שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
76
צבי הרדוף שואל/ת: כמדומה, א' הבאה בסופה של מלה, משמעותה בארמית, ה"א הידיעה: אבא, סבא, פלוגתא. מה דינם של האבא, הסבתא ודומיהם?
רוביק עונה:
לא' הסופית הארמית כמה תפקידים, ואחד מהם הוא אכן תווית יידוע. עם זאת בעברית החדשה אבא, סבתא, פלוגתה, משכנתה, דווקא ועוד רבות איבדו בדרך כלל את יסוד היידוע. 'סבתא' יכולה להיות סבתא כלשהי, וגם הסבתא עליה מדובר, הסבתא הידועה. השיר "אני והסבתא ישבנו בצוותא" יכול היה להיכתב "אני וסבתא ישבנו בצוותא". במקרה של בני המשפחה שתי הצורות משמשות במעורבב: סבתא/הסבתא, אבא/האבא ועוד, ולא בהכרח לצורך יידוע.
77
מאיר שואל/ת: על השאלה של יוסי שיפמן על המילה העברית ל-shoe stretcher היתה התשובה – "אימום הנעל". לפי אבן שושן מקור המילה "אימום" הוא mimema, שחז"ל לקחו מיוונית. א"כ למה "אימום" היא עברית יותר מ"סטרצ'ר" האנגלית? לא שתיהן לועזיות?
רוביק עונה:
השפה העברית מכילה אלפים רבים של מילים שנשאלו בעבר משפות שונות ונקלטו בשפה, כמו גזבר ודת מפרסית, אמא ודווקא מארמית, בסיס וסנדל מיוונית. הזמן שחלף והשימוש שנעשה בהן מעניק להם את תואר הכבוד 'מילה עברית'. המונח 'מילה לועזית' המשמש היום מתייחס בעיקר למילים שאולות שאנו משתמשים בהן מאז ימי תחיית הלשון.
78
דליה גוטליב שואל/ת: אילו פסוקים מהתנ"ך שזורים ביום-יום-שלנו? כמו, למשל: "נקרא לנערה ונשאל את פיה....." "איך נפלו גיבורים...."
רוביק עונה:
השיח הישראלי בחיי היומיום, בתקשורת ובספרות מלא וגדוש בפסוקים, שטעי פסוקים ומטבעות לשון מן התנ"ך. על פי "מילון הצירופים" יש קרוב ל-3000 שימושים כאלה. ואידך, זיל גמור.
79
נור שואל/ת: האם היה מקובל אי פעם בעברית לומר לדלוג ולא לדלג, (כלומר בניין פעל במקום פיעל) וכן לצמוד ולא להצמיד (פעל במקום הפעיל)? ואם כן, מדוע חל השינוי?
רוביק עונה:
בשורש צמ"ד שלוש האפשרויות קיימות: צָמַד (קל), צימֵד (פיעל), הצמיד ( הפעיל). היום מקובלת כמעט רק צורת 'הצמיד', וצורת צָמַד נעלמה לגמרי. אחת הסיבות לכך היא מקור הפעלים. 'הצמיד' הוא הקדום יותר, מן התנ"ך, צָמַד מן המדרש וצימד מימי הביניים. במקרים רבים העדיפו מחדשי הלשון להשתמש בצורה הקדומה יותר, התנכית, על פני צורות מאוחרות יותר. לגבי דָלַג או דילג, שתי הצורות קיימות, מקור שתיהן בתנ"ך. הבחירה ב'דילג' נפוצה ויומיומית יותר, אולי בהשפעת שיר השירים, בזכות השורה "מְדַלֵג על ההרים".
80
רותי שואל/ת: האות ו' בנטיית מילת היחס מ.... בגוף שלישי יחיד מנוקדת בשורוק, ואי לכך בגוף ראשון רבים זה משתנה ל'מאיתנו’. מדוע לא מנקדים את ממנו עם חולם כמו בכל שאר הנטיות כמו, שלו, אותו, בשבילו וכדו’?
רוביק עונה:
בגוף ראשון רבים הסיומת נוּ בשורוק קיימת לכל אורך הפרדיגמה: אנו, אנחנו, איתנו, שלנו, בנו, וכן בפועל: ידענו, עשינו. נראה שכאן פעלה אנלוגיה הפוכה: הצורות המסתיימות ב-נו בגוף ראשון רבים השפיעו על ממנוּ המסתיימת אך היא ב-נוּ. אפשרות אחרת ש'ממנו' הוא קיצור של 'ממנהו', (הצורה מֶנְהוּ מופיעה פעם בתנ"ך, בספר איוב), ואולי יש כאן שרידי כינוי הגוף 'הוא'.
81
צבי מנור שואל/ת: לאותיות העבריות ערך נומרי. א=1, ב=2 וכו'. מה קורה עם האפס? ובהזדמנות זו מה מקור המילה/מושג אפס?
רוביק עונה:
המספר אפס הוא המצאה הודית שאומצה על ידי מתמטיקאים ערבים והתפשטה למדע המערבי באלף השני. כאשר חיפשו מילה עברית מתאימה נמצאה המילה המקראית 'אפס' במשמעות אין, סוף. הגימטריה מוקדמת להתפשטות האפס ולא נמצא לאפס מקום באלף בית. עם זאת הוא נוכח בגימטריה החל מהאות י', כאשר כל אות מי' ואילך המופיעה ללא תוספות מכילה בהגדרה 0 – 10, 20, 100, 200 וכדומה.
82
רינה גרטל שואל/ת: בתשובתך לשאלה מן העבר אודות אלו עליות השפיעו על השפה בעברית, לא נזכרת כלל העלייה מתימן. האם יהודי תימן, שהיו מחלוצי העולים לארץ ואשר דיברו עברית תקנית, לא השפיעו על תחיית השפה העברית?
רוביק עונה:
שאלה נהדרת, והתשובה מאכזבת. אין השפעה של ההגייה התימנית על העברית החדשה. היא נשמעה זרה גם לאשכנזים וגם לספרדים. התימנים, שאכן היו חלק מהנוף האנושי של היישוב לא התערבו כמעט בחברה ובוודאי לא בעילית התרבותית, כך ששפתם לא השפיעה ועם זאת שמרה על ייחודה.
83
מאיר שחר שואל/ת: למה הכלל של דגש לאחר תנועה קטנה לא חל בצורה שווה אחרי אותיות בכל"מ, למשל באות פ' במילים: מפני (דגושה) לפני (רפה)?
רוביק עונה:
כללי בג"ד כפ"ת במקרה זה תקפים. אותיות היחס ב'כ'ל' מופיעות בדרך כלל בשווא. כאשר יש אחריהן מילה המתחילה בשווא נע, חל הכלל המונֵעַ שני שוואים בזה אחר זה, והתנועה הופכת חיריק: לִפְני, כִפְני בִפְני, כאשר השווא הוא מעין שווא מרחף. לעומת זאת מ' היא צורה מקוצרת של מִן, היא מופיעה תמיד בחיריק, או בצירה כתשלום דגש, והמילה שבאה אחריה 'בולעת' את נ' ומפצה זאת על ידי דגש חזק. לכן אנו הוגים מִפְּנֵי.
84
עדי שואל/ת: מהו שם הפעולה של שם הפועל "להורות"?
רוביק עונה:
בגזרת לו"י בבניין הפעיל מתקיימות שתי צורות לשם הפעולה. התנועה הסוגרת את השורש יכולה להתממש בי' (הדמיה, הבניה), או בא' (הסוואה, השוואה). לעיתים שתי הצורות מתקיימות זו לצד זו, ובמקרה של 'להורות' ניתן לומר גם 'הוראה' (הנפוצה יותר) וגם 'הוריה'. לעיתים הצורות מתפלגות במשמעות: השריה/השראה. יש לזכור ששם הפעולה עשוי לזכות במשמעות עצמאית שאינה כפופה לפועל, והדבר נכון במקרה של 'הוראה', שהיא גם שם הפעולה של 'הורָה', וגם שם עצם שפירושו פקודה או פעולתו של המלמד, המורה. גם ל'הוריה' משמעות נבדלת: אינדיקציה.
85
לאה הויזר שואל/ת: השאלה נשאלה ע"י המורה שלי לערבית באוניברסיטה העברית. אומרים: הם ילכו, הן תלכנה. הם יאכלו, הן תאכלנה. מה הסיבה שבזמן עבר אין הבדל בין רבים של זכר ונקבה: הם/הן כתבו. האם בזמן קדום יותר היה הבדל שבוטל מאוחר יותר?
רוביק עונה:
יש סימנים רבים לכך שבעבר היו צורות נפרדות לנסתרים ונסתרות בעבר. צורת הנסתרות הסתיימה בתנועת a ארוכה. צורה זו מוכרת בערבית הספרותית בסיומת הזוגי לנסתרות, ויש לה גם הופעות שונות בארמית. השריד לכך בעברית הוא בברכת יעקב: "בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר". השירה הקדומה בתנ"ך נחשבת לספרות שקדמה לכתיבת הפרוזה במקרא, ומייצגת צורות ארכאיות שנעלמו.
86
משה מגן שואל/ת: לא אחת תהיתי ושמעתי על כך גרסאות שונות: באיזו שפה התחילה האנושות לדבר לגמרי לגמרי בהתחלה מקדמת דנא?
רוביק עונה:
בנושא זה יש השערות בלבד, שכן לא נותר תיעוד מראשית הולדת השפה, ואין אפשרות להניח שהשפה שבה דיברו בעבר הרחוק מאוד נשארה עד היום. כמו כן ככל הנראה השפות החלו במקומות שונים בעולם במקביל, אם כי יש גם דעה שהן נוצרו תחילה באפריקה. במהלך ההיסטוריה של הציוויליזציות המדברות נוצרו וגם נכחדו עשרות אלפי שפות, ולרבות אין כל קשר לשפות המדוברות היום.
87
יוחאי אוזן שואל/ת: בצעירותי למדתי על אותיות בכלמ. ניסיתי שוב ללמוד את הנושא ולא מצאתי חומר, מה שמצאתי הוא אותיות משה כלב, האם האותיות השתנו? אשמח ללמוד יותר.
רוביק עונה:
אותיות בכל"ם הן האותיות המשמשות כמיליות יחס ומופיעות לפני שמות עצם, שמות פרטיים וכדומה: לבית, מבית, כבית, בבית, והן מייצגות כיוון, דימוי, שייכות ועוד. הנוטריקון "איתן משה וכלב" מכיל את כל 11 האותיות שניתן בעברית לצרף למילה, לפועל או לשורש לצרכים מגוונים: ה' הידיעה, ו' החיבור, אותיות אית"ן לצורך זמן עתיד, אותיות ה' מ' ת' לציון נקבה ורבים, ש' הזיקה ועוד. אותיות בכל"ם משולבות בתוך "איתן משה וכלב".
88
רותי שואל/ת: : בבניין פעל בזמן עבר כל הפעלים מנוקדים בקמץ תחת האות הראשונה מלבד אתם ואתן. מה ההסבר לכך?
רוביק עונה:
בפועל עשה, לדוגמה, הניקוד יהיה אכן: עָשָה, עָשִית, עָשְתה, עָשו וכדומה, ולצד אלה עֲשִיתם, עֲשיתן בחטף פתח. כך שָמַר / שְמַרְתם. הגורם לכך הוא חוק החיטוף. תנועה גדולה המתרחקת מהטעם נחטפת, ולכן גם דָבָר ברבים יהיה דְבָרים, חֵפֶץ / חֲפָצים וכדומה. בנוכחים/נוכחות ההטעמה היא בסוף המילה (תֶם/תֶן) ולכן חל כאן חוק החיטוף. בלשון הדיבור, עם זאת, נשמר הטעם על ההברה הלפני האחרונה גם בגופים אלה, אבל זה אינו משפיע על הניקוד.
89
רותי שואל/ת: שמתי לב שבספרי דיקדוק מכנים לפעמים את בניין פעל גם קל. מהיכן זה הגיע? רינה גרטל מוסיפה: באיזו תקופה נוצרו שמות בנייני הפועל, כפי שאנו משתמשים בהם היום בדקדוק העברי (קל, פיעל, הפעיל, התפעל וכו')? האם זאת המצאתו של אליעזר בן-יהודה?
רוביק עונה:
שמות הבניינים נוצרו בסוף האלף הראשון על ידי המדקדקים הגדולים, שניסחו וכתבו את יסודות הדקדוק העברי על בסיס המסורות השונות של קריאת התנ"ך. בניין קל נקרא כך מאחר שהוא הבניין הבסיסי, הפשוט ביותר וגם הנפוץ ביותר בשימוש. הבניינים פיעל, פועל והתפעל קרויים הבניינים הכבדים. על עיצוב שמות הבניינים ותפקידיהם השפיע גם הדקדוק הערבי, המוקדם לדקדוק העברי.
90
עמית ניב שואל/ת: האם אתה מכיר דוגמאות למילים שפעם נחשבו סלנג, שהאקדמיה הכירה בהן כמילים "אמיתיות" בסופו של דבר?
רוביק עונה:
ראשית, מילות סלנג 'אמיתיות' לא פחות ממילים שאינן נחשבות סלנג. ההבחנה היא בין מילים תקניות לתת-תקניות. אין דוגמאות רבות לאישור והתקנה של מילים תת-תקניות המזוהות כסלנג. חלק גדול מהמילים בסלנג הן מילים לועזיות, שאולות משפות זרות, רבות אחרות קיימות בשפה, אך בסלנג הרחיבו משמעות כמו חפר, קטע וכדומה, וגם כאן אין התערבות של האקדמיה. דוגמה למונח שנוצר בלשון הדיבור (לאו דווקא סלנג) ואושר על ידי האקדמיה לאחרונה היא הפועל 'הקליק'.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >