שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
661
מוסי מהרצליה שואל/ת: לחדרי השירותים יש כינויים רבים. בעבר השתמשו גם במילה 'נוחיות'. מהיכן זה בא, והאם נכון לומר במשמעות הכללית 'נוחיות' או יש לומר 'נוחות'?
רוביק עונה:
נוחיות ונוחות הן מילים נרדפות. השם 'נוחיות' לבית השימוש ניתן בעקבות המונח האנגלי-אמריקני restroom, חדר מנוחה.
662
שואל/ת: איך קוראים לאשתו של סבא רבא?
רוביק עונה:
אשתו של סבא רבא (הסב הגדול) היא סבתא רבתא (הסבה הגדולה), כפי שבתרגום אונקלוס נינווה היא קרתא רבתא (העיר הגדולה).
663
אהרון בר שואל/ת: יש לי ויכוח ארוך עם אחותי האם ראשי התיבות בק"ע הינן ראשי תיבות תקניים, או שמא הם נוצרו על ידי עורכי דין למיניהם שחיפשו חיים קלים בתחום. מי צודק?
רוביק עונה:
ראשי התיבות בק"ע הם קיצור של "בקשר עם". אתר הקיצורים 'קיצור' מציין שאלה ראשי תיבות גם בשפה הצבאית: "בקשר עין". בענייני ראשי תיבות אין משמעות לתקניות אלא לשימוש בלבד. השימוש בבק"ע אכן אופייני בעיקר לעורכי דין.
664
שואל/ת: מי החליט ומתי לכנות את השמדת היהודים באירופה העולם השנייה בשם "שואה"?
רוביק עונה:
"שואה" היא מילה מקראית שמשמעותה הרס וחורבן. היא היתה נפוצה בארץ ישראל לתיאור אסונות עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. כך כונו למשל הפרעות בחברון ב-1929, הפרעות בבגדד והפוגרומים ביאסי. עם פרוץ המלחמה התרחב השימוש במילה. בשנת 1940 יצא לאור ספר שכתבו שליחים שהצליחו להימלט מפולין הכבושה ושמו "ימי השואה". השימוש ב"השואה" התבסס בנובמבר 1942 עם הפרסום הרשמי והמלא על היקפי ההשמדה, ומונח זה מופיע גם במגילת העצמאות. "השואה" כמונח ממלכתי רשמי נקבע בחוק יד-ושם משנת 1953. shoah הפכה בעשורים האחרונים למילה בינלאומית.
665
שואל/ת: מי ומתי ולמה קבעו שהפועל "עלה" משמש כביטוי למחיר? מה עניין עלייה לתשלום?
רוביק עונה:
"עלה" במשמעות מחיר כספי מופיעה באופן נדיר במשנה ואצל פרשני המקרא. יתכן שהמקור לכך הוא בפסוק המקראי ממלכים א': "שש מאות זהב יעלה על הצינה האחת", כשהכוונה לכסף המוצא מן האוצר ומונח על הצינה.
666
מיכאל אביעוז שואל/ת: מה מקורו של הביטוי המעצבן "ממקום של" (כגון: "אני לא בא ממקום של כעס, אלא...")?
רוביק עונה:
השימוש הנפוץ הזה חדש יחסית, אי שם בשנות התשעים. נראה שמדובר ביצור לשוני ישראלי בעל אופי ניו-אייג'י, בהשפעת המשמעות הרוחנית-דתית של "מקום" כאחד מכינויי האלוהות.
667
מנור שפר שואל/ת: מדוע "מטאור" ('המנכ"ל הזה הוא מטאור') ו"זינוק מטאורי" מתארים הצלחה, אם מטאור הוא עצם שצונח ומתרסק?
רוביק עונה:
הסטנדאפיסט המנוח ג'ורג' קרלין שאל אותה שאלה בדיוק, ובתיאוריה שניכם צודקים. נראה שדימוי המטאור מספר לנו סיפור על חצייה מהירה של החלל ומכאן גלגולו. בכל מקרה, הביטוי העברי נוצר בהשפעת הביטוי האנגלי.
668
משה ברנט שואל/ת: כאשר כתוב "התערוכה פתוחה מלבד שבתות וחגים בכל ימות השבוע", האם הכוונה שהיא פתוחה או סגורה בשעות אלה?
רוביק עונה:
"מלבד" על פי המקרא פירושו "נוסף על", ומכאן שהתערוכה פתוחה גם בשבת. אבל בעברית החדשה נוספה לו משמעות "חוץ מ..", והיא הפכה למשמעות הנפוצה יותר וכמעט הבלעדית, בעיקר בזכות הוראת "לבד" כ"נמצא מחוץ לכלל", ולכן מן הסתם התערוכה אינה פתוחה בשבת. יש קביעה שיש לומר "חוץ מ" רק במקרה של משפטי שלילה, כאשר כאן נשמר ההוראה המקורית (לא מלבד = לא נוסף על), אך הקביעה הזו אינה עומדת במבחן השימוש.
669
משה שרייבר שואל/ת: המפקד בסרט לבנון מודיע לפיקוד האזורי שיש לו הרוג והוא צריך פינוי. הוא משתמש בביטוי "יש לי מלאך", ועל פצוע הוא אומר "יש לי פרח" מאין לקוחים ביטויים אלה בעת קרב? האם זה חלק מהסלנג הצבאי, שבו חייל הוא גפרור ומפקד הוא קודקוד?
רוביק עונה:
פרח, כמו גם קודקוד וגפרור, הם מונחים משפת הקשר הצבאי, הקרויה גם נדב"ר, כלומר, נוהל דיבור ברשת. חלק מהם נקלטו בשפת הצבא גם בדיבור רגיל, ולא רק בקשר. מילת הנדב"ר להרוג היא הרדוף, ויתכן שמדובר בביטוי שנוצר ביחידה מסוימת.
670
שואל/ת: מתי ואיך אומרים "יום חמישי זה", "יום חמישי הקרוב" או "יום חמישי הבא" (יום חמישי הוא רק דוגמה לשאר ימי השבוע)?
רוביק עונה:
"יום חמישי זה" הוא צורה מקוצרת של "יום חמישי בשבוע זה", ומתייחס לשבוע שבו מדברים. "יום חמישי הבא" הוא קיצור של "יום חמישי בשבוע הבא", ומתייחס ליום חמישי בשבוע שאחרי זה שבו מדברים. קיצור כזה לגיטימי, אך הוא יוצר אי הבנות ועלול גם להרוס דייטים. למשל, אם נאמר ביום שלישי "יום חמישי הבא" יש חשש שהצד השני יחשוב שזה בעוד יומיים, ואם נאמר זאת ביום שבת הוא עלול לחשוב שזה בעוד שבועיים. אפילו בביטוי "יום חמישי הקרוב" יש מקום לאי הבנה. עדיף להשתמש בביטויים שאין בהם מקום לבלבול: "יום חמישי השבוע"; "יום חמישי בשבוע הבא". והכי טוב להצמיד תאריך.
671
עופר שואל/ת: את מי הרופא מיילד, את האישה או את התינוק? ואולי שתי הצורות תקינות: "צוות מד"א יילד תינוק בדרך לבית החולים", "בעל יילד את אשתו בביתם"?
רוביק עונה:
אכן, יילד בבניין פיעל כולל את הטיפול ביולדת ובתינוק. במקורות מדובר בדרך כלל בטיפול באם, מכאן גם תפקיד המיילדת המופיע בתנ"ך. בספר שמות נכתב "ביַלְּדְכֶן את העבריות". ההרחבה ליילוד התינוק היא בעברית החדשה, גם בהשפעת אנגלית, שבה הפועל המקביל to deliver מתייחס גם ליולדת וגם לתינוק.
672
עופרי מהמרכז שואל/ת: מה מקור הביטוי: "יש!" שמבטא הצלחה?
רוביק עונה:
המקור דו כיווני. הוא קיצור של "יש אלוהים", ביטוי המופיע בספר שמואל אבל מושפע מערבית (פי אללה!); והוא משמש בדרך דומה למילת השמחה והעידוד האנגלית yes!, שהצליל שלה מזכיר את "יש".
673
אורי חדד שואל/ת: אני שומע שכולם מברכים "לֵבְּריאות" אחרי עיטוש, ולא "לִבְריאות". מה דעתך על כך?
רוביק עונה:
לַבְּריאות היא צורה דיבורית, ומבחינה תחבירית היא הגיונית פחות מ"לִבְריאות". נוסף לכך, הטעם בה הוא על ההברה הראשונה בניגוד לכל כללי העברית התקינה. אולי היא אינה מסתדרת עם ההיגיון התחבירי, אבל אם מישהו אומר לי "לִבְריאות" בא לי מיד להתעטש שוב, והפעם בפרצופו.
674
עידו מוסרי שואל/ת: במגזין נשיונל ג'יאוגרפיק מסופר על מכונה בשם 'מנגיש ההדרונים'. האם אפשר לבטא את המילה כך, או שאמורים לומר מַגִּיש?
רוביק עונה:
מדובר בחידוש של מתרגם, אבל החידוש לגיטימי בהחלט. הידמות הנ' כמו ב"מגיש" היא הדרך הנפוצה ביותר בפעלי פ"נ, אבל האופציה של שמירת הנ' קיימת בשורשים רבים, ולעתים תפקידה ליצור בידול, כמו בהבחנה בין "להנביט" (לגרום לעליית נבטים) לבין להביט (להסתכל).
675
עינת מראשון לציון שואל/ת: הראל בני בן ה-5 שואל מה הסיבה להוספת המילה 'מצוי' לשמות עצים ושיחים בארץ ישראל. מה לענות לו?
רוביק עונה:
'מצוי' הוא תרגום של המילה האנגלית המקובלת common, המציינת בין היתר את היותו סוג הצמח או בעל החיים נפוץ לעומת מינים חריגים או נדירים, כגון common oak tree (אלון מצוי).
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >