שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
511
דניאל שואל/ת: מאז שבני הקטן נולד אני רואה הרבה תכניות לפעוטות וביניהן תכנית
רוביק עונה:
בשם "איזה כיף בחווה". בתכנית האחרונה, הילדים למדו על התאו ועל חלב תאו ונאמר שם: "הנה אנחנו חולבים את התאו". האם יש שם לנקבת התאו? תאו היא בעל חיים מקראי, וכפי שנכתב במדור הקודם בדרך כלל שמות בעלי החיים בתנ"ך הם דו מיניים, בוודאי במקרה זה. אפשר לחדש ולקבוע ששמה הוא "תואה", אבל לא חובה.
512
נעה זמשטיין שואל/ת: אני מאזינה לרוב לחדשות דווקא ברשת ב', ושמתי לב שאומרים שם 'הוא עשה פיגוע'. אני מניחה שזהו פועל מתאים, אבל האם הוא המתאים ביותר?
רוביק עונה:
'עשה' הוא מה שקרוי גם 'פועל גנרי', המתאים למגוון רחב של פעולות. עם זאת מתאים כאן יותר הצירוף 'ביצע פיגוע', המצביע על פעילות מתוכננת ולא עשייה סתם.
513
ארנון אבני שואל/ת: הרצאה נותנים או מרצים?
רוביק עונה:
"נותנים הרצאה" הוא אמריקניזם צרוף: give a lecture, בדומה ל"נותנים שיעור". מקובל אבל לא מאוד אלגנטי. "להרצות הרצאה" הוא כפילות אלגנטית עוד פחות, למרות שיש לו מקבילות כמו "לנאום נאום" או "לדרוש דרשה". עדיף לעקוף את הדילמה ולומר "אני מרצה" או "הוקינג הרצה לנו על המפץ הגדול".
514
שואל/ת: כולם מכירים את הביטויים "הון תועפות" ו"גשם זלעפות". רציתי לדעת האם אפשר להשתמש במילים 'תועפות' ו'זלעפות' כדי לתאר דברים אחרים, לדוגמא, "חם פה תועפות"?
רוביק עונה:
'תועפות' מופיעה בתנ"ך ארבע פעמים: "כסף תועפות" (איוב), "תועפות הרים" (תהילים), "תועפות ראם" (במדבר, פעמיים). פירושה התנשאות, גובה רב. בעברית החדשה המילה מופיעה רק בצירוף "הון תועפות", שהוא גלגול של "כסף תועפות". 'זלעפות' מופיעה בתנ"ך שלוש פעמים, "רוח זלעפות" (תהילים), "זלעפות רעב" (איכה), וביחיד 'זלעפה' (תהילים). פירושה פחד וחרדה, והיא ככל הנראה צורת משנה של השורש זע"ף. בעברית החדשה היא קשורה תמיד למזג אוויר: רוח זלעפות, גשם זלעפות, מטר זלעפות. אצל ביאליק מופיע הצירוף "זלעפות סער", ובספרה של אידה צורית "אשתו המנודה" מופיע הצירוף "סופת זלעפות".
515
שואל/ת: האם המילה "תובנה" תקינה?
רוביק עונה:
"תובנה" במשמעות insight חודשה בשנות השמונים ונפסלה מכל וכל על ידי האקדמיה ללשון בישיבה משנת 1985, בטענה שהמשקל של המילה מתאים למלים מגיזרת נחי פ"י כמו "תולדה" (שורש י-ל-ד), אך תובנה אינה שייכת לגיזרה (ב-י-ן, נחי ע"ו). האקדמיה קבעה את "בוננות", אך המילה לא נקלטה. "תובנה" היא מילה נאה וקולעת, המצטרפת למשפחה שלך למלים נפוצות וחשובות שלחלקן גם קירבת משמעות, כמו תודעה, תולדה, תופעה ועוד. מזכירת האקדמיה רונית גדיש כתבה לי שלהערכתה, לו היה עניין "תובנה" מגיע היום לדיון באקדמיה, המילה לא היתה נפסלת. "יש לנו דוגמאות רבות למילים שאושרו בשנים האלה (וגם בשנים קודמות לאלה) משורשים מן הגזרות והן על דרך גזרות אחרות, החל ב'גיבוי', 'מיסוי' ו'עיתוי' (על דרך גזרת ל"י); דרך מַשָּט, מַטָּח ומַטָּס (על דרך גזרת פ"נ) ורבות אחרות".
516
אילן מתל אביב שואל/ת: מתי נקבע שגרביים "גורבים ולא "לובשים"?
רוביק עונה:
המילים גרב והצורה הזוגית גרביים הן עצמן חדשות, בעקבות המילה הערבית המקבילה ג'ורב. "גרב" החדשה הועדפה על "פוזמק" שמקורה בתלמוד. הפועל "לגרוב" נוצר באופן טבעי מ"גרב", כפי שהפועל "לנעול" מתייחס לנעל, "לשרוך" אל השרוך וכדומה. במילון בן יהודה המילים גרב וגרביים אינן מופיעות, וכמובן שגם לא הפועל. במילון יהודה גור המאוחר לזה של בן יהודה מופיעים הגרביים ו"לגרוב". גור קושר את הפועל לגרוב לפועל גר"ב בארמית התלמודית, שפירושו למשוך.
517
יהודית קרמר שואל/ת: במרץ 1937 קבל אבי אברהם יעקב ז"ל מכתב לקראת חתונתו מסבי מנחם ז"ל. הוא נפתח במילים ”לכבוד אהובי המל"ח מו"ה אברהם יעקב נ"י", והסתיים "ממני המל"ח מנחם עלק". מהם ראשי התיבות "המל"ח"?
רוביק עונה:
המדור חיפש, ובינתיים שלחה יהודית הצעה לפתרון: מל"ח בפתיחה: המיועד להיות חתני. מל"ח בסיום: המיועד להיות חמיך. האם התשובה מתקבלת על הדעת, שואלת יהודית? מתקבלת על הדעת בהחלט, בשים לב למושג קרוב בעולם החרדי: מל"ג, "מיועד להיות גיס", באותן נסיבות עצמן של טרום-חתונה.
518
אילנה מארצות הברית שואל/ת: למה קוראים לכיתות בתיכון חמישית, שישית, שביעית שמינית?
רוביק עונה:
מקור הדבר הוא בשיטת בתי הספר הגרמנית, שהשפיעה על שיטת הלימוד ביישוב הישראלי בראשית המאה העשרים. אז התקיימו כאן שתי מערכות לימוד. בבית הספר העממי Folkschule שנועד לכל, למדו הילדים מכיתה א' ועד ח'. בגימנסיה, היא בית הספר התיכון, למדו בעיקר ילדים למשפחות אמידות, ורובם החלו את דרכם בה בגיל 6. בגימנסיות התקיימו ארבע מכינות לקראת התיכון, המקבילות לכיתות ה' עד ח', והן נקראו הכיתה הראשונה, השנייה, השלישית והרביעית. הכיתה שבה החלו לימודי התיכון נקראה על כן הכיתה החמישית, ואליה הצטרפו חלק מאלה שסיימו שמונה כיתות בבתי הספר העממיים. עם קום המדינה בוטלה השיטה, אך שמות הכיתות חמישית, שישית, שביעית ושמינית השתרשו, במקביל לספירה מט' עד י"ב.
519
אלעד צ. שואל/ת: מהיכן הגיעה צורת המשפט המובאת בחדשות ברדיו פעמים רבות לאחר ציטוט אדם, למשל הרמטכ"ל: "כך הרמטכ"ל אמש"?
רוביק עונה:
לצורה המקוצרת הזו אחראי אפרים קישון, שהשתמש לעיתים קרובות ברשימותיו ב"כך ארבינקא", "כך שולטהייס" ועוד ועוד.
520
אמיר עוזר שואל/ת: לפני מספר שנים נפתחו באזור חיפה שתי תחנות מרכזיות חדשות: 'מרכזית חוף הכרמל' ו'מרכזית המפרץ', וזאת בניגוד לשאר התחנות המכונות, לדוגמה, 'התחנה המרכזית החדשה תל אביב' ו'תחנה מרכזית ירושלים'. האם זה תקין?
רוביק עונה:
שמות תואר נוטים להפוך לשמות עצם, וזה מה שאירע כאן. "התחנה המרכזית" הפכה במסגרת מגמת הקיצור האופיינית לכל השפות ל"מרכזית". השלטים קצרים יותר, האוטובוסים והנוסעים יוצאים בזמן, והעברית מסתדרת עם הקיצור הזה מצוין.
521
אמיר שואל/ת: מה מקור השימוש במילה "נאמבר" (מספר, באנגלית) במשמעות של הופעה (כמו הופעת מחול או מוזיקה)?
רוביק עונה:
המקור הוא בשימוש מקובל באנגלית: number הוא קטע במופע מוזיקה, מחול או משחק הכולל קטעים רבים.
522
אסא מהוד השרון שואל/ת: מדוע משתמשים בפועל 'לפקוח' רק במשמעות של פקיחת עיניים? האם זהו פועל השונה מ'לפתוח'?
רוביק עונה:
השימוש הבלעדי כמעט של 'פקח' בהקשר של עיניים וראייה מקורו במקרא, שם תמיד פוקחים עיניים, פרט להופעה אחת הקשורה ביכולת שמיעה: לפקוח אוזניים. גם צורות קרובות מאוחרות יותר כמו 'פיקוח' קשורות להתבוננות. 'פיקח' המקראי הוא אדם רואה, בהנגדה לעיוור, או שומע בהנגדה לחירש, ומכאן התרחבה המשמעות של פיקח כאדם בעל תבונה ותושייה. 'פיכח', מי שאינו שיכור, נחשבת צורתה משנית של פיקח, ומכאן התרחבה ל'מפוכח', אדם הרואה את המציאות באופן מדויק וללא אשליות. להופעה הבודדת של הביטוי 'פקח-קוח' בישעיהו, הקשור לשחרור, יש פירושים שונים, ויש שקושרים גם אותו לראייה. אין קשר בין הפעלים 'לפקוח' ו'לפתוח'.
523
ארנון שואל/ת: השבוע פוטרו, לא עלינו, עשרות דיילות יופי שמכרו קוסמטיקה. הייתי בטוח שדיילים ודיילות יש רק באוויר. מי רשאי לקרוא לעצמו "דייל"?
רוביק עונה:
דייל פירושה משרת, והמילה מופיעה בתלמוד בצורתה הארמית דיילא. היא נגזרת ממילה יוונית שפירושה עבד. נותן שירות העובד במטוס נקרא דייל אוויר, ועד לפני זמן לא רב הוא היה המקצוע היחיד המוגדר כדייל, ולכן זוהה עם המקצוע כולו. בשלב ראשון נקראו גם עובדי נמל התעופה "דיילי קרקע". השימוש בדיילים בתחום השיווק אכן מטעה, שכן הדייל כאן אינו נותן שירות ללקוח אלא לחברה המשווקת. נראה שהדייל המשווק מזכיר בצורת התנהגותו, לבושו והפנייה לאנשים את דייל האוויר, שנחשב עדיין מקצוע יוקרתי.
524
אתי מעומר שואל/ת: רוב האנשים ששאלתי (כולל מורה ללשון!!) בטוחים שאומרים 'שפורפרת' ולא שפופרת. מאיפה השתרשה הטעות האיומה הזו?
רוביק עונה:
'שפופרת' היא מילה מהתלמוד. האטימולוג קליין סבור שיש כאן הכפלה מקטינה של "שופר", כלומר, היה צריך לומר 'שפרפרת' ואומרים שפופרת מטעמי נוחות. כך קרה גם למילה חטוטרת. 'שפורפרת' היא אכן טעות, אך יש לזכור שמילים לא מעטות בעברית נוצרו כשהוסיפו את האות רי"ש למילה כדי להרחיק עיצורים שלא נוח להגות ברצף. כך נוצרו מילים כמו שרביט (הצורה הקדומה יותר היא בשורש שב"ט), לכרסם (מהשורש כס"ם, לגזוז את השיער, מספר יחזקאל), ועוד. גם אפרים קישון תרם את חלקו באמצעות הקיצור "שפופ".
525
שואל/ת: ב"התקווה" כתוב "כל עוד בלבב פנימה" , אבל "פנימה" פירושו "בכיוון הפנים" ולא "בפנים". האם נפתלי הרץ אימבר טעה?
רוביק עונה:
אימבר אכן הרחיב את השימוש ב"פנימה", המוכר במקרא במשמעות "כלפי פנים", והשימוש הזה התקבל. ה' המגמה נשארה בכל המקרים האחרים בתפקידה כסיומת כיוון. זו ההזדמנות להזכיר ש"כבודה בת מלך פנימה" אינו שייך לעניין. "פנימה" המקראית פירושה על פי כל הפרשנים אשה נכבדה.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >