שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
אודי איילון שואל/ת: למה אנחנו 'נחשפים' למידע? לא נכון לכתוב שהמידע נחשף?
רוביק עונה:
'נחשף' הוא פועל סביל, כלומר, מישהו 'חושף' דבר מה, בעוד מקבל החשיפה 'נחשף'. זאת בין אם אובייקט החשיפה הוא אדם (ולא רק למידע, גם להשפעות, לווירוסים, לעלבונות ועוד ועוד), ובין אם הוא אינו אדם (במקרה זה מידע, אבל גם מסמכים, עדויות וכדומה). אדם יכול 'להיחשף ל...', כלומר, להיות בלתי מוגן מהשפעות כלשהן, או פשוט 'להיחשף', לעיני הציבור והתקשורת.
452
חי שואל/ת: קיימת בעברית סתירה לוגית. רוצח שכיר הוא בעצם עצמאי, לפחות בחלק מן המקרים. כיצד ניתן להסביר זאת?
רוביק עונה:
ל'שכיר' משמעות מרחיבה ומשמעות מצמצמת. במשמעות המצמצמת זהו אדם המועסק במשרה קבועה במוסד כלשהו, ומקבל משכורת מהמוסד המעסיק אותו. במשמעות המרחיבה זהו אדם המקבל שכר על עבודתו, ובמקרא יש גם 'שכירים' הנקראים למלחמה תמורת שכר. רוב השימושים האלה של 'שכיר' מלווים בגוון שלילי: שכיר חרב, שכיר עט, וכאמור בשאלה, 'רוצח שכיר'.
453
עמית שואל/ת: מה מקור המנהג להגיד 'בוקר' במקום 'בוקר טוב'?
רוביק עונה:
האמריקאים אוהבים מאוד קיצורים, ולכן הם נוהגים לומר זה לזה morning במקום good morning. העצלות היא מחלה מדבקת, ולכן אנו הולכים בעקבותיהם ומסתפקים ב'בוקר'. בעקבות הצורה האמריקנית yeah שהיא קיצור של yes הפכה 'כן' ל'כֶה', והלשון עוד נטויה.
454
משה שואל/ת: מניין באה 'הכי' בצירוף 'הכי טוב'? האם צורה זו מייצגת משלב נמוך יותר מאשר 'הטוב ביותר'?
רוביק עונה:
'הכי' היא במקורה צירוף מקראי של מילת השאלה הַ- והמילה כי, ופירושה 'האומנם'. ואולם באחד הפסוקים משמעות זו אינה ברורה. בשמואל ב כג 19 נכתב: "מִן־הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁה לֹא־בָא". בפסוק זה אפשר להבין את 'הכי' כמילת העצמה, והיא משמשת כך כבר בספרות התחייה. מילת ההעצמה הכי חדרה בעיקר לשפת הדיבור, ומכאן 'הכי טוב', 'הכי הכי' וכדומה. במקורות מילה דומה: הכֵי, שהיא מילה ארמית שפירושה כך, כה, ואין לה קשר ל'הכִי' כמילת העצמה.
455
אמה זהר שואל/ת: רציתי לשאול ממתי נהוג להשתמש במילה 'נער' במשמעות העכשווית שלה, להבדיל מילד?
רוביק עונה:
במקרא אכן כאשר מופיעה המילה 'נער' היא מתייחסת בדרך כלל לילד, ואת השינוי במשמעותה אנו מכירים בעיקר מן העברית החדשה. ואולם, כבר במקרא יש רמזים רבים היוצרים קרקע נוחה לשינוי הזה. בנביאים ראשונים נער הוא גם חייל, איש צבא צעיר; המילים 'נוער' ו'נעורים 'מתייחסים לגיל המאוחר לילדוּת כבר במקרא, וכך גם המילה 'נערות' בלשון חז"ל.
456
מירב רונן שואל/ת: נתקלתי בצירוף "גאווה לא מסותרת". האם זה מדויק? האם לא נכון לומר "גאווה לא מוסתרת"?
רוביק עונה:
לא רק מדויק אלא גם נאה, והמקור היישר מספר משלי: "טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת". "גאווה לא מוסתרת" אינו פסול, אבל חסר את המגע הפואטי של "מסותרת".
457
חגית שואל/ת: הודיעו בחדשות שנמצאה פצצה על סיפון מטוס נוסעים. האם זה תקין לשונית?
רוביק עונה:
זוהי דוגמה טובה להתפתחות בשימוש במילה באופן שאולי אינו תקין, אבל לאחר שהתקבל אין לפסול אותו. המילה 'סיפון' פירושה תקרה, מן השורש ספ"ן שפירושו כיסה, שממנו נגזרה גם המילה ספינה. לבטן הספינה (או האנייה) יש תקרה, שעליה ניצבים הימאים והנוסעים, כך שעבורם היא בעצם רצפה. במטוס אין לתיאור הזה משמעות, אבל עקב התפיסה המשותפת של האנייה והמטוס ככלי תחבורה נדדה המילה אל המטוס במשמעות המשטח או האזור שבו נמצאים הנוסעים ואנשי הצוות.
458
ערן רמות שואל/ת: שלום רב קראתי בעיון את מאמרך בעניין מסע הפלאות של העברית ומצאתי שם ביטוי ש'לא עושה לי שכל'. כתבת: "בתקופה הזו שהשתרעה על פני מחצית האלף הראשון לפני הספירה" ואני שואל - הרי האלף הראשון לפני הספירה התחיל במפץ הגדול, והלך והצטבר עד שהגיע לאלף האחרון שלפני הספירה, כי הרי כשהוא נגמר, עם כל מיליוני האלפים שלפניו, התחילה הספירה. היום לפני הולדתו של ישו הוא היום האחרון שלפני הספירה, אחריו התחיל האלף הראשון שאחרי הספירה, ואנחנו בקושי הגענו לשלישי.
רוביק עונה:
ספירת הנוצרים היא שיטה לתיארוך אירועים היסטוריים ופרה היסטוריים, והיא מקובלת מן המאה החמישית לספירה עם עליית ההשפעה הנוצרית. כדי לאפשר תיארוך של אירועים שקדמו לשנת אפס מקובל לספור לאחור, ממש כפי שיש מספרי מינוס במתמטיקה, ההולכים וגדלים ככל שהם מתרחקים מן האפס. המפץ הגדול אינו קשור לעניין, שהרי אין לו תאריך אלא השערות כלליות.
459
עדו שואל/ת: בני, בוגר חיל השירון, מרבה להשתמש בפועל 'להכווין'. אשתי מרבה להשתמש במילה 'הבניה'. האם השימוש במילים אלו נכון?
רוביק עונה:
'הבניה' היא מילה חדשה יחסית שפרצה לחיינו כאש בשדה קוצים, בעיקר בהקשרים סוציולוגייים ופסיכולוגיים, כתרגום של המונח האנגלי structuring. המילה מיוחסת בעיקר לעיצוב תרבותי-חברתי של אמונות ודעות. 'להכווין' הוא גזירה לאחור של שם הפעולה 'הכוונה', המשמש בעיקר בתחומי תעסוקה וחינוך. הפועל נוצר בשפה הצבאית, ושם הוא צורה גבוהה לכאורה של הפועל הפשוט והשקוף 'לכוון'. זה אולי 'נכון', אבל פלצני.
460
יוסי אביבי שואל/ת: כאשר מדובר על כך שארגון מסוים מקדיש 'חלק משמעותי' מפעילותו לביצוע של פעילות כלשהי, האם ניתן להבין מכך שזו רוב פעילותו?
רוביק עונה:
'משמעותי' הוא במקרה זה שם תואר יחסי. אם מדובר בארגון שיש לו פעילויות רבות בהיקפים קטנים, 'פעילות משמעותית' אינה אומרת בהכרח שמדובר בלמעלה ממחצית. אם תחום פעולתו מצומצם, 'משמעותי' ודאי יתקרב יותר לכל מאת האחוזים.
461
סיון שואל/ת: איך קרה שהמילה "לפספס" על נטיותיה (פספוס, פספסתי) לא מתנהגת בהתאם לכללי הדגש הקל?
רוביק עונה:
לפספס במשמעות להחטיא ולהחמיץ הוא פועל המשמש בסלנג, שאינו כפוף לחוקי בגד כפ"ת, ממש כמו הפועל להתחרפן. לא נמצא הסבר משכנע איך צץ 'לפספס' לעברית. הוא קרוב למילה פספוס במשמעות ילד קטן, שמקורה ערבית ופירושה פשפש, אך קשר המשמעות נראה רחוק.
462
שחר כרמל שואל/ת: בתנועת הנוער קוראים למפגש השבועי עם המדריך 'פעולה', שהוא שם מאוד לא אינטואיטיבי למפגש שכולל קריאת טקסטים ופירושם המשותף. מדוע, אם כן, זאת המילה שנבחרה ולא שיחה, מפגש, למידה וכד'?
רוביק עונה:
מניסיוני בתנועת הנוער 'פעולה' כללה משחקי כדור, שירה בציבור, משחקי חברה ודיונים ואפשר בהחלט להכניס אותם תחת המטרייה של 'פעולה' כקיצור של 'מפגש פעולה' ולא רק דיון. היא גם מקבילה לביטוי האנגלי activity במשמעות מפגש פעילות. מאחר שתנועות הנוער נוצרו תחת השפעה גרמנית, אני מניח שאפשר למצוא מקור גרמני למילה, ואשמח למידע נוסף בעניין.
463
יונתן שואל/ת: מתי התחילו להשתמש בביטוי 'דיסטַנס' בביטויים הצבאיים 'שמירת דיסטַנס' ו'שבירת דיסטנס'?
רוביק עונה:
קשה להצביע על נקודת זמן מדויקת, אך ככל הנראה המונח 'דיסטנס' שמשמעות הפער ההיררכי בין מפקדים וקצינים מצוי בשימוש בשפה הצבאית החל משנות השמונים. הוא נובע מאחת המשמעויות של המילה האנגלית distance: ריחוק רגשי והתנהגותי, היעדר פמיליאריות. ככל הידוע הוא אינו משמש במשמעות המקובלת בצה”ל בצבא האמריקני או הבריטי.
464
אבי בזאז שואל/ת: האם נכון לומר את המילה 'מֵימי' במשמעות 'דליל', ואם לא מהי המילה הנכונה?
רוביק עונה:
'דליל' ו'מימי' אינן מילים נרדפות. 'דליל' מתייחס לצפיפות, ולכן אפשר לדבר על שיער דליל, תנועה דלילה ועוד. 'דליל' יכולה להתייחס גם לחומרים כמילת ניגוד של 'סמיכות', ולכן מרק סמיך יהיה מרק שיש בו מעט מים לעומת מרק דליל שייקרא גם מימי. 'מימי' מתייחס לסוגיית כמות המים במזון או חומר אחר כלשהו, ובהשאלה במשמעות שטחי וחסר תוכן משמעותי.
465
נגה שואל/ת: אני סטודנטית לפסיכולוגיה. יש מילה שחוזרת על עצמה בכל המצגות, וקשה לי לשאת אותה, והיא 'גרייה'. הכוונה היא לגירוי, אולם מהיכרותי את השפה, המילה גרייה לא קיימת! האם אני צודקת?
רוביק עונה:
המילה 'גרייה' נקבעה על ידי האקדמיה ללשון במסגרת המילון לפסיכולוגיה עבור stimulation כבר בשנת 1942, וחזרה ואושרה ב-1994. במקביל יש גם במילוני האקדמיה ובוודאי בשיח המקצועי שימוש נרחב ב'גירוי', בעיקר כתרגום של stimulus. מכאן שגירוי הוא האובייקט החיצוני הגורם לתגובה, וגרייה היא התגובה עצמה.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >