שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
436
ציפי שואל/ת: בתשבץ שפתרתי הופיעה ההגדרה "ניאוף", והפתרון של כותב התשבץ היה 'תזנוניה'. האם זו המילה המקובל בעברית לניאוף ?
רוביק עונה:
המילה 'תזנונייה' מופיעה במילון אבן שושן במשמעות ניאוף כחידוש של הסופר שטיינמן, אך היא לא נקלטה.
437
אילן ספיר שואל/ת: מה בין "לדעתי" לבין "לטעמי"?
רוביק עונה:
עניין של טעם, ואולי של דעה. שתיהן משמשות כפתיחה להבעת עמדה סובייקטיבית. 'לדעתי' מעט חדה יותר, 'לטעמי' מותירה יותר מקום לספק ולחילוקי דעות.
438
אייל זמיר שואל/ת: המילה תחביב לא מופיעה במלון חדש של אבן שושן (מהדורה 1970). מתי היא נכנסה לרשומות?
רוביק עונה:
'תחביב' נכנסה לרשומות במילון האקדמיה ללשון בתחום החינוך בשנת 1962, כך שהעובדה שאינה מופיעה באבן שושן מ-1970 מוזרה. היא מוּכרת משנות החמישים, בשנות הארבעים עוד לא הייתה קיימת והשתמשו במילה האנגלית הובי, שכנראה השפיעה בצלילה על יצירת המילה העברית.
439
NK שואל/ת: שני צדדים לתלונה: המתלונן והנילון. האם שם התואר "נִילוֹן" במשמעות של מושא התלונה הוא בעברית תקנית?
רוביק עונה:
המילה נילון נהוגה בשפה המשפטית בלבד אך היא תקינה מבחינה דקדוקית. השורש הוא לו"ן, בניין נפעל כמו דון = נידון. במקרא מופיע השורש בבניין נפעל כמה פעמים, כמו ב"ויילונו העם על משה".
440
גכהי שואל/ת: למה במילה "בִמְקום" יש שווא במ"ם?
רוביק עונה:
בִמקום מופיעה תמיד בצירופי סמיכות, החל מ"בִמְקום העולה" (ויקרא) ועד שימושים רבים בעברית החדשה. מָקום בסמיכות נאמרת בשווא, מְקום, וכך בתוספת ב': בִמְקום. בקיבוצים נקראה מנה חלופית, במלעיל, 'בִמְקום', קיצור של 'במקום המנה הראשית'.
441
רן שואל/ת: מהו חלק הדיבור בעברית של המילה 'הרבה'? מובן לי שהמילה היא תואר הפועל (הוא לומד הרבה) אבל במילונים מצאתי שהמילה היא גם שם תואר. בעברית שם התואר ניתן להטיה ומצריך הטיה, והוא בא אחרי שם העצם. לעומת זאת המילה 'הרבה' אינה מוטית, והיא מופיעה לפני שם העצם, כמו במשפט "יש פה הרבה אנשים".
רוביק עונה:
'הרבה' כשם תואר מופיע במקרא בדרך כלל אחרי שם העצם ('אנשים הרבה' וכדומה), ומשמש כאן חלופה למילה 'רבים', שהיא בוודאי שם תואר. צירופים בסדר ההפוך כמו 'הרבה אנשים' מופיעים כבר במדרש, אבל המשמעות לא השתנתה. נכון שכמעט תמיד יקבל שם תואר הטיה, אך זה אינו תנאי הכרחי. המילה הקרובה 'מעט' משמשת גם היא הן כשם תואר, הן כתואר פועל ואפילו כשם עצם.
442
אילנה שואל/ת: מהי המילה הנכונה לגבי בן/בת זוג? האם אומרים זוגתו, או בת זוגו?
רוביק עונה:
גם וגם. זוגה (או בנטייה זוגתו) מקורה במדרש והיא נאמרה שם על אברהם ושרה. בת זוגו מופיעה בלשון ימי הביניים, בין היתר אצל רש"י. משילוב השתיים נולד השיבוש בת זוגתו, שפירושו, כמובן, הבת של בת זוגו.
443
אליאל שואל/ת: כיצד נוצר המצב שבו ישנן מילים גסות לצד מילים רגילות, אבל שתיהן מתארות את אותו הדבר! לדוגמא, גס יהיה לומר זין, תחת וכדומה לעומת פין ישבן?
רוביק עונה:
מה שאתה קורא "מילים גסות" הן בלשון מדויקת יותר מילות טאבו, מילים שלא מקובל להשמיע בציבור. דווקא בתחומים אלה נוצר בכל השפות סלנג עשיר, מעין שפה חתרנית המתאימה למסגרות שבהן הטאבו נפרץ, כגון בשיחות הגברים שעליהן דיבר דונלד טראמפ. המילה התקנית משמשת לצרכים מדעיים או דידקטיים, מילת הסלנג נועדה לשימוש במסגרות לא פורמליות.
444
ורד עמית שואל/ת: מתי הייתה המילה 'עמך' מילה חיובית? מתי ואיך הפכה למילה שמשתמשים בה במובן של זלזול?
רוביק עונה:
המקור הוא בביטוי המקראי הנפוץ 'עמך ישראל', ושם הוא מכוון לאלוהים, שישראל היא עמו. ביידיש קיבלו מילים לא מעטות שלהן משמעות נשגבת משמעות ארצית ואף אירונית, וביניהן הביטוי המלא, בהגייה האשכנזית המלעילית – 'עמך ישראל' (נהגה: עמכוֹ ישרוּאל). הביטוי היידי קיבל משמעות לא בהכרח מזלזלת: האנשים הפשוטים, העם הפשוט. לימים השתלטה הצורה המקוצרת: עמך.
445
אריאל שואל/ת: למה אומרים 'להתראות' כשנפרדים? הרי לא אומרים 'להיפגש' כשנפגשים. למה משתמשים בשם פועל?
רוביק עונה:
'להתראות' נוצרה בהשפעת הביטוי הגרמנית auf Wiedersehen, עוד נתראה. Wiedersehen הוא במקורו שם פועל: לראות זה את זה פעם נוספת, ובקיצור: להתראות.
446
דרור שוורץ שואל/ת: יש המתייחסים לשעה 1200 כשעת צהריים, ומכאן ש- 1201 היא כבר אחר הצהרים. יש המתייחסים לצהריים כטווח שעות בין 1400 עד 1600 (מנוחת צהריים), ומכאן שאחר הצהרים מתחיל ב-1600 (ראה תכנית הרדיו של גל״צ, "ארבע אחר הצהרים"). אז מה נכון?
רוביק עונה:
1201 אינה בשום פנים שעת אחר הצהריים. השעה 1200 היא שעת חצות. היא חוצה בין שני חלקי ספירת שעות היום והלילה. 12 בצהריים היא חצות היום, 12 בלילה היא חצות הלילה. אחת בצהריים היא שעה אחת אחרי חצות היום, אבל היא עדיין שעת צהריים. את השעות סופרים בדרך הלועזית באמצעות קיצורים: a.m – ante meridian, כלומר, לפני חצות היום, בין 12 בלילה ל-12 בצהריים; p.m. – post meridiem ,אחרי חצות היום, בין 12 בצהריים ל-12 בלילה. meridiem היא צורה נטויה של מילה לטינית שמשמעותה חצות היום.
447
דורית קורן שואל/ת: שמתי לב כי בשנים האחרונות נעלמה המילה "אי" כמילת שלילה, והמילה 'לא' מחליפה אותה לגמרי. למשל במקום הביטוי "אי אפשר היה" מופיע "לא אפשר היה". לי זה צורם. האם החלופה תקינה? למה לדעתך זה קרה?
רוביק עונה:
אני מודה שלא נתקלתי בהופעות רבות של "לא אפשר היה", אבל במקרה זה סדר הדברים שונה. "לא אפשר" היא צורה תלמודית נפוצה, אף כי "אי אפשר" נפוצה ממנה בהרבה. הנוסח "לא אפשר היה" מופיע בספרות ימי הביניים. הצורה הזו נעלמה, אבל לא לגמרי, והיא בהחלט תקינה, ובעיני גם נאה.
448
דור אש שואל/ת: האם ניתן להשתמש בפועל "לפתוח" כאשר מדובר על עיניים, או שתקני להשתמש רק ב"לפקוח"?
רוביק עונה:
'לפקוח' הוא פועל נרדף ל'לפתוח', אך הוא מתייחד לפתיחת העיניים. מבחינה סגנונית עדיף להשתמש בפועל הייחודי, לפקוח, על פני הפועל הגנרי 'לפתוח' המתאים לתחומים רבים אחרים.
449
חנה רובינשטיין שואל/ת: האם אפשר לומר: "פגשתי בנמלה"? ברור שאפשר לומר: פגשתי את הנמלה (אם היא מוכרת לי אישית), או פגשתי נמלה - כשהיא אחת מרבות. אבל האם השימוש במילת היחס "ב" רלוונטית כאן? מצאתי את השימוש "פגשתי בה" בשיר של עמיר בניון: פגשתי בה על אם הדרך, צחקה ללא סיבה".
רוביק עונה:
השימוש במילות היחס גמיש יחסית לחלקי דיבר אחרים, והדבר ניכר בהשוואה בין שפות. בדרך כלל הפועל לפגוש מקבל מושא ישיר: פגשתי את (החבר שלי), או פגשתי (חבר). לצד זה קיימת כבר בלשון חז"ל או לפחות בלשון ימי הביניים צורת פגש+ב'. למשל, מאחד מנוסחי המדרש: "וכשהיה הולך בדרך פגש בו אליהו".
450
נאוה צוריאל-שלום שואל/ת: האם אפשר לומר "שיהיה רפואה שלמה"?
רוביק עונה:
'שיהיה' היא פתיחה לברכה, שאחריה יכולות לבוא ברכות מסוגים שונים: 'שיהיה במזל טוב', 'שיהיה לכם לבריאות'. לכן אפשר לקבל בדוחק את 'שיהיה רפואה שלמה', אבל עדיף לדבוק בכללים: "שתהיה רפואה שלמה".
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >