שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
526
שואל/ת: באוניברסיטה מחלקים פרסים על "הצטיינות יתרה". מה הרעיון? הרי הצטיינות היא דרגה מיוחדת מכולם, ואילו "יתרה" פירושה "מיותרת". אם באים להוסיף דרגה, כאילו ממעיטים מאיכות הדרגה התחתונה?
רוביק עונה:
"יֶתֶר", "יָתֵר" ובנקבה "יְתֵרה" פירושן "בכמות רבה מן הנדרש". מכאן הן מקבלות משמעויות שונות על פי ההקשר. לעתים מדובר בתוספת ראויה כמו בביטויים "יתר שאת", "יתרה מזאת", "נשמה יתרה", ולעתים בתוספת שאינה ראויה, דהיינו "מיותרת", כמו בביטויים "גאווה יתרה", ”עומס יתר", "תיקון יתר" או "יתר על המידה". "הצטיינות יתרה" היא הדרגה הגבוהה ביותר הנהוגה באקדמיה (בדרך כלל מעל 95 נקודות ממאה), ומשמעותה על פי ההקשר חיובית: הצטיינות רבה מן הנדרש אפילו מן המצטיין.
527
יעקב שי שואל/ת: לפעמים אני שומע באמצעי התקשורת כי "עורך הדין זרובבל ביקר בחריפות את שיטת המשחק של מאמן הפועל בית מחסיר", או שאלה ברדיו: "עורך הדין חנטריש, האם כלכלת ישראל תושפע מהקדמת הבחירות?" מה הקשר בין מקצועו של המרואיין לנושא?
רוביק עונה:
"עורך דין" אינו רק מקצוע אלא דרגה רשמית המוענקת על ידי מוסדות מוכרים, ולכן אזכור התואר לגיטימי. גם בעלי תואר דוקטור רבים מתבטאים בתחומים שאינם בתחום עיסוקם, אבל כלי התקשורת מקפידים על אזכור התואר.
528
שואל/ת: באחת ממאמריך נכתב הצירוף "בלסנו חמוצים". ידוע שפעולת הבליסה אינה קשורה כלל באוכל אלא בעשיית חריץ בפרי השקמה (ג'ומס) כדי לזרז את הבשלתו. מתי ומדוע השתרש פועל זה בהקשר לאכילה מרובה?
רוביק עונה:
אין כל קשר בין בליסת שקמים המקראית לבליסת המזון הישראלית. בלס מזון הוא פועל סלנג חדש, ולפי כל הסימנים הוא נוצר בעקבות "בלע". התופעה של פעלים קרובים במשמעות, הזהים בשתי אותיות שורש ושונים בשלישית, קיימת בעברית ובשפות השמיות, והיא מומשה כאן: לאותיות ב"ל של "בלע" נוספה ס'. מקור הס' יכול להיות מושפע מ"לעס" (בלס: בלע ולעס), ובעיקר מ"בולמוס" (בלס: בלע בבולמוס).
529
שואל/ת: ביום א' פותח רפי רשף את שידור תוכניתו "נכון להבוקר" ב"מהדורה ראשונה בשבוע", ביום ב' "מהדורה שנייה", וכן הלאה. האם תוכנית רדיופונית משודרת במספר מהדורות מדי שבוע?
רוביק עונה:
"מהדורה" גזורה מהפועל הארמי הדר, שפירושו חזר, ומופיעה פעמיים בתלמוד במילה הארמית "מהדורא". הצורה העברית מופיעה לראשונה בספרות השו"ת. בכל המקרים מדובר על עידכון חומר קיים לאחר זמן, במקרה התלמוד בפרשנות מעודכנת. בהוצאת ספרים מבדילים בין "מהדורה" שיש בה תיקונים לעומת "הדפסה" של ספר ללא שינוי. עיתונים מוציאים מהדורות במקרה של עדכון. "מהדורות חדשות" הרחיבו את המשמעות, אבל עדיין חל עליהם עקרון העידכון המתמיד. המקרה של רפי רשף הוא הרחבת משמעות מוגזמת, הרי כל תוכנית עוסקת בעניינים שונים מ"המהדורה" של אתמול.
530
שואל/ת: בילדות התמסרנו בינינו בכדור. האם "להתמסר" אפשר רק לבן זוג, עבודה וכו', או גם בכדור?
רוביק עונה:
הפועל "להתמסר" במשחקי כדור נחשב סלנג ילדים, אך הוא הגיוני מאוד: בניין התפעל בין יתר תפקידיו מתאר הדדיות. אין הבדל עקרוני בין "להתכתב" (לכתוב זה לזה), להתנשק (לתת נשיקות זה לזה) ו"להתמסר" (למסור זה לזה).
531
שואל/ת: בעירי חיפה האזור המכונה "העיר התחתית" נמצא מבחינה טופוגרפית בחלק הנמוך של העיר. כאשר אומרים "אני יורד העירה", הכוונה היא "אני נוסע לעיר התחתית". גם המונח המקביל באנגלית downtown מרמז על הפרשי גובה. המשמעות של מונח זה היא המרכז המסחרי של העיר, אבל מה מקורו? האם זה קשור לטופוגרפיה?
רוביק עונה:
על פי מילון אוקספורד, to go down town פירושו "ללכת אל תוך העיר", דהיינו, אל המרכז, לאו דווקא למקום נמוך יותר. מכאן צמח הצירוף downtown. בחיפה, במקרה, יש התאמה בין הגיאוגרפיה לבין המעמד המרכזי של החלק הזה בעיר, ולכן נוצרה אסוציאציה בין "העיר התחתית" לבין downtown. הביטוי "לרדת העירה" מקובל בעיקר בפרוורים או ביישובים כפריים הקרובים לעיר גדולה.
532
שואל/ת: בעל המקצוע סניטר נקרא בעברית תברואן ועוסק בתברואה. כיצד הוצמד השם "סניטר" למי שמשמש כוח עזר ושליחויות בבית-חולים?
רוביק עונה:
רוב מונחי היסוד העוסקים בבריאות נלקחו מן הגרמנית, כמו אחות, בית חולים ועוד, וכך גם כאן. sanieren בגרמנית פירושו להבריא, sanierung – תברואה. סניטר בגרמנית הוא מה שקשור לתברואה, ואילו סאניטאטר (sanitater) הוא חובש. החובש והתברואן אוחדו למילה אחת.
533
יעל שואל/ת: בעל מטוויה אחד השתמש במילה ציוף לצורך תיאור פעולה של עיבוי חוטים לא ע"י ציפוי, אלא בפעולת גלגול וסיבוב החוט סביב עצמו. האם זה נכון?
רוביק עונה:
ל"ציוף" שתי הוראות: כושר ציפה או flotation, וההוראה שהביאה יעל, שמקורה במילה התלמודית ציף, צמר מרוט ומנופץ.
534
שואל/ת: בעמוד הראשון של "מעריב" נכתב כי "חבר אגד התבשר על מות חבריו". למיטב ידיעתי "בשורה" מתייחסת לידיעה משמחת?
רוביק עונה:
במקורות השימוש ב"בשורה" הוא כמעט אך ורק לידיעה טובה. בעברית החדשה התרחב השימוש גם לידיעה רעה, אולי בשל היעדר מילה מתאימה. כך גם נולדו הביטויים "בשורה מרה", ו"בשורת איוב".
535
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה הכוונה ב"לטרוף ביצים"?
רוביק עונה:
הכוונה איננה לאכול ביצים רבות ובבת אחת, לפי המשמעות התנ"כית של "טרף" (טרוף טורף יוסף!), אלא לערבב אותן. ערבוב היא המשמעות התלמודית של המילה, ומכאן גם "ספינה טרופה", ספינה שהתערבבה בין הגלים ונטרפה. יש השערה ש'טרף' התלמודי (לערבב) הוא פיתוח והרחבה של 'טרף' התנ"כי (לחסל, להשמיד באמצעות אכילה).
536
שואל/ת: בקטלוג החדש של "איקאה" הבחנתי כי סיר בעל ידית אחת (ולא שתיים), מוגדר שם "קלחת". האומנם?
רוביק עונה:
לחכמי "איקאה" פתרונים. "קלחת" היא סיר גדול, גם במקרא וגם בימינו, ודי קשה להרים אותה באמצעות ידית אחת. אולי זו מילה בשוודית?
537
שואל/ת: בִּרְכּוֹן הוא טקסט מודפס של ברכת המזון. האם אפשר לקרוא לתפילת הדרך "תפילון"?
רוביק עונה:
השימוש הרווח "ברכון" מתייחס לא רק לברכת המזון אלא גם לתפילת הדרך ותפילות שימושיות אחרות.
538
אבי מכפר ורדים שואל/ת: מהי צורת בינוני יחיד ל"הונאה"? האם "אני מונה"?
רוביק עונה:
דקדוקית יש לומר "מונֶה", כפי שמי שמבצע הודאה "מודֶה", ומי שעוסק בהוראה "מורֶה". הצורה נשמעת מוזרה כי בדרך כלל אנחנו יודעים שמעשה מסוים הוא הונאה לאחר שכבר התרחש. נוסף לכך "מונה" הוא גם סופר, מהשורש מנה.
539
שואל/ת: בשנים האחרונות גובר והולך השימוש בצמד המילים "של ממש": "הישג של ממש", "הנחה של ממש", "כישלון של ממש" וכד'. האם הצמד הזה נכון מבחינת העברית?
רוביק עונה:
הצמד מצוי במקורות והופעתו הראשונה בתלמוד ירושלמי במסכת תענית: "אתם בכיתם לפני בכייה של תיפלות, חיי עתידין אתם לבכות בכייה של ממש". לטעמי הצירוף לא רק עתיק אלא גם נאה.
540
דר בן דן שואל/ת: מה שורש המילה "מכונן", ואיך היא הגיעה למשמעותה הנוכחית?
רוביק עונה:
"מכונן" חדרה לשפה מתחום הפסיכולוגיה הפרטית והקבוצתית. שורש המילה הוא כו"ן, הפועל "לכונן" מופיע בתנ"ך ופירושו לייסד, לקבוע דבר מיסודו, כמו "עד יכונן את ירושלים תהילה" בספר ישעיה. "מכונן" משמשת בעברית החדשה בעיקר כתרגום ל"פורמטיבי", כמו "אירוע פורמטיבי" או "שנים פורמטיביות", כלומר אירוע או שנים בהם נקבעים אופיו ודרך חייו של אדם. באנגלית אפשר למצוא במקביל באנגלית את constitutive event , הקיים גם בתחום הכימיה והפיזיקה, ואת הצירוף formative years.
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >