שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
יוחאי שלם שואל/ת: אני מתחלחל כשאומרים בשידור למשל: ״בגלל הכמות הגדולה של מפגינים, הפעילה המשטרה כמות גדולה של שוטרים״. השימוש במילה כמות מזכירה לי תמיד את היחס של הנאצים לקורבנותיהם. האם אפשר לפעול לשימוש במילים אחרות, בהן גם אנשים רבים נשארים בני אדם ולא מסה של בשר?
רוביק עונה:
הדיון על השימוש במילה 'כמות' במקום 'מספר' כשמדובר בבני אדם עתיק. אין צורך לגייס את הנאצים לעניין. 'מספר' היא מילה אלגנטית יותר בהתייחסות לבני אדם, אבל אין סיבה לדחות לגמרי את 'כמות'. כמות היא מילה מופשטת המגלמת תשובות לשאלה 'כמה', והיא יכולה להתייחס לכל עניין, וגם לבני אדם.
287
קובי שואל/ת: בעת משחק חברה עם החברים לעבודה (בעת היותי מנחה שאלון בידורי ושתוי כלוט) הצהרתי שמי שיענה על השאלה הבאה יזכה בפרס, וזה נוסח דבריי בדיוק: "ענייה על השאלות תזכה בפרס את העונה נכונה!" בסיום המשפט כבר הספקתי להפוך לקלס (ולקאלט) במקום העבודה עקב אזכור המילה "ענייה" ("מענה"! צווחו כולם לקול אדמומיות פניי, איני בטוח אם מפני השתייה או הבושה). אנא הצילני מחפרתי אשר הבאתי על עצמי בזכות הטיפה המרה.
רוביק עונה:
ניתן לגזור מן הפועל בבניין קל 'ענה' את הצורה 'ענייה', כפי שמ'כתב' אנו גוזרים 'כתיבה', מ'בנה' – 'בנייה', וכך בחלק גדול של הפעלים בבניין. ואכן, 'ענייה' במשמעות שבה השתמשת מופיעה בתלמוד, אצל רש"י ובתפילה. בעברית של ימינו הצורה הזו אינה משמשת, והמילה המקובלת היא אכן 'מענה'. תוכל לומר לחבריך שבזכות הטיפה המרה נחה עליך רוח הכתבים הקדושים, והצלת מילה עתיקה מתהום הנשייה.
288
אביבה שואל/ת: האם שמעת על "איכותני" ו"כמותני". מה דעתך על מופעים אלה?
רוביק עונה:
'איכותני' ו'כמותני' הן מילים מחודשות שנועדו לצורכי השפה המדעית, כדי להבחין בין סוגי מחקרים. מחקר כמותני, quantitative, מתמקד בבדיקות סטטיסטיות. מחקר איכותני, qualitative, חוקר נושא באמצעות ראיונות עומק והוא מתאים בעיקר למדעי החברה, פסיכולוגיה וכדומה. הסיומת –ני אופיינית למילים בעלות אופי תאורטי או מושגי.
289
בארי שואל/ת: בעקבות דיון בפורום, התגלעה לה מחלוקת קטנה בקשר לתקינות הדקדוקית של צירופי הלשון "מילים {שם-תואר המתאר לאום או עם}", ז"א: מילים אנגליות, מילים לועזיות, מילים יווניות, מילים סלביות וכו'. הויכוח אינו מפקפק בקיומן של צורות התבטאות אחרות, כגון "מילים ב{שפה כלשהיא} (קרי: מילים באנגלית, מילים בלעז, מילים בקלטית עתיקה וכו'..) או "מילים שמקורן ב{שפה כלשהיא} (קרי: מילים שמקורן בפרסית, מילים שמקורן ביוונית וכו'..), אלא נוגע אך ורק לזכות הקיום הלשוני של הצורה המוזכרת בפסקה הראשונה.
רוביק עונה:
'אנגלי' 'צרפתי' וכו' הוא שם תואר המתייחס למגוון שמות עצם כמו אזור, אדם, תרבות וכדומה, ואין סיבה לפסול אותו כשמדובר במילים. עם זאת הנוסח 'מילים באנגלית' או 'מילים שמקורן אנגלי' אלגנטי יותר, בעוד שלצירוף "מילים אנגליות' אופי דיבורי. כל זה אינו מתייחס לשם התואר 'לועזי'. לועזית אינה שפה אלא שם גנרי לשפות זרות באשר הן, ולכן אין לומר 'מילים בלועזית', בעוד 'מילים לועזיות' הוא תקין ומועדף. אפשר גם 'מילים שמקורן לועזי'.
290
יניב ולדמן שואל/ת: בזמן צפייתי במשחק כדורגל, השדר ציין בהפסקה ״מחצית שלמה לפנינו״ ואני שואל, איך חצי יכול להיות שלם?
רוביק עונה:
אין כל בעיה במקרה זה ב'מחצית שלמה'. 'מחצית' מתייחסת אמנם למשחק השלם, אך יש לה גם מעמד עצמאי כשם עצם, ולא רק של כַמָּת, ופירושה ארבעים וחמש הדקות הראשונות של משחק הכדורגל. ניתן להעניק לה שמות תואר: מחצית מצוינת, מחצית מכרעת, מחצית שלמה, וניתן גם לומר "באמצע המחצית". למילה 'מחצית' בהקשר המדובר גם משמעות נוספת: נקודה הזמן שבה מסתיימת מחצית המשחק הראשונה; וגם ההפסקה שבין המחציות.
291
ישי שואל/ת: : גולות, ג'ולות וג'ולים - מה תפוצתם הגיאוגרפית? אשתי טוענת שבירושלים אומרים גולות (היא ירושלמית) ובת"א ג'ולים (אבא שלה תל אביבי). לעומת זאת, ויקיפדיה אומרת שגם בירושלים וגם בת"א אומרים ג'ולות (שלא לדבר על זה שבויקיפדיה יש להם עוד שמות שלא שמעתן אוזני ולא שזפתן עיני מעולם כמו בנדורות ובלורות). היכן משחקים במה, אם כן?
רוביק עונה:
לא ידוע לי על הבחנה גאוגרפית. המילה התקנית היא גולות (במלרע), המילה המקובלת ברבים היתה בזכר – ג'ולים, אבל אפשר היה לשמוע גם את הצורה בנקבה – ג'ולות, המתאימה יותר למילה ג'ולה, שכמעט לא נעשה בה שימוש. בשירה של לאה גולדברג שר אריק אינשטיין: "מה חולמות האיילות בלילות? הן חולמות כי הפילות הגדולות שיחקו איתן בג'ולים וגולות, ובכל, בכל זכו האילות". אולי ברוח השאלה היו הפילים תל אביביים והאיילות ירושלמיות?
292
צביקה שואל/ת: האם המילה "בֶטון" והפועל "לְבַטֵן" הם חלק מהשפה העברית התיקנית?
רוביק עונה:
המילה בטון מופיעה במילוני האקדמיה כמילה תקנית אף כי תצורתה לועזית. הפועל לבטן במשמעות הקשורה בבטון אינו מופיע, אך יש לראות בו פועל תקני לכל דבר. פעלים רבים בעברית נוצרים ממה שקרוי 'שורש גזור שם', כשהשם ממנו נגזר השורש הוא לועזי. במילוני האקדמיה נמצאים כבר פעלים כמו לסנכרן ולהקליק, ואין סיבה לא להכניס לרשימה זו את 'לבטן'.
293
שדמה שואל/ת: פגשתי בצירוף המילים "ניתן להתפרש", למשל במשפט: "הדבר אינו ניתן להתפרש במילים". משהו בתחביר הזה (סביל על סביל) צורם לי. האם לא נכון יותר לומר, "הדבר אינו יכול להתפרש במילים" או "הדבר אינו ניתן לפירוש במילים"?
רוביק עונה:
המשפט אכן מסורבל וכל עורך מתחיל היה מתבקש למצוא לו חלופה הולמת. גם ההצעות החלופיות המוצגות בשאלה סובלות מצרימה. החלופה המועדפת היא שם פועל בבניין שאינו סביל: "לא ניתן לפרש את הדבר (או 'זאת') במילים".
294
אורי קליין שואל/ת: זה נכון או שרק נדמה לי ש"עוצמתי" נכנס לשימוש בשנים האחרונות? קודם לכן היה פשוט "חזק" "גדול", ואם רוצים עוצמה אז היה "בעל עוצמה" או "מלא עוצמה". נדמה לי שזה התחיל בצה"ל. מה דעתך?
רוביק עונה:
'עוצמתי' שייך לשמות תואר שונים שנכנסו לעברית בעשורים האחרונים והרחיבו את גוני השפה, גם במסגרת הנטייה לכווץ צירופים למילים בודדות. השימוש בשם התואר, וכן המונח 'עוצמתיות', התרחבו בשפה הצבאית.
295
עזרא שמוש שואל/ת: האם המילה "מאוד" יצאה מהלקסיקון, כי כמעט ולא שומעים אותה מרבים להשתמש במקומה במילה "נורא". בתור אדם שמדבר כבר 75 שנה עברית, המילה "נורא" לא נשמעת לי תמיד מתאימה במקום המילה "מאוד".
רוביק עונה:
השימוש ב'נורא' במשמעות מאוד אינו חדש כלל וכלל, והוא ותיק אפילו יותר מ-75 שנות השואל. מקורו בגרמנית, שם נהוג שימוש בשם התואר furchtbar במשמעות מעצימה, אך יש לו מקבילה גם באנגלית. 'נורא' במשמעות מאוד מאפיין שפה דיבורית, וככזה הוא נטוע בשפה ואין לפסול אותו. שימוש במילים מעצימות בעלות גוון שלילי גם להעצמה חיובית אופייני לשפת הדיבור הישראלית, ולא רק לה.
296
אורי קליין שואל/ת: מה דעתך על נוהגם של צברינו להחליף את "הרבה" או "המון ב"מלא", כגון: "במסיבה היו מלא אנשים".
רוביק עונה:
'מלא' במשמעות 'הרבה' משמש בסלנג הישראלי מקדמת דנא, לפחות מאז קום המדינה, וזאת בעקבות המילה הערבית 'מלאן', בשימוש דומה ובמשמעות דומה. היום השימוש בו פחת. כביטוי סלנג הוא לגיטימי בהחלט.
297
אילן אגרא שואל/ת: היה לי ויכוח עם חבר בנושא הנדוש של גמר\סיים. חברי טוען שאלו מילים נרדפות חד משמעית. טענתי היא: גמר יכול לשמש גם במשפט "גמרתי לאכול את המרק" וגם "גמרתי את המרק" ואילו באשר לסיום אפשר לומר "סיימתי לאכול את המרק", אך אי אפשר לומר "סיימתי את המרק". זה פשוט נשמע רע. נראה לי שהמילה סיום מתאימה אך ורק לפעולות ולא לחומר. האיש סיים\גמר לבנות את הכביש – נכון. האיש גמר את הכביש – נכון. האיש סיים את בניית הכביש – נכון. האיש סיים את הכביש - לא נכון.
רוביק עונה:
אין כל רע ב'סיימתי את המרק', שהוא צורת קיצור של 'סיימתי את אכילת המרק', או 'סיימתי את הכביש', קיצור של 'סיימתי את סלילת הכביש'. גמר וסיים הן מילים נרדפות לכל דבר.
298
אפרת שואל/ת: מאין הגיעה המילה "הירצחה" (נודע דבר הירצחה)? שם הפעולה ההגיוני לדעתי היה צריך להיות רציחה > רציחתה ואילו שם הפעולה היה "הירצחות", היינו לכאורה אמורים לומר: הירצחותה.
רוביק עונה:
אחת מנטיות הפועל בעברית היא צורת המקור. בתנ"ך היא נפוצה ביותר, בעברית החדשה היא נדירה יותר, וקיימת בעיקר בשם הפועל: במקרה שלנו לרצוח (ל+רָצוח), להירצח (ל+הירצח). צורת המקור מקבלת גם את אותיות בכ"מ (מהירצח, בהירצח, כהירצח), וניתנת לנטיות: הירצחו, הירצחה, הירצחם. 'הירצחותה' נכונה מבחינה השפה, אך מסורבלת יותר. עם זאת, כאמור, השימוש בדפוס דומה בעברית החדשה נמוך.
299
הקטור וייסברגר שואל/ת: השמות "ניצול" ו"שורד" מבטאות פסיביות. ניצול (ניצול שואה) מבחינה לשונית, הוא פסיבי, הלשון אומר לנו שהוא היה פסיבי, הוא תוצאה של אחרים, הוא לא גרם לכך ששרד. תמיד הפריע לי השם ניצול שואה, כאשר אין ניצול שואה שהיה פסיבי כדי לשרוד. בקשתי, תמצא מילה מתאימה.
רוביק עונה:
הוויכוח האם יש לקרוא למי ששרד את השואה 'ניצול שואה' או 'שורד שואה' אינו חדש. 'שורדי שואה' לא התקבל בציבור, למרות שהפועל המקובל הוא דווקא 'שרד את השואה' ולא 'ניצל בשואה'. קשה מאוד לקבוע מה מבטא פסיביות במידה רבה יותר – שורד או ניצול, וגם קשה לקבוע האם ההינצלות או ההישרדות של ניצולי השואה בפועל היתה אקטיבית או פסיבית. נראה שהשפה לא תצליח למצוא מונחים ראויים לכל מה שקשור לשואה. בוודאי אין סיבה לעסוק היום בשינוי מושגים 70 שנה ויותר לאחר השואה.
300
חיים שואל/ת: קצת מבלבל; על פי האקדמיה ללשון המילה גילאים, מחד, היא תקינה. מאידך, היא ממליצה שלא להשתמש בה ולהשתמש פשוט במילה גילים. מה דעתך?
רוביק עונה:
'גילאים' אכן משמש במשמעות 'בני אותו גיל', בעוד 'גילים' הוא שם כללי המציין את מספר שנות חייו של אדם. ההבדל בין המילים אינו מובהק ואף מבלבל, ולכן בהמלצה (אם ישנה כזו, אינה מוכרת לי) יש היגיון מעשי של הסתגלות לנוהג רווח.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >