שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
556
אריה שואל/ת: בקרוב אשתתף בוועדות שבהן יידונו ערעורים על החלטה מסוימת. חברי מתעקשים לקרוא לוועדה 'ועדת עַרְעָר', מן הסתם בסגנון "קרא עליו ערער" המופיע בגמרא. לי זה נשמע כמו "ערער בערבה", ונראה לי שצריך לקרוא לוועדה 'ועדת עָרָר'. מה נכון?
רוביק עונה:
'ערער' היא מילה תלמודית במסגרת הניב התלמודי הנפוץ 'קרא עליו עַרְעָר', עִרעֵר על דבריו של מישהו במהלך פולמוס. הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי והירושלמי. הביטוי באותה משמעות 'קרא עליו עָרָר' מופיע בתלמוד הירושלמי בלבד. בעברית החדשה נבחרה הצורה הקצרה יותר, עָרָר, והיא המשמשת בשפה המשפטית והמנהלית. המילה נקבעה במילון האקדמיה למנהל ציבורי משנת 1960. מאחר שמדובר בתחומים הנוטים לפורמליות, לא רצוי להשתמש בשני הביטויים במקביל. לגבי 'ערער בערבה', מילון הבוטניקה של האקדמיה קבע את שם הצמח עַרְעַר לקבוצת צמחים המזכירה את תיאור הצמח המקראי, ואת השם עָרָר לצמח אחר, כאן בעקבות הערבית.
557
מיכאל שואל/ת: בשעתו היה נהוג להגות את ה' הידיעה אחרי אותיות בכל"ם: בהדבר, כהדבר, להדבר, מהדבר. היה ונעלם? לא היה בכלל? שגיאה?
רוביק עונה:
'מהדבר' הוא תקין וזו הדרך הבלעדית. באשר לאותיות בכ"ל, הנוהג היה גם היה, ונעלם כמעט לגמרי. הוא מוכר בעיקר החל מן המאה ה-19, הן בכתבים דתיים והן בספרות ההשכלה. אליעזר בן יהודה למשל הקפיד לכתוב ולדבר כך. נראה שיש כאן השפעה של שפות זרות, שבהן יש לכל אחת ממילות השימוש מעמד של מילה עצמאית, שכן במקרא ולשון חכמים הנוהג הזה אינו קיים.
558
אביטל שואל/ת: בגיאומטריה אנו מבדילים בין עיגול למעגל. כיצד נכון להתייחס לנקודות במרחב זה? הנקודות הן בתוך המעגל או בתוך העיגול, מחוץ למעגל או מחוץ לעיגול?
רוביק עונה:
יש בלבול רב בשימוש בין שתי המילים, אבל משמעותן ידועה. 'מעגל' הוא מונח קווי. 'עיגול' מתייחס לשטח, הוא השטח שבתוך המעגל. לשאלה, נקודות הן תמיד בתוך (שטח) העיגול. גם במקרה של נקודות חיצוניות עדיף להשתמש במונח השטח, עיגול.
559
נתן שואל/ת: האם ניתן לומר 'אף אחד' בלי מילת שלילה? שהרי אף אחד פירושו 'אפילו אחד', כך שאין לדברים פשר בלי תוספת מילת שלילה. כמו כן, האם נכון לומר לצרף מ"ם או בי"ת למילה 'אף', כמו למשל במשפטים הבאים: "הוא לא קיבל גיבוי מאף אחד"; "הוא לא תמך באף מדינה קומוניסטית".
רוביק עונה:
פירוש המילה 'אף' במקרים אלה הוא 'גם', ובמקרים מסוימים לצורך הדגשה 'אפילו', שהיא הרכב של 'אף אילו'. יש למילה מגוון שימושים ולא לכולם יש הקשר שלילי. למשל: 'אף כי': גם כי; 'יפה דודי אף נעים': יפה דודי גם נעים. במקרים שאליהם מתייחסת השאלה אנו מבינים את השימוש כשלילי על פי ההקשר, במשמעות 'גם לא', ובעקבות השימוש הנפוץ מילת השלילה מושמטת. להשמטה כזו קוראים אליפסה, או הֶשְמֵט. התופעה מוכרת גם ממילים וצירופים כמו 'שום דבר', או 'כלום', שפירושם הוא 'משהו'. כך בתשובה לשאלה יומיומית, בסוגריים החלק המושמט: 'מה קרה?' 'שום דבר [לא קרה]'. 'מה השתנה?' 'כלום [לא השתנה]'. 'מי הגיע?' 'אף אחד [לא הגיע]'. בשתי הדוגמאות האחרונות בשאלה מילת השלילה נוכחת במשפט, ומילות היחס תקינות. משמעות המשפטים: 'הוא לא קיבל גיבוי גם (או אפילו) ממדינה אחת', וכן 'הוא לא תמך גם (או אפילו) במדינה קומוניסטית [אחת].
560
נתן שואל/ת: באיזה הקשר תחבירי כותבים 'ואולם' עם וי"ו, ולא סתם 'אולם'?
רוביק עונה:
השימוש בצורה המורחבת, 'ואולם', נועד להדגשה ותפקידו רטורי. "הגעתי לבית הקולנוע אולם לא היו כרטיסים" הוא תיאור נייטרלי. "הגעתי מתנשף לבית הקולנוע, ואולם, כל הכרטיסים אזלו", הוא תיאור דרמטי.
561
שלמה ג-א שואל/ת: מה נכון לומר: 'מחר' או 'למחרת'?
רוביק עונה:
שתי המילים משמשות בתפקידים שונים. 'מחר' הוא היום שאחרי היום הנוכחי שבו אנו מדברים, ויש לראות בו תיאור זמן מוחלט: "מחר אפגוש את יענקלה". 'למחרת' הוא היום שלאחר היום שאנו מזכירים בדברינו, ויש לראות בו תיאור זמן יחסי: "ביום שלישי האחרון פגשתי את יענקלה, ולמחרת את שמעון', או 'ביום שלישי הבא אפגוש את שמעון, ולמחרת את ראובן'.
562
בועז קרן צבי שואל/ת: מה אנחנו עושים עם הגזר? איסוף, קטיף או ליקוט? ומה עם השקד?
רוביק עונה:
הצורה המדויקת היא 'איסוף הגזר': הגזר מונח באדמה ואנו אוספים אותו ממנה. ליקוט מיועד לכמויות קטנות ומזדמנות, ולא לגידול חקלאי. 'קטיף' הוא ניתוק הפרי מן הענפים של העץ או השיח. לכן אוספים תפוחי אדמה, אבטיחים וגזר, קוטפים תפוחים, אבוקדו ושקדים. יש כידוע פירות שבמקורות נקבע לאיסופם שם ייחודי, וכך אנחנו בוצרים ענבים, מוסקים זיתים, גודדים תמרים ואורים תאנים.
563
חניה פישמן שואל/ת: שמתי לב שלאחרונה ממעטים להשתמש בביטוי 'לעלות לארץ', ומחליפים אותו בפועל 'להגר'. הקשבתי לתוכניתה של ציפי גון גרוס, בו שוחחה עם המשורר ארז ביטון, ואפילו את עליית הוריו ארצה מצפון אפריקה כינתה 'הגירה'.
רוביק עונה:
התופעה אכן קיימת, אם כי קשה למדוד את התפוצה שלה והאם יש באמת שימוש רב יותר ב'הגירה' לעומת 'עלייה'. יש כאן ניסיון להתבטא בדרך מפוכחת ומדויקת ולהשתמש בכלים מדעיים, במקרה זה מתחום הסוציולוגיה, כדי לתאר תהליכים בחברה הישראלית. השימוש ב'הגירה' מאפשר להבין טוב יותר את קשיי ההסתגלות של העולה, ולהשתחרר מיסודות רומנטיים ואידיאולוגיים שאולי הסתירו קשיים כאלה בעבר. לעומת זאת השימוש ב'עלייה' עדיין מייצג את האתוס הציוני, לפיו יהודי הבא לארץ ישראל עושה מעשה ראוי, ומשפר את מצבו כיהודי וכאדם.
564
מנחם שואל/ת: איך רצוי לומר: "כהונה תחומה בזמן" או "כהונה מוגבלת בזמן"?
רוביק עונה:
שתי הצורות אינן שגויות אך גם אינן מדויקות, בין היתר מפני שיש כאן העתקה של תארים הקשורים למקום (תחום, גבול) לקביעת זמן. בדרך כלל אנחנו 'קוצבים' זמן, ולכן יש לומר "כהונה קצובה בזמן".
565
סיון שואל/ת: מתי התחילו להשתמש במילה "שמאלני" להבדיל מ"איש שמאל"?
רוביק עונה:
עד שנות השמונים 'שמאלני' היתה מילת גנאי לאדם בעל עמדות שמאליות קיצוניות, כגון תומך בקומוניזם. בתהליך הדרגתי המונח זלג לכל אנשי השמאל. הוא לא איבד את המיתוג השלילי שלו, אבל אומץ גם על ידי אנשי השמאל עצמם.
566
יניב שואל/ת: האין זו טעות להגיד "שנים ארוכות"? כמו שמטר או שעה אינם 'ארוכים' או 'קצרים', האם לא ראוי להגיד 'שנים רבות'?
רוביק עונה:
השפה אינה תמיד הגיונית, וזה חלק מחינה. כאשר אומרים 'שנים ארוכות' אנו משליכים מהמונח 'חיים ארוכים', שיש בהם שנות חיים רבות. כך כאשר במשחק הכדורגל אומרים 'כדור מצוין', אנו מתכוונים לבעיטה המצוינת ולא לכדור. לתופעה זו קוראים מֶטונימיה.
567
ארנון הראלי שואל/ת: אני עובד במפעל גדול שמשתמשים בו בעגורן לצורך הרמת ושינוע חומרים. האם יש לומר שהעגורן 'מרים' את החומרים מהרצפה, או שמא הוא 'מניף' אותם? מה ההבדל הין הרמה להנפה?
רוביק עונה:
'הנפה' היא מקרה פרטי של 'הרמה': הרמה נמרצת, ולגובה משמעותי. לכן נקבע למתקן ההרמה המסוגל להרים משאות כבדים לגובה רב מנוף, שהוא גם מונח פיזיקלי. עגורן הוא סוג גדול במיוחד של מנופים. עם זאת, הדגש בעבודת העגורן היא יכולת הנשיאה שלו ולא תמיד הוא נדרש להרמה לגובה, ולכן עדיף הפועל 'מרים'. 'מניף' משמש בעיקר לפעולה אנושית של הרמת אובייקטים כלשהם לגובה: דגלים, משקולות ולהבדיל, ילדים.
568
רותי ארז שואל/ת: מדוע משתמשים בביטוי 'לקות למידה' ולא 'ליקוי למידה'? מהו ההבדל בין 'ליקוי' כדוגמת ליקוי ירח לבין המילה 'לקות'?
רוביק עונה:
ההבדל אינו דרמטי, בשני המקרים מדובר בפגם כלשהו. המילה לקות בהקשרים קוגניטיביים נטבעה במילוני ועד הלשון בשנת 1942 כתרגום של disability בצירופים כמו 'לקות הקריאה' ו'לקות שכל'. קודם לכן היא נטבעה כחלופה למילה תקלה – fault - במילון האלקטרוניקה משנת 1929. השימוש במילה בהקשרים הקוגניטיביים מבחין בין ליקוי כלשהו, מליקוי ירח ועד ליקויים בתחזוקת מטוסים, לבין מגבלה אנושית שדינה ככל מגבלה אחרת.
569
עמית מגן שמואל שואל/ת: למה למחט יש קוף ולא חור?
רוביק עונה:
למחט יש חור, ולחור קוראים קוּף (ולא קוֹף!!), בעקבות מילה ארמית: קופא. נכון להשתמש גם ב'חור המחט', אבל שימוש במילה קוּף מעיד על שפה עשירה ומגוונת.
570
קארין בן אשר שואל/ת: האם מותר ונכון לומר "אין לי שינה" למצב המתאר אדם שאינו מצליח להירדם?
רוביק עונה:
זהו ביטוי דיבורי לגיטימי ואפילו נאה, והשאלה אם הוא מותר או אסור אינה רלוונטית. אם את מרגישה שהביטוי מבטא את תחושתך, הוא ראוי לכל דבר ועניין.
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >