שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
541
דר בן דן שואל/ת: מה שורש המילה "מכונן", ואיך היא הגיעה למשמעותה הנוכחית?
רוביק עונה:
"מכונן" חדרה לשפה מתחום הפסיכולוגיה הפרטית והקבוצתית. שורש המילה הוא כו"ן, הפועל "לכונן" מופיע בתנ"ך ופירושו לייסד, לקבוע דבר מיסודו, כמו "עד יכונן את ירושלים תהילה" בספר ישעיה. "מכונן" משמשת בעברית החדשה בעיקר כתרגום ל"פורמטיבי", כמו "אירוע פורמטיבי" או "שנים פורמטיביות", כלומר אירוע או שנים בהם נקבעים אופיו ודרך חייו של אדם. באנגלית אפשר למצוא במקביל באנגלית את constitutive event , הקיים גם בתחום הכימיה והפיזיקה, ואת הצירוף formative years.
542
שואל/ת: האם "פינוק" במשמעות עינוג היא מילה ייחודית לעברית, שהרי באנגלית הפועל to spoil הוא בעל מובן שלילי?
רוביק עונה:
"לפנק" הוא שורש מקראי שמשמעותו לענג, אך "מפונק" המודרני אינו בהכרח חיובי, והוא קרוב ברוחו לפועל to spoil. הפועל האנגלי הקרוב יותר ל"פינק" הוא to pamper, המתייחס בעיקר לפעוטים, ומכאן גם קירבת המותגים של חיתולי התינוקות: פאמפרס מול טפנוקים.
543
שואל/ת: האם במהלך השבוע אומרים "יום ראשון הזה" או "יום ראשון הבא", כאשר מדובר על השבוע הבא?
רוביק עונה:
הפתרון לדילמה פשוט: "יום ראשון הקרוב".
544
שואל/ת: האם המילה "לרגל" מתאימה רק לאירועים חגיגיים, או שאפשר להשתמש בה לכל צורך ועניין? האם זה תקני לומר "לרגל המצב הביטחוני"?
רוביק עונה:
אין שום דבר חגיגי ב"לרגל" והיא אינה קשורה לשלושת הרגלים. משמעותה מאז ספר בראשית ועד היום "מפאת", "עקב" וכו'. אומרים גם "ההצגה בוטלה לרגל מחלתו של האמן".
545
שואל/ת: האם המשפט "ידיו לטפו את שערה" נכון, או שיש לומר רק "הוא ליטף את שערה"?
רוביק עונה:
בשאלות סגנון קשה לקבוע מסמרות, אך רצוי להימנע ממשפטים נוסח "ידיו לטפו את שערה". גם ביטויים נוסח "מוחה התאמץ לגלות את התשובה" או "רגלו בעטה בכוח בכדור" סובלים מאותה צרימה. האדם פועל, ולא איבריו.
546
שואל/ת: האם ידוע מי ומתי החל את השימוש במונח "התנחלות" ו"מתנחלים", לישובים והמתיישבים מעבר לקו הירוק?
רוביק עונה:
על פי עדותו של חנן פורת, מי שטבע את המושג הם אנשי הקבוצה שהתיישבה בחברון בפסח 1968 בהנהגת משה לוינגר, תחילה במלון פארק ואחר כך בכמה בניינים בעיר. הם קראו לעצמם "מתנחלי חברון", ואף הציגו את הביטוי החדש בסיסמאות וכרזות. מקור המונח בפסוקים מקראיים כמו "והתנחלתם אותם לבניכם" (ויקרא כה).
547
שואל/ת: האם משפטי שלילה כמו "אף פעם לא ראיתי אותך" או "לא אכלתי כלום מהבוקר". הם הגיוניים? הרי יש כאן שלילה כפולה, כלומר חיוב.
רוביק עונה:
אין כאן שלילה כפולה. "כלום" פירושו "משהו", "אף פעם" פירושו "גם פעם" או "גם פעם אחת", ובמשפטי שלילה תמיד תתווסף להם שלילה. הטעות נובעת מכך שהם אינם מופיעים במשפטי חיוב כמו "אכלתי כלום" או "אף פעם ראיתי אותך", ולכן "כלום" ו"אף פעם" נתפסים כשלילה בפני עצמם.
548
אבי שואל/ת: בוויכוח עם עמיתה לעבודה טענתי שאין כזאת מילה "השתחזר". במילון של אתר וואלה דווקא נמצא פירוש למילה, ועדיין קשה לי לקבל את זה. האם באמת ישנה מילה כזאת בשפה העברית?
רוביק עונה:
התשובה אינה מצויה במילונים אלא בשימוש. "שחזר" ו"שוחזר" (ש+חזר) מתייחסים לתיאור מפורט או מימוש מפורט של דבר מה שהיה בעבר. כאשר פירוט כזה נעשה כאילו מאליו, ללא התערבות, נזדקק לבניין התפעל ולפועל "השתחזר".
549
שואל/ת: האם נכון להגיד "לתקתק בדלת"?
רוביק עונה:
מסתבר שהביטוי מקובל בשפת הדיבור. כך למשל מעיד ישראלי ממוצא אתיופי במשפט שבו תבע נהג שקרא לו "כושי": "אני מתקתק בדלת (של האוטובוס) והנתבע לא פתח". בגירסת מעריצים להארי פוטר נכתב: "הארי תקתק בדלת ופטוניה פתחה אותה".
550
שואל/ת: המילה "משקל" מתייחסת לתחום המידות כמו נפח, כמו שטח. אז למה קוראים כולם למאזניים בשם "משקל"?
רוביק עונה:
"משקל" במשמעות מאזניים היא מילה בלשון הדיבור שבה התגלגל השימוש שעושים באמצעות הכלי (מדידת משקל) אל שם הכלי עצמו. בלשון הדיבור יש לעתים קרובות ערבוב דו-כיווני בין שם חפץ לבין הפעולה או השימוש שעושים בו, כמו "תן לי שתייה" (במקום "בקבוק משקה"), "כדור נפלא של בקהאם" (במקום "בעיטה נפלאה") וכדומה.
551
שואל/ת: הפועל "לסבול" פירושו חיובי ושלילי: "לסבול ממישהו" הוא שלילי, "לסבול את מישהו": חיובי. מה מקור הסתירה?
רוביק עונה:
הסתירה מדומה. "אני סובל ממך": אתה גורם לי סבל. "אני סובל אותך": אתה גורם לי סבל, אבל אני עומד בכך. בדרך כלל גם כאן השימוש שלילי: "אני לא סובל אותך".
552
שואל/ת: הקריין מודיע ברדיו שקופות הגמל "הניבו תשואות ריאליות שליליות". האם אין כאן שגיאה כפולה? איך אפשר לדבר על הפסדים במונחים של תנובה, ואיך אפשר לקרוא להכנסות מהשקעה "תשואות שליליות"? האם לא יותר פשוט לומר "קופות הגמל רשמו הפסדים ריאליים"?
רוביק עונה:
על פי מילון הבנקאות ושוק ההון של איתן אבניאון, "תשואה" היא התרגום למונח האנגלי yield ו"תשואה שלילית" היא תרגום ל-minus yield. אבניאון סבור שיש ממש בטענת צבי ארליך, בעיקר ביחס לשימוש ב"הניבו", אך המונחים האלה השתרשו ומקובלים בשוק ההון .
553
שואל/ת: השדרנים בגלגל"צ אומרים בדיווחי תנועה "ליאת תזמנה 30 דקות מהרצליה". האם זהו שימוש נכון?
רוביק עונה:
פירושו המקורי של תזמן הוא "תיאם זמנים". השימוש החדש שנולד בשידורי רדיו פירושו "מדד זמן". לטעמי אין לראות בכך שגיאה אלא הרחבה לגיטימית של משמעות הפועל.
554
חיים אנלין שואל/ת: הקצינים הבכירים בשירותי הכבאות נקראים טַפְסָרים. לדעתי, במסגרת הרפורמה הנדרשת בשירותי הכבאות, מן הראוי לשנות גם את שם הדרגה, שכן הפירוש המילולי של המילה 'טפסר' הוא 'פקיד', לבלר שממלא טפסים. יתר על כן, בלשון חז'ל הטפסר הוא 'זקן טיפש', על פי המדרש: 'אבל נבוכדנאצר טפסר – טיפש בחוכמה וסר בשנים' (בראשית רבה צ ג), או ביידיש: 'אַלְטֶר בּוֹק'. בהנחה שמפקדי הכבאים שלנו עושים יותר מאשר למלא טפסים, ובודאי שאינם זקנים טיפשים, האם לא הגיע הזמן להחליף את שם הדרגה?
רוביק עונה:
שאלה יפה והמידע מדויק. נכון שהטפסר, וזאת גם על פי המקור האכדי-שומרי, פירושו פקיד רושם, אבל באותם ימים ליודעי קרוא וכתוב היה מעמד על, ומכאן גם המילה שוטרים, הרושמים שטרות. בתלמוד כבר היה טפסר כינוי למפקד, ובימי הביניים למלאך. המדרש שמביא השואל הוא מעין משחק מילים, והוא משלים את המדרש על המילה המקראית אברך: אב בחוכמה ורך בשנים. מסקנה? אפשר להישאר עם "טפסר", בלי נזק חמור ובלי ועדת חקירה.
555
חיים מגבעתיים שואל/ת: שאלתי אשה נשואה למה הנייר שהיא הנפיקה לי יצא חם? תשובתה היתה: 'כי אני אשה חמה!'. תהינו ביחד על הקטע המיני והיא טענה שהיא 'אשה חמה לילדיה'. מי מאיתנו צודק? האם אשה יכולה להיות חמה במיטה וגם חמה לילדיה?
רוביק עונה:
אליעזר בן יהודה קרא למאמרו הראשון משנת 1881 "שאלה לוהֵטה", וזו אכן השאלה של חיים מגבעתיים. "אדם חם" הוא בעל רגשות ויצרים עזים, הנוהג לחשוף אותם. מכאן ואילך הדימוי הולך לאן שרוצים. "אשה חמה במיטה" מגלה להט מיני, "אמא חמה לילדיה" מגלה רגש אהבה מתפרץ. שתיהן, יש להניח, מחבקות ומלטפות. "חם מזג" הוא מי שנוטה להביע כעס, "חם על מישהו" לקוח גם הוא מתחום הכעס, ו"דם חם" זה מה שצבירה פיק אומר שיש לה. "קר" בהתאמה הוא אדם חסר רגש או שאינו נוהג לחשוף רגשות.
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >