שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
436
נצה שפר שואל/ת: הניקוד שלנו משתמש בנקודות וגם בקווים. מדוע אם כן משמתשים במילה 'ניקוד'?
רוביק עונה:
השאלה יפה, אך היא אמורה להיות מופנית לחכמי העבר. עיקר השימוש במילה ניקוד במשמעות הכתיב הדקדוקי הוא בלשון ימי הביניים, אך יש לו שורשים גם בלשון חז"ל. נראה שמאחר שרוב הסימנים הם בנקודות, פרט לקמץ ופתח, הוחל השם על כלל הסימנים.
437
מירי וורצל שואל/ת: מתי החל השימוש במילה 'אחי' בין חברים?
רוביק עונה:
אי שם בשנות השמונים. הוא מופיע בלקסיקון הסלנג של פרולוג משנת 1993, אך אינו מוזכר במילונם של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה משנת 1982.
438
מאיה שואל/ת: המילה 'במידה' מיוחסת לכמות. איזו מילה חלופית, עם אותה הכוונה, יכולה לשמש אותי במשפט? לדוגמה: "במידה שלא מסתדר...", "במידה שתרצה עזרה".
רוביק עונה:
המילה החלופית המועדפת היא 'אם'. "אם לא מסתדר", "אם תרצה עזרה".
439
עדה שואל/ת: במקום העבודה שלי עוסקים בענייני חינוך. בדיונים ובפרסומים שלנו אנחנו מדברים על תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. שוב ושוב פונים אלינו הורים לילדים מיוחדים בבקשה שנחדל להשתמש ב'בעלי', כי אין כאן בעלות על שום נכס, ומבקשים לכתוב 'ילדים עם צרכים מיוחדים'. אנחנו משיבים שטעות לראות ב'בעלי' משמעות של בעלות על נכסים, ולראיה: בעל מום, בעל קורא (בתורה), בעל גאווה, בעל שיער דליל, בעלי עור רגיש וכו'. יתר על כן, ב'עם' יש עניין של הדדיות ושיתוף שאינו מתאים לסיטואציה. מפאת רגישות העניין, במיוחד במגע עם הורים, רצינו לשאול אם לדעתך ראוי להיענות ל'ילדים עם צרכים מיוחדים', או להתמיד ב'בעלי צרכים מיוחדים'?
רוביק עונה:
'בעל' פירושה אמנם במקורה 'מי שדבר מה שייך לו', אך כפי שמוצג בשאלה היא הפכה כבר במקורות למעין תחילית המייצגת תכונה פיזית או חברתית, ולכן ודאי אין לפסול את המונח 'בעל צרכים מיוחדים'. 'עם' מציינת אותו רעיון, ואינה מייצגת בהכרח שותפות וחברות, אלא במקרה זה ואחרים הצטרפות, כמו בפסוק מתהילים "כי עם ה' החסד". הפתרון לסוגיה שהעלתה עדה פשוט: למה לא תעברו ל'עם'? זה נכון באותה מידה כמו 'בעל', אבל פשוט יותר וטעון פחות מהחלופה השנייה.
440
הדר שואל/ת: האם הפעלים 'נמלא' ו'התמלא' הם במשמעות של פעיל וסביל? האם אני יכולה לומר 'נמלאתי גאווה/געגועים'? או 'התמלאתי 'געגועים/אהבה'?
רוביק עונה:
'מלא', 'נמלא' ו'התמלא' בדוגמאות שהבאת מציינים מצב, שאינו סביל או פעיל. לכן הן בניין קל והן בניין נפעל מתאימים לתיאור מצב המלֵאות. הפועל הפָּעיל הוא בבניין פיעל: מילאתי, הסביל בבניין פועל: מולאתי, והחוזר בבניין התפעל: התמלאתי, מילאתי את עצמי. "התמלאתי בשוקולד" פירושו "מילאתי את עצמי בשוקולד". "התמלאתי געגועים" הוא נוסח דיבורי, ובמקרה זה לא מומלץ.
441
רבקה גרצובסקי שואל/ת: איזו מילה יכולה להחליף את 'למותם' במשפט הבא: "שנה למותם של הילד דניאל טרגרמן בן ה-5, שחר מלמד וזאביק עציון, זכרם לברכה". כזכור, השלושה הם אזרחים שנהרגו במבצע צוק איתן. לדעתי המילה מותם מתאימה יותר לכאלה שמתו במיטתם עקב מחלה או זיקנה. האם אפשר להשתמש במילה 'נפילתם' כשמדובר באזרחים? המילה 'נהרגו' אולי מתאימה יותר אבל אי אפשר מבחינת ההטיה לשלב אותה במשפט.
רוביק עונה:
הדילמה אכן אמיתית, שכן השימוש ב'נפל' מיוחס באתוס הלאומי לחיילים בלבד. הפתרון האפשרי 'שנה להריגתם' אינו רצוי, שכן איננו מציינים או מכבדים את מעשה ההריגה אלא את האזרחים המתים. אין ברירה אלא לפרט: שנה למותם של ..., שנהרגו מירי החמאס במבצע צוק איתן.
442
עמי גת שואל/ת: הסתבכנו בוויכוח משפחתי האם 'עלמה' היא אישה לא נשואה? בתרגום לאנגלית ולצרפתית מתקבלות המילים 'מיס' או 'מדמואזל', שהן בפירוש לא נשואות, ואילו במילונים עבריים עלמה היא אישה צעירה. מה קורה עם העברית?
רוביק עונה:
העברית בסדר גמור. 'עלמה' במקרא, במקורות ובספרות החדשה, היא אשה צעירה, כפי ש'עלם' הוא איש צעיר. מאחר שהיה צורך למצוא תרגום הולם ל-miss ולמדמואזל, השתרש התרגום 'עלמה', אך הוא התיישן ובוודאי אינו דוחק את הפירוש המקורי.
443
אוריאל שואל/ת: מה מקור המילה חוקה במשמעות קונסטיטוציה, מסמך מכונן המאגד את עקרונות העל של המדינה במסגרת חוקים? האם יש קשר בינה ובין המדרש בעניין הפרה האדומה ("זאת חוקת התורה"), כמו במשפט התלמודי "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי - אין לך רשות להרהר אחריה".
רוביק עונה:
המילה 'חוקה' מופיעה במקרא 100 פעמים, לצד 129 הופעות של המילה הקרובה במשמעות 'חוק'. ברוב המקרים היא מתייחסת למערכת חוקים כמו בביטויים 'חוקת עולם', 'חוקות הארץ' ועוד, ובאופן טבעי היא משמשת כמילה עברית הולמת לקונסטיטוציה.
444
גלעד שואל/ת: בכתיבת מכרז ממשלתי נדרשנו לשאלה איך יש לכתוב: "המציעים צריכים לעמוד באמות המידה שנקבעו" או שמא "המציעים צריכים לענות לאמות המידה שנקבעו", ואולי אפילו "להתאים לאמות המידה". בדיקת גוגל מראה ש'לעמוד' באמות מידה הוא הנפוץ, אך אני שואל איזה מן הביטויים ראוי יותר.
רוביק עונה:
אין ספק ש'לעמוד ב...' עברי יותר וראוי יותר, ומקורו בביטוי המקראי 'עמד בפרץ'. 'לענות על' הוא אמריקניזם, בעקבות answer the criteria. לטעמי הוא נשמע מאולץ אם כי אין לראות בו שגיאה. 'להתאים' נכון אבל יש בו נימה של פסיביות מצד המועמדים, בעוד 'לעמוד' מבטיח אקטיביות.
445
אמנון שואל/ת: ביחס למילה 'הונאה', בעבר אומרים 'הונה', 'הונתה'. כיצד זה נאמר בהווה/עתיד? מונֶה? יונֶה?
רוביק עונה:
בהחלט. כפי שמי ש'הודָה' בעבר (בניין הפעיל שורש יד"ה/ודה) 'מודֶה' בהווה ו'יודֶה' בעתיד; ומי ש'הורה' בעבר 'מורה' בהווה ו'יורה' בעתיד, כך מי ש'הונה' בעבר (שורש ינ"ה בניין הפעיל) 'מונה' בהווה ו'יונה' בעתיד. המילים האלה נראות מוזרות, כי אנו מתוודעים להונאה בדרך כלל לאחר שכבר בוצעה ונתגלתה, וקשה להיתקל באדם האומר לחברו "אני אוֹנֶה את מס הכנסה".
446
אלי שואל/ת: האם נכון לומר 'הייתי גר בתל אביב' או 'גרתי בתל אביב', וכדומה? האם יש כאן הבחנה בין פעולה נמשכת לפעולה קצרה?
רוביק עונה:
המבנה 'היה+בינוני' המציין אירוע מן העבר נהוג מאוד בלשון חז"ל. כך נכתב במסכת ברכות: "היה מהלך חוץ לכרך וראה אור, אם רוב נכרים - אינו מברך, אם רוב ישראל – מברך". גם הצירוף "רבי ... היה אומר" נפוץ מאוד במשנה ובתלמוד. בעברית החדשה השימוש הזה אופייני דווקא לשפת הדיבור, כדוגמת "הייתי עומד ברחוב והוא היה מדבר אתי". קשה להצביע כאן על הבחנה על פי אורך הפעולה. בתלמוד יש לעיתים לשימוש משמעות של נוהג: "הוא היה אומר", כלומר "הוא נהג לומר". בלשון ימינו הבחנה כזו אינה קיימת כלל.
447
סיון שואל/ת: מתי ואיך קיבל הפועל 'לגמור' את משמעותו המינית?
רוביק עונה:
הפועל במשמעות הזו פרץ לעולמנו בשנות השישים, ותועד לראשונה במילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה הבן יהודה. במילון שיצא ב-1972 הם הסתפקו בהגדרה קצרה: "הגיע לאורגזם מיני". הפועל פרץ בזכותה של אופליה שטראל, היא סטלה המגמרת מן הסרט "אסקימו לימון", שיצא לאקרנים ב-1978. ל'גמר' במשמעות הזו אין אב רשמי אך לא קשה להבין מדוע נבחר על ידי ועד הלשון של הסלנג. הוא שקוף ואינטואיטיבי יותר מ-come האנגלי, ומציין את השלמת תהליך האורגזמה.
448
קובי קונשטוק שואל/ת: למילה 'חבר' יש שתי משמעויות: או ידיד, או חבר קבוצה, כמו חבר כנסת וחבר מועדון. מה המשמעות המקורית, ואיך נוצרה המשמעות הנוספת?
רוביק עונה:
שילוב המשמעויות של 'חבר' פרטי ו'חבר' ציבורי מיוחד לעברית, והוא נעוץ בשימושים הרבים של המילה 'חבר' במקורות. בתלמוד חבר הוא לא רק ידיד קרוב, אלא כבר שותף ללימודים ולעבודה, וכן תלמיד חכם ומדקדק במצוות. הביטוי 'כל ישראל חברים' מאחד את החבר הפרטי והחבר השייך לקהילה רחבה. תרמו לכך גם ההתאגדויות השיתופיות שעמדו בבסיס הקמת היישוב העברי, שבהן נתפס אדם השייך לקיבוץ, להתאגדות או למפלגה כמעין חבר אישי.
449
גורי פלטר שואל/ת: בפרסומך האחרון קראתי שהאקדמיה החליטה שהתרגום העברי לקונדיטור הינו 'מגדנאי'. מדוע לא לחדש את המונח הישן 'פלטֵר', שהוא גם שם משפחתי, המופיע במילונים ושמקורו במשנה?
רוביק עונה:
פלטֵר הוא אכן בלשון חכמים גם בעל חנות לדברי מאפה וגם החנות עצמה. מקור המילה ביוונית. כמו מילים רבות המילה אינה בשימוש, וגם אינה באחד המשקלים של בעלי המלאכה. מכל הבחינות האלה 'מגדנאי' עדיף, והוא מכניס את הקונדיטור למחלקת מקצועות מכובדת כמו עיתונאי, מוזיקאי וחשמלאי.
450
שרון שואל/ת: עד לפני חצי שנה החיים שלי היו פשוטים: אשה לי היתה ושתי בנות. כשדיברתי עליהן עם אחרים, נהגתי לכנותן בתור "הבנות שלי", או שאלתי את אשתי "מה שלום הבנות". לפני כחצי שנה נולד לנו בן זכר מתוק כדבש ומאז קשה לי ומסורבל לומר לאחרים "הבנות והבן שלי...", או את אשתי "מה שלום הבנות ורֵעַ" ? האם יש פתרון? האם נכון להציגם כ"ילדים" למרות הרוב הנשי המובהק?
רוביק עונה:
בעברית צורת הריבוי 'ילדים' מתייחסת לבנים ולבנות גם יחד, היא מה שקרוי 'הצורה הלא מסומנת', בעוד 'ילדות' מתייחס לבנות בלבד. "הילדים שלי", וכן "מה שלום הילדים" הם ביטויים תקינים במקרה שלך, ולא הייתי מעמיס עליהם את המטען הכבד של שאלות המגדר בעברית.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >