שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
אביב שוובר שואל/ת: האם מורידים או מרימים צלחת מן השולחן?
רוביק עונה:
השאלה מעידה שהשפה אינה פועלת תמיד על פי היגיון יבש. נכון שבפעולת הסרת הצלחות עלינו להרים אותן מן השולחן, אבל מהות ומטרת הפעולה היא להסיר אותן כדי שלא יעמדו עוד על השולחן, ולכן נאמר שאנחנו 'מורידים' אותן, ובשפה יפה: 'מסירים'.
92
איציק שואל/ת: בשיר החדש, והנפלא בעיניי, של להקה בשם התקווה 6 - העברית החדשה - יש שורה אחת המעוררת בי שתי תמיהות ושאלות לבירור: לעברית יש בעיות, אז מלווים ומלווים ומלווים. א. האם הלוואה לא קשורה רק לענייני ממון וכספים? והאם הכוונה היא להשאלה. ב. ניתן להבין שכוונת הכותב הייתה, שמכיוון שחסרות מילים לבטא נושא בעברית, אז לוֹוים ולוֹוים. לא מַלווים. או שואלים, לא משאילים. או שאני טועה לחלוטין (וצריך להתבייש בשאלה...).
רוביק עונה:
אין סיבה להתבייש בשאלה. אכן, 'הלוואה' מיוחדת בדרך כלל לכספים, ו'השאלה' לחפצים, ובהרחבה בתחום הלשון, להעברת מילים וביטויים משפה אחת לרעותה. אבל השימוש בשפה נוטה למטפורות, ובמקרה זה 'הלוואה' עוברת מתחום הכסף לתחום השפה באותה דרך מטפורית כמו השאלה. לגבי החלק השני, השימוש אכן שגוי אם כי זו שגיאה נפוצה. 'לווה' הוא מי שמקבל את ההלוואה, 'מלווה' הוא הנותן. בעברית המדוברת נוהגים לערבב את השימוש, וכמו בשיר הזה גם המקבל הוא 'מַלווה'. בלבול דומה נמצא גם בין 'שואל' ו'משאיל': "השאלתי מהשכנים כיסאות" (הנכון: שאלתי), ובין 'משכיר' ל'שוכר': "השכרתי ממנו דירה" (הנכון: שכרתי).
93
עליזה פרי שואל/ת: איך קרה שאומרים היום ״אני חייב עכשיו כוס קפה״ איך ״זקוק״ או ״צריך״ הפך ל״חייב״? איך מחליפה המילה ״שווה״, גם בשיחת העיתונאים, מלים כמצוין ואיכותי? שמעתי ״חופשה מאד שווה״ ״מותג מאד שווה״.
רוביק עונה:
שתי המילים שבשאלה מעידות על תהליכי התפתחות לגיטימיים בשפת הדיבור. בדרך כלל הן נועדו לענות על חסר לשוני, ונובעות מתהליכי קיצור ועיבוד. 'חייב' אינו זהה ל'זקוק' או 'צריך', הוא מעיד על דחיפות וצורך מיידי, ומייצג משפט מובלע: "אני חייב (לשתות עכשיו) כוס קפה (כדי להתעורר)". 'שווה' לעצמו מעיד על שוויון לדבר מה אחר, אבל כאן מובלע הערך הכספי: התכשיט הזה שווה (הרבה כסף), ומכאן כמטפורה התייחסות לערך גבוה של עניינים גם אם אינם נמדדים בכסף, מבחור מבוקש ועד מסיבת ריקודים או מסעדה.
94
אורן שואל/ת: האם מותר להגיד את המילה ״מדי״ בלי אף מילה אחרת לצידה? לדוגמא: היום מדי חם במקום היום יותר מדי חם, יותר מדי, מדי פעם? האם קיים משפט שבו אני יכול להשתמש רק המילה מדי בלי מילת עזר ליד?
רוביק עונה:
'מִדַּי' שייכת לקבוצת מילים בעברית הקרויים מעצימים. מעצים חייב בשם עצם, תואר או פועל שאליו הוא מתייחס: אהבנו מאוד, הרבה אנשים, הכי יפה וכדומה. 'מדַי' ללא אובייקט התייחסות הוא חסר משמעות. 'יותר מדי' הוא מעצים מורכב, אבל גם הוא אינו יכול להופיע לבדו. 'חם מדי' אפשרי, המעצים כאן מתייחס לשם תואר. 'מִדֵּי' משמש בתיאורי זמן ומסמן חזרתיות מזדמנת: מִדֵי פעם, מִדֵי יום ביומו וכדומה. גם הוא אינו יכול להופיע לבדו.
95
מעיין שואל/ת: האם ידוע לך מה מקורו של השימוש העברי במלה "צֶמַח" לתיאור אדם שמצוי בתרדמת, או בהגדרה הרפואית "מצב וגטטיבי"?
רוביק עונה:
זהו תרגום ישיר מאנגלית, שבה מכונה אדם במצב של תרדמת ממושכת vegetable. השימוש הזה נחשב פוגעני, אך הביטוי vegetative state הוא במעמד רפואי רשמי. באנגלית 'צמח' הוא גם כינוי לאדם טיפש וחסר כישורים קוגניטיביים.
96
נגה שואל/ת: ויכוח חסר סיכוי ניטש בעבודה סביב השאלה מהן השעות הרשמיות לבוקר, צהריים, ערב ולילה. אם מדובר בשעות אור, האם ההגדרות משתנות מהקיץ לחורף?
רוביק עונה:
אין שעות רשמיות לחלקי היום, הכוללים גם את לפנות בוקר, לפני הצהריים, אחר הצהריים, לפנות ערב ועוד. גם הלילה מחולק לאשמורות. תיאור הזמן היחיד החופף לשעה מדויקת הוא חצות: חצות היום וחצות הלילה. השימושים משתנים על פי תרבויות שונות ועל פי מחזור השקיעה והזריחה. לצד הנוהג המקובל יש בעברית גם הבחנות הלכתיות על פי מצב השמש והכוכבים, ובהתייחסות להלכות שונות הקובעות את כניסת השבת ואת זמני התפילה.
97
לימור פרידר שואל/ת: לקראת ל"ג בעומר הילדים יוצאים לאסוף קרשים למדורה. אני מתעקשת שצריך להגיד איסוף קרשים. הצעירים מתעקשים להגיד אסיפת קרשים. מי צודק? ומדוע?
רוביק עונה:
הצדק אתך, אם כי יש היגיון גם בטענת הילדים. בשורש אס"ף מתקיימת תופעה חריגה שבה שם הפעולה אינו באותו בניין של הפועל. כך כבש (במשמעות השתלט על שטח) כפועל לצד כיבוש כשם פעולה (כבישה מתייחסת להחמצת ירקות). אסף הוא פועל בבניין קל, אבל שם הפעולה שלו אכן בבניין פיעל – איסוף. 'אסִיפה' היא שם הפעולה המתאים בבניין קל והיא מופיעה במשנה, אבל אינה מקובלת בעברית החדשה.
98
גוני עתריה שואל/ת: אני רואה שמשתמשים במילה "אוכף" גם עבור כיסא של אופניים. האם שימוש זה תקני, או שאוכף הוא כלי ישיבה על גבי בהמות בלבד?
רוביק עונה:
'אוכף' הוא בהחלט גם מושב האופניים. השימוש בו במקורות כְכַר הרכיבה על הבהמה הועבר בדרך הדימוי לאופניים. כמו כן המילה משמשת בטופוגרפיה, במשמעות שֶקַע באזור הררי המזכיר אוכף.
99
רות שקדי שואל/ת: השימוש במילה "אנוכי" משמע אני, כדוגמא: "יעל ואנוכי נגיע למסיבה"... מעלה בי מיד את הציטוט "אנוכי ה' צבאות"... ונראה לי כמו שימוש מופלץ של אדם שמייחס לעצמו עודף משמעות, או שפשוט אינו יודע להשתמש בשפה נכון. מתי משתמשים באנוכי? והאם זה לא משלב סופר גבוה, שיש להשתמש בו במשורה או כלל לא?
רוביק עונה:
'אנוכי' היא מילה מקראית שאינה משמשת כמעט בלשון חכמים. בתנ"ך אין העדפה בין 'אני' ל'אנוכי', אם כי 'אני' מופיעה כמעט פי שלושה מ'אנוכי'. בעברית החדשה 'אנוכי' נחשבת מילה גבוהה. בעיניי יש דווקא משום כך חן מסוים בשימוש בה במקרים מסוימים, מעין הכרזה חגיגית.
100
נעמי הימן שואל/ת: יש לי ויכוח עם העורכת את הדוחות שלי. האם נכון לומר בעל השכלה אקדמאית? או בעל X שנות לימוד? בעל מוגבלות? האם מדובר פה על בעלות בכלל?
רוביק עונה:
המילה 'בעל' משמשת במגוון רחב מאוד של נושאים ועניינים, ולא עוסקת רק בבעלות על רכוש. למעשה, כל מה שיש לאדם יכול להתאים לשימוש ב'בעל': בעל שם טוב, בעל לקות למידה, בעל תפקיד, בעל תשובה ועוד ועוד. ודאי שאין סיבה לפסול את המילה כשמדובר בנכס השכלתי.
101
רחלה שואל/ת: מה נכון לומר: לובשת סינר או חוגרת סינר?
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות ומשמשות בדיבור. 'חגר/ה' סינר עדיף על 'לבש/ה' שהוא פועל גנרי.
102
איתי שלמקוביץ שואל/ת: כשאני מלביש את הילדה, הפנייה "תלבשי את המכנס!" היא שגויה. אבל האם ניתן להשתמש ב"מכנס" כשם לאחד משרוולי המכנסיים, ולומר לה "תכניסי את הרגל למכנס"?
רוביק עונה:
'מכנס' במשמעות מכנסיים משמש בשפת הדיבור וגם בחנויות בהרחבה, ומקורו בשימושים דומים בערבית היהודית הצפון אפריקנית. לצד זה 'מכנס' הוא אכן שרוול אחד משני שרוולי המכנסיים, והשימוש שבשאלה תקין.
103
רפי שואל/ת: איך נולדה המילה 'השגה' - מלשון בקורת על, ערעור על, הסתייגות מ...? האם יש קשר בין הישג, הישגים, השגת דבר מה לבין "השגות הרמב''ן"?
רוביק עונה:
השורש של 'השיג' בשתי המשמעויות שבשאלה הוא נש"ג, שפירושו המקורי בתנ"ך הגיע ליעד כלשהו, הצליח להדביק את מי שקדם לו וכדומה. בלשון חכמים זכה הפועל למשמעות מופשטת: הגיע לדבר מה באמצעות השכל, בתהליך המזכיר את התפתחות הפועל 'תפס' מהמוחשי אל המופשט. המשמעות של ערעור והעברת ביקורת מופיעה בספרות ימי הביניים: 'להשיג על' משהו פירושו להבין מדוע הזולת אינו צודק, להציג עמדה אלטרנטיבית. משמעות 'השיג' כמי שמגיע לתוצאה טובה היא בעברית החדשה, אך היא מתכתבת דווקא עם המשמעות המקראית. 'הישג' במשמעות ההצלחה גם היא חדשה. בתלמוד מופיע הצירוף 'הישג יד', שמשמעותו שונה.
104
פנינה סופר שואל/ת: האם אפשר להגיד לנהוג אותה במקום להסיע אותה? ראיתי את זוג המלים האלה פעמים רבות בתרגום לעברית של הספר "קריאת הקוקיה" מאת ג''י קיי רולינג, בתרגום אמיר צוקרמן. משום מה זה צורם לי.
רוביק עונה:
זוהי דוגמה אחת מן רבות לאמריקניזם בתרגום, ועל כן זה צורם, ובמקרה זה לטעמי בצדק. to drive – לנהוג וגם לנסוע, to drive somebody – להסיע. השימוש השני הועתק לעברית, למרות ש'הסיע את' הוא הביטוי המקובל בעברית ואין סיבה לא להשתמש בו.
105
אוריאל שואל/ת: באחת הכתבות אתה מופיע בתור המקור היחיד לחילוק נפטר=יהודי, מת=גוי: במאמר הזה שלך אתה מתאר את המילה "נפטר" כקיצור של נפטר מן העולם, כלומר ביטוי שמשמעו "מת". אשמח לשמוע את עמדתך בנושא. האם יש חילוק כזה? אם כן, האם הוא חילוק לשוני? האם אתה מקבל את הטענה הנפוצה ברשת שהחילוק נובע מכך שהמילה נפטר היא קיצור של הביטוי "נפטר מעול מצוות"?
רוביק עונה:
אין כל טעם לשוני בחלוקה לפיה 'נפטר' נאמר ליהודי ולא לגוי. זו טענה המקובלת בחוגים מסוימים אך אינה מבוססת. נפטר פירושו בלשון חכמים הלך מן העולם, וגם כאן אין הבדל בין יהודי לגוי. אדם מת אינו "נפטר מעול מצוות". זאת נאמר על אב שבנו מגיע לגיל בר מצווה על פי הפסוק "ברוך שפטרני מעונשו של זה" (מעונשים שהוא מקבל על חטאיו).
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >