שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
יוסי אבידור שואל/ת: שם התואר "קלוש" יכול היה לשמש את העברית גם כפועל, ובכך גם להעשיר את השפה. מדוע אפוא אף אחד, כולל סופרים עבריים, לא עשה משם התואר הזה גם פועל?
רוביק עונה:
ספרות ימי הביניים אהבה מאוד את השורש קל"ש, ויצרה בו פעלים במגוון בניינים: קָלַש, נקלש, הקליש, נתקלש ועוד. בעברית החדשה השימוש נקלש מאוד, אך לא נעלם. הפועל 'להקליש' זכה למשמעות נוספת: להשמיע קלישאה, או לדבר בקלישאות.
497
ליאור צרפתי שואל/ת: האם המילה "ריף" (שונית) היא מילה עברית רשמית?
רוביק עונה:
אכן, במילון לגיאוגרפיה משנת 1959 נקבע כי המילה האנגלית reef היא גם מילה עברית תקנית: ריף. במילון הביולוגיה משנת 2012 נקבע כי coral reef ייקרא 'שונית אלמוגים', אך יתר שימושי 'ריף' נותרו על כנם.
498
יונה קרוננברג שואל/ת: חלק מהחולים הבאים אלי מדווחים שהם "שתו את הכדורים". זאת מאחר ובלעו אותם עם נוזל. האם נכון לומר כך, או שהפעולה היא בליעה, גם אם נעשית עם שתיית נוזל?
רוביק עונה:
'שתו את הכדורים' הוא ביטוי הנהוג בשפת הדיבור, ולכן שאלת 'נכון לא נכון' אינה רלוונטית לגביו. הוא נולד בתהליך של מטונימיה: שתיית המים המאפשרת את בליעת הכדורים הפכה לשם המהלך כולו. בז'רגון הרופאים מוכר הביטוי 'תסמונת בָלִיתי', המתייחס לבני נוער המגיעים לחדר המיון ומספרים "בליתי כדורים", וכאן הכוונה לסמים.
499
תמי בר יוסף שואל/ת: אני אמא לבן בן 12 ובת בת 9. יוצא לנו לא מעט להשתמש במילה 'ערס', וכן במילה 'פרחה'. כשהילדים שואלים אותי מה זה אני מסתבכת ממש, ולא יודעת איך להסביר להם בלי ליפול לגזענות ועוד שכאלה. יש לך רעיון?
רוביק עונה:
אין צורך להוציא את השד העדתי מהבקבוק בשיחה עם הילד. 'ערס' ו'פרחה' הן מילים המייצגות התנהגות. 'ערס' הוא אדם בעל התנהגות מוחצנת המזכירה יסודות עברייניים, אף כי אינו בהכרח עבריין. הערס נוטה להשתמש בסממנים חיצוניים כגון מכוניות יוקרה, בגדים ודיבור אלים. 'פרחה' היא נערה קלילה, עילגת משהו ומחצינה התנהגות מינית ולבוש בולט אך חסר טעם. אלה כמובן הגדרות נסיבתיות, והן משתנות על פי רוח הזמן.
500
אריה שואל/ת: בקרוב אשתתף בוועדות שבהן יידונו ערעורים על החלטה מסוימת. חברי מתעקשים לקרוא לוועדה 'ועדת עַרְעָר', מן הסתם בסגנון "קרא עליו ערער" המופיע בגמרא. לי זה נשמע כמו "ערער בערבה", ונראה לי שצריך לקרוא לוועדה 'ועדת עָרָר'. מה נכון?
רוביק עונה:
'ערער' היא מילה תלמודית במסגרת הניב התלמודי הנפוץ 'קרא עליו עַרְעָר', עִרעֵר על דבריו של מישהו במהלך פולמוס. הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי והירושלמי. הביטוי באותה משמעות 'קרא עליו עָרָר' מופיע בתלמוד הירושלמי בלבד. בעברית החדשה נבחרה הצורה הקצרה יותר, עָרָר, והיא המשמשת בשפה המשפטית והמנהלית. המילה נקבעה במילון האקדמיה למנהל ציבורי משנת 1960. מאחר שמדובר בתחומים הנוטים לפורמליות, לא רצוי להשתמש בשני הביטויים במקביל. לגבי 'ערער בערבה', מילון הבוטניקה של האקדמיה קבע את שם הצמח עַרְעַר לקבוצת צמחים המזכירה את תיאור הצמח המקראי, ואת השם עָרָר לצמח אחר, כאן בעקבות הערבית.
501
מיכאל שואל/ת: בשעתו היה נהוג להגות את ה' הידיעה אחרי אותיות בכל"ם: בהדבר, כהדבר, להדבר, מהדבר. היה ונעלם? לא היה בכלל? שגיאה?
רוביק עונה:
'מהדבר' הוא תקין וזו הדרך הבלעדית. באשר לאותיות בכ"ל, הנוהג היה גם היה, ונעלם כמעט לגמרי. הוא מוכר בעיקר החל מן המאה ה-19, הן בכתבים דתיים והן בספרות ההשכלה. אליעזר בן יהודה למשל הקפיד לכתוב ולדבר כך. נראה שיש כאן השפעה של שפות זרות, שבהן יש לכל אחת ממילות השימוש מעמד של מילה עצמאית, שכן במקרא ולשון חכמים הנוהג הזה אינו קיים.
502
אביטל שואל/ת: בגיאומטריה אנו מבדילים בין עיגול למעגל. כיצד נכון להתייחס לנקודות במרחב זה? הנקודות הן בתוך המעגל או בתוך העיגול, מחוץ למעגל או מחוץ לעיגול?
רוביק עונה:
יש בלבול רב בשימוש בין שתי המילים, אבל משמעותן ידועה. 'מעגל' הוא מונח קווי. 'עיגול' מתייחס לשטח, הוא השטח שבתוך המעגל. לשאלה, נקודות הן תמיד בתוך (שטח) העיגול. גם במקרה של נקודות חיצוניות עדיף להשתמש במונח השטח, עיגול.
503
נתן שואל/ת: האם ניתן לומר 'אף אחד' בלי מילת שלילה? שהרי אף אחד פירושו 'אפילו אחד', כך שאין לדברים פשר בלי תוספת מילת שלילה. כמו כן, האם נכון לומר לצרף מ"ם או בי"ת למילה 'אף', כמו למשל במשפטים הבאים: "הוא לא קיבל גיבוי מאף אחד"; "הוא לא תמך באף מדינה קומוניסטית".
רוביק עונה:
פירוש המילה 'אף' במקרים אלה הוא 'גם', ובמקרים מסוימים לצורך הדגשה 'אפילו', שהיא הרכב של 'אף אילו'. יש למילה מגוון שימושים ולא לכולם יש הקשר שלילי. למשל: 'אף כי': גם כי; 'יפה דודי אף נעים': יפה דודי גם נעים. במקרים שאליהם מתייחסת השאלה אנו מבינים את השימוש כשלילי על פי ההקשר, במשמעות 'גם לא', ובעקבות השימוש הנפוץ מילת השלילה מושמטת. להשמטה כזו קוראים אליפסה, או הֶשְמֵט. התופעה מוכרת גם ממילים וצירופים כמו 'שום דבר', או 'כלום', שפירושם הוא 'משהו'. כך בתשובה לשאלה יומיומית, בסוגריים החלק המושמט: 'מה קרה?' 'שום דבר [לא קרה]'. 'מה השתנה?' 'כלום [לא השתנה]'. 'מי הגיע?' 'אף אחד [לא הגיע]'. בשתי הדוגמאות האחרונות בשאלה מילת השלילה נוכחת במשפט, ומילות היחס תקינות. משמעות המשפטים: 'הוא לא קיבל גיבוי גם (או אפילו) ממדינה אחת', וכן 'הוא לא תמך גם (או אפילו) במדינה קומוניסטית [אחת].
504
נתן שואל/ת: באיזה הקשר תחבירי כותבים 'ואולם' עם וי"ו, ולא סתם 'אולם'?
רוביק עונה:
השימוש בצורה המורחבת, 'ואולם', נועד להדגשה ותפקידו רטורי. "הגעתי לבית הקולנוע אולם לא היו כרטיסים" הוא תיאור נייטרלי. "הגעתי מתנשף לבית הקולנוע, ואולם, כל הכרטיסים אזלו", הוא תיאור דרמטי.
505
שלמה ג-א שואל/ת: מה נכון לומר: 'מחר' או 'למחרת'?
רוביק עונה:
שתי המילים משמשות בתפקידים שונים. 'מחר' הוא היום שאחרי היום הנוכחי שבו אנו מדברים, ויש לראות בו תיאור זמן מוחלט: "מחר אפגוש את יענקלה". 'למחרת' הוא היום שלאחר היום שאנו מזכירים בדברינו, ויש לראות בו תיאור זמן יחסי: "ביום שלישי האחרון פגשתי את יענקלה, ולמחרת את שמעון', או 'ביום שלישי הבא אפגוש את שמעון, ולמחרת את ראובן'.
506
בועז קרן צבי שואל/ת: מה אנחנו עושים עם הגזר? איסוף, קטיף או ליקוט? ומה עם השקד?
רוביק עונה:
הצורה המדויקת היא 'איסוף הגזר': הגזר מונח באדמה ואנו אוספים אותו ממנה. ליקוט מיועד לכמויות קטנות ומזדמנות, ולא לגידול חקלאי. 'קטיף' הוא ניתוק הפרי מן הענפים של העץ או השיח. לכן אוספים תפוחי אדמה, אבטיחים וגזר, קוטפים תפוחים, אבוקדו ושקדים. יש כידוע פירות שבמקורות נקבע לאיסופם שם ייחודי, וכך אנחנו בוצרים ענבים, מוסקים זיתים, גודדים תמרים ואורים תאנים.
507
חניה פישמן שואל/ת: שמתי לב שלאחרונה ממעטים להשתמש בביטוי 'לעלות לארץ', ומחליפים אותו בפועל 'להגר'. הקשבתי לתוכניתה של ציפי גון גרוס, בו שוחחה עם המשורר ארז ביטון, ואפילו את עליית הוריו ארצה מצפון אפריקה כינתה 'הגירה'.
רוביק עונה:
התופעה אכן קיימת, אם כי קשה למדוד את התפוצה שלה והאם יש באמת שימוש רב יותר ב'הגירה' לעומת 'עלייה'. יש כאן ניסיון להתבטא בדרך מפוכחת ומדויקת ולהשתמש בכלים מדעיים, במקרה זה מתחום הסוציולוגיה, כדי לתאר תהליכים בחברה הישראלית. השימוש ב'הגירה' מאפשר להבין טוב יותר את קשיי ההסתגלות של העולה, ולהשתחרר מיסודות רומנטיים ואידיאולוגיים שאולי הסתירו קשיים כאלה בעבר. לעומת זאת השימוש ב'עלייה' עדיין מייצג את האתוס הציוני, לפיו יהודי הבא לארץ ישראל עושה מעשה ראוי, ומשפר את מצבו כיהודי וכאדם.
508
מנחם שואל/ת: איך רצוי לומר: "כהונה תחומה בזמן" או "כהונה מוגבלת בזמן"?
רוביק עונה:
שתי הצורות אינן שגויות אך גם אינן מדויקות, בין היתר מפני שיש כאן העתקה של תארים הקשורים למקום (תחום, גבול) לקביעת זמן. בדרך כלל אנחנו 'קוצבים' זמן, ולכן יש לומר "כהונה קצובה בזמן".
509
סיון שואל/ת: מתי התחילו להשתמש במילה "שמאלני" להבדיל מ"איש שמאל"?
רוביק עונה:
עד שנות השמונים 'שמאלני' היתה מילת גנאי לאדם בעל עמדות שמאליות קיצוניות, כגון תומך בקומוניזם. בתהליך הדרגתי המונח זלג לכל אנשי השמאל. הוא לא איבד את המיתוג השלילי שלו, אבל אומץ גם על ידי אנשי השמאל עצמם.
510
יניב שואל/ת: האין זו טעות להגיד "שנים ארוכות"? כמו שמטר או שעה אינם 'ארוכים' או 'קצרים', האם לא ראוי להגיד 'שנים רבות'?
רוביק עונה:
השפה אינה תמיד הגיונית, וזה חלק מחינה. כאשר אומרים 'שנים ארוכות' אנו משליכים מהמונח 'חיים ארוכים', שיש בהם שנות חיים רבות. כך כאשר במשחק הכדורגל אומרים 'כדור מצוין', אנו מתכוונים לבעיטה המצוינת ולא לכדור. לתופעה זו קוראים מֶטונימיה.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >