא חלים כללים דקדוקיים חמורים. 'מקריף' היא יצור כלאיים מגוחך ומיותר. 'מצמרר' היא מילה מצוינת, ואם היא תענה על צורכי הדוברים לא נזדקק ל'מקריפּ'.
51
יצחק שואל/ת: מדוע יש מלים עבריות (מוצלחות, לדעתי) שלאחרונה חדלו להשתמש בהן. למשל, יש מלה עברית "ספקן" או "ספקנית", והיא הוחלפה במלה הלועזית "סקפטי" או "סקפטית". האם משום שהמלים האלה לא נקלטו בשפה, או שיש לכך הסבר אחר?
רוביק עונה:
'ספקן' נקלטה בשפה לצד סקפטי. במבחן הגוגל סקפטי נפוצה יותר, אך לא באופן דרמטי. ל'ספקן' מעמד של מונח פילוסופי לצד השימוש הרגיל, כשמקבילו בלעז הוא סקפטיציסט. אולי דווקא הגוון הפילוסופי של 'ספקן', ובוודאי של ספקנות, פועל לטובת השימוש הרב יותר ב'סקפטי'.
52
בן שואל/ת: רציתי לשאול שאלה בנושאי סלנג. האם אפשר להגיד במקום כאב ראש אבו-גראס (על משקל וגע ראס)?
רוביק עונה:
וג'ע ראס, או בצורת קיצור וג'אראס, או בשיבוש בוג'יראס, הוא ביטוי ערבי, במשמעות כאב ראש, שנקלט בסלנג הישראלי. הביטוי אבו גראס אינו מוכר. במילות סלנג אין שאלות 'מותר' ו'אסור', אלא האם ביטוי מסוים נקלט ומשמש. זה אינו המקרה.
53
לאה שואל/ת: הפירוש של המילה "פונקציה" זה התאמה בין משהו למשהו, או שזה תפקיד, אבל זה לא אומר "משוואה". יש אנשים שמשתמשים במילה "פונקציה" בתור "משוואה", אני לא מבינה למה. למשל במשפט: "הולכים לבחור אותה על פני. אני לא מבינה איך זה יכול להיות בכלל פונקציה ביני לבינה". היא התכוונה לומר: "אני לא מבינה איך אפשר בכלל להשוות ביני לבינה".
רוביק עונה:
המשמעות הבסיסית של 'פונקציה' היא תפקיד. במתמטיקה פונקציה מצביעה על התאמה בין גורמים, ומכאן השימוש שבמשפט בשאלה, אך על פניו המשפט אינו תקין ובוודאי שאינו שקוף.
54
ראובן פרומר שואל/ת: ראובן הזמין את שמעון לבוא עימו עם ראובן למסיבה, אליה שמעון לא היה מוזמן. כאשר ראובן תיאר זאת הוא התלבט בין: הבאתי את שמעון על מנת שישמש לי כבן לוויה, לבין גררתי עימי את שמעון כדי שישמש אותי כבן לוויה.
רוביק עונה:
'גררתי' ממש לא מתאים. שמעון איננו מכונית מקולקלת. למה לא 'שכנעתי את שמעון לשמש לי בן לוויה'?
55
אודי שואל/ת: מה דעתך על השימוש הגובר לאחרונה במילה "בוא" (כתרגום ל-come on)? למשל: "בוא, אתה לא מבין כלום", או "וגם את לא חכמה גדולה... בואי". זה לא מזעזע?
רוביק עונה:
זו שפת דיבור לגיטימית, אופיינית מאוד לישראלים כיוון שיש בה יסוד אגרסיבי, וכבר במעמד של קלישאה. להזדעזע אפשר אבל אין כאן שאלה אתית או דקדוקית.
56
רותי שואל/ת: מדוע משתמשים ב'וו' אחרי: הלוואי ו, הואיל ו. אני מבינה את השימוש ב-'ש' שהוא יותר תדיר. לא ברור לי מאיפה בא ה-וו.
רוביק עונה:
המילית ו' משמשת במקרים נדירים כמילית שעבוד, המחליפה של ש-, ויש לכך גם עקבות במקרא. במקרה של 'הואיל' זו חלופה יחידה, אין 'הואיל ש-', וגם במקרה של 'היות ו-' היא עדיפה על 'היות ש'. לעומת זאת 'במידה ו', 'יתכן ו-' לא זכו לתו תקן. 'הלוואי ו-' הוא שימוש סביר במילית.
57
ריטה שואל/ת: האם מותר להגיד "גוף דל" בניסיון לתאר גוף רזה? אם לא, איזה ביטויים קיימים? אני מנסה לתרגם שיר, והמשפט אליו אמור להשתייך הביטוי זה: "החל לפצוע את גופי הדל".
רוביק עונה:
הביטוי 'גוף דל' נשמע מוזר אך אם את מרגישה שהוא המתאים ביותר הוא אינו פסול. יש ביטויים פשוטים יותר: גוף כחוש, גוף צנום וכדומה, ואפשר גם 'מדולדל איברים'.
58
יואל צפריר שואל/ת: כיצד, מדוע ואיך הפכה המילה "כאילו" לשגורה כ"כ בפי הצעירים, ולרוע המזל גם בפי מבוגרים? מה קרה כאן בעצם?
רוביק עונה:
השימוש ב'כאילו' אינו מתייחס למשמעות המילה אלא לתפקידה כממלא מקום במשפט, מה שנקרא 'סמן שיח'. עם זאת היא מעניקה לדברים יסוד של הסתייגות והצטנעות. השימוש במילה מושפע משימוש מקביל במילה האנגלית like, הקרובה לו במשמעות ובצליל. מילות מילוי כאלה יש בכל שפה, ואם היא תיעלם תבוא חדשה תחתיה.
59
יעל רגב שואל/ת: רציתי לשאול מה דעתך לגבי הביטוי "טפטוף רקטות". האם הוא בא להסוות אידיאולוגיה, שהרי זהו אינו טפטוף כלל אלא איום ממשי שעלול להרוג? מה רוצה להשיג מי שמשתמש בביטוי? האם זה כמו "סבב"?
רוביק עונה:
בדיווח על מתקפות לוחמה יש נטייה נרחבת לשימוש במטפורות של מים: מטח של טילים (או של יריות), מטר של פגזים ועוד. 'טפטוף' בא לומר שמדובר במתקפות לא סדירות ובטווחי זמן. השימוש במטפורות האלה נועד לדמות אירוע קטלני וקשה לתחום נעים וקרוב יותר ללב. בכך הוא גם משרת את מי שמנהל מדיניות מלחמתית, ואכן עורר את זעמם של תושבי עוטף עזה, ביטוי מכובס בפני עצמו.
60
מאיר מינדל שואל/ת: המלה "חריגות" מטרידה אותי. בעצם המלה יש ניחוח של שלילה: אבא חורג, אמא חורגת, מטען חורג, בחינוך - ילד חריג. אודה לך אם תאיר את עיניי.
רוביק עונה:
'חרג' כשלעצמו הוא פועל ניטרלי: יצא. בעברית החדשה הוא משמש בעיקר כמטפורה למה שאינו תואם את הנורמה. שימוש זה הוא המשך ישיר של המונח התלמודי 'בן חורג', שהועבר בשלבים מאוחרים יותר גם ליתר בני המשפחה. 'חריג' היא מילה שחודשה בעברית המודרנית. בדרך כלל היא משקפת יחס שלילי למי שאינו שייך לנורמה, אך התקינות הפוליטית מאפשרת להכיל את החריג ולבטל את הסטיגמה הקשורה במילה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >