שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
526
הגר אור שואל/ת: לצורך עבודה בקורס אוניברסיטאי, אני מחפשת מידע על המשמעות וההיסטוריה של המילה 'הפקר'. ידוע לי שהמילה מופיעה במקורות במשמעות קניין שאין לו דורש. עם זאת, חשוב לי לדעת האם המילה נקלטה בשפת היידיש ומהי משמעותה ביידיש? והאם נכונה טענתה של ד"ר זיוה שמיר שביאליק 'עיברת' מחדש את המילה כאשר שזר אותה ביצירותיו, ואף הוסיף לה הטיות כמו 'הפקרות'?
רוביק עונה:
'הפקר' היא מילה משנאית ופירושה כאמור מה שאין לו בעלים, וזו משמעותה גם היום. היא אחת המילים העבריות שהפכו לחלק מן היידיש, וגם זאת באותה משמעות. מוכר גם הביטוי 'הפקר פטרושקה', שפירושו המילולי פטרוזיליית הפקר. אין לקבוע ביחס למילה הנפוצה כל כך במקורות שביאליק נדרש לחדש אותה. היא תמיד הייתה שם. כמו כן היא נפוצה מאוד בספרות התחייה, ומופיעה גם ביצירותיו של י"ל פרץ, שקדם לביאליק. המילה 'הפקרות' אינה מופיעה במילון חידושי ביאליק.
527
יוסי אבידור שואל/ת: רציתי לכתוב, בפורום תפוז של ריקודי עם, תיאור של רוקד המגיע תמיד לבוש בסגנון פרנג'י', כלומר, מהודר, שלא בהתאם לאופי הערב. חיפשתי ולא מצאתי אף תיאור על "פרנג'י" שאני מכיר מילדותי. לאן נעלם הפרנג'י שאני מכיר?
רוביק עונה:
'פרנג'י' דווקא מופיעה במילונים. במילון בן יהודה בן אמוץ הגדרתה "גבר הלבוש בהידור, לובש חליפה, מגבעת ועניבה וכד'". הדוגמה דווקא לא מחמיאה: "באמצע השבוע ראיתי אותו הולך פרנג'י, את השוויצר הזה". המילון מביא פירוש נוסף: "באורח אירופאי: "גילוח פארנג'י או ערבי?". במילון הסלנג של עבדכם הנאמן מופיע הערך פראנג'י: לבוש מהודר (נאמר לגנאי, מיושן): "היה הולך ברחוב? איך היה מולבש? פרנג'י? פרנג'י" (הגשש, השד, נסים אלוני); "לובשים חליפות פראנג'י עם עניבות והכל" (ילקוט הכזבים, 134). מקור המילה בערבית: פִירָאנְגִ'י, שפירושה צרפתי, ובהרחבה, זר כלשהו. במילון האנגלית-ההודית הובסון-ג'ובסון מוקדש לערך firinghee מקום נכבד, וזה ככל הנראה מקור המילה הערבית. פירוש המילה הוא צרפתי, אך השימוש בה מתייחס בשלילה לאירופאים באשר הם, בעיקר ליוצאי פורטוגל.
528
חיים זומר שואל/ת: יש לי שאלה לגבי המילה 'מה'. אני מוצא שרבים משתמשים במילה שלא בהקשר לשאלה. לדוגמא, ידיעה בעיתון ידיעות אחרונות: "מתווה הפשרה בין המדינה לחברות הגז נותר באופן פורמלי חסוי ולא הוצג לציבור, מה שהרחיב את המחאה נגדו". לי נראה שהמילה הנכונה צריכה להיות 'דבר' ולא 'מה'. מה נכון?
רוביק עונה:
מילות שאלה עשויות לשמש בשפה גם כמילות גוף, כלומר, מילים המייצגות אובייקט כלשהו. במקרים אלה מילת השאלה אינה מתפקדת כמילת הפותחת שאלה, אלא כמילה המייצגת שאלה נסתרת. בגלגולי השימוש הזה הפכה 'מה' גם מילה נרדפת ל'דבר', כמו גם בניב הידוע 'ויהי מה' (ואפילו אם יתרחש דבר כלשהו). באותה דרך 'מי' עשויה לשמש כמילת גוף המייצגת אדם או קבוצת אנשים, כמו בפסוק הידוע "מי לה' אלי" שבו 'מי' מייצגת את האנשים המאמינים, וגם עונה על שאלה נסתרת: מיהם אנשים המאמינים. גם למילת השאלה 'איך' גלגול דומה. במשפט "המורה לימדה אותי איך כותבים חיבור" 'איך' פירושה כאן 'הדרך' או 'האמצעים', והיא כוללת בחובה שאלה: "איך כותבים חיבור?"
529
שמוליק שואל/ת: מה פשר המילה 'מוצאי' בצירוף 'מוצאי שבת'? אני מבין ביטויים כמו 'בצאת השבת', 'ביציאת השבת' וכו׳, אבל 'מוצאי שבת'? '.
רוביק עונה:
'מוצא היא מילה נרדפת ליציאה, ולכן אין כל תמיהה בביטוי 'מוצאי שבת', שפירושו יציאת השבת. יש לכך גם מקור מקראי בספר בתהילים: "מוצאי בוקר וערב תרנין". הביטוי 'מוצאי שבת' מופיע במשנה שבע פעמים, ורווח מאוד בספרות התלמודית והפרשנית
530
אילן ארד שואל/ת: מוכר לי הפועל לשהות במובן של ללון, להימצא במקום מסוים. מוכר לי גם הפועל להשתהות במובן של לדחות, להמתין. האם מקורן של שתי המילים זהה? והיכן נכנס המושג שה"י פה"י (שבת היום פסח היום) שנאמר מתוך כוונה לזרז אנשים? האם הביטוי ללא שיהוי, ללא דחיה, מקורו במושג שה"י פה"י?
רוביק עונה:
'שהה' וכן 'השתהה' הם פעלים תלמודיים בני אותו שורש. אין גם מרחק משמעות רב בין 'נמצא במקום מסוים' לבין 'התעכב' (מלהגיע למקום אחר). שה"י פה"י מקורו במסכת מגילה, שם מסביר המן לאחשוורוש מדוע היהודים משתמטים מעבודת המלך בטענות כגון 'שבת היום', 'פסח היום'. בעברית החדשה הביטוי מתייחס לתירוצי בטלנים בכלל. מכאן יצר שלונסקי את הביטוי 'שהה ופהה', כלומר, התבטל ודחה את משימותיו.
531
ג'רמי בנשטיין שואל/ת: למה דווקא בשפת הספורט יש ביטויים מארמית כמו 'גומלין' ו'עונשין'? מתי ואיך זה נוצר אוצר המלים של משחקי הספורט השונים? האם זה "הונחת מלמעלה" מהאקדמיה, או שמא צמח מלמטה?
רוביק עונה:
'גומלין' ו'עונשין' הם מונחים תלמודיים-ארמיים בבינוני קל: 'גומלים' ו'עונשים'. הביטוי 'משחק גומלין' מופיע במילון האקדמיה ללשון לחינוך גופני בשנת 1958. ביטויים כמו 'פעולת גומלין' ואחרים נכנסו עוד בשנות השלושים. במילון החינוך הגופני מאותה שנה נכנסו גם ביטויים שונים כמו 'תחום עונשין' ו'רחבת העונשין', בהחלטות קודמות הם נקראו שלא על דרך הארמית: 'בעיטת עונשים', ובעיטת ה-11 נקראה בכל המילונים 'בעיטת עונש'. הביטוי 'בעיטת עונשין' מופיע בעיתון דאר היום בסוף שנות העשרים, כך שנראה שאפשר לייחס אותו לאיתמר בן אב"י. מי שסייע להחדיר מונחים תקניים ואפילו גבוהים לשפת הכדורגל הם שדרי הספורט, בעיקר בשנים האחרונות: גול ולא שער, בעיטת קרן ולא קורנר, ואפילו הפנדל נשאר מחוץ לשפת הטלוויזיה.
532
אלמוג שואל/ת: מדוע אומרים "המתנתי בתור שעות ארוכות", או "חיכיתי ימים ארוכים". הרי גם אם זמן ההמתנה הינו ממושך, השעות בה אינן ארוכות יותר מהרגיל. מדוע אין משתמשים ב"ימים רבים" או "שעות רבות"?
רוביק עונה:
צורת דיבור זו קרויה מטונימיה. נכון שכל השעות הן באותו אורך, אך כאשר אנו מחכים זמן ארוך אנו מעתיקים את תכונת האורך אל שעות ההמתנה, ומכאן "שעות ארוכות".
533
רחל שואל/ת: מדוע נאמר על מישהו שהוא 'התיקון שלי'? למשל, יש לי ילד שמאתגר אותי, ואז נאמר שהוא 'התיקון שלי'.
רוביק עונה:
'תיקון' הוא מונח יסוד בדת היהודית, מקורו בתלמוד והוא עוסק בדרך שבה על האדם לשוב ולהיות שלם בנפשו ובמעשיו. מכאן התגלגלו ביטויים רבים כגון 'תיקון הנפש', 'תיקון המידות', וכן 'תיקון עולם' שהוא שאיפה לשינוי מוסרי של העולם. מכאן נקראים גם ספרי הלכות ופרקי תפילה בשם 'תיקון'. כשאת אומרת בדוגמה שהבאת "אתה התיקון שלי" הכוונה היא שהוא מסייע לך בתהליך התיקון העצמי, בכך שהוא דורש ממך להעניק מעצמך ולפעול לשיפור מצבו.
534
יואב בן חיים שואל/ת: מה מקור השימוש בהוראת המתמטיקה במילה 'הנדסה' לגיאומטריה?
רוביק עונה:
מקורה של המילה 'הנדסה' הוא בערבית, מתקופת ימי הביניים. אז הייתה משמעותה גיאומטריה הן בערבית והן בעברית, בעקבות מילה פרסית. היא הורחבה למשמעות המקצוע והעיסוק של המהנדס, האינג'ינר, בעברית החדשה, בעקבות הערבית, שגם בה משמשת המילה הן לגיאומטריה והן לאינג'ינריה.
535
יוסי אבידור שואל/ת: שם התואר "קלוש" יכול היה לשמש את העברית גם כפועל, ובכך גם להעשיר את השפה. מדוע אפוא אף אחד, כולל סופרים עבריים, לא עשה משם התואר הזה גם פועל?
רוביק עונה:
ספרות ימי הביניים אהבה מאוד את השורש קל"ש, ויצרה בו פעלים במגוון בניינים: קָלַש, נקלש, הקליש, נתקלש ועוד. בעברית החדשה השימוש נקלש מאוד, אך לא נעלם. הפועל 'להקליש' זכה למשמעות נוספת: להשמיע קלישאה, או לדבר בקלישאות.
536
ליאור צרפתי שואל/ת: האם המילה "ריף" (שונית) היא מילה עברית רשמית?
רוביק עונה:
אכן, במילון לגיאוגרפיה משנת 1959 נקבע כי המילה האנגלית reef היא גם מילה עברית תקנית: ריף. במילון הביולוגיה משנת 2012 נקבע כי coral reef ייקרא 'שונית אלמוגים', אך יתר שימושי 'ריף' נותרו על כנם.
537
יונה קרוננברג שואל/ת: חלק מהחולים הבאים אלי מדווחים שהם "שתו את הכדורים". זאת מאחר ובלעו אותם עם נוזל. האם נכון לומר כך, או שהפעולה היא בליעה, גם אם נעשית עם שתיית נוזל?
רוביק עונה:
'שתו את הכדורים' הוא ביטוי הנהוג בשפת הדיבור, ולכן שאלת 'נכון לא נכון' אינה רלוונטית לגביו. הוא נולד בתהליך של מטונימיה: שתיית המים המאפשרת את בליעת הכדורים הפכה לשם המהלך כולו. בז'רגון הרופאים מוכר הביטוי 'תסמונת בָלִיתי', המתייחס לבני נוער המגיעים לחדר המיון ומספרים "בליתי כדורים", וכאן הכוונה לסמים.
538
תמי בר יוסף שואל/ת: אני אמא לבן בן 12 ובת בת 9. יוצא לנו לא מעט להשתמש במילה 'ערס', וכן במילה 'פרחה'. כשהילדים שואלים אותי מה זה אני מסתבכת ממש, ולא יודעת איך להסביר להם בלי ליפול לגזענות ועוד שכאלה. יש לך רעיון?
רוביק עונה:
אין צורך להוציא את השד העדתי מהבקבוק בשיחה עם הילד. 'ערס' ו'פרחה' הן מילים המייצגות התנהגות. 'ערס' הוא אדם בעל התנהגות מוחצנת המזכירה יסודות עברייניים, אף כי אינו בהכרח עבריין. הערס נוטה להשתמש בסממנים חיצוניים כגון מכוניות יוקרה, בגדים ודיבור אלים. 'פרחה' היא נערה קלילה, עילגת משהו ומחצינה התנהגות מינית ולבוש בולט אך חסר טעם. אלה כמובן הגדרות נסיבתיות, והן משתנות על פי רוח הזמן.
539
אריה שואל/ת: בקרוב אשתתף בוועדות שבהן יידונו ערעורים על החלטה מסוימת. חברי מתעקשים לקרוא לוועדה 'ועדת עַרְעָר', מן הסתם בסגנון "קרא עליו ערער" המופיע בגמרא. לי זה נשמע כמו "ערער בערבה", ונראה לי שצריך לקרוא לוועדה 'ועדת עָרָר'. מה נכון?
רוביק עונה:
'ערער' היא מילה תלמודית במסגרת הניב התלמודי הנפוץ 'קרא עליו עַרְעָר', עִרעֵר על דבריו של מישהו במהלך פולמוס. הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי והירושלמי. הביטוי באותה משמעות 'קרא עליו עָרָר' מופיע בתלמוד הירושלמי בלבד. בעברית החדשה נבחרה הצורה הקצרה יותר, עָרָר, והיא המשמשת בשפה המשפטית והמנהלית. המילה נקבעה במילון האקדמיה למנהל ציבורי משנת 1960. מאחר שמדובר בתחומים הנוטים לפורמליות, לא רצוי להשתמש בשני הביטויים במקביל. לגבי 'ערער בערבה', מילון הבוטניקה של האקדמיה קבע את שם הצמח עַרְעַר לקבוצת צמחים המזכירה את תיאור הצמח המקראי, ואת השם עָרָר לצמח אחר, כאן בעקבות הערבית.
540
מיכאל שואל/ת: בשעתו היה נהוג להגות את ה' הידיעה אחרי אותיות בכל"ם: בהדבר, כהדבר, להדבר, מהדבר. היה ונעלם? לא היה בכלל? שגיאה?
רוביק עונה:
'מהדבר' הוא תקין וזו הדרך הבלעדית. באשר לאותיות בכ"ל, הנוהג היה גם היה, ונעלם כמעט לגמרי. הוא מוכר בעיקר החל מן המאה ה-19, הן בכתבים דתיים והן בספרות ההשכלה. אליעזר בן יהודה למשל הקפיד לכתוב ולדבר כך. נראה שיש כאן השפעה של שפות זרות, שבהן יש לכל אחת ממילות השימוש מעמד של מילה עצמאית, שכן במקרא ולשון חכמים הנוהג הזה אינו קיים.
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >