שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
מנחם שואל/ת: איך רצוי לומר: "כהונה תחומה בזמן" או "כהונה מוגבלת בזמן"?
רוביק עונה:
שתי הצורות אינן שגויות אך גם אינן מדויקות, בין היתר מפני שיש כאן העתקה של תארים הקשורים למקום (תחום, גבול) לקביעת זמן. בדרך כלל אנחנו 'קוצבים' זמן, ולכן יש לומר "כהונה קצובה בזמן".
482
סיון שואל/ת: מתי התחילו להשתמש במילה "שמאלני" להבדיל מ"איש שמאל"?
רוביק עונה:
עד שנות השמונים 'שמאלני' היתה מילת גנאי לאדם בעל עמדות שמאליות קיצוניות, כגון תומך בקומוניזם. בתהליך הדרגתי המונח זלג לכל אנשי השמאל. הוא לא איבד את המיתוג השלילי שלו, אבל אומץ גם על ידי אנשי השמאל עצמם.
483
יניב שואל/ת: האין זו טעות להגיד "שנים ארוכות"? כמו שמטר או שעה אינם 'ארוכים' או 'קצרים', האם לא ראוי להגיד 'שנים רבות'?
רוביק עונה:
השפה אינה תמיד הגיונית, וזה חלק מחינה. כאשר אומרים 'שנים ארוכות' אנו משליכים מהמונח 'חיים ארוכים', שיש בהם שנות חיים רבות. כך כאשר במשחק הכדורגל אומרים 'כדור מצוין', אנו מתכוונים לבעיטה המצוינת ולא לכדור. לתופעה זו קוראים מֶטונימיה.
484
ארנון הראלי שואל/ת: אני עובד במפעל גדול שמשתמשים בו בעגורן לצורך הרמת ושינוע חומרים. האם יש לומר שהעגורן 'מרים' את החומרים מהרצפה, או שמא הוא 'מניף' אותם? מה ההבדל הין הרמה להנפה?
רוביק עונה:
'הנפה' היא מקרה פרטי של 'הרמה': הרמה נמרצת, ולגובה משמעותי. לכן נקבע למתקן ההרמה המסוגל להרים משאות כבדים לגובה רב מנוף, שהוא גם מונח פיזיקלי. עגורן הוא סוג גדול במיוחד של מנופים. עם זאת, הדגש בעבודת העגורן היא יכולת הנשיאה שלו ולא תמיד הוא נדרש להרמה לגובה, ולכן עדיף הפועל 'מרים'. 'מניף' משמש בעיקר לפעולה אנושית של הרמת אובייקטים כלשהם לגובה: דגלים, משקולות ולהבדיל, ילדים.
485
רותי ארז שואל/ת: מדוע משתמשים בביטוי 'לקות למידה' ולא 'ליקוי למידה'? מהו ההבדל בין 'ליקוי' כדוגמת ליקוי ירח לבין המילה 'לקות'?
רוביק עונה:
ההבדל אינו דרמטי, בשני המקרים מדובר בפגם כלשהו. המילה לקות בהקשרים קוגניטיביים נטבעה במילוני ועד הלשון בשנת 1942 כתרגום של disability בצירופים כמו 'לקות הקריאה' ו'לקות שכל'. קודם לכן היא נטבעה כחלופה למילה תקלה – fault - במילון האלקטרוניקה משנת 1929. השימוש במילה בהקשרים הקוגניטיביים מבחין בין ליקוי כלשהו, מליקוי ירח ועד ליקויים בתחזוקת מטוסים, לבין מגבלה אנושית שדינה ככל מגבלה אחרת.
486
עמית מגן שמואל שואל/ת: למה למחט יש קוף ולא חור?
רוביק עונה:
למחט יש חור, ולחור קוראים קוּף (ולא קוֹף!!), בעקבות מילה ארמית: קופא. נכון להשתמש גם ב'חור המחט', אבל שימוש במילה קוּף מעיד על שפה עשירה ומגוונת.
487
קארין בן אשר שואל/ת: האם מותר ונכון לומר "אין לי שינה" למצב המתאר אדם שאינו מצליח להירדם?
רוביק עונה:
זהו ביטוי דיבורי לגיטימי ואפילו נאה, והשאלה אם הוא מותר או אסור אינה רלוונטית. אם את מרגישה שהביטוי מבטא את תחושתך, הוא ראוי לכל דבר ועניין.
488
עמי גת שואל/ת: אני נתקל שוב ושוב בחדשות ברדיו בשימוש במילה 'סוג' לתיאור מותג. לדוגמה: "מכונית מסוג סוברו". לדעתי 'סוג' יכול להיות טנדר או ג'יפ, ואילו סוברו הוא שם יצרן.
רוביק עונה:
השאלה במקומה, 'סוג' אכן אינו מתאים מבחינת משמעות המילה לתיאור מותג. נראה שיש כאן התפתחות של השפה, מאחר ש'מכונית מתוצרת סובארו' נשמע מסורבל למדי. רצוי היה לחזור ולומר 'מכונית סובארו', 'משאית ליילנד' או 'טנדר פז'ו'.
489
עידו סימן טוב שואל/ת: אני עובד במפעל ייצור גדול. אחת לתקופה אנחנו מבצעים ניסיונות בתהליכי ייצור, בניית מוצר חדש ועוד. השאלה שתמיד פתוחה: האם מדובר בניסיון או בניסוי?
רוביק עונה:
'ניסוי' הוא מערך מורכב ומאורגן שנועד לבחון את הנסיבות והתנאים להצלחה של פרויקט, מוצר או תהליך. המילה 'ניסיון' מתאימה פחות גם מפני שלמילה משמעות רחבה כגון ב'ניסיון חיים', 'אין חכם כבעל ניסיון' וכדומה; וגם מפני שהיא מתארת מהלך פרטני ומצומצם יחסית לניסוי. אפשר לומר עם זאת שבמסגרת 'ניסוי' ניתן לבצע כמה 'ניסיונות'.
490
אפי שואל/ת: האם ניתן להשתמש במילה 'שִיּוּם' במשמעות assign כאשר מדובר בשיוך עובדים למשימות, בגיליון אקסל למשל?
רוביק עונה:
ממש לא. שיום הוא קריאת דברים בשם, והרי לאנשים המשובצים בגיליון יש כבר שמות. ל-asssign כמה וכמה מילים חלופות כגון שיבוץ, הקצאה, הצבה ועוד.
491
אלכס שפי שואל/ת: מה זה ויראלי? אני מכיר את המילה כמונח רפואי במובן נגיפי, כגון 'מחלה ויראלית'. באינטרנט נתקלתי במונחים כמו 'שיווק ויראלי' או 'סרטון ויראלי'. האם הכוונה שזה נפוץ ומתפשט מהר כמו וירוס, במובן החיובי של המילה?
רוביק עונה:
יש כאן אכן הרחבת משמעות של מילה מתחום לתחום באמצעות דימוי, ותיאורו של אלכס קולע לשני המובנים. ויראלי בעולם הדיגיטלי מתפשט בקצב נגיפי.
492
יוסי אבידור שואל/ת: לאחרונה נעשה שימוש רב בעברית במלה: וירטואלי, במשמע של: לא אמיתי, דמיוני. והנה, המלה הזאת באנגלית, משמעה בדיוק ההפך: כשאני רוצה לשכנע מישהו באמיתותן של העובדות אני משתמש במלה: virtually.
רוביק עונה:
virtually היא תואר פועל באנגלית שפירושו 'כמעט ממשי', בעקבות virtual כשם תואר. המילה נכנסה לשימוש הלשוני בימי הביניים, והיא מתאימה לאורח המחשבה המושגי של אותה תקופה. משמעותה של 'וירטואליות' היא 'בעלות על תכונות', כלומר, יכולת פוטנציאלית להשפיע ולפעול בדרך מסוימת. מכאן התפתחה לשמש במשמעות מורחבת של יכולת להשפיע על המציאות, גם אם היכולת אינה מתממשת בהכרח. המילה זכתה לעדנה בשנות האלפיים מפני שהיא מתאימה לעולם האלקטרוני-דיגיטלי, שביכולתו לברוא עולמות מרתקים שההבחנה ביניהם לבין העולם האמיתי מיטשטשת. מכאן קצרה הדרך לשימוש ב'וירטואלי' לכל עניין שבו המציאות מתחלפת בבדיון או בהזיה.
493
מתן אוריין שואל/ת: איך הומצאה המילה העברית מציאות? האם המילה הוויה לא היתה מספקת?
רוביק עונה:
'מציאות' נטבעה בימי הביניים, יחד עם מילים נוספות שבהן שימשה הסיומת –וּת ליצירת מושג כללי מופשט. וכך התגלגלה 'איך' ל'איכות', 'מה' ל'מהות', ו'מצוי', או 'מצוא' למציאות. במילה השתמשו הפרשנים הגדולים אבן עשר ורד"ק בעיקר ביחס לסוגיית מציאותו של אלוהים, ומכאן שהתרגום הנכון לשימוש שהם עשו הוא existence, כלומר, קיום. בעברית החדשה התרחבה משמעות המילה ל'מה שקיים בפועל' לעומת הבדיון או האשליה, כתרגום של reality. בתחום זה יש מילים קרובות נוספות כמו ממשות, וכאמור הוויה. לכל אחת מהן שימושים נבדלים, גם אם יש להן גרעין משמעות קרוב.
494
אסי שואל/ת: ברצוני לשאול על הביטוי ״אם נודה על האמת״, או ״בוא נודה על האמת״. איני מוצא הסבר המניח את הדעת לביטוי. מדוע יש לומר תודה על האמת?
רוביק עונה:
מקור התהייה המוצדקת של אסי הוא בשימושים שונים שהשורש וד"ה. מהשורש הזה נגזרו גם המילים תודה והודיה, וגם המילים הודאה ווידוי. שתי המשמעויות קיימות בעברית הקדומה ובשפות שמיות נוספות. נראה שהמשמעות המוקדמת יותר היתה אמירת האמת, או עדות על האמת: מי שמתוודה מעיד בפני אלוהים או אדם על מעשיו, מי שאומר תודה מעיד או מאשר את סגולותיו של אדם אחר או אלוהים.
495
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה זה 'לשנס' בביטוי "לשנס מותניים"?
רוביק עונה:
'לשנס' פירושו לשים חגור. לשנס מותניים: לשים חגור לקראת יציאה לקרב, ובהרחבה, להתארגן לפעולה נמרצת.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >