שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
גבי שחר שואל/ת: "בית השפן הירוק": מי ירוק, הבית או השפן? האם קיימת דרך בשפה המאפשרת להבהיר את הכוונה? ועוד דוגמה מהעיתון: "הצעת חוק הכשרת צוותי רפואה בנושאי נטייה מינית של ח"כ מיכל רוזין".
רוביק עונה:
הסוגיה עתיקה, הדוגמאות רבות ואין לכך תשובה נוסחאית. לעתים המשמעות מובנת מן ההקשר, אך בדרך כלל כדאי לעקוף את הבלבול באמצעות מילית הקניין 'של'. למשל: "ביתו הירוק של השפן" או "ביתו של השפן הירוק". לגבי הדוגמה מן העיתון, הפתרון היחיד העולה בדעתי הוא שיש לפטר את העורך שניסח את המשפט.
497
רויטל שואל/ת: האם נכון לומר 'גללי כלבים'?
רוביק עונה:
בהחלט. גללים מתייחסים לצואה של בעלי חיים מסוגים שונים, ובספר יחזקאל אף לצואת אדם. עם זאת נהוג להשתמש במקרה של כלבים במילה החביבה 'קקי', אולי כדי להבהיר את היחס המיוחד אליהם.
498
נעה זמשטיין שואל/ת: בגרמנית פירוש הפועל schwitzen הוא להזיע. מדוע אם כן הושאל הפועל לעברית במשמעות להתרברב?
רוביק עונה:
המקור הוא ביידיש, שם הורחבה משמעות המילה 'שוויצר', אדם הנוהג להזיע, למשמעות רברבן. ההרחבה משקפת את האופי האירוני של היידיש, הרואה בחשדנות אדם המזיע כמי שדואג שהכל יראו אותו מזיע.
499
יעקב אנגלרד שואל/ת: בפרסומות נאמר "בכפוף לתנאי המבצע..". למה מתכופפים? למה הכל בכפייה? לא יותר פשוט: "על פי תנאי המבצע..", או "בהתאם לתנאי ההסכם?"
רוביק עונה:
השימוש במונח "בכפוף ל..." הוא תרגום מאנגלית, שם המונח המקובל הוא subject to…. למילה subject משמעויות ושימושים רבים, אחד מהם הוא מי שנתון למרותו אדם שמעליו, ומכאן התגלגל למשמעות הכפיפות לתקנון או לחוק כלשהו. תרגום מסוג זה קרוי "שאילת משמעות", והוא מקובל מאוד במגע בין שפות. השימוש במונח בטקסטים בעברית נועד להדגיש את חומרת החובה המשפטית לפעול על פי התקנון.
500
אודי איילון שואל/ת: למה אנחנו 'נחשפים' למידע? לא נכון לכתוב שהמידע נחשף?
רוביק עונה:
'נחשף' הוא פועל סביל, כלומר, מישהו 'חושף' דבר מה, בעוד מקבל החשיפה 'נחשף'. זאת בין אם אובייקט החשיפה הוא אדם (ולא רק למידע, גם להשפעות, לווירוסים, לעלבונות ועוד ועוד), ובין אם הוא אינו אדם (במקרה זה מידע, אבל גם מסמכים, עדויות וכדומה). אדם יכול 'להיחשף ל...', כלומר, להיות בלתי מוגן מהשפעות כלשהן, או פשוט 'להיחשף', לעיני הציבור והתקשורת.
501
חי שואל/ת: קיימת בעברית סתירה לוגית. רוצח שכיר הוא בעצם עצמאי, לפחות בחלק מן המקרים. כיצד ניתן להסביר זאת?
רוביק עונה:
ל'שכיר' משמעות מרחיבה ומשמעות מצמצמת. במשמעות המצמצמת זהו אדם המועסק במשרה קבועה במוסד כלשהו, ומקבל משכורת מהמוסד המעסיק אותו. במשמעות המרחיבה זהו אדם המקבל שכר על עבודתו, ובמקרא יש גם 'שכירים' הנקראים למלחמה תמורת שכר. רוב השימושים האלה של 'שכיר' מלווים בגוון שלילי: שכיר חרב, שכיר עט, וכאמור בשאלה, 'רוצח שכיר'.
502
עמית שואל/ת: מה מקור המנהג להגיד 'בוקר' במקום 'בוקר טוב'?
רוביק עונה:
האמריקאים אוהבים מאוד קיצורים, ולכן הם נוהגים לומר זה לזה morning במקום good morning. העצלות היא מחלה מדבקת, ולכן אנו הולכים בעקבותיהם ומסתפקים ב'בוקר'. בעקבות הצורה האמריקנית yeah שהיא קיצור של yes הפכה 'כן' ל'כֶה', והלשון עוד נטויה.
503
משה שואל/ת: מניין באה 'הכי' בצירוף 'הכי טוב'? האם צורה זו מייצגת משלב נמוך יותר מאשר 'הטוב ביותר'?
רוביק עונה:
'הכי' היא במקורה צירוף מקראי של מילת השאלה הַ- והמילה כי, ופירושה 'האומנם'. ואולם באחד הפסוקים משמעות זו אינה ברורה. בשמואל ב כג 19 נכתב: "מִן־הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁה לֹא־בָא". בפסוק זה אפשר להבין את 'הכי' כמילת העצמה, והיא משמשת כך כבר בספרות התחייה. מילת ההעצמה הכי חדרה בעיקר לשפת הדיבור, ומכאן 'הכי טוב', 'הכי הכי' וכדומה. במקורות מילה דומה: הכֵי, שהיא מילה ארמית שפירושה כך, כה, ואין לה קשר ל'הכִי' כמילת העצמה.
504
אמה זהר שואל/ת: רציתי לשאול ממתי נהוג להשתמש במילה 'נער' במשמעות העכשווית שלה, להבדיל מילד?
רוביק עונה:
במקרא אכן כאשר מופיעה המילה 'נער' היא מתייחסת בדרך כלל לילד, ואת השינוי במשמעותה אנו מכירים בעיקר מן העברית החדשה. ואולם, כבר במקרא יש רמזים רבים היוצרים קרקע נוחה לשינוי הזה. בנביאים ראשונים נער הוא גם חייל, איש צבא צעיר; המילים 'נוער' ו'נעורים 'מתייחסים לגיל המאוחר לילדוּת כבר במקרא, וכך גם המילה 'נערות' בלשון חז"ל.
505
מירב רונן שואל/ת: נתקלתי בצירוף "גאווה לא מסותרת". האם זה מדויק? האם לא נכון לומר "גאווה לא מוסתרת"?
רוביק עונה:
לא רק מדויק אלא גם נאה, והמקור היישר מספר משלי: "טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת". "גאווה לא מוסתרת" אינו פסול, אבל חסר את המגע הפואטי של "מסותרת".
506
חגית שואל/ת: הודיעו בחדשות שנמצאה פצצה על סיפון מטוס נוסעים. האם זה תקין לשונית?
רוביק עונה:
זוהי דוגמה טובה להתפתחות בשימוש במילה באופן שאולי אינו תקין, אבל לאחר שהתקבל אין לפסול אותו. המילה 'סיפון' פירושה תקרה, מן השורש ספ"ן שפירושו כיסה, שממנו נגזרה גם המילה ספינה. לבטן הספינה (או האנייה) יש תקרה, שעליה ניצבים הימאים והנוסעים, כך שעבורם היא בעצם רצפה. במטוס אין לתיאור הזה משמעות, אבל עקב התפיסה המשותפת של האנייה והמטוס ככלי תחבורה נדדה המילה אל המטוס במשמעות המשטח או האזור שבו נמצאים הנוסעים ואנשי הצוות.
507
ערן רמות שואל/ת: שלום רב קראתי בעיון את מאמרך בעניין מסע הפלאות של העברית ומצאתי שם ביטוי ש'לא עושה לי שכל'. כתבת: "בתקופה הזו שהשתרעה על פני מחצית האלף הראשון לפני הספירה" ואני שואל - הרי האלף הראשון לפני הספירה התחיל במפץ הגדול, והלך והצטבר עד שהגיע לאלף האחרון שלפני הספירה, כי הרי כשהוא נגמר, עם כל מיליוני האלפים שלפניו, התחילה הספירה. היום לפני הולדתו של ישו הוא היום האחרון שלפני הספירה, אחריו התחיל האלף הראשון שאחרי הספירה, ואנחנו בקושי הגענו לשלישי.
רוביק עונה:
ספירת הנוצרים היא שיטה לתיארוך אירועים היסטוריים ופרה היסטוריים, והיא מקובלת מן המאה החמישית לספירה עם עליית ההשפעה הנוצרית. כדי לאפשר תיארוך של אירועים שקדמו לשנת אפס מקובל לספור לאחור, ממש כפי שיש מספרי מינוס במתמטיקה, ההולכים וגדלים ככל שהם מתרחקים מן האפס. המפץ הגדול אינו קשור לעניין, שהרי אין לו תאריך אלא השערות כלליות.
508
עדו שואל/ת: בני, בוגר חיל השירון, מרבה להשתמש בפועל 'להכווין'. אשתי מרבה להשתמש במילה 'הבניה'. האם השימוש במילים אלו נכון?
רוביק עונה:
'הבניה' היא מילה חדשה יחסית שפרצה לחיינו כאש בשדה קוצים, בעיקר בהקשרים סוציולוגייים ופסיכולוגיים, כתרגום של המונח האנגלי structuring. המילה מיוחסת בעיקר לעיצוב תרבותי-חברתי של אמונות ודעות. 'להכווין' הוא גזירה לאחור של שם הפעולה 'הכוונה', המשמש בעיקר בתחומי תעסוקה וחינוך. הפועל נוצר בשפה הצבאית, ושם הוא צורה גבוהה לכאורה של הפועל הפשוט והשקוף 'לכוון'. זה אולי 'נכון', אבל פלצני.
509
יוסי אביבי שואל/ת: כאשר מדובר על כך שארגון מסוים מקדיש 'חלק משמעותי' מפעילותו לביצוע של פעילות כלשהי, האם ניתן להבין מכך שזו רוב פעילותו?
רוביק עונה:
'משמעותי' הוא במקרה זה שם תואר יחסי. אם מדובר בארגון שיש לו פעילויות רבות בהיקפים קטנים, 'פעילות משמעותית' אינה אומרת בהכרח שמדובר בלמעלה ממחצית. אם תחום פעולתו מצומצם, 'משמעותי' ודאי יתקרב יותר לכל מאת האחוזים.
510
סיון שואל/ת: איך קרה שהמילה "לפספס" על נטיותיה (פספוס, פספסתי) לא מתנהגת בהתאם לכללי הדגש הקל?
רוביק עונה:
לפספס במשמעות להחטיא ולהחמיץ הוא פועל המשמש בסלנג, שאינו כפוף לחוקי בגד כפ"ת, ממש כמו הפועל להתחרפן. לא נמצא הסבר משכנע איך צץ 'לפספס' לעברית. הוא קרוב למילה פספוס במשמעות ילד קטן, שמקורה ערבית ופירושה פשפש, אך קשר המשמעות נראה רחוק.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >