שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
91
ירחמיאל שואל/ת: שערה, שערות ושיער. יש גם צורה ליחיד, גם לרבים וגם ל-non countable (בלתי ספיר). האם יש עוד שמות עצם בעברית שיש להם את שלוש הצורות?
רוביק עונה:
'שיער' אינו שם עצם בלתי ספיר אלא שם קיבוצי, כמו צאן, אוכלוסייה ועוד. קיומם של שלושה שמות עצם זה לצד המציינים יחיד, רבים ושם קיבוצי נפוץ מאוד: איש/ אנשים/ קהל או ציבור; פר/ פרים/ בקר. מקרה השיער מיוחד מאחר ששלוש המילים הן מאותו שורש.
92
רונית שואל/ת: בשורשים תכנ"ן, אשר"ר יש כפילות של ל' הפועל. מה המשמעות של כפילות זו?
רוביק עונה:
השורשים התלת-עיצוריים זכו כבר בטקסטים קדומים להרחבות מסוגים שונים ובתהליכי הרחבה מגוונים. ההרחבה אפשרה ליצור שורש חדש (תנייני או משני), שהוראתו מתייחסת לשורש התלת עיצורי (הקרוי גם בהקשר זה ראשוני), ומוסיפה לו רכיב משמעות כלשהו. התוספות באות בדרך כלל בראשית המילה או בסופה. אחת מדרכי ההרחבה היא הכפלה של ל' הפועל. דרך זו מוכרת כבר בלשון חז"ל, כגון בשורש שרט"ט, הרחבה של שר"ט. אין מכנה משותף מובהק להרחבה הזו, שאינה נפוצה, אך ניתן למצוא בחלק מהמקרים יסודות מחזקים, המציגים היבט מערכתי. תכנן: יצר באופן יזום ומודע תוכנית כלשהי. אשרר – נתן אישור מחוזק למה שאושר באופן חזק פחות בעבר, למשל: הסכמה בעל פה שאושררה באמצעות חוזה בכתב. דוגמאות נוספות המייצגות עוד רכיבים סמנטיים: שלט"ט: הפעיל שלט רחוק. פקס"ס: הפעיל פקס. דבר"ר: ניסח התבטאויות של אנשי צבא או פוליטיקה באופן שיתאימו לאינטרסים של הדובר. במקרה של צחק"ק ההכפלה דווקא מקטינה ומעדנת.
93
יעל שואל/ת: מתי התחילו להשתמש בשין במקום סמך? מדוע לא הסתפקו רק בסמך?
רוביק עונה:
בעברית הקדומה יש למעשה 23 עיצורים ולא 22 כמספר האותיות, כאשר לכל עיצור הגייה שונה. על פי המחקר ההשוואתי ש' שמאלית אינה זהה בהגייתה לס', אף כי יש ביניהן קירבה רבה, ויעידו על כך חילופי ש-ס בין המקרא והתלמוד. מאחר שיש גם קרבה פונטית בין ש' שמאלית לימנית, כפי שמעיד בין היתר סיפור שיבולת-סיבולת של בני אפרים, זכתה האות ש' לשני מימושים, ובכך נפתר החוסר באות ה-23.
94
דניאל זהבי שואל/ת: חבלי ארץ רבים ויפים יש לנו. השומרון, הנגב, הגולן, השפלה, הגליל, הערבה, ואפילו מישור החוף. רק יהודה יושב לו בצד, מיובש, בלי ה' הידיעה. למה?
רוביק עונה:
ה' הידיעה נועדה במקרים אלה להציג אזור גאוגרפי כיחיד, להפוך אותו למעין שם פרטי. 'ערבה' היא שם כללי, 'הערבה' היא אזור ספציפי. כאשר שם האזור הוא שם פרטי ממילא הה' מיותרת, ולכן חבל יהודה, חבל בנימין וגם חבל עזה אינם נזקקים ליידוע. יש לעיקרון זה כמה יוצאים מהכלל, בעיקר ביחס להרים ונהרות: הירדן, הירקון, החרמון וכדומה, אך הכלל חל על שמות אנשים או ערים.
95
ג'זאל איברהים שואל/ת: האם ו"ו החיבור לפני מילת קישור או מלת חיבור אחרת במשפט מחובר משנה את המשמעות הלוגית שלו? לדוגמה: 'ולכן'?
רוביק עונה:
במקרים מסוג זה, והם אכן רבים מאוד, ו' החיבור אינה משמשת בתפקידה המסורתי והוא חיבור בין רכיבי המשפט, אלא לצורך הדגשה. זה חל לא רק על מילות יחס, אלא גם על חלקי דיבור רבים אחרים, כגון תארי פועל ('ואז', 'וכאן'), כינויי רמז ('וזה', 'ואלה'), כינויי גוף: "ואני אומר לכם", בפתיחה להכרזה ולפני שמות עצם ("והארץ תשקוט", ראה מגש הכסף). גם במקרא אפשר להצביע על ו' שאינה מחברת ואינה מהפכת אלא מדגישה, כגון "ודוד יפה עיניים". בדומה לאלה יש לשימוש בו' לפני מילת קישור תפקיד מדגיש, אך הוא גם מרמז על חיבור בין שתי טענות. "הייתי רעב, לכן אכלתי" זהה במשמעות ל"הייתי רעב, ולכן אכלתי", אך ו' מדגישה את הקשר בין שתי הטענות.
96
אנה שואל/ת: כאשר ברכתי בפורים מישהו בחג שמח נעניתי שפורים אינו חג, בדומה לחנוכה, ל"ג בעומר וכדומה, שאינם מוזכרים בתורה, ויש לומר: פורים שמח בלבד. באתרים הרשמיים של משרד החוץ, משרד החינוך ועיריית תל אביב וכו' מגדירים אותו כחג. ומה על כל השירים שגדלנו עליהם: חג פורים חג פורים חג שמח לילדים וכו׳? הרי לא ייתכן שכך השתרשה לה טעות שכזאת!
רוביק עונה:
אין כאן טעות אלא הבחנה תרבותית. 'חג' בהוראתו הדתית אכן אינו כולל את פורים או חנוכה, וזכותו של אדם דתי לדבוק בהבחנה הזו. 'חג' בהוראתו הכללית הוא יום שמחה קבוע שאותו מציינים כל שנה במסיבות ומאכלים. בתרבות העברית-ישראלית היטשטש ולמעשה נעלם הבידול, ואנחנו רואים בחנוכה ובפורים חגים לכל דבר, מכאן השירים וההגדרות הרשמיות. אין כל סיבה לראות בכך 'טעות'.
97
ליאור דגן שואל/ת: פיזיקה או פיסיקה? איך לומר ואיך לכתוב? ואיך זה בכלל שיש שתי אפשרויות?
רוביק עונה:
שתי הצורות נהוגות בדומה לצורות המקבילות 'מוזיקה' ו'מוסיקה'. מוסיקה ופיסיקה היא דרך ההגייה היוונית, שגם השפיעה על הערבית ודרכה אל העברית; פיזיקה היא הדרך הלטינית הנהוגה בשפות אירופה, שיצרה את בסיס ההגייה העכשווית. השימוש ב'פיסיקה' נעלם כמעט לגמרי, וטוב שכך.
98
רחל מור שואל/ת: האם הב' במילה הצלבנים דגושה או רפה?
רוביק עונה:
על פי התקן המילה צלבן נהגית ונכתבת בב' רפה. בעניין זה היו הידיינויות רבות, וקביעת האקדמיה בנושא זה מנומקת ומפורטת. האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה, ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. זאת למרות שלכאורה אחרי שווא נח חייב להיות דגש באותיות בג"ד כפ"ת, אבל כלל זה אינו גורף (וראו מלכות, סמכות). בעבר היו שהבחינו בין פעלן שאין בו דגש חזק בע' הפועל, כגון בַּכְיָן, שַׁמְרָן, ובין פעלן בדגש חזק בע' הפועל שקשרו אותו לבניין הדגוש פיעל, כגון בַּדְּרָן, חַיְּכָן, שַׁקְּרָן (על פי בִּדֵּר, חִיֵּךְ, שִׁקֵּר). לאחר בדיקה יסודית של המקורות נקבע שאין יסוד להבחנה המוצעת, ולרוב הניקוד של משקל פַּעְלָן הוא בלא דגש – לא בע' הפועל ולא בל' הפועל . יש גם יוצאים מהכלל כמו קַבְּצָן, וַכְּחָן, דַּבְּרָן וקַבְּלָן. בכלל נכללים צַרְכָן, צַלְבָן, כַּלְבָן (ולא צַרְכָּן, צַלְבָּן, כַּלְבָּן). בלי לחלוק על קביעות אלה נראה כי במילים שבהן השתרשה הגיית בגד כפת דגושות כמו כלבּן, חלבּן וצלבּן ראוי לראות בהן צורות לגיטימיות. האחדה אינה יכולה להוות שיקול יחיד.
99
שרון שואל/ת: מדוע פסוקי התורה מתחילים כמעט תמיד באות ו'?
רוביק עונה:
הסיבה לכך נעוצה במבנה המשפט ובמבנה הזמנים המקראי, השונים מאוד מאלה של העברית החדשה. פסוקים רבים במקרא מתחילים בפועל, ובדרך כלל פעלי המקרא זוכים למה שקרוי ו' ההיפוך, שהיא חלק בלתי נפרד מן הפועל, וקובעת את הזמן שהוא מציין. הכינוי ו' ההיפוך שגוי, אך היריעה כאן קצרה מלפרט את מקורה ותפקידה המדויק של אותה ו' המקשה עלינו כל כך בקריאת פרקי התנ"ך.
100
שאול שואל/ת: מדוע במילה בֶהָלָה ב' מנוקדת בסגול ולא בשווא?
רוביק עונה:
'בֶּהָלָה' היא בשורש קַטָּלָה, שבו מילים נפוצות כמו בַּקָּשָה, קַבָּלָה ועוד. הב' מנוקדת בסגול כתשלום דגש, שכן ה' היא אות גרונית. פ' הפועל מנוקדת בשווא במילים במשקל קְטָלָה: דְרָשָה, פְצָצָה ובחטפים במילים כמו חֲרָדָה וחֲרָטָה.
101
אהרן שואל/ת: מהן צורות שם הפועל והעתיד של הפועל נהיה במשמעות to become?
רוביק עונה:
תאורטית יש לומר על פי דפוס בניין נפעל תֵהָיֵה (כמו תֵהָנֵה) ולֵהָיות (כמות לֵהָנוֹת), אבל גם צורכי השפה ובעיקר ההגייה הקשה משאירים את האופציות האלה בספרי הדקדוק.
102
אליעזר שואל/ת: מהו הבניין של הפועל 'לשוחח'?
רוביק עונה:
בניין הפועל לשוחח הוא פיעל. בבניין זה יש לשורשים בגזרת נחי ע"וי דוגמה שי"ח שתי צורות. בדרך כלל מוכפלת ל' הפועל (דוגמת לרומם, לכונן, וכן לשוחח). במקרים מסוימים ע' הפועל הופכת מתנועה לעיצור: לקיים, לכוון ועוד.
103
חנה שואל/ת: בשיר חלליות של ברי סחרוף, האם המילה 'כמו' ("כמו נשמה אבודה ללא מחסה") צריכה להיות מבוטאת kmo או kemo?
רוביק עונה:
על פי הדקדוק הקלאסי יש לומר kemo, כאשר כ' מנוקדת בשווא נע. על פי המציאות של דוברי העברית היום העיצורים המקבלים שווא נע מתחלקים לשתי קבוצות. בחלקן השווא הנע נשמע (כגון מ', פ', ל', ו', י', ר'), באחרות השווא הנע נשמע כשווא נח: כ' (כמו), ג' (גלידה), ש' (שביל) ואחרות. את העיצורים הגרוניים (א', ה', ע', ח') נשמע בתנועת החטף.
104
שרה בבלי שואל/ת: בלוח הפעלים יש הטיה של השורש יצ"ב. האם קיים גם השורש נצ"ב? הרי הסולם מ(ו)צב, ולא מיוצב, כמו שמציעה ההטיה בלוח הפעלים.
רוביק עונה:
השורש נצ"ב אינו קיים. השורש יצ"ב מתנהג כמו חסרי פ"נ, ולכן בבניינים הפעיל ובהופעל (הִצִּיב, מֻצָּב, הֻצַּב), וכן בנפעל עבר ובינוני (נִצָּב) הי' נבלעת בפ' הפועל צ' באמצעות דגש. כך גם במקרים אחרים בבניין קל עתיד: אֶצֹּר, אֶצֹּק. בבניינים הכבדים הי' נשמעת, ולכן יש לומר ייצבתי, מייצב, מיוצב וכדומה. פעלים אלה קרויים גזרת חסרי פי"צ. לל' הפועל המשלימה את י"צ ניתנו ראשי התיבות 'בְקַרְתַגֶע' או 'בקעת גר', תלוי באיזה בית ספר למדתם.
105
יהושע שואל/ת: מהו פועל כפול, והאם מילים כפולות במקרא נקראות "כפל לשון" (לדוגמה: "הכה תכה", "השב תשיבם" "נבול תיבול")?
רוביק עונה:
שורש כפול הוא שורש מגזרת הכפולים, שבה ע' הפועל ול' הפועל הן אותה אות: סב"ב, חל"ל ועוד רבים. 'כפל לשון' בשימושיו היום מתייחס למי שמדברים בשפות שונות ותכנים שונים ואף סותרים לקהלים שונים על פי נוחות פוליטית או ציבורית. מקור הביטוי בלשון ימי הביניים, ושם הכוונה לרעיונות החוזרים ברצף אך במילים אחרות. "השב תשיבם" ודומיו מייצג אמצעי סגנוני מקובל במקרא, המציב את צורת המקור לפני הפועל לצורכי הדגשה.
< הקודם ... 6 7 8 9 10  ... הבא >