שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
511
קארין בן אשר שואל/ת: האם מותר ונכון לומר "אין לי שינה" למצב המתאר אדם שאינו מצליח להירדם?
רוביק עונה:
זהו ביטוי דיבורי לגיטימי ואפילו נאה, והשאלה אם הוא מותר או אסור אינה רלוונטית. אם את מרגישה שהביטוי מבטא את תחושתך, הוא ראוי לכל דבר ועניין.
512
עמי גת שואל/ת: אני נתקל שוב ושוב בחדשות ברדיו בשימוש במילה 'סוג' לתיאור מותג. לדוגמה: "מכונית מסוג סוברו". לדעתי 'סוג' יכול להיות טנדר או ג'יפ, ואילו סוברו הוא שם יצרן.
רוביק עונה:
השאלה במקומה, 'סוג' אכן אינו מתאים מבחינת משמעות המילה לתיאור מותג. נראה שיש כאן התפתחות של השפה, מאחר ש'מכונית מתוצרת סובארו' נשמע מסורבל למדי. רצוי היה לחזור ולומר 'מכונית סובארו', 'משאית ליילנד' או 'טנדר פז'ו'.
513
עידו סימן טוב שואל/ת: אני עובד במפעל ייצור גדול. אחת לתקופה אנחנו מבצעים ניסיונות בתהליכי ייצור, בניית מוצר חדש ועוד. השאלה שתמיד פתוחה: האם מדובר בניסיון או בניסוי?
רוביק עונה:
'ניסוי' הוא מערך מורכב ומאורגן שנועד לבחון את הנסיבות והתנאים להצלחה של פרויקט, מוצר או תהליך. המילה 'ניסיון' מתאימה פחות גם מפני שלמילה משמעות רחבה כגון ב'ניסיון חיים', 'אין חכם כבעל ניסיון' וכדומה; וגם מפני שהיא מתארת מהלך פרטני ומצומצם יחסית לניסוי. אפשר לומר עם זאת שבמסגרת 'ניסוי' ניתן לבצע כמה 'ניסיונות'.
514
אפי שואל/ת: האם ניתן להשתמש במילה 'שִיּוּם' במשמעות assign כאשר מדובר בשיוך עובדים למשימות, בגיליון אקסל למשל?
רוביק עונה:
ממש לא. שיום הוא קריאת דברים בשם, והרי לאנשים המשובצים בגיליון יש כבר שמות. ל-asssign כמה וכמה מילים חלופות כגון שיבוץ, הקצאה, הצבה ועוד.
515
אלכס שפי שואל/ת: מה זה ויראלי? אני מכיר את המילה כמונח רפואי במובן נגיפי, כגון 'מחלה ויראלית'. באינטרנט נתקלתי במונחים כמו 'שיווק ויראלי' או 'סרטון ויראלי'. האם הכוונה שזה נפוץ ומתפשט מהר כמו וירוס, במובן החיובי של המילה?
רוביק עונה:
יש כאן אכן הרחבת משמעות של מילה מתחום לתחום באמצעות דימוי, ותיאורו של אלכס קולע לשני המובנים. ויראלי בעולם הדיגיטלי מתפשט בקצב נגיפי.
516
יוסי אבידור שואל/ת: לאחרונה נעשה שימוש רב בעברית במלה: וירטואלי, במשמע של: לא אמיתי, דמיוני. והנה, המלה הזאת באנגלית, משמעה בדיוק ההפך: כשאני רוצה לשכנע מישהו באמיתותן של העובדות אני משתמש במלה: virtually.
רוביק עונה:
virtually היא תואר פועל באנגלית שפירושו 'כמעט ממשי', בעקבות virtual כשם תואר. המילה נכנסה לשימוש הלשוני בימי הביניים, והיא מתאימה לאורח המחשבה המושגי של אותה תקופה. משמעותה של 'וירטואליות' היא 'בעלות על תכונות', כלומר, יכולת פוטנציאלית להשפיע ולפעול בדרך מסוימת. מכאן התפתחה לשמש במשמעות מורחבת של יכולת להשפיע על המציאות, גם אם היכולת אינה מתממשת בהכרח. המילה זכתה לעדנה בשנות האלפיים מפני שהיא מתאימה לעולם האלקטרוני-דיגיטלי, שביכולתו לברוא עולמות מרתקים שההבחנה ביניהם לבין העולם האמיתי מיטשטשת. מכאן קצרה הדרך לשימוש ב'וירטואלי' לכל עניין שבו המציאות מתחלפת בבדיון או בהזיה.
517
מתן אוריין שואל/ת: איך הומצאה המילה העברית מציאות? האם המילה הוויה לא היתה מספקת?
רוביק עונה:
'מציאות' נטבעה בימי הביניים, יחד עם מילים נוספות שבהן שימשה הסיומת –וּת ליצירת מושג כללי מופשט. וכך התגלגלה 'איך' ל'איכות', 'מה' ל'מהות', ו'מצוי', או 'מצוא' למציאות. במילה השתמשו הפרשנים הגדולים אבן עשר ורד"ק בעיקר ביחס לסוגיית מציאותו של אלוהים, ומכאן שהתרגום הנכון לשימוש שהם עשו הוא existence, כלומר, קיום. בעברית החדשה התרחבה משמעות המילה ל'מה שקיים בפועל' לעומת הבדיון או האשליה, כתרגום של reality. בתחום זה יש מילים קרובות נוספות כמו ממשות, וכאמור הוויה. לכל אחת מהן שימושים נבדלים, גם אם יש להן גרעין משמעות קרוב.
518
אסי שואל/ת: ברצוני לשאול על הביטוי ״אם נודה על האמת״, או ״בוא נודה על האמת״. איני מוצא הסבר המניח את הדעת לביטוי. מדוע יש לומר תודה על האמת?
רוביק עונה:
מקור התהייה המוצדקת של אסי הוא בשימושים שונים שהשורש וד"ה. מהשורש הזה נגזרו גם המילים תודה והודיה, וגם המילים הודאה ווידוי. שתי המשמעויות קיימות בעברית הקדומה ובשפות שמיות נוספות. נראה שהמשמעות המוקדמת יותר היתה אמירת האמת, או עדות על האמת: מי שמתוודה מעיד בפני אלוהים או אדם על מעשיו, מי שאומר תודה מעיד או מאשר את סגולותיו של אדם אחר או אלוהים.
519
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה זה 'לשנס' בביטוי "לשנס מותניים"?
רוביק עונה:
'לשנס' פירושו לשים חגור. לשנס מותניים: לשים חגור לקראת יציאה לקרב, ובהרחבה, להתארגן לפעולה נמרצת.
520
ירון שואל/ת: מזה זמן מטרידה מערכת החינוך את תלמידיה בהיסטוריה בהבחנה הדקה שבין "סיבות" ל"נסיבות". מה תשובתך בעניין?
רוביק עונה:
'סיבה' היא מונח מתחום התיאור הלוגי או המדעי והיא מציגה שרשרת אנכית: תופעה כלשהי גורמת לתופעה שבאה בעקבותיה. נסיבות (תמיד ברבים) הם התנאים הסובבים עניין או אירוע ומשפיעים עליו. השפעת הסיבה או הסיבות ישירה, השפעת הנסיבות עקיפה.
521
איתן שטיינפלד שואל/ת: האם ומתי "מכיר תודה" הפכה ל"מוקיר תודה"?
רוביק עונה:
השימוש ב"מוקיר תודה" נפוץ, אך במקורו הוא שיבוש של "מכיר תודה", שהתגלגל מהביטוי המוקדם "מכיר טובה". אנו חשים בנוח עם הביטוי מפני שהוא מכיל את התחושה שזה שאנו מודים לו יקר לנו, ואנו "מוקירים" אותו, כך שאפשר לראות בו ביטוי עצמאי לגיטימי.
522
יהודה ספיר שואל/ת: ציינת כי "זה מרגיש לי" (אני מרגיש ש...) בא מן האנגלית. האם זה אומץ לעברית? האם נכון לומר כך?
רוביק עונה:
המונח המקובל להעברה כזו משפה לשפה הוא 'תרגום שאילה', אבל המטאפורה של האימוץ לגיטימית בהחלט.
523
יגאל סלע שואל/ת: 'פַלָּח' בערבית פירושו בעברית איכר, אבל בתקופת המנדט השתמשנו ב'פלח' כמצביע על בורות ונחיתות האם המקור בתרבות הבדואית, או זו יצירה' ישראלית מקורית?
רוביק עונה:
בתרבויות רבות, בעיקר בתקופה המודרנית, האיכר הוא גם שם נרדף לאדם פשוט וחסר השכלה. בגרמנית "ראש של איכר" פירושו טיפש. הרחבת המשמעות של 'םלח' מעובד אדמה לטיפש היא ישראלית, אם כי גם עובדי האדמה העבריים קראו לעצמם פלחים.
524
אלון שואל/ת: נניח שתומכיה הנלהבים של ציפי לבני יערכו כנס עבורה. מה הם יצעקו לה בעלותה אל הבמה: "הו הא מי זו באה, ראש הממשלה הבאה הבא"? "הבא הבאה"? "הבא הבא"?
רוביק עונה:
הם יצעקו (אם וכאשר): הו הא, מי זה בא, ראשת הממשלה הבאה. קצת מסורבל, אבל כך נקבע באקדמיה, וכבר מומש ב"ראשת האופוזיציה" שלי יחימוביץ, ו"ראשת מרץ", זהבה גלאון.
525
צבי ורד שואל/ת: מה מקור הכינוי "שמאלן" ? בישראל זה נחשב כינוי גנאי. לעומת זאת, "איש שמאל" אינו נחשב כינוי שלילי. בצד הימני של המפה אני לא מכיר מקביל ל"שמאלן".
רוביק עונה:
בשנות השישים והשבעים נטבע בשמאל הישראלי המונח 'שמאלנות' ככינוי גנאי חמור, שהוא סטייה אידיאולוגית לכיוון הקומוניזם העולמי. החל משנות השמונים-תשעים, כשהציבור הישראלי החל לנטות ימינה, הודבק כינוי הגנאי שמאלן לכל מי שמבטא עמדה שמאלית, גם אם היא מתונה ואפילו מרכזית. גם אנשי השמאל אימצו את המילה כולל בסיסמאות של מרץ, והשימוש ב'איש שמאל' כמעט ונעלם. מן הצד השני עומד 'הלאומן' או 'הלאומני'.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >