שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
541
אביטל שואל/ת: בגיאומטריה אנו מבדילים בין עיגול למעגל. כיצד נכון להתייחס לנקודות במרחב זה? הנקודות הן בתוך המעגל או בתוך העיגול, מחוץ למעגל או מחוץ לעיגול?
רוביק עונה:
יש בלבול רב בשימוש בין שתי המילים, אבל משמעותן ידועה. 'מעגל' הוא מונח קווי. 'עיגול' מתייחס לשטח, הוא השטח שבתוך המעגל. לשאלה, נקודות הן תמיד בתוך (שטח) העיגול. גם במקרה של נקודות חיצוניות עדיף להשתמש במונח השטח, עיגול.
542
נתן שואל/ת: האם ניתן לומר 'אף אחד' בלי מילת שלילה? שהרי אף אחד פירושו 'אפילו אחד', כך שאין לדברים פשר בלי תוספת מילת שלילה. כמו כן, האם נכון לומר לצרף מ"ם או בי"ת למילה 'אף', כמו למשל במשפטים הבאים: "הוא לא קיבל גיבוי מאף אחד"; "הוא לא תמך באף מדינה קומוניסטית".
רוביק עונה:
פירוש המילה 'אף' במקרים אלה הוא 'גם', ובמקרים מסוימים לצורך הדגשה 'אפילו', שהיא הרכב של 'אף אילו'. יש למילה מגוון שימושים ולא לכולם יש הקשר שלילי. למשל: 'אף כי': גם כי; 'יפה דודי אף נעים': יפה דודי גם נעים. במקרים שאליהם מתייחסת השאלה אנו מבינים את השימוש כשלילי על פי ההקשר, במשמעות 'גם לא', ובעקבות השימוש הנפוץ מילת השלילה מושמטת. להשמטה כזו קוראים אליפסה, או הֶשְמֵט. התופעה מוכרת גם ממילים וצירופים כמו 'שום דבר', או 'כלום', שפירושם הוא 'משהו'. כך בתשובה לשאלה יומיומית, בסוגריים החלק המושמט: 'מה קרה?' 'שום דבר [לא קרה]'. 'מה השתנה?' 'כלום [לא השתנה]'. 'מי הגיע?' 'אף אחד [לא הגיע]'. בשתי הדוגמאות האחרונות בשאלה מילת השלילה נוכחת במשפט, ומילות היחס תקינות. משמעות המשפטים: 'הוא לא קיבל גיבוי גם (או אפילו) ממדינה אחת', וכן 'הוא לא תמך גם (או אפילו) במדינה קומוניסטית [אחת].
543
נתן שואל/ת: באיזה הקשר תחבירי כותבים 'ואולם' עם וי"ו, ולא סתם 'אולם'?
רוביק עונה:
השימוש בצורה המורחבת, 'ואולם', נועד להדגשה ותפקידו רטורי. "הגעתי לבית הקולנוע אולם לא היו כרטיסים" הוא תיאור נייטרלי. "הגעתי מתנשף לבית הקולנוע, ואולם, כל הכרטיסים אזלו", הוא תיאור דרמטי.
544
שלמה ג-א שואל/ת: מה נכון לומר: 'מחר' או 'למחרת'?
רוביק עונה:
שתי המילים משמשות בתפקידים שונים. 'מחר' הוא היום שאחרי היום הנוכחי שבו אנו מדברים, ויש לראות בו תיאור זמן מוחלט: "מחר אפגוש את יענקלה". 'למחרת' הוא היום שלאחר היום שאנו מזכירים בדברינו, ויש לראות בו תיאור זמן יחסי: "ביום שלישי האחרון פגשתי את יענקלה, ולמחרת את שמעון', או 'ביום שלישי הבא אפגוש את שמעון, ולמחרת את ראובן'.
545
בועז קרן צבי שואל/ת: מה אנחנו עושים עם הגזר? איסוף, קטיף או ליקוט? ומה עם השקד?
רוביק עונה:
הצורה המדויקת היא 'איסוף הגזר': הגזר מונח באדמה ואנו אוספים אותו ממנה. ליקוט מיועד לכמויות קטנות ומזדמנות, ולא לגידול חקלאי. 'קטיף' הוא ניתוק הפרי מן הענפים של העץ או השיח. לכן אוספים תפוחי אדמה, אבטיחים וגזר, קוטפים תפוחים, אבוקדו ושקדים. יש כידוע פירות שבמקורות נקבע לאיסופם שם ייחודי, וכך אנחנו בוצרים ענבים, מוסקים זיתים, גודדים תמרים ואורים תאנים.
546
חניה פישמן שואל/ת: שמתי לב שלאחרונה ממעטים להשתמש בביטוי 'לעלות לארץ', ומחליפים אותו בפועל 'להגר'. הקשבתי לתוכניתה של ציפי גון גרוס, בו שוחחה עם המשורר ארז ביטון, ואפילו את עליית הוריו ארצה מצפון אפריקה כינתה 'הגירה'.
רוביק עונה:
התופעה אכן קיימת, אם כי קשה למדוד את התפוצה שלה והאם יש באמת שימוש רב יותר ב'הגירה' לעומת 'עלייה'. יש כאן ניסיון להתבטא בדרך מפוכחת ומדויקת ולהשתמש בכלים מדעיים, במקרה זה מתחום הסוציולוגיה, כדי לתאר תהליכים בחברה הישראלית. השימוש ב'הגירה' מאפשר להבין טוב יותר את קשיי ההסתגלות של העולה, ולהשתחרר מיסודות רומנטיים ואידיאולוגיים שאולי הסתירו קשיים כאלה בעבר. לעומת זאת השימוש ב'עלייה' עדיין מייצג את האתוס הציוני, לפיו יהודי הבא לארץ ישראל עושה מעשה ראוי, ומשפר את מצבו כיהודי וכאדם.
547
מנחם שואל/ת: איך רצוי לומר: "כהונה תחומה בזמן" או "כהונה מוגבלת בזמן"?
רוביק עונה:
שתי הצורות אינן שגויות אך גם אינן מדויקות, בין היתר מפני שיש כאן העתקה של תארים הקשורים למקום (תחום, גבול) לקביעת זמן. בדרך כלל אנחנו 'קוצבים' זמן, ולכן יש לומר "כהונה קצובה בזמן".
548
סיון שואל/ת: מתי התחילו להשתמש במילה "שמאלני" להבדיל מ"איש שמאל"?
רוביק עונה:
עד שנות השמונים 'שמאלני' היתה מילת גנאי לאדם בעל עמדות שמאליות קיצוניות, כגון תומך בקומוניזם. בתהליך הדרגתי המונח זלג לכל אנשי השמאל. הוא לא איבד את המיתוג השלילי שלו, אבל אומץ גם על ידי אנשי השמאל עצמם.
549
יניב שואל/ת: האין זו טעות להגיד "שנים ארוכות"? כמו שמטר או שעה אינם 'ארוכים' או 'קצרים', האם לא ראוי להגיד 'שנים רבות'?
רוביק עונה:
השפה אינה תמיד הגיונית, וזה חלק מחינה. כאשר אומרים 'שנים ארוכות' אנו משליכים מהמונח 'חיים ארוכים', שיש בהם שנות חיים רבות. כך כאשר במשחק הכדורגל אומרים 'כדור מצוין', אנו מתכוונים לבעיטה המצוינת ולא לכדור. לתופעה זו קוראים מֶטונימיה.
550
ארנון הראלי שואל/ת: אני עובד במפעל גדול שמשתמשים בו בעגורן לצורך הרמת ושינוע חומרים. האם יש לומר שהעגורן 'מרים' את החומרים מהרצפה, או שמא הוא 'מניף' אותם? מה ההבדל הין הרמה להנפה?
רוביק עונה:
'הנפה' היא מקרה פרטי של 'הרמה': הרמה נמרצת, ולגובה משמעותי. לכן נקבע למתקן ההרמה המסוגל להרים משאות כבדים לגובה רב מנוף, שהוא גם מונח פיזיקלי. עגורן הוא סוג גדול במיוחד של מנופים. עם זאת, הדגש בעבודת העגורן היא יכולת הנשיאה שלו ולא תמיד הוא נדרש להרמה לגובה, ולכן עדיף הפועל 'מרים'. 'מניף' משמש בעיקר לפעולה אנושית של הרמת אובייקטים כלשהם לגובה: דגלים, משקולות ולהבדיל, ילדים.
551
רותי ארז שואל/ת: מדוע משתמשים בביטוי 'לקות למידה' ולא 'ליקוי למידה'? מהו ההבדל בין 'ליקוי' כדוגמת ליקוי ירח לבין המילה 'לקות'?
רוביק עונה:
ההבדל אינו דרמטי, בשני המקרים מדובר בפגם כלשהו. המילה לקות בהקשרים קוגניטיביים נטבעה במילוני ועד הלשון בשנת 1942 כתרגום של disability בצירופים כמו 'לקות הקריאה' ו'לקות שכל'. קודם לכן היא נטבעה כחלופה למילה תקלה – fault - במילון האלקטרוניקה משנת 1929. השימוש במילה בהקשרים הקוגניטיביים מבחין בין ליקוי כלשהו, מליקוי ירח ועד ליקויים בתחזוקת מטוסים, לבין מגבלה אנושית שדינה ככל מגבלה אחרת.
552
עמית מגן שמואל שואל/ת: למה למחט יש קוף ולא חור?
רוביק עונה:
למחט יש חור, ולחור קוראים קוּף (ולא קוֹף!!), בעקבות מילה ארמית: קופא. נכון להשתמש גם ב'חור המחט', אבל שימוש במילה קוּף מעיד על שפה עשירה ומגוונת.
553
קארין בן אשר שואל/ת: האם מותר ונכון לומר "אין לי שינה" למצב המתאר אדם שאינו מצליח להירדם?
רוביק עונה:
זהו ביטוי דיבורי לגיטימי ואפילו נאה, והשאלה אם הוא מותר או אסור אינה רלוונטית. אם את מרגישה שהביטוי מבטא את תחושתך, הוא ראוי לכל דבר ועניין.
554
עמי גת שואל/ת: אני נתקל שוב ושוב בחדשות ברדיו בשימוש במילה 'סוג' לתיאור מותג. לדוגמה: "מכונית מסוג סוברו". לדעתי 'סוג' יכול להיות טנדר או ג'יפ, ואילו סוברו הוא שם יצרן.
רוביק עונה:
השאלה במקומה, 'סוג' אכן אינו מתאים מבחינת משמעות המילה לתיאור מותג. נראה שיש כאן התפתחות של השפה, מאחר ש'מכונית מתוצרת סובארו' נשמע מסורבל למדי. רצוי היה לחזור ולומר 'מכונית סובארו', 'משאית ליילנד' או 'טנדר פז'ו'.
555
עידו סימן טוב שואל/ת: אני עובד במפעל ייצור גדול. אחת לתקופה אנחנו מבצעים ניסיונות בתהליכי ייצור, בניית מוצר חדש ועוד. השאלה שתמיד פתוחה: האם מדובר בניסיון או בניסוי?
רוביק עונה:
'ניסוי' הוא מערך מורכב ומאורגן שנועד לבחון את הנסיבות והתנאים להצלחה של פרויקט, מוצר או תהליך. המילה 'ניסיון' מתאימה פחות גם מפני שלמילה משמעות רחבה כגון ב'ניסיון חיים', 'אין חכם כבעל ניסיון' וכדומה; וגם מפני שהיא מתארת מהלך פרטני ומצומצם יחסית לניסוי. אפשר לומר עם זאת שבמסגרת 'ניסוי' ניתן לבצע כמה 'ניסיונות'.
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >