שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
יוסי אביבי שואל/ת: כאשר מדובר על כך שארגון מסוים מקדיש 'חלק משמעותי' מפעילותו לביצוע של פעילות כלשהי, האם ניתן להבין מכך שזו רוב פעילותו?
רוביק עונה:
'משמעותי' הוא במקרה זה שם תואר יחסי. אם מדובר בארגון שיש לו פעילויות רבות בהיקפים קטנים, 'פעילות משמעותית' אינה אומרת בהכרח שמדובר בלמעלה ממחצית. אם תחום פעולתו מצומצם, 'משמעותי' ודאי יתקרב יותר לכל מאת האחוזים.
497
סיון שואל/ת: איך קרה שהמילה "לפספס" על נטיותיה (פספוס, פספסתי) לא מתנהגת בהתאם לכללי הדגש הקל?
רוביק עונה:
לפספס במשמעות להחטיא ולהחמיץ הוא פועל המשמש בסלנג, שאינו כפוף לחוקי בגד כפ"ת, ממש כמו הפועל להתחרפן. לא נמצא הסבר משכנע איך צץ 'לפספס' לעברית. הוא קרוב למילה פספוס במשמעות ילד קטן, שמקורה ערבית ופירושה פשפש, אך קשר המשמעות נראה רחוק.
498
שחר כרמל שואל/ת: בתנועת הנוער קוראים למפגש השבועי עם המדריך 'פעולה', שהוא שם מאוד לא אינטואיטיבי למפגש שכולל קריאת טקסטים ופירושם המשותף. מדוע, אם כן, זאת המילה שנבחרה ולא שיחה, מפגש, למידה וכד'?
רוביק עונה:
מניסיוני בתנועת הנוער 'פעולה' כללה משחקי כדור, שירה בציבור, משחקי חברה ודיונים ואפשר בהחלט להכניס אותם תחת המטרייה של 'פעולה' כקיצור של 'מפגש פעולה' ולא רק דיון. היא גם מקבילה לביטוי האנגלי activity במשמעות מפגש פעילות. מאחר שתנועות הנוער נוצרו תחת השפעה גרמנית, אני מניח שאפשר למצוא מקור גרמני למילה, ואשמח למידע נוסף בעניין.
499
יונתן שואל/ת: מתי התחילו להשתמש בביטוי 'דיסטַנס' בביטויים הצבאיים 'שמירת דיסטַנס' ו'שבירת דיסטנס'?
רוביק עונה:
קשה להצביע על נקודת זמן מדויקת, אך ככל הנראה המונח 'דיסטנס' שמשמעות הפער ההיררכי בין מפקדים וקצינים מצוי בשימוש בשפה הצבאית החל משנות השמונים. הוא נובע מאחת המשמעויות של המילה האנגלית distance: ריחוק רגשי והתנהגותי, היעדר פמיליאריות. ככל הידוע הוא אינו משמש במשמעות המקובלת בצה”ל בצבא האמריקני או הבריטי.
500
אבי בזאז שואל/ת: האם נכון לומר את המילה 'מֵימי' במשמעות 'דליל', ואם לא מהי המילה הנכונה?
רוביק עונה:
'דליל' ו'מימי' אינן מילים נרדפות. 'דליל' מתייחס לצפיפות, ולכן אפשר לדבר על שיער דליל, תנועה דלילה ועוד. 'דליל' יכולה להתייחס גם לחומרים כמילת ניגוד של 'סמיכות', ולכן מרק סמיך יהיה מרק שיש בו מעט מים לעומת מרק דליל שייקרא גם מימי. 'מימי' מתייחס לסוגיית כמות המים במזון או חומר אחר כלשהו, ובהשאלה במשמעות שטחי וחסר תוכן משמעותי.
501
נגה שואל/ת: אני סטודנטית לפסיכולוגיה. יש מילה שחוזרת על עצמה בכל המצגות, וקשה לי לשאת אותה, והיא 'גרייה'. הכוונה היא לגירוי, אולם מהיכרותי את השפה, המילה גרייה לא קיימת! האם אני צודקת?
רוביק עונה:
המילה 'גרייה' נקבעה על ידי האקדמיה ללשון במסגרת המילון לפסיכולוגיה עבור stimulation כבר בשנת 1942, וחזרה ואושרה ב-1994. במקביל יש גם במילוני האקדמיה ובוודאי בשיח המקצועי שימוש נרחב ב'גירוי', בעיקר כתרגום של stimulus. מכאן שגירוי הוא האובייקט החיצוני הגורם לתגובה, וגרייה היא התגובה עצמה.
502
שדמה שואל/ת: פגשתי במאמרים תורניים את המילה 'אמנם' בהוראת 'אבל', עניין מבלבל למדי. מה המקור לכך? והאם זה לא שימוש מיושן שאין לו מקום בכתיבה של ימינו?
רוביק עונה:
המשמעות המקובלת של 'אמנם' כבר מהופעותיו הרבות במקרא היא 'אכן, באמת'. ואולם במקרא הופעות רבות של 'אמנם' שעל פי ההקשר אינן מילות אישור אלא מילות ויתור, תנאי והסתייגות. רוב ההופעות האלה הן באיוב, ובדרך כלל הן יהיו בצירוף תנאי או הסתייגות כמו 'אף אמנם'. שימושים אלה השפיעו על השימוש במילה 'אמנם' גם בלשון חכמים, בספרות התורנית וגם בכתבי ההשכלה. בעברית החדשה השימוש ב'אמנם' כמילת הסתייגות אכן נשמע מיושן, אבל כפי שכותבת שדמה הוא עדיין חלק מהשפה התורנית.
503
איל אבדור שואל/ת: אני מתעניין במקור של תבנית מכתב רשמי בעברית. בעיקר תפסה את עיני המילה 'הנדון' המציגה את נושא המסמך. במכתב רשמי באנגלית נכתב בדרך כלל subject . חבר העלה סברה שהמקור צבאי.
רוביק עונה:
השימוש בתיבה 'הנדון' הוא ככל הנראה ייחודי לישראל, אך המקור אינו הצבא אלא התלמוד, שבו 'הנידון' פירושו 'הנושא שדנים בו'. הצורה 'נידון' המנוקדת בדגש – נִדּוֹן – היא ייחודית, ולכן נבחרה הצורה הפשוטה יותר, שגם מקורה בתלמוד אך במשמעות אחרת, 'הנָדוֹן'. אגב, אורי אבנרי נהג להתחיל את גיליונות העולם הזה בימי זוהרו בכותרת המתחילה במילה 'הנדון', ואחריה פירוט השערורייה השבועית.
504
חגי שואל/ת: מה השימוש הנכון במילים הֶסֵּעִים, הסעדה והרכשה, ומהיכן צצה המילה אוֹפיוֹן?
רוביק עונה:
לארבע המילים מכנה משותף: הן בעלות אופי מערכתי-ארגוני. 'הֶסֵּעִים' הם נסיעות המתבצעות באופן מאורגן וקבוע וכחלק ממערכת לוגיסטית. 'הסעדה' היא הספקה מאורגנת ומרוכזת של מזון, ומכאן היא שמו העברי של ענף הקייטרינג. 'הרכשה' היא מערכת מאורגנת של רכש, רכישת חומרים מוצרים וחלקים הדרושים לניהול של מפעל או ארגון. 'אופיון' היא יוצאת דופן כיוון שאינה מילה מוכרת, כמעט אינה מופיעה במילונים, וגם לא עברה את מסננת האקדמיה ללשון. עם זאת היא בשימוש במערכות שונות, ובמילון של אתר enacademic מצאנו אף הגדרה: "מכלול התכונות של מוצר מסוים, אופי, מהות, מאפיינים, דברים טיפוסיים". בעיני המילה היא מוטציה סמנטית ודקדוקית, אפשר ורצוי להסתדר בלעדיה.
505
לילי שואל/ת: מקרה אחד מרבים מן העיתונות: "עד שהמצב לא יירגע, השערים בינינו לבין השטחים חייבים להישאר סגורים". הרי מן ההיגיון ומצד הלשון אחת משתיים: או "עד שהמצב יירגע..." או "כל עוד המצב לא יירגע...". האם לא כן?
רוביק עונה:
הצירוף 'עד שלא' כפתיחה למשפט תנאי נפוץ מאוד במשנה ובלשון חכמים בכלל, והוא אכן עשוי לבלבל. כוונתו: לפני שדבר מה יקרה, כלומר, עד הרגע שבו המצב השלילי יתקיים. למשל: "המקדיש כרמו עד שלא נודעו בו העוללות, אין העוללות לעניים. משנודעו בו העוללות, העוללות לעניים" (מסכת פאה פרק ז). השימוש התלמודי מתקיים גם בעברית החדשה, למרות ש'כל עוד' פשוט ושקוף יותר.
506
לולי ורד שואל/ת: האם יהיה זה נכון להחליף את המלה 'ידיעון' במלה 'איגרת'?
רוביק עונה:
אפשר ונאה. 'איגרת' מציינת תקשורת ולא רק הצגת מידע. מילה אחרת שנכנסה לשימוש במקביל היא 'מידעון', ויש שמשתמשים במילה האנגלית ניוזלטר (מילולית: איגרת חדשות), המשמשת לא רק בתוך מוסד אלא גם בתפוצת המונים. לעניין זה נקבע הצירוף העברי 'איגרת מידע'.
507
אילניה שואל/ת: האם נכון לומר 'תרנגולת רובצת'?
רוביק עונה:
'רבץ' הוא פועל המתאר שכיבה או כריעה לצורכי מנוחה, ומתייחס לבעלי חיים. כלבים, בני בקר וצאן רובצים, ואין סיבה שתרנגולות לא ירבצו גם הן. על דרך הדימוי גם בני אדם נוהגים לרבוץ על שפת הים או מול הטלוויזיה כשלא בא להם לעשות משהו אחר, ואפילו על הכתפיים רובצת לפעמים אחריות.
508
איזי גור שואל/ת: מתי נפלה ומהיכן הגיעה מילת החטוטרת המכוערת 'זותי'? שוגים בה גם קצינים בכירים, אנשי משטרה, אקדמאים, קרייני רדיו וטלוויזיה, ואפילו מורים?
רוביק עונה:
'זותי' ככינוי רמז, ובעיקר 'הזותי', הוא שיבוש דיבורי נפוץ. מקורו בצירוף 'זאת היא': 'זאת' ככינוי רמז היא הנושא, 'היא' משמשת אוגד, ומכאן משפטים כמו בשיר של אריק איינשטיין 'רוח סתיו': "זאת היא עונה כזאת, חבוב". עצם הקיצור הדיבורי 'זותי' אינו צריך להפתיע. יש דוגמאות רבות לקיצור דיבורי, כמו מת'רוצה, מ'כפת לי ועוד. אפילו שלונסקי השתמש בקיצור 'מזתומרת' בספרי הילדים שלו. השיבוש הוא כאשר 'זותי' מתפקדת כחלופה של 'זאת', ובהתאמה ב'הזותי' במשמעות 'הזאת': "ראית את הגברת הזותי" הוא משפט חסר היגיון דקדוקי ולכן הוא יוצר אפקט של עילגות.
509
רפי הירשפלד שואל/ת: יש אורח, ויש מארח. האם הגיוני שיש 'רוצח' ויש 'מְרַצֵחַ'?
רוביק עונה:
אין הקבלה בין שני זוגות המילים שבשאלה. 'אורח' ו'מארח' נמצאים משני צידי המתרס. לעומת זאת, 'רוצח' ו'מרצח' הן מילים נרדפות, כאשר לבניין פיעל יש תפקיד מחזק, אך לא משנה משמעות. שתי הצורות, רוצח ומרצח, מופיעות במקביל במקרא.
510
גבי שחר שואל/ת: העבר שלך - עברךָ. העתיד שלך - עתידךָ. מה עושים עם ההווה שלך?
רוביק עונה:
הווה היא מילה בבינוני יחיד. יש לכאורה קושי בנטיות בגלל הסיום בתנועה, אבל עקרונית ניתן לומר הֹוֶוךָ. זה נשמע מוזר, ולכן אינו בשימוש, ואין סיבה לא להשתמש בצורה הפרודה: ההווה שלך.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >