שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
436
חגית שואל/ת: הודיעו בחדשות שנמצאה פצצה על סיפון מטוס נוסעים. האם זה תקין לשונית?
רוביק עונה:
זוהי דוגמה טובה להתפתחות בשימוש במילה באופן שאולי אינו תקין, אבל לאחר שהתקבל אין לפסול אותו. המילה 'סיפון' פירושה תקרה, מן השורש ספ"ן שפירושו כיסה, שממנו נגזרה גם המילה ספינה. לבטן הספינה (או האנייה) יש תקרה, שעליה ניצבים הימאים והנוסעים, כך שעבורם היא בעצם רצפה. במטוס אין לתיאור הזה משמעות, אבל עקב התפיסה המשותפת של האנייה והמטוס ככלי תחבורה נדדה המילה אל המטוס במשמעות המשטח או האזור שבו נמצאים הנוסעים ואנשי הצוות.
437
ערן רמות שואל/ת: שלום רב קראתי בעיון את מאמרך בעניין מסע הפלאות של העברית ומצאתי שם ביטוי ש'לא עושה לי שכל'. כתבת: "בתקופה הזו שהשתרעה על פני מחצית האלף הראשון לפני הספירה" ואני שואל - הרי האלף הראשון לפני הספירה התחיל במפץ הגדול, והלך והצטבר עד שהגיע לאלף האחרון שלפני הספירה, כי הרי כשהוא נגמר, עם כל מיליוני האלפים שלפניו, התחילה הספירה. היום לפני הולדתו של ישו הוא היום האחרון שלפני הספירה, אחריו התחיל האלף הראשון שאחרי הספירה, ואנחנו בקושי הגענו לשלישי.
רוביק עונה:
ספירת הנוצרים היא שיטה לתיארוך אירועים היסטוריים ופרה היסטוריים, והיא מקובלת מן המאה החמישית לספירה עם עליית ההשפעה הנוצרית. כדי לאפשר תיארוך של אירועים שקדמו לשנת אפס מקובל לספור לאחור, ממש כפי שיש מספרי מינוס במתמטיקה, ההולכים וגדלים ככל שהם מתרחקים מן האפס. המפץ הגדול אינו קשור לעניין, שהרי אין לו תאריך אלא השערות כלליות.
438
עדו שואל/ת: בני, בוגר חיל השירון, מרבה להשתמש בפועל 'להכווין'. אשתי מרבה להשתמש במילה 'הבניה'. האם השימוש במילים אלו נכון?
רוביק עונה:
'הבניה' היא מילה חדשה יחסית שפרצה לחיינו כאש בשדה קוצים, בעיקר בהקשרים סוציולוגייים ופסיכולוגיים, כתרגום של המונח האנגלי structuring. המילה מיוחסת בעיקר לעיצוב תרבותי-חברתי של אמונות ודעות. 'להכווין' הוא גזירה לאחור של שם הפעולה 'הכוונה', המשמש בעיקר בתחומי תעסוקה וחינוך. הפועל נוצר בשפה הצבאית, ושם הוא צורה גבוהה לכאורה של הפועל הפשוט והשקוף 'לכוון'. זה אולי 'נכון', אבל פלצני.
439
יוסי אביבי שואל/ת: כאשר מדובר על כך שארגון מסוים מקדיש 'חלק משמעותי' מפעילותו לביצוע של פעילות כלשהי, האם ניתן להבין מכך שזו רוב פעילותו?
רוביק עונה:
'משמעותי' הוא במקרה זה שם תואר יחסי. אם מדובר בארגון שיש לו פעילויות רבות בהיקפים קטנים, 'פעילות משמעותית' אינה אומרת בהכרח שמדובר בלמעלה ממחצית. אם תחום פעולתו מצומצם, 'משמעותי' ודאי יתקרב יותר לכל מאת האחוזים.
440
סיון שואל/ת: איך קרה שהמילה "לפספס" על נטיותיה (פספוס, פספסתי) לא מתנהגת בהתאם לכללי הדגש הקל?
רוביק עונה:
לפספס במשמעות להחטיא ולהחמיץ הוא פועל המשמש בסלנג, שאינו כפוף לחוקי בגד כפ"ת, ממש כמו הפועל להתחרפן. לא נמצא הסבר משכנע איך צץ 'לפספס' לעברית. הוא קרוב למילה פספוס במשמעות ילד קטן, שמקורה ערבית ופירושה פשפש, אך קשר המשמעות נראה רחוק.
441
שחר כרמל שואל/ת: בתנועת הנוער קוראים למפגש השבועי עם המדריך 'פעולה', שהוא שם מאוד לא אינטואיטיבי למפגש שכולל קריאת טקסטים ופירושם המשותף. מדוע, אם כן, זאת המילה שנבחרה ולא שיחה, מפגש, למידה וכד'?
רוביק עונה:
מניסיוני בתנועת הנוער 'פעולה' כללה משחקי כדור, שירה בציבור, משחקי חברה ודיונים ואפשר בהחלט להכניס אותם תחת המטרייה של 'פעולה' כקיצור של 'מפגש פעולה' ולא רק דיון. היא גם מקבילה לביטוי האנגלי activity במשמעות מפגש פעילות. מאחר שתנועות הנוער נוצרו תחת השפעה גרמנית, אני מניח שאפשר למצוא מקור גרמני למילה, ואשמח למידע נוסף בעניין.
442
יונתן שואל/ת: מתי התחילו להשתמש בביטוי 'דיסטַנס' בביטויים הצבאיים 'שמירת דיסטַנס' ו'שבירת דיסטנס'?
רוביק עונה:
קשה להצביע על נקודת זמן מדויקת, אך ככל הנראה המונח 'דיסטנס' שמשמעות הפער ההיררכי בין מפקדים וקצינים מצוי בשימוש בשפה הצבאית החל משנות השמונים. הוא נובע מאחת המשמעויות של המילה האנגלית distance: ריחוק רגשי והתנהגותי, היעדר פמיליאריות. ככל הידוע הוא אינו משמש במשמעות המקובלת בצה”ל בצבא האמריקני או הבריטי.
443
אבי בזאז שואל/ת: האם נכון לומר את המילה 'מֵימי' במשמעות 'דליל', ואם לא מהי המילה הנכונה?
רוביק עונה:
'דליל' ו'מימי' אינן מילים נרדפות. 'דליל' מתייחס לצפיפות, ולכן אפשר לדבר על שיער דליל, תנועה דלילה ועוד. 'דליל' יכולה להתייחס גם לחומרים כמילת ניגוד של 'סמיכות', ולכן מרק סמיך יהיה מרק שיש בו מעט מים לעומת מרק דליל שייקרא גם מימי. 'מימי' מתייחס לסוגיית כמות המים במזון או חומר אחר כלשהו, ובהשאלה במשמעות שטחי וחסר תוכן משמעותי.
444
נגה שואל/ת: אני סטודנטית לפסיכולוגיה. יש מילה שחוזרת על עצמה בכל המצגות, וקשה לי לשאת אותה, והיא 'גרייה'. הכוונה היא לגירוי, אולם מהיכרותי את השפה, המילה גרייה לא קיימת! האם אני צודקת?
רוביק עונה:
המילה 'גרייה' נקבעה על ידי האקדמיה ללשון במסגרת המילון לפסיכולוגיה עבור stimulation כבר בשנת 1942, וחזרה ואושרה ב-1994. במקביל יש גם במילוני האקדמיה ובוודאי בשיח המקצועי שימוש נרחב ב'גירוי', בעיקר כתרגום של stimulus. מכאן שגירוי הוא האובייקט החיצוני הגורם לתגובה, וגרייה היא התגובה עצמה.
445
שדמה שואל/ת: פגשתי במאמרים תורניים את המילה 'אמנם' בהוראת 'אבל', עניין מבלבל למדי. מה המקור לכך? והאם זה לא שימוש מיושן שאין לו מקום בכתיבה של ימינו?
רוביק עונה:
המשמעות המקובלת של 'אמנם' כבר מהופעותיו הרבות במקרא היא 'אכן, באמת'. ואולם במקרא הופעות רבות של 'אמנם' שעל פי ההקשר אינן מילות אישור אלא מילות ויתור, תנאי והסתייגות. רוב ההופעות האלה הן באיוב, ובדרך כלל הן יהיו בצירוף תנאי או הסתייגות כמו 'אף אמנם'. שימושים אלה השפיעו על השימוש במילה 'אמנם' גם בלשון חכמים, בספרות התורנית וגם בכתבי ההשכלה. בעברית החדשה השימוש ב'אמנם' כמילת הסתייגות אכן נשמע מיושן, אבל כפי שכותבת שדמה הוא עדיין חלק מהשפה התורנית.
446
איל אבדור שואל/ת: אני מתעניין במקור של תבנית מכתב רשמי בעברית. בעיקר תפסה את עיני המילה 'הנדון' המציגה את נושא המסמך. במכתב רשמי באנגלית נכתב בדרך כלל subject . חבר העלה סברה שהמקור צבאי.
רוביק עונה:
השימוש בתיבה 'הנדון' הוא ככל הנראה ייחודי לישראל, אך המקור אינו הצבא אלא התלמוד, שבו 'הנידון' פירושו 'הנושא שדנים בו'. הצורה 'נידון' המנוקדת בדגש – נִדּוֹן – היא ייחודית, ולכן נבחרה הצורה הפשוטה יותר, שגם מקורה בתלמוד אך במשמעות אחרת, 'הנָדוֹן'. אגב, אורי אבנרי נהג להתחיל את גיליונות העולם הזה בימי זוהרו בכותרת המתחילה במילה 'הנדון', ואחריה פירוט השערורייה השבועית.
447
חגי שואל/ת: מה השימוש הנכון במילים הֶסֵּעִים, הסעדה והרכשה, ומהיכן צצה המילה אוֹפיוֹן?
רוביק עונה:
לארבע המילים מכנה משותף: הן בעלות אופי מערכתי-ארגוני. 'הֶסֵּעִים' הם נסיעות המתבצעות באופן מאורגן וקבוע וכחלק ממערכת לוגיסטית. 'הסעדה' היא הספקה מאורגנת ומרוכזת של מזון, ומכאן היא שמו העברי של ענף הקייטרינג. 'הרכשה' היא מערכת מאורגנת של רכש, רכישת חומרים מוצרים וחלקים הדרושים לניהול של מפעל או ארגון. 'אופיון' היא יוצאת דופן כיוון שאינה מילה מוכרת, כמעט אינה מופיעה במילונים, וגם לא עברה את מסננת האקדמיה ללשון. עם זאת היא בשימוש במערכות שונות, ובמילון של אתר enacademic מצאנו אף הגדרה: "מכלול התכונות של מוצר מסוים, אופי, מהות, מאפיינים, דברים טיפוסיים". בעיני המילה היא מוטציה סמנטית ודקדוקית, אפשר ורצוי להסתדר בלעדיה.
448
לילי שואל/ת: מקרה אחד מרבים מן העיתונות: "עד שהמצב לא יירגע, השערים בינינו לבין השטחים חייבים להישאר סגורים". הרי מן ההיגיון ומצד הלשון אחת משתיים: או "עד שהמצב יירגע..." או "כל עוד המצב לא יירגע...". האם לא כן?
רוביק עונה:
הצירוף 'עד שלא' כפתיחה למשפט תנאי נפוץ מאוד במשנה ובלשון חכמים בכלל, והוא אכן עשוי לבלבל. כוונתו: לפני שדבר מה יקרה, כלומר, עד הרגע שבו המצב השלילי יתקיים. למשל: "המקדיש כרמו עד שלא נודעו בו העוללות, אין העוללות לעניים. משנודעו בו העוללות, העוללות לעניים" (מסכת פאה פרק ז). השימוש התלמודי מתקיים גם בעברית החדשה, למרות ש'כל עוד' פשוט ושקוף יותר.
449
לולי ורד שואל/ת: האם יהיה זה נכון להחליף את המלה 'ידיעון' במלה 'איגרת'?
רוביק עונה:
אפשר ונאה. 'איגרת' מציינת תקשורת ולא רק הצגת מידע. מילה אחרת שנכנסה לשימוש במקביל היא 'מידעון', ויש שמשתמשים במילה האנגלית ניוזלטר (מילולית: איגרת חדשות), המשמשת לא רק בתוך מוסד אלא גם בתפוצת המונים. לעניין זה נקבע הצירוף העברי 'איגרת מידע'.
450
אילניה שואל/ת: האם נכון לומר 'תרנגולת רובצת'?
רוביק עונה:
'רבץ' הוא פועל המתאר שכיבה או כריעה לצורכי מנוחה, ומתייחס לבעלי חיים. כלבים, בני בקר וצאן רובצים, ואין סיבה שתרנגולות לא ירבצו גם הן. על דרך הדימוי גם בני אדם נוהגים לרבוץ על שפת הים או מול הטלוויזיה כשלא בא להם לעשות משהו אחר, ואפילו על הכתפיים רובצת לפעמים אחריות.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >