שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
556
שואל/ת: בעירי חיפה האזור המכונה "העיר התחתית" נמצא מבחינה טופוגרפית בחלק הנמוך של העיר. כאשר אומרים "אני יורד העירה", הכוונה היא "אני נוסע לעיר התחתית". גם המונח המקביל באנגלית downtown מרמז על הפרשי גובה. המשמעות של מונח זה היא המרכז המסחרי של העיר, אבל מה מקורו? האם זה קשור לטופוגרפיה?
רוביק עונה:
על פי מילון אוקספורד, to go down town פירושו "ללכת אל תוך העיר", דהיינו, אל המרכז, לאו דווקא למקום נמוך יותר. מכאן צמח הצירוף downtown. בחיפה, במקרה, יש התאמה בין הגיאוגרפיה לבין המעמד המרכזי של החלק הזה בעיר, ולכן נוצרה אסוציאציה בין "העיר התחתית" לבין downtown. הביטוי "לרדת העירה" מקובל בעיקר בפרוורים או ביישובים כפריים הקרובים לעיר גדולה.
557
שואל/ת: בעל המקצוע סניטר נקרא בעברית תברואן ועוסק בתברואה. כיצד הוצמד השם "סניטר" למי שמשמש כוח עזר ושליחויות בבית-חולים?
רוביק עונה:
רוב מונחי היסוד העוסקים בבריאות נלקחו מן הגרמנית, כמו אחות, בית חולים ועוד, וכך גם כאן. sanieren בגרמנית פירושו להבריא, sanierung – תברואה. סניטר בגרמנית הוא מה שקשור לתברואה, ואילו סאניטאטר (sanitater) הוא חובש. החובש והתברואן אוחדו למילה אחת.
558
יעל שואל/ת: בעל מטוויה אחד השתמש במילה ציוף לצורך תיאור פעולה של עיבוי חוטים לא ע"י ציפוי, אלא בפעולת גלגול וסיבוב החוט סביב עצמו. האם זה נכון?
רוביק עונה:
ל"ציוף" שתי הוראות: כושר ציפה או flotation, וההוראה שהביאה יעל, שמקורה במילה התלמודית ציף, צמר מרוט ומנופץ.
559
שואל/ת: בעמוד הראשון של "מעריב" נכתב כי "חבר אגד התבשר על מות חבריו". למיטב ידיעתי "בשורה" מתייחסת לידיעה משמחת?
רוביק עונה:
במקורות השימוש ב"בשורה" הוא כמעט אך ורק לידיעה טובה. בעברית החדשה התרחב השימוש גם לידיעה רעה, אולי בשל היעדר מילה מתאימה. כך גם נולדו הביטויים "בשורה מרה", ו"בשורת איוב".
560
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה הכוונה ב"לטרוף ביצים"?
רוביק עונה:
הכוונה איננה לאכול ביצים רבות ובבת אחת, לפי המשמעות התנ"כית של "טרף" (טרוף טורף יוסף!), אלא לערבב אותן. ערבוב היא המשמעות התלמודית של המילה, ומכאן גם "ספינה טרופה", ספינה שהתערבבה בין הגלים ונטרפה. יש השערה ש'טרף' התלמודי (לערבב) הוא פיתוח והרחבה של 'טרף' התנ"כי (לחסל, להשמיד באמצעות אכילה).
561
שואל/ת: בקטלוג החדש של "איקאה" הבחנתי כי סיר בעל ידית אחת (ולא שתיים), מוגדר שם "קלחת". האומנם?
רוביק עונה:
לחכמי "איקאה" פתרונים. "קלחת" היא סיר גדול, גם במקרא וגם בימינו, ודי קשה להרים אותה באמצעות ידית אחת. אולי זו מילה בשוודית?
562
שואל/ת: בִּרְכּוֹן הוא טקסט מודפס של ברכת המזון. האם אפשר לקרוא לתפילת הדרך "תפילון"?
רוביק עונה:
השימוש הרווח "ברכון" מתייחס לא רק לברכת המזון אלא גם לתפילת הדרך ותפילות שימושיות אחרות.
563
אבי מכפר ורדים שואל/ת: מהי צורת בינוני יחיד ל"הונאה"? האם "אני מונה"?
רוביק עונה:
דקדוקית יש לומר "מונֶה", כפי שמי שמבצע הודאה "מודֶה", ומי שעוסק בהוראה "מורֶה". הצורה נשמעת מוזרה כי בדרך כלל אנחנו יודעים שמעשה מסוים הוא הונאה לאחר שכבר התרחש. נוסף לכך "מונה" הוא גם סופר, מהשורש מנה.
564
שואל/ת: בשנים האחרונות גובר והולך השימוש בצמד המילים "של ממש": "הישג של ממש", "הנחה של ממש", "כישלון של ממש" וכד'. האם הצמד הזה נכון מבחינת העברית?
רוביק עונה:
הצמד מצוי במקורות והופעתו הראשונה בתלמוד ירושלמי במסכת תענית: "אתם בכיתם לפני בכייה של תיפלות, חיי עתידין אתם לבכות בכייה של ממש". לטעמי הצירוף לא רק עתיק אלא גם נאה.
565
דר בן דן שואל/ת: מה שורש המילה "מכונן", ואיך היא הגיעה למשמעותה הנוכחית?
רוביק עונה:
"מכונן" חדרה לשפה מתחום הפסיכולוגיה הפרטית והקבוצתית. שורש המילה הוא כו"ן, הפועל "לכונן" מופיע בתנ"ך ופירושו לייסד, לקבוע דבר מיסודו, כמו "עד יכונן את ירושלים תהילה" בספר ישעיה. "מכונן" משמשת בעברית החדשה בעיקר כתרגום ל"פורמטיבי", כמו "אירוע פורמטיבי" או "שנים פורמטיביות", כלומר אירוע או שנים בהם נקבעים אופיו ודרך חייו של אדם. באנגלית אפשר למצוא במקביל באנגלית את constitutive event , הקיים גם בתחום הכימיה והפיזיקה, ואת הצירוף formative years.
566
שואל/ת: האם "פינוק" במשמעות עינוג היא מילה ייחודית לעברית, שהרי באנגלית הפועל to spoil הוא בעל מובן שלילי?
רוביק עונה:
"לפנק" הוא שורש מקראי שמשמעותו לענג, אך "מפונק" המודרני אינו בהכרח חיובי, והוא קרוב ברוחו לפועל to spoil. הפועל האנגלי הקרוב יותר ל"פינק" הוא to pamper, המתייחס בעיקר לפעוטים, ומכאן גם קירבת המותגים של חיתולי התינוקות: פאמפרס מול טפנוקים.
567
שואל/ת: האם במהלך השבוע אומרים "יום ראשון הזה" או "יום ראשון הבא", כאשר מדובר על השבוע הבא?
רוביק עונה:
הפתרון לדילמה פשוט: "יום ראשון הקרוב".
568
שואל/ת: האם המילה "לרגל" מתאימה רק לאירועים חגיגיים, או שאפשר להשתמש בה לכל צורך ועניין? האם זה תקני לומר "לרגל המצב הביטחוני"?
רוביק עונה:
אין שום דבר חגיגי ב"לרגל" והיא אינה קשורה לשלושת הרגלים. משמעותה מאז ספר בראשית ועד היום "מפאת", "עקב" וכו'. אומרים גם "ההצגה בוטלה לרגל מחלתו של האמן".
569
שואל/ת: האם המשפט "ידיו לטפו את שערה" נכון, או שיש לומר רק "הוא ליטף את שערה"?
רוביק עונה:
בשאלות סגנון קשה לקבוע מסמרות, אך רצוי להימנע ממשפטים נוסח "ידיו לטפו את שערה". גם ביטויים נוסח "מוחה התאמץ לגלות את התשובה" או "רגלו בעטה בכוח בכדור" סובלים מאותה צרימה. האדם פועל, ולא איבריו.
570
שואל/ת: האם ידוע מי ומתי החל את השימוש במונח "התנחלות" ו"מתנחלים", לישובים והמתיישבים מעבר לקו הירוק?
רוביק עונה:
על פי עדותו של חנן פורת, מי שטבע את המושג הם אנשי הקבוצה שהתיישבה בחברון בפסח 1968 בהנהגת משה לוינגר, תחילה במלון פארק ואחר כך בכמה בניינים בעיר. הם קראו לעצמם "מתנחלי חברון", ואף הציגו את הביטוי החדש בסיסמאות וכרזות. מקור המונח בפסוקים מקראיים כמו "והתנחלתם אותם לבניכם" (ויקרא כה).
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >