שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יהושע מ. שואל/ת: מילת הקישור הנפוצה ביותר בשפה העברית המודרנית. מכיר? אם תענה: אֶה (אלף סגולה) צדקת. האזן לשיח בין אנשים, ברדיו, בטלוויזיה ולמעשה בכל מקום שבה נשמעת שפת הקודש ותגלה שהמילה אֶה חייבת להופיע בלי קשר למה שנאמר. נשאלת השאלה מה ניתן לעשות כדי לסלק מנהג מגונה זה משפתנו; זה יותר גרוע אפילו מה”כאילו”... אנשים שאינם דוברים את השפה, ושומעים את ה”אה” משוכנים שזה חלק אינטגרלי של שפתנו. מה אתה, אֶה, מציע?
רוביק עונה:
'אה' ומילים קרובות מוכרות בכל שפות העולם, ומייצגות את הקושי של בני האדם לדבר באופן רהוט. הן מכונות קַשָרים ריקים. הפתרון הוא אימון מתמיד ותרגילים ברטוריקה ובדיבור לפני קהל. מומלץ לפוליטיקאים, ולשדרי רדיו וטלוויזיה.
2
רונית נוי שואל/ת: מדוע במילה מֶרְחָק יש הנמכת תנועה באות מ״ם (סגול במקום חיריק, כמו מחלף), ואילו במילה הרשים אין (הרי״ש בחיריק). הרי רי״ש אינה גרונית.
רוביק עונה:
המילים מֶרחק, מֶרחב, מֶרחץ, מֶרקח, מופיעות בתנ"ך ולכולם תנועת e באות מ'. גזניוס מצביע גם על המילה מֶרכבה, הזוכה בחיריק בצורת הסמיכות מִרכבת. לעומת זאת המילים המקראיות מִרמס, מִרמה, מִרבָּה מִרְפש ואחרות הן בחיריק. המקבץ מעיד על השפעת האות הגרונית ח' על תנועת החיריק. רוב המילים שחודשו בעברית החדשה בקטגוריה זו הן בחיריק: מִרקם, מִרשם. יוצאת מכלל זה המילה מֶרְכז שמקורה בערבית ימי הביניים בעקבות מַרְכַּז, וכן מֶרְכָּב החדשה בעקבות מרכבה המקראית. לעומת המגוון הרב במשקלי השם, בבניינים הנטייה היא להאחדה שגובשה בדקדוק הטברני ועל כן פעלים בבניין הפעיל שפ' הפועל בהם ר' פועלים על פי כל יתר העיצורים, פרט לגרוניות. עם זאת הנטייה הדיבורית להפוך את החיריק לסגול בבניין הפעיל בולטת בשורשי ר' פותחת: הֶרגשתי, הֶרשים.
3
אולגה שואל/ת: למה במילה ״הנמיך״ האות ״נ״ נשארת, ולמשל במילה ״הגיש״ היא נעלם?
רוביק עונה:
בפעלי גזרת פ"נ בבניין הפעיל והופעל אין סדירות בהיאלמות הנ'. אפילו ב'הגיש' נמצא את הצורה החלופית, החדשה יותר, בשינוי משמעות - הנגיש. הביט פירושו הסתכל, הנביט – גרם לנביטה. הפיל – הנ' נאלמת, הנפיש – עסק בהנפשה. במילים מחודשות הנטייה היא לשמור על הנ'. כמו כן הנ' תופיע בשורשי ע' הפועל שאינן ניתנות להכפלה: הנעים, הנחית וכדומה..
4
חמדה שריג שואל/ת: לאור המציאות בה מתחדשת העברית (בעיקר המדוברת) ללא הפסק נשאלת השאלה האם יש עדין עברית תקנית, ומיהו הקובע מה נכון ומה לא?
רוביק עונה:
שאלה גדולה. בדרך כלל יש תקנים מוסכמים בשפה העברית, שאינם צריכים מוסד קובע אלא מקובלים על הכל. הדקדוק העברי קשיח למדי וכמעט לא חלו בו שינויים באלף השנים האחרונות. במקרים של ספק או מחלוקת האקדמיה נוהגת לפעמים לפסוק, בעיקר בנושאים דקדוקיים. יש לא מעט מקרים שבהם נקבע תקן, אך חלופה נוספת שלו אינה בהכרח בלתי תקנית.
5
יהוצדק שואל/ת: האם הסיומת -יה (tion) הופיעה כבר בהשאלת מילים לטיניות בתקופת המשנה והתלמוד? אם כן אז יש דוגמאות למילים?
רוביק עונה:
הסיומת –יה אינה רק לטינית אלא במקורה יוונית, והיא מופיעה במילים לא מעטות בלשון חכמים. ביניהן אנדרלמוסיה, קנוניה, אספקלריה, אכסניה ועוד.
6
ג'ירפה פרינססה שואל/ת: מהי המילה הארוכה ביותר בעברית, ומה היא המילה עם הערך הגימטרי הגבוה ביותר?
רוביק עונה:
יש להבחין בין מילה עצמאית לבין מילה שיש לה אותיות שימוש פותחות ומסיימות, נוסח 'ולכשהתגלגלויותיהן' שלה 17 אותיות, ואפשר על בסיס זה להציע מילים נוספות. באשר למילה העצמאית, הארוכה ביותר היא אנדרלמוסיה, מילה שמקורה יווני, אך היא משמשת רק בעברית, ולה 10 אותיות. לצורת המשנה שלה, אנדרולומוסיה, המופיעה בתלמוד הירושלמי 12 אותיות, אך היא לא נקלטה בעברית. להערכתי המילה הארוכה ביותר בגימטריה (ללא אותיות שימוש אך באמצעות אותיות בניין פעליות) היא הפועל תִּתְרַשֵּתְנָה: 1755 בגימטריה. שם העצם העצמאי בעל הגימטריה הגבוהה ביותר הוא תתרנות: 1456.
7
חלאילה חיתאם שואל/ת: אני רוצה לאתר מילים שעברו שיכול אותיות במקרא שפ' הפועל שלהן יו״ד וכ״ף או למ״ד כמו יעף, כבש, לעג.
רוביק עונה:
קבוצת המילים שעברו שיכול אותיות במקרא אינה גדולה וקשה להצביע על כלל או מגמה המאחדים בין המקרים. לצד עלג/לעג, עייף/יעף, כבש/כשב נמצא גם את שלמה/שמלה, זוועה/זעווה, בהלה/בלהה, מלתעות/מתלעות ומעט מילים נוספות.
8
רותי שואל/ת: מדוע מבטאים קמץ קטן כמו חולם? מהו בעצם תפקידו של הקמץ הקטן?
רוביק עונה:
הקמץ הקטן בדקדוק היום הוא תנועת o קטנה, לעומת החולם המלא והחסר שהן תנועת o גדולה, והקמץ הגדול שהוא תנועת a גדולה. ההבחנה הזו התפתחה בהגייה הספרדית. על פי המסורת הטברנית הגיות הקמץ הגדול והקטן היו דומות וקרובות להגיית o, ולכן ניתן להן אותו סימן, אך כאמור היום אלה סימנים שונים שיש להבחין ביניהם בקריאת הטקסט.
9
ירמיהו אילן שואל/ת: ידוע שלצמחים יש בדרך כלל שם מדעי לטיני.מי קובע מהו השם העברי לכל צמח שאנו פוגשים, לרבות אלו שבמשתלה? האם קיים איזה לקסיקון אינדקסי בנושא התרגום מלטינית (אנגלית) לעברית? האם זו האקדמיה שקובעת שמות, או לפי הבנתם הבוטאנית של ותיקי המגדלים בשוק הצמחים והשתלנות?
רוביק עונה:
האקדמיה ללשון פרסמה בכמה מהדורות מילונים רחבי יריעה לבוטניקה, שהחשוב בהם נקרא "צמחי ארץ ישראל". המהדורה הראשונה שלו פורסמה על ידי ועד הלשון ב-1913, והאחרונה ב-2003 ובה כ-2500 ערכים. ניתן למצוא את המילונים השלמים באתר האקדמיה.
10
יעל שואל/ת: אני צריכה למיין קבוצת מילים שאין ביניהן קשר ברור לפי שני עקרונות. לדוגמא: כוס, מעטפה, תרקדנה, מזנון, כלנית וכו'. האם עיקרון מיון אחד יכול להיות לפי מגדר (ותת עקרון של זכר ונקבה), והעיקרון השני יכול להיות תצורת המילה (ותת עיקרון של שמות עצם ושמות פעולה)? האם יש עקרונות אחרים למיון?
רוביק עונה:
תצורת המילה אינה יעילה למיון מאחר שבדוגמה מילים בתצורות מגוונות הרחוקות זו מזו. המיון הבסיסי הוא לפי חלקי דיבר – שמות עצם, שמות תואר, פעלים, מיליות. חשוב עם זאת לזכור שיש לא מעט מילים המתקיימות בכמה חלקי דיבר על פי מעמדן במשפט. למשל, 'יפה' יכול להיות שם תואר, שם עצם, תואר פועל ועוד. גם חלוקה מגדרית אינה שלמה. יש מילים דו-מיניות כמו שמש ופנים, ויש פעלים רבים דו-מיניים (הלכתי, ילכו משמש גם לזכר וגם נקבה). למיליות אין תג מין. עיקרון אפשרי נוסף הוא היסטורי: מהו מקור המילה – מקראי, חז"לי, חדש וכדומה.
11
נמרוד שואל/ת: למה במילים אצלו, איתו, עמו, עבורו וכו׳ ה-ו׳ היא תנועה שמצטרפת לעיצור שלפניה, אבל במילים אליו, אחריו, מתחתיו, וכו׳ ה-ו׳ הופכת לעיצור?
רוביק עונה:
בשני המקרים מייצגת ו' תנועת u עתיקה המייצגת את כינוי הגוף הוא. הצורות המסתיימות ב-ָיו מייצגות י' הנמצאת במילה הבודדת בשפה העכשווית או בשלבים קדומים של השפה, ונתפסת כחלק מן הצירה המלא. עם+ו: עמו. אחרֵי+ו – אחריו, וכך אֱלֵי, תחתֵי וכדומה. כאשר אין י' בצורה הבודדת תופיע אם הקריאה ו' בלבד, בתנועת o. בערבית במקביל נמצא למשל את מַעְהֻ – אתו, אִלַיְהֻ – אליו.
12
עומר שואל/ת: האם קיימות דוגמאות בשפה העברית למילים אידיאופוניות?
רוביק עונה:
מילים אידיאופוניות הן מילים שצלילן מבטא את משמעותן. החטיבה המוכרת לנו בעיקר בשפות המערב ובשפות השמיות היא האונומטופאות, בעברית: מילות תצליל. בשפות במשפחות נוספות, בעיקר במזרח אסיה, הצליל יכול לבטא רעיון בדרכים מורכבות יותר. בטמילית, למשל, גידו-גידו פירושו מהר וביפנית דוקי-דוקי פירושו התלהבות. בעברית אפשר להצביע על 'אוי' או 'אללי' ומילות קריאה אחרות כמילים אידיאופוניות.
13
איציק שואל/ת: מתי נוצרו צורות ההפסק וההקשר?
רוביק עונה:
צורת הפסק היא דרך הגיית המילה בסופו של פסוק מקראי. צורת ההקשר היא ההגייה ברצף המשפט. למשל: לֶחֶם (הקשר), לָחֶם (הפסק). הצורות משקפות את מסורת בקריאה בתנ"ך שהתגבשו באלף הראשון לספירה, ובעיקר את המסורת הטברנית, שלפיה נקבע ניקוד המקרא במאה העשירית.
14
משה טל שואל/ת: כמה מלים נרדפות בעברית יש לכזב? מעניין למה יש כל כך הרבה.
רוביק עונה:
המילון המקוון מילוג מציע 20 מילים וצירופים נרדפים ל'כזב': אָוָונְטָה, אוֹנָאָה, אֲחִיזַת עֵינַיִם, בְּדוּת, בְּדוּתָה, בְּלוֹף, כִּזּוּב, כַּחַשׁ, לוֹקְשׁ, מעשׁה רמיה, מַעֲשִׂיָּה, מִרְמָה, עבודה בְּעְיָנַיִם, פְּלַסְתֵּר, צִ'יזְבָּט, רַמָּאוּת, רְמִיָּה, שֶׁקֶר, שקר וכזב, תרמית. חלק מן המילים זכו לניואנסים ובידולי משמעות. ריבוי הנרדפים מעיד על חשיבות סוגיית האמת והשקר בחיינו. עם זאת, ל'אמת' מספר קטן בהרבה של מילים נרדפות, שכן היא המצב הלא מסומן, בניגוד לשקר. תופעה דומה נמצא בהופעותיה רבות של המילה 'לא' בעברית, לעומת ההופעות המעטות בהרבה של המילה 'כן'.
15
הארווי באק שואל/ת: המילים כובע (או קובע), צלע ,אצבע ו-ארבע כולן מלרעיות בעברית מקראית ומלעיליות בלשון ימינו. לגבי שתי הראשונות, ניתן לשער שהתזוזה בטעם אירעה כי התחילו לראות אותן (בטעות) כבמשקל הסגוליים, אולם ההסבר הזה אינו תופס לגבי האחרות. המכנה המשותף לכולן הוא שהן מסתיימות באות עי"ן; למה חל שינוי דוקא בהטעמת קבוצת המילים הזאת?
רוביק עונה:
'צלע' היא מילה ייחודית, שלה במקרא צורת נפרד במלרע וצורת מלעיל בסמיכות. בעברית החדשה השימוש הוא במלעיל בלבד, בדרך הסגוליים. פרופ' אורה שורצולד, שחקרה את נדידת הטעמים ממלרע למעיל בעברית מתייחסת ליתר המילים שבשאלה: בעברית חמש מילים המסתיימות בע' ויש להן הגייה מלרעית ומלעילית במקביל: כובע, אמצע, קרקע, אצבע, ארבע. הנושא עולה שוב ושוב כשאלה, אך אין לי הסבר למלעיליות של המילים האלה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >