שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
איתן שטיינפלד שואל/ת: האם ומתי "מכיר תודה" הפכה ל"מוקיר תודה"?
רוביק עונה:
השימוש ב"מוקיר תודה" נפוץ, אך במקורו הוא שיבוש של "מכיר תודה", שהתגלגל מהביטוי המוקדם "מכיר טובה". אנו חשים בנוח עם הביטוי מפני שהוא מכיל את התחושה שזה שאנו מודים לו יקר לנו, ואנו "מוקירים" אותו, כך שאפשר לראות בו ביטוי עצמאי לגיטימי.
497
יהודה ספיר שואל/ת: ציינת כי "זה מרגיש לי" (אני מרגיש ש...) בא מן האנגלית. האם זה אומץ לעברית? האם נכון לומר כך?
רוביק עונה:
המונח המקובל להעברה כזו משפה לשפה הוא 'תרגום שאילה', אבל המטאפורה של האימוץ לגיטימית בהחלט.
498
יגאל סלע שואל/ת: 'פַלָּח' בערבית פירושו בעברית איכר, אבל בתקופת המנדט השתמשנו ב'פלח' כמצביע על בורות ונחיתות האם המקור בתרבות הבדואית, או זו יצירה' ישראלית מקורית?
רוביק עונה:
בתרבויות רבות, בעיקר בתקופה המודרנית, האיכר הוא גם שם נרדף לאדם פשוט וחסר השכלה. בגרמנית "ראש של איכר" פירושו טיפש. הרחבת המשמעות של 'םלח' מעובד אדמה לטיפש היא ישראלית, אם כי גם עובדי האדמה העבריים קראו לעצמם פלחים.
499
אלון שואל/ת: נניח שתומכיה הנלהבים של ציפי לבני יערכו כנס עבורה. מה הם יצעקו לה בעלותה אל הבמה: "הו הא מי זו באה, ראש הממשלה הבאה הבא"? "הבא הבאה"? "הבא הבא"?
רוביק עונה:
הם יצעקו (אם וכאשר): הו הא, מי זה בא, ראשת הממשלה הבאה. קצת מסורבל, אבל כך נקבע באקדמיה, וכבר מומש ב"ראשת האופוזיציה" שלי יחימוביץ, ו"ראשת מרץ", זהבה גלאון.
500
צבי ורד שואל/ת: מה מקור הכינוי "שמאלן" ? בישראל זה נחשב כינוי גנאי. לעומת זאת, "איש שמאל" אינו נחשב כינוי שלילי. בצד הימני של המפה אני לא מכיר מקביל ל"שמאלן".
רוביק עונה:
בשנות השישים והשבעים נטבע בשמאל הישראלי המונח 'שמאלנות' ככינוי גנאי חמור, שהוא סטייה אידיאולוגית לכיוון הקומוניזם העולמי. החל משנות השמונים-תשעים, כשהציבור הישראלי החל לנטות ימינה, הודבק כינוי הגנאי שמאלן לכל מי שמבטא עמדה שמאלית, גם אם היא מתונה ואפילו מרכזית. גם אנשי השמאל אימצו את המילה כולל בסיסמאות של מרץ, והשימוש ב'איש שמאל' כמעט ונעלם. מן הצד השני עומד 'הלאומן' או 'הלאומני'.
501
בני שוחט שואל/ת: האם למילה "עבדקן" יש משמעויות של כינוי גנאי? כמין תיאור כמעט אנטישמי של יהודי מאמין עם זקן עבות?
רוביק עונה:
'עבדקן' היא מילה ארמית-תלמודית ופירושה 'עב זקן', בעל זקן עבות, לצד זלדקן: דל זקן. בתלמוד היא אכן מופיעה ככינוי גנאי, ונאמר אפילו ש'עבדקן' הוא שוטה. הרצל מתהפך בקברו.
502
אלכס שפי שואל/ת: פעם היינו אומרים פשוט 'התאמה'; עם הזמן נוספו כמה מונחים מאותו שורש: 'תאימה', 'תאימות', 'מתאָם', תֹּאָם. אני מבקש לעשות סדר והבחנה בין כל המונחים האלה, מה המקבילות באנגלית ואיך משתבץ המונח 'הלימה' בסיפור הזה.
רוביק עונה:
ריבוי המילים הקרובות האלה אינו חדש, ומרחק המשמעות אינו מובהק. כולן עוסקות ביחס של דמיון מסוים, קשר חיובי או הקבלה בין שניים או יותר מרכיבים, כמו בני אדם, חפצים, מספרים ועוד. 'התאמה' היא שם הפעולה של הפועל 'התאים', המופיע בשיר השירים. 'תאימה' הוא שם פעולה של הפועל 'תָאַם', המופיע בספר שמות. המילה 'תֹאַם' במשמעות הרמוניה מופיעה בשירת ימי הביניים. גם המילה 'תאימוּת' מופיעה בכתבים עתיקים יחסית. 'מִתְאָם' היא מילה חדשה. המשמעויות קרובות, אך יש בידול מסוים בשימוש. תואם היא מילה ספרותית. מתאם היא מילה טכנית-מדעית ומקבילה למילים הלועזיות סימטריה וקורלציה. 'הלימה' משמשת גם היא בעיקר בהקשרים מדעיים וסטטיסטיים. 'התאמה' היא המילה הנפוצה והמתאימה (!) למצבים מגוונים. מה יש לומר, מילים תאומות (!), אך לא זהות.
503
דליה חסון גלעד שואל/ת: בתי שאלה מדוע אומרים עשרה לשתיים למשל ולא עשר (דקות) לשתיים? מדוע 'עשרה' בלשון זכר?
רוביק עונה:
זוהי שארית מן התקופה שבה דיברו ברגעים ולא בדקות. "עשרה רגעים לפני תשע" קוצר ל"עשרה לתשע".
504
נמרוד שפיר שואל/ת: בעקבות מילון שנת 2014: עוד מילה שכיכבה בצוק איתן ועד היום לא לגמרי ירדתי לפשרה "הַסְדָרָה".
רוביק עונה:
המילה היתה פופולרית מאוד שכן יש בה יסוד מקטין-ציפיות. בעוד 'הסכם' הוא מעין חוזה מחייב, הסדרה היא סיכום לטווח קצר ובמשמעות טכנית. היא נולדה כבר בימי "עמוד ענן", והתוצאות מעידות שהיתה נחוצה.
505
שלומית שואל/ת: האם ניתן לומר 'מבלי' (כמו במשפט "מבלי לפגוע בזכויות"), או שיש לומר "בלי"?
רוביק עונה:
בתנ"ך 'בלי' פירושה בשתי הופעות אבדון וכיליון (שורש בל"ה). בעשרות הופעות אחרות היא משמשת כמילת שלילה, שהתפתחה מהמשמעות הראשונה. לצד אלה נוספו לה במקרא אותיות שימוש: 'בבלי', 'לבלי', ו'מבלי' בתפקידים שונים. מ' ב'מבלי' נוספה כמילית אופן או סיבה. הצורות המורכבות האלה משמשות היום בשפה הגבוהה ובשפת המשפט. "מבלי לפגוע בזכויות" פירושו "באופן שאינו פוגע בזכויות".
506
טלילה אבני שואל/ת: מדוע אפשר לומר 'אני נוסעת לְקיבוץ סער', אבל לא 'אני נוסעת לעיר חיפה'?
רוביק עונה:
אין לכך הסבר לשוני אלא היסטורי. הקיבוצים היו ועודם צורת חיים ייחודית, והתוספת 'קיבוץ' לפני השם יוצרת בידול ביניהם ליישובים מסוגים אחרים, כגון מושבים או כפרים.
507
קובי שואל/ת: כולם, מיעקב עד פרעה, 'חולמים חלום'. מה פשר כפל הלשון הזה?
רוביק עונה:
מדובר בתופעה תחבירית-סגנונית הקרויה "מושא פנימי", כאשר הנשוא והמושא נגזרים מאותו שורש. על פי הבלשנית נגה אילני תפקידו "להדגיש ולחזק את הפועל". על עשו נאמר "ויצעק צעקה גדולה ומרה", ועד היום אנחנו "עושים מעשה", "מספרים סיפור" ועוד ועוד.
508
אבישי טופול שואל/ת: לקוח בסופרמרקט באוסטרליה אמר לי שהוא השתתף במכביה בטורניר masters. האם זה אומר שהוא מומחה בתחומו?
רוביק עונה:
במכבייה קיימות תחרויות מאסטרס לספורטאים מבוגרים בהתייחס לגילם, ככל הנראה בהשפעת מינוח אנגלי שנועד לכבד ספורטאים ותיקים. בישראל נקראים טורנירים כאלה בדרך כלל "טורניר ותיקים".
509
יצחק רייס שואל/ת: אולי תוכל להסביר לי מה כל כך מפריע לי בשימוש החדש למילה "לגמרי": "נהנית מהסרט? לגמרי".
רוביק עונה:
"לגמרי" במשמעות "בהחלט" היא צורה דיבורית מקובלת, בעיני יש לה חן רב. אין הבדל משמעות בינה לבין "בהחלט", פירוש שתיהן הוא "באופן סופי ושלם". מה שמפריע לך כנראה היא ההגייה המלעילית של המילה, האופיינית לשפת דיבור. צריך לזכור "לגמרי" היא מילה ארמית-תלמודית, וקשה לקבוע מסמרות איך היא נהגתה בימי התלמוד.
510
גילה וכמן שואל/ת: מתי שינתה המלה 'צייתן' את משמעותה מ'מצותת' (בלשון חז"ל) למשמעות הרווחת היום (ממלא הוראות בדבקות)?
רוביק עונה:
במשל המפורסם אודות איברי האדם נאמר שהאשה לא נבראה מן האוזן "שלא תהי צייתנית", וכאן המשמעות היא 'סקרנית'. המשמעות המקובלת היום גלומה בפועל התלמודי 'לציית', שפירושו לשמוע בקול מישהו. נהוג לטעון שצייתן במשמעות הזו היא מילה חדשה, אך מילון אבן שושן מראה שהיא מופיעה כבר בלשון חכמים. שתי המשמעויות קשורות להקשבה (ומכאן גם ציתות), וקרובות למילה הערבית צ'ות, שפירושה קול.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >