שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
556
חן מתל אביב שואל/ת: לאיזה כיוון 'מפשילים שרוולים', למעלה או למטה? והאם אפשר להפשיל וילון? אם כן, לאיזה צד זה יהיה?
רוביק עונה:
'להפשיל' פירושו להסיג דבר מה לאחור. בתלמוד מפשילים בגדים, כלים ועוד, תמיד לאחור. מכאן שאת השרוול מפשילים כלפי השכם, כלומר, מקטינים את אורך השרוול, ומכנסיים מופשלים מורדים מהמותניים כלפי מטה. הפשלת הווילון, שימוש נדיר, תהיה פתיחתו, כלומר, הסגת הווילון הסגור לאחור. הפועל הערבי הקרוב פַשִׁלַ פירושה נסוג לאחור, ומכאן גם התגלגלה לפתחנו הפשלה בערבית המדוברת.
557
אברהם מנטל שואל/ת: מדוע מכנים את גיידמאק ואחרים אוליגארכים? אוליגרכיה היא שלטון מעטים אבסולוטי, ולמיטב ידיעתי טרם הגענו למצב זה?
רוביק עונה:
מדינת ישראל היא אכן דמוקרטיה ולא אוליגרכיה, אך השימוש ב"אוליגארך" מסמן את החשש שכוח היתר של בעל ממון זה או אחר מסכן את הדמוקרטיה ונוגד לרוחה. תופעה דומה היא הכינוי "חונטה" הניתן מידי פעם למצב שבו הנהגת המדינה מורכבת בעיקר מגנרלים לשעבר.
558
יוסי רוטביין שואל/ת: בנסיעותי הרבות ברכבת אני שומע את הכריזה המוקלטת: "הנוסעים מתבקשים לא לשכוח חפצים ברכבת". לפי הבנתי אין טעם לבקש מאדם לא לשכוח, הרי שכחה אינה דבר רצוני?
רוביק עונה:
משפטים רבים בשפה אינם נמדדים על פי ניתוח מילולי, אלא על פי השפעתם על בן השיח, מה שקרוי "פעולות דיבור". המשפט שמצטט יוסי בא לעודד את הנוסעים לתשומת לב בעת היציאה מהרכבת. עם זאת "הנוסעים מתבקשים לא להשאיר חפצים ברכבת" היה נשמע קולע ומדויק יותר.
559
יותם שואל/ת: נתקלתי במשקל נחמד במדעים מדויקים, החל על פעלים מרובעים: לַכסין - ניתן לליכסון, צַמצים - ניתן לצימצום. האם זה תקין?
רוביק עונה:
למשקל "פעיל" שבמסגרתו נוצרו שמות התואר האלה כמה תפקידים. אחד מהם הוא במשמעות "ניתן ל...", כמו ב"אכיל" (ניתן לאכילה). ההחלה שלו על פעלים מרובעים הושפעה מההצלחה של החלה כזו על הבניינים הכבדים, אלא שבבניינים אלה נעזרת הנטייה בהכפלת ע' הפועל. המקרה של "צמצים" ו"לכסין" נשמע מוזר, אך הן לא לבד. המתרגמים משתמשים ב"תַרגים" (ניתן לתרגום) או "בלתי תרגים", והמדור שמע גם "בלתי פַרסים" (לא ניתן לפרסום).
560
ימית ארז שואל/ת: ידוע לי שההגייה הישראלית המלרעית נלקחה מהספרדית, והאשכנזית היא בהתנגנות מלעילית. דווקא בשמות תמצא שבני עדות המזרח מעבירים את השם למלעיל, והאשכנזים קוראים במלרע. כאשר שמי, ימית במלרע, נהגה במלעיל, הוא מקבל אופי מרוקאי-מזרחי, וכך גם דוד, יצחק, משה, מיכל, יעל סיגל וכד'. האם תוכל להסביר לי את התופעה?
רוביק עונה:
המזרחיים לא המציאו את המלעיל בשמות. המילעול של שמות עבריים החל ביישוב הישראלי כבר לפני מאה שנה, שהיה ברובו אשכנזי, בין היתר בהשפעת היידיש, שהיא שפה מלעילית. עם הזמן חלה במידת מה חזרה למלרע ולשמות בצורתם התקינה, והמילעול נתפס כשפת פריפריה דיבורית, כמו במקרה של לימור של אורנה בנאי, ומכאן הזיהוי שלה כתופעה מזרחית.
561
יניב מחיפה שואל/ת: שר התמ"ת כעס על דובר שר הביטחון שתִדרך עיתונאים. למה הכוונה? אנשי התקשורת צריכים הדרכה ממי שהם אמורים לסקר או לבקר?
רוביק עונה:
שאלה טובה מאוד, והתשובה בשאלה: זהו נוהג פסול מעיקרו, שהונהג על ידי דוברי צה"ל לדורותיהם, ומשום מה לא עורר התקוממות בין העיתונאים. מכאן עבר לתחומים נוספים. המילה האנגלית המקבילה היא briefing, הצגת מידע מקוצר וממוקד.
562
יעקב רון מרמת גן שואל/ת: שמעתי את הביטוי "הספר מחזיק כך וכך עמודים". האם זהו הביטוי הנכון להציג את כמות הדפים בספר?
רוביק עונה:
"מחזיק" פירושו גם "מכיל". בספר דברי הימים נכתב: "מחזיק בתים, שלושת אלפים יכיל". "בתים" כאן היא צורת הרבים של מידת בנוזלים "בת", (ככל הנראה 40 ליטר). בתלמוד נכתב באותו סגנון "מחזיק סאתיים". עם זאת נראה שהביטוי מושפע מאנגלית, שבה נמצא למשל the book holds 86 pages, או the book holds legends (הספר מכיל אגדות).
563
יפית מתל אביב שואל/ת: אני מקריאה לילד שלי את הספר אליעזר והגזר ויש בו שורה: "גזר, גזר, גזר, גזר אין כמוהו גזר, זרע אותו בגן הירק סבא אליעזר". האם לא יותר נכון לומר 'לשתול גזר' ולא 'לזרוע גזר', שהרי לגזר אין זרעים?
רוביק עונה:
לוין קיפניס צדק. לגזר יש ויש זרעים, וזריעת גזר היא פעולה חקלאית לגיטימית.
564
ישראל מידד שואל/ת: בשפה המדוברת נהוג לומר "מקסימום יקרה כך וכך", אבל הכוונה היא שלכל הפחות נשיג או יקרה כך וכך. אז מדוע לומר מקסימום ולא מינימום?
רוביק עונה:
השימוש המקובל בביטוי הוא "התוצאה הגרועה ביותר האפשרית היא זו וזו". למשל: "נלך לבדוק את העניין, מקסימום בזבזנו יום עבודה". מן השימוש הזה משתמע שזו אינה תוצאה נוראה כל כך. "מקסימום" מתייחס כאן לרכיב המשמעות "ביותר", ולכן הוא תקין.
565
שואל/ת: לאחרונה נשמעת מפיו של צביקה הדר המילה "תרגיע". האם השימוש הזה תקין?
רוביק עונה:
הביטוי אכן נכנס לשפה ונשמע לא מעט ב"רחוב", גם בזכות השם העברי "תרגיע" שניתן לסידרה של לארי דייויד ששמה באנגלית Curb your enthusiasm: "צנן את התלהבותך". "תרגיע" הוא קיצור של "תרגיע את עצמך". הצורה התקינה "תירגע" עלולה להישמע תוקפנית, או לפחות פטרונית, ואילו ב"תרגיע" יש חן והומור.
566
שואל/ת: לאחרונה יש שימוש רב בסלנג העברי ל"תותח". שרית חדד שרה "אתה תותח", ויש הרחבות כגון "תותח על". לפני 30 שנה ויותר נהגנו לומר "קנון" באותה משמעות, ובמחזמר "קזבלן" שרים "כולם ידעו איזה קנון עובר בסמטאות". קנון פירושו תותח. האם ה"תותח" הנוכחי הוא חידוש של "קנון"?
רוביק עונה:
בשנות השבעים חיו זה לצד זה "קנון" ו"תותח", במשמעות אדם בעל יכולת הבולט בתחומו. "קנון" לא באה מהאנגלית, שם היא אינה משמשת במשמעות הזו, אלא מהיידיש והגרמנית: "קאנאָן" ביידיש, ו"קנונה" בגרמנית. בסלנג בשפות האלה פירוש המילה אישיות חשובה, וגם אשה שמנה. קנון יצא מהאופנה, תותח חי וקיים, אבל לא נראה שיש כאן ירושה. בסלנג העברי נהוג מאז ומתמיד שימוש במלים אינסטרומנטליות כדי לאפיין אנשים, כמו "כלי", "בורג", "קליבר" המושפע מאנגלית, וכאמור, "קנון" ו"תותח".
567
שואל/ת: למה אומרים "התינוק שקל שלשה ק"ג". איך תינוק יכול לשקול בלי לקרוא מספרים?
רוביק עונה:
"שוקל" במשמעות "משקלו הוא" הוא מילה הנשמעת דיבורית, אבל מקורה בשימוש הזה כבר בתלמוד. גם באנגלית משתמשים במילה weighs בשתי משמעויות: "הוא מבצע שקילה" ו"משקלו הוא".
568
שואל/ת: אהוד ליפשין האם כאשר מים הופכים לקרח אפשר לקרוא לכך "התכה"? הרי התכה היא שינוי מצב ממוצק לנוזל ?
רוביק עונה:
"להתיך" נגזר מהשורש נת"ך, המתייחס לזרימה וליציקה. כאשר הגשם "ניתך" הוא זורם אל האדמה. כבר בתנ"ך "מתיכים" (כלומר, הופכים לנוזל) רק מתכות, ומכאן המילה "מתכת", וכך זה גם בעברית החדשה. קרח, לעומת זאת, ממיסים או מפשירים.
569
שואל/ת: מדוע אומרים "יום שבת" בהמשך ל"יום ראשון", "יום שני" וכדומה. האם אין לומר רק "שבת"?
רוביק עונה:
במקרא מופיע "יום השבת" כבר בעשרת הדיברות. הצירוף "יום שבת" אינו קיים במקרא ובתלמוד, אך מופיע במידה מצומצמת במקורות מאוחרים יותר. בעברית החדשה "יום שבת" הוא ביטוי דיבורי ומסורבל, ועדיף לומר "שבת".
570
שואל/ת: מדוע אנשים אומרים "בבקשה" לאחר שמישהו מודה להם?
רוביק עונה:
השימוש הזה ב"בבקשה" הוא קו-פרודוקציה תלמודית-גרמנית. הביטוי "בבקשה ממך" נפוץ מאוד בתלמוד כפניית נימוס לפני הצגת בקשה, וככזה הוא נכנס לעברית החדשה. בגרמנית נהוג טקס בקשה המתחיל במילה bitte שפירושה בקשה. לאחר שבא על סיפוקו אומר המבקש danke schön, כלומר, "תודה נאה", או "תודות חן חן", וממלא הבקשה סוגר מעגל ב-bitte schön. הטקס הזה התקבל למערך הגינונים הישראלי, וכך משמשת מילת הבקשה "בבקשה" גם תגובה ל"תודה".
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >