שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
601
שואל/ת: האם ידוע מי ומתי החל את השימוש במונח "התנחלות" ו"מתנחלים", לישובים והמתיישבים מעבר לקו הירוק?
רוביק עונה:
על פי עדותו של חנן פורת, מי שטבע את המושג הם אנשי הקבוצה שהתיישבה בחברון בפסח 1968 בהנהגת משה לוינגר, תחילה במלון פארק ואחר כך בכמה בניינים בעיר. הם קראו לעצמם "מתנחלי חברון", ואף הציגו את הביטוי החדש בסיסמאות וכרזות. מקור המונח בפסוקים מקראיים כמו "והתנחלתם אותם לבניכם" (ויקרא כה).
602
שואל/ת: האם משפטי שלילה כמו "אף פעם לא ראיתי אותך" או "לא אכלתי כלום מהבוקר". הם הגיוניים? הרי יש כאן שלילה כפולה, כלומר חיוב.
רוביק עונה:
אין כאן שלילה כפולה. "כלום" פירושו "משהו", "אף פעם" פירושו "גם פעם" או "גם פעם אחת", ובמשפטי שלילה תמיד תתווסף להם שלילה. הטעות נובעת מכך שהם אינם מופיעים במשפטי חיוב כמו "אכלתי כלום" או "אף פעם ראיתי אותך", ולכן "כלום" ו"אף פעם" נתפסים כשלילה בפני עצמם.
603
אבי שואל/ת: בוויכוח עם עמיתה לעבודה טענתי שאין כזאת מילה "השתחזר". במילון של אתר וואלה דווקא נמצא פירוש למילה, ועדיין קשה לי לקבל את זה. האם באמת ישנה מילה כזאת בשפה העברית?
רוביק עונה:
התשובה אינה מצויה במילונים אלא בשימוש. "שחזר" ו"שוחזר" (ש+חזר) מתייחסים לתיאור מפורט או מימוש מפורט של דבר מה שהיה בעבר. כאשר פירוט כזה נעשה כאילו מאליו, ללא התערבות, נזדקק לבניין התפעל ולפועל "השתחזר".
604
שואל/ת: האם נכון להגיד "לתקתק בדלת"?
רוביק עונה:
מסתבר שהביטוי מקובל בשפת הדיבור. כך למשל מעיד ישראלי ממוצא אתיופי במשפט שבו תבע נהג שקרא לו "כושי": "אני מתקתק בדלת (של האוטובוס) והנתבע לא פתח". בגירסת מעריצים להארי פוטר נכתב: "הארי תקתק בדלת ופטוניה פתחה אותה".
605
שואל/ת: המילה "משקל" מתייחסת לתחום המידות כמו נפח, כמו שטח. אז למה קוראים כולם למאזניים בשם "משקל"?
רוביק עונה:
"משקל" במשמעות מאזניים היא מילה בלשון הדיבור שבה התגלגל השימוש שעושים באמצעות הכלי (מדידת משקל) אל שם הכלי עצמו. בלשון הדיבור יש לעתים קרובות ערבוב דו-כיווני בין שם חפץ לבין הפעולה או השימוש שעושים בו, כמו "תן לי שתייה" (במקום "בקבוק משקה"), "כדור נפלא של בקהאם" (במקום "בעיטה נפלאה") וכדומה.
606
שואל/ת: הפועל "לסבול" פירושו חיובי ושלילי: "לסבול ממישהו" הוא שלילי, "לסבול את מישהו": חיובי. מה מקור הסתירה?
רוביק עונה:
הסתירה מדומה. "אני סובל ממך": אתה גורם לי סבל. "אני סובל אותך": אתה גורם לי סבל, אבל אני עומד בכך. בדרך כלל גם כאן השימוש שלילי: "אני לא סובל אותך".
607
שואל/ת: הקריין מודיע ברדיו שקופות הגמל "הניבו תשואות ריאליות שליליות". האם אין כאן שגיאה כפולה? איך אפשר לדבר על הפסדים במונחים של תנובה, ואיך אפשר לקרוא להכנסות מהשקעה "תשואות שליליות"? האם לא יותר פשוט לומר "קופות הגמל רשמו הפסדים ריאליים"?
רוביק עונה:
על פי מילון הבנקאות ושוק ההון של איתן אבניאון, "תשואה" היא התרגום למונח האנגלי yield ו"תשואה שלילית" היא תרגום ל-minus yield. אבניאון סבור שיש ממש בטענת צבי ארליך, בעיקר ביחס לשימוש ב"הניבו", אך המונחים האלה השתרשו ומקובלים בשוק ההון .
608
שואל/ת: השדרנים בגלגל"צ אומרים בדיווחי תנועה "ליאת תזמנה 30 דקות מהרצליה". האם זהו שימוש נכון?
רוביק עונה:
פירושו המקורי של תזמן הוא "תיאם זמנים". השימוש החדש שנולד בשידורי רדיו פירושו "מדד זמן". לטעמי אין לראות בכך שגיאה אלא הרחבה לגיטימית של משמעות הפועל.
609
חיים אנלין שואל/ת: הקצינים הבכירים בשירותי הכבאות נקראים טַפְסָרים. לדעתי, במסגרת הרפורמה הנדרשת בשירותי הכבאות, מן הראוי לשנות גם את שם הדרגה, שכן הפירוש המילולי של המילה 'טפסר' הוא 'פקיד', לבלר שממלא טפסים. יתר על כן, בלשון חז'ל הטפסר הוא 'זקן טיפש', על פי המדרש: 'אבל נבוכדנאצר טפסר – טיפש בחוכמה וסר בשנים' (בראשית רבה צ ג), או ביידיש: 'אַלְטֶר בּוֹק'. בהנחה שמפקדי הכבאים שלנו עושים יותר מאשר למלא טפסים, ובודאי שאינם זקנים טיפשים, האם לא הגיע הזמן להחליף את שם הדרגה?
רוביק עונה:
שאלה יפה והמידע מדויק. נכון שהטפסר, וזאת גם על פי המקור האכדי-שומרי, פירושו פקיד רושם, אבל באותם ימים ליודעי קרוא וכתוב היה מעמד על, ומכאן גם המילה שוטרים, הרושמים שטרות. בתלמוד כבר היה טפסר כינוי למפקד, ובימי הביניים למלאך. המדרש שמביא השואל הוא מעין משחק מילים, והוא משלים את המדרש על המילה המקראית אברך: אב בחוכמה ורך בשנים. מסקנה? אפשר להישאר עם "טפסר", בלי נזק חמור ובלי ועדת חקירה.
610
חיים מגבעתיים שואל/ת: שאלתי אשה נשואה למה הנייר שהיא הנפיקה לי יצא חם? תשובתה היתה: 'כי אני אשה חמה!'. תהינו ביחד על הקטע המיני והיא טענה שהיא 'אשה חמה לילדיה'. מי מאיתנו צודק? האם אשה יכולה להיות חמה במיטה וגם חמה לילדיה?
רוביק עונה:
אליעזר בן יהודה קרא למאמרו הראשון משנת 1881 "שאלה לוהֵטה", וזו אכן השאלה של חיים מגבעתיים. "אדם חם" הוא בעל רגשות ויצרים עזים, הנוהג לחשוף אותם. מכאן ואילך הדימוי הולך לאן שרוצים. "אשה חמה במיטה" מגלה להט מיני, "אמא חמה לילדיה" מגלה רגש אהבה מתפרץ. שתיהן, יש להניח, מחבקות ומלטפות. "חם מזג" הוא מי שנוטה להביע כעס, "חם על מישהו" לקוח גם הוא מתחום הכעס, ו"דם חם" זה מה שצבירה פיק אומר שיש לה. "קר" בהתאמה הוא אדם חסר רגש או שאינו נוהג לחשוף רגשות.
611
חיים מחדרה שואל/ת: בתוכניות הבישול הרבות בטלוויזיה מציעים להשתמש ב"קוֹרָט מלח". אצלנו בבית דיברנו אידיש, וזכור לי שאימי היתה מתייחסת לאותו קמצוץ מלח כ"קוּרְט מלח". גם קוּרטוב יפה לומר, הרי משם הקורט הגיע. מה נכון לומר?
רוביק עונה:
קוֹרֶט פירושו גרגר או קמצוץ, והוא מופיע במשנה במסכת מנחות: "ויקמוץ בימין קומץ, ועלה בידו צרור או גרגיר מלח, או קורט של לבונה, פסל". המילה הארמית הקרובה היא קורטא, ויש ככל הנראה קשר ביניהן לבין המידה קאראט, שבה מודדים גם זהב. קורטוב היא מידה של נוזלים, גם היא מהתלמוד, אך לא ברור הקשר בינה לבין קורט. "קוּרְט מלח" היא בדיחה של יֶקים, הזכורה לי גם מילדותי.
612
חן מתל אביב שואל/ת: לאיזה כיוון 'מפשילים שרוולים', למעלה או למטה? והאם אפשר להפשיל וילון? אם כן, לאיזה צד זה יהיה?
רוביק עונה:
'להפשיל' פירושו להסיג דבר מה לאחור. בתלמוד מפשילים בגדים, כלים ועוד, תמיד לאחור. מכאן שאת השרוול מפשילים כלפי השכם, כלומר, מקטינים את אורך השרוול, ומכנסיים מופשלים מורדים מהמותניים כלפי מטה. הפשלת הווילון, שימוש נדיר, תהיה פתיחתו, כלומר, הסגת הווילון הסגור לאחור. הפועל הערבי הקרוב פַשִׁלַ פירושה נסוג לאחור, ומכאן גם התגלגלה לפתחנו הפשלה בערבית המדוברת.
613
אברהם מנטל שואל/ת: מדוע מכנים את גיידמאק ואחרים אוליגארכים? אוליגרכיה היא שלטון מעטים אבסולוטי, ולמיטב ידיעתי טרם הגענו למצב זה?
רוביק עונה:
מדינת ישראל היא אכן דמוקרטיה ולא אוליגרכיה, אך השימוש ב"אוליגארך" מסמן את החשש שכוח היתר של בעל ממון זה או אחר מסכן את הדמוקרטיה ונוגד לרוחה. תופעה דומה היא הכינוי "חונטה" הניתן מידי פעם למצב שבו הנהגת המדינה מורכבת בעיקר מגנרלים לשעבר.
614
יוסי רוטביין שואל/ת: בנסיעותי הרבות ברכבת אני שומע את הכריזה המוקלטת: "הנוסעים מתבקשים לא לשכוח חפצים ברכבת". לפי הבנתי אין טעם לבקש מאדם לא לשכוח, הרי שכחה אינה דבר רצוני?
רוביק עונה:
משפטים רבים בשפה אינם נמדדים על פי ניתוח מילולי, אלא על פי השפעתם על בן השיח, מה שקרוי "פעולות דיבור". המשפט שמצטט יוסי בא לעודד את הנוסעים לתשומת לב בעת היציאה מהרכבת. עם זאת "הנוסעים מתבקשים לא להשאיר חפצים ברכבת" היה נשמע קולע ומדויק יותר.
615
יותם שואל/ת: נתקלתי במשקל נחמד במדעים מדויקים, החל על פעלים מרובעים: לַכסין - ניתן לליכסון, צַמצים - ניתן לצימצום. האם זה תקין?
רוביק עונה:
למשקל "פעיל" שבמסגרתו נוצרו שמות התואר האלה כמה תפקידים. אחד מהם הוא במשמעות "ניתן ל...", כמו ב"אכיל" (ניתן לאכילה). ההחלה שלו על פעלים מרובעים הושפעה מההצלחה של החלה כזו על הבניינים הכבדים, אלא שבבניינים אלה נעזרת הנטייה בהכפלת ע' הפועל. המקרה של "צמצים" ו"לכסין" נשמע מוזר, אך הן לא לבד. המתרגמים משתמשים ב"תַרגים" (ניתן לתרגום) או "בלתי תרגים", והמדור שמע גם "בלתי פַרסים" (לא ניתן לפרסום).